פינדר

כתבתי מוקדם יותר שזה קמפיין מתועב. אם בשביל לנצח את נתניהו אני צריך לאמץ עמדות של בן גביר, אז לא תודה. שישאר נתניהו. מי זה אתם? מישהו פה הוא מנהל הקמפיינים של איזו מפלגה? איזו השפעה יש לי על תוצאות הבחירות, מלבד הלירלורים שלי פה בפורום והפתק הבודד שאני יכול לשלשל?

אתה חושב שמישהו מהכותבים פה מצביע חדש או המשותפת?

זה עובד במקרה של הקואליציה, שם זה מנוהל על ידי נתניהו ואתה יודע שאחרי הבחירות כל המפלגות מתכנסות לגוש אחד. באופוזיציה זה פיצול חסר אחריות, שמאבד קולות (אם גנץ לא יעבור את אחוז החסימה). ובטח שאני לא מסוגל על מי שכבר נפל פעמיים למלכודת של נתניהו.

לא הצבעתי אף פעם לגנץ. ניסיתי לשכנע חבר שהאמין בו, לא להצביע לו ונכשלתי. זה היה לפני שהוא הצטרף לנתניהו בממשלת האחדות. חשבתי שהוא תמים וישר ולא מתאים. אבל הנסיון הפתטי שלו בימים האחרונים להתחנף לגזענים ולצאת נגד קואליציה בתמיכת הערבים, זה כבר ממש מעבר מ״פרווה״ ל״מוקצה״. וכמובן שזה גם לא יביא לו קול אחד מאלו שהצביעו לקואליציה הנוכחית.

אני לא מכיר את כל פיתולי המס והתנאים, אבל לאיזה אחוז מהפורשים יש קצבה שמספקת אותם וגם ביטוח מנהלים? חישובי הקצבה הצפויה מתבססים על הפקדות לפנסיה וגם לביטוח מנ׳. אם אתה משקיע את הסכום של הביטוח, תהיה לך פחות קצבה. וזה עוד לפני שאנחנו נכנסים לאופק השקעה וסבילות לסיכון, של אדם בן 67 שמפסיק לעבוד.

ניסיתי פעם ואחרי שמילאתי את הפרטים היה כתוב שצריך להגיע ללשכה.

על הפקידים ברחובות זה לא עושה רושם. הם בסך הכל מעבירים את הטופס לארכיב בירושלים. וגם להגיע לשם כל פעם ביום עבודה זה לא קל.

גם אני לא נעלב מהכינוי הזה. הבעיה היא שגדי וגם יובל לפעמים מגדירים כשמאל, כל מי שהוא לא תומך בממשלה. וזאת למרות ששמאל מדיני ו\או כלכלי הוא מיעוט קטן במדינה ובחברי הפורום שכותבים פה.

לא. לא נראה לי שיש אפשרות לקבל. זה דואר רגיל, לא רשום. הם אומרים שנשלחה אלי. אני בודק גם בכתובת של אבי (אמי עדיין גרה שם). לא הגיע לא לשם ולא לפה.

משום מה, הייתי בטוח שאתה זה הבחור שהתלונן לפני שני עמודים שמצטטים רק חלק ראשון של המשפט, מתעלמים מהשאר ומתקטננים איתו על הגדרות.

שלומות, אני צריך את תעודת הלידה של אבי עליו השלום. נכון להיום הנוהל הוא שעבור מי שנולד לפני 1950, אין עותק דיגיטלי שניתן לשלוף ברגע, אלא הבקשה נשלחת לארכיב של משרד הפנים. שם מאתרים את התעודה ושולחים עותק למבקש. הבעיה שההגעה של התעודה ליעדה תלויה בשני גורמים. משרד הפנים ודואר ישראל. באוגוסט אשתקד ביקרתי בלשכת משרד הפנים ברחובות. מילאתי את הטופס הנדרש וחזרתי הביתה. אחרי כשלושה-ארבעה חודשים, משלא הגיעה התעודה, שמתי פעמיי שוב ללשכה. שם נאמר לי שהתעודה נשלחה כשבועיים אחרי שמילאתי את הטופס ומשם זה בחסדי הדואר המהולל שלנו. שאלתי ונעניתי שאין אפשרות להגיע פיזית לארכיב ולקבל ביד, כמו שאומרים. האפשרות היחידה היא למלא שוב טופס ולהתפלל. מאז חלף חודש וחצי. חוששני שגם הפעם לא אזכה לראות את התעודה ואני זקוק לה לתהליך, שמתעכב. אשמח לשמוע עצות ורעיונות מבעלי נסיון, או בעלי קשרים, או סתם אנשים חכמים שהפורום התברך בהם.

אתה רוצה להגדיר מחדש את המושג של משפטים ושלטון החוק? הרשות השופטת == שופטים הפרקליטות, היועץ והמשטרה הם לא גופים שמוסמכים לקבוע אם מעשה הוא חוקי או לא. הם יכולים להעריך. ההחלטה הסופית היא בבית המשפט. מה אמור לקרות כשיהיו בינהם חילוקי דעות? קצת מוקדם לשאלת המשך, כי התשובה שלך לסעיף הקודם היא חרטוט. במישור הפלילי היא יכולה להיחקר כמו כל אדם. במישור המקצועי חוות הדעת שלה מגיעות בסוף להכרעה בבית המשפט העליון.

מי לשיטתך יקבע מתי הגבול החוקי נחצה?

הסוציאליזם הזה מגיע ממשרד ראש הממשלה. לא מהחרדים.

רון דרמר כשר לעיניינים אסטרטגיים. ולפני שהוא מונה לשר שימש בפועל הרבה שנים, כ״שליח״ מיוחד של נתניהו, שניהל והוביל הרבה מהלכים קריטיים, במסלול עוקף בחירות. וזה עוד סממן, אחד מני רבים, לתפיסת העולם של נתניהו שרואה את עצמו כמנהיג יחיד במין גירסה מונרכית של הדמוקרטיה.

זה פשוט לא נכון.

גם מהנדס עירוני או כל מפקח אחר הוא פקיד ומינוי של המדינה. ההגיון שלך אומר שאם נבחר ציבור רוצה לאשר מבנה שלא עומד בתקנות ובחוקים, אסור למהנדס לערער עליו ולמנוע את זה.

ויטמינצ׳יק. ואידך זיל גמור.

כן, זה קו אחיד אצלו. תמיד מזכיר לי את זה: קורא לנו בכיינים (חודשיים לפני ה7.10), מצהיר שהוא לא ביביסט, אבל מדקלם פה את מיטב התעמולה של ערוץ 14.

צודק לגמרי. בלבול שלי. כמו שכתבתי, לדעתי טורקיה היא דוגמה קלאסית, גם אם היא לא דמוקרטיה.

זה נכון, אבל כמו שכתב ליביו, שוק האשראי האמריקאי שונה לגמרי מהישראלי.

אני לא כלכלן ולא הולך לכתוב פה מאמר מקצועי. זו היתה דעת רוב הכלכלנים בעולם, לאורך תקופה של כמה שנים שבה ארדואן הכתיב ריבית גבוהה וחריגה (מעל הריבית בשאר העולם) והאינפלציה גאתה כצפוי. אם אתה רוצה לצלול לתוך זה, אז גם הנגיד הוא לא גורם יחיד, אלא מנהל וועדה שבה יש גם מינויים של הממשלה והוועדה היא זו שמחליטה. בסוף דמוקרטיה בנויה על איזונים ועל רצון טוב של כל הצדדים. (ע״ע הרפורמה המשפטית). במצב הרגיל זה לא במנותק ולא לעומתי. אלא הריבית היא חלק ממדיניות שנקבעת במשותף בין הממשלה ובנק ישראל (לא יודע מה בדיוק המנגנון באמריקה) והיא משקפת את התקציב ואת יעדי האינפלציה שהוגדרו. ההנחה המקובלת בעולם היא, שהכנסת שיקולים פוליטיים ופגיעה בעצמאות הבנק המרכזי, רעה לכלכלה. אני לא יודע להוכיח אם ההנחה הזו נכונה או לא, אבל זו ההנחה. ולכן עצם הרעיון של אפשרות לפגיעה בעצמאות הבנק המרכזי מעורר חששות בשוק. אפשר לראות את החשש הזה בא לידי ביטוי בעליית התשואות של אגח מדינה אמריקאי בימים האחרונים. קטונתי מלקבוע אם ההחלטה הספציפית הזו (שהגיעה אחרי ירידה באינפלציה מ9.5 ל2.5 אחוז) היתה נכונה ומקצועית או שהיו בה שיקולים פוליטיים. רק שים לב שהוא הכריז באותו מועד, על מדיניות הריבית לשנתיים הבאות. והוא עמד במדיניות שלו כמעט במדויק (3 הורדות ב25 במקום 4), מה שמראה על עקביות ו- predictability, שזה עוד משהו שהשווקים אוהבים.

לא הבנתי, אתה רוצה דוגמאות ממדינות שבהן הכל בסדר? טורקיה לא היתה דמוקרטיה, אבל לתקופה לא קצרה כן התנהלה במשהו שקרוב לזה. כשדברים התחילו לחרוק בכלכלה הטורקית, ארדואן באמצעות נגידי בובה, הוביל קו של ריבית פופוליסטית והביא לאינפלציה משתוללת. הנגיד עצמאי, בדיוק כמו שמצופה משופט להיות עצמאי למרות שבסופו של דבר הוא עובד מדינה. מה שכתבת לגבי התקציב לא סותר את עצמאות הנגיד. להיפך, במצב תקין יש הידברות בין האוצר לנגיד, כך שהתקציב והריבית הולכים באותו קו. מצד שני, כשיש חוסר הסכמה, הריבית מהווה ״שוט״ בידי הנגיד, להגיב על תקציב שלדעתו לא הולם את הנסיבות.

הדוגמאות הבולטות מהשנים האחרונות: טורקיה וארגנטינה. יש סיבה לזה שבכל מדינות המערב כיום יש נגיד עצמאי שמקבל החלטות על גובה הריבית במשק, ללא התערבות של גורמים פוליטים.

בדיוק מה שהתכוונתי. אני לא אומר שזו בהכרח הצעה גרועה, רק שהייתי מצפה להצעה כזו מממנה ומהדמוקרטים. קצת פחות מאלו שדוגלים בשוק חופשי. אני כמובן לא חי את שוק האשראי האמריקאי, אבל כמו שכתבת, אני חושב שלצעד כזה יהיו השלכות שקשה לצפות אותן.