פינדר

למה אני חושב שהרפורמה לא רק גרועה, אלא מסוכנת: בישראל, בניגוד לדמוקרטיות אחרות: 1. אין חוקה 2. אין הפרדה אמיתית בין הרשות המחוקקת למבצעת. בזמן שבמדינות אחרות יש בתי נבחרים בהרכבים שונים (בחירות אזוריות או כלליות או שילוב שלהן), בישראל הממשלה ממונה ע״י הכנסת והשיטה מבטיחה שלממשלה תמיד יש רוב בכנסת של לפחות 61 ח״כים. 3. אין הפרדה בין דת למדינה 4. אין הגבלת כהונה לראש הממשלה לכן מלכתחילה עקרונות הדמוקרטיה הישראלית לא הכי יציבים. ועכשיו הרפורמה הזו מבקשת: 1. לתת רוב לממשלה בועדה למינוי שופטים. כלומר שופט ייבחר לכהונה בדיוק ע״י אלו שאותם הוא אמור לבקר ולאזן 2. שופטים יוכלו לפסול חוק, רק ברוב של 12 מתוך 15 שופטים (כשכאמור השופטים מראש נבחרים ע״י הממשלה) 3. פסקת ההתגברות: במקרה של פסילת חוק, הכנסת תוכל ברוב של 61 ח״כים (כאמור זה רוב אוטומטי שיש לכל ממשלה) לפסול את הפסילה ולהכריח את ביה״מש לקבל את החוק זה יוצר מצב בלתי מאוזן, שבו לממשלה ולעומד בראשה, יש למעשה כח בלתי מוגבל לחוקק כל חוק שירצו. מצב שלא קיים באף דמוקרטיה מערבית מודרנית. בשביל זה אמורה להיות חוקה שבית המשפט אמור לפסוק לפיה ולא לפי מה שבא לו. ואמורה להיות דרך לממשלה להתגבר על החלטות לא סבירות של ביהמ״ש, למשל פסקת התגברות אבל ברוב מיוחד, של 70 או 80 ח״כ, מה שאמור להוריד את הסיכוי לממשלה עריצה.

אנחנו צריכים לחזור לבסיס. למה בכלל יש בית משפט? הרי הממשלה נבחרה ע״י רוב העם, אז בא ניתן לה לשלוט ולעשות מה שהיא רוצה. לא? הגישה המקובלת בכל המדינות הדמוקרטיות היום,היא, שיותר מדי כח לאדם אחד או גוף אחד, זה מצב מסוכן ולכן צריך לבנות מע׳ של איזונים שבה אין למישהו אחד כח אבסולוטי. הפתרון שאימצו כל הדמוקרטיות, הוא הפרדת רשויות. וכל מדינה בנתה את העקרון הזה בצורה קצת שונה, אבל כולן כוללות הפרדה ל3 רשויות מחוקקת, מבצעת ושופטת. התשובה לשאלה שלך, היא שהדרך למנוע מהממשלה (הרשות המבצעת) לעשות כל מה שהיא רוצה, כולל פגיעה באזרחים וכו׳, היא לתת לבית המשפט (הרשות השופטת) אפשרות לקבוע שחוק מסויים סותר חוק בסיסי יותר ולפסול אותו. בכל המדינות הדמוקרטיות, החוקים הבסיסיים נקראים חוקה. ואם ביה״מש חושב שחוק מסויים סותר את החוקה הוא יכול לפסול אותו. זה משהו שקיים ברמה זו או אחרת כמעט בכל דמוקרטיה. בישראל אין חוקה ומפה מתחילה הבעיה. יש חוקי יסוד, שעברו בהליך שנוי במחלוקת. ביה״מש פסל חוקים שחשב שהם סותרים חוקי יסוד ומכאן אנו מגיעים לויכוח שיש היום. הממשלה מייצגת את רוב העם. אבל אחד מעקרונות הדמוקרטיה, הוא זכויות הפרט וזכויות המיעוט. אם עכשיו יש ממשלה עם רוב דתי האם מותר לה לחוקק חוק שאסור לנסוע ברכב בשבת? האם לממשלה חילונית מותר לאסור על מכירת אוכל כשר? בדמוקרטיה, בית המשפט הוא המגן האחרון של האדם הבודד (או המיעוט) שחושב שהרוב (באמצעות הממשלה) פוגע בזכויות הפרט שלו.

עשיתי את הראיון עם המשפחה שלי לפני שנה וחצי. באתי עם קלסר עמוס במסמכים והתאכזבתי שהקונסולית לא הראתה התעניינות בהם. קיבלנו כולנו ויזה לעשר שנים בלי בעיה, כולל שני בני 17 (שמעתי על כאלו שעשו להם בעיות בגיל הזה). מצד שני היה שם בחור צעיר בודד, שאני לא יודע מה בדיוק הסיפור שלו, אבל הם ביקשו ממנו להגיע שוב עם עוד מסמכים ואישורים. בסוף זה עד כמה אתה נופל למשבצת של מישהו שמעורר חשד שיפר את תנאי הויזה או מישהו שנראה כמו אחד שלא יעשה בעיות. לדעתי בכל אופן, עדיף לבוא עם כל המסמכים ולא להשתמש בהם, מאשר שיהיה חסר משהו ואז לקבוע תור מחדש וכל זה. אני הבאתי אישורי מעסיק, שלי ושל אשתי, תלושי שכר, תדפיס של הבנק ותדפיס של הטאבו של הדירה.

זה בסדר גם יש שר שהבטיח לטפל בעבריינים

אם שני הצדדים שיכורים מהתחת חסרי הכרה, כנראה שלא יקרה כלום. לא? אם אחד מהם מספיק ״לא שיכור״ כדי לנצל את הצד השני, אז הוא אשם. בדיוק כמו שמי שנוהג שיכור, אשם בכל נזק שיגרם מהנהיגה שלו.

אם היא שתתה והשתכרה זו אשמתה שהשתכרה. אם ניצלת את זה כדי לשכב איתה, בלי שיש לה יכולת להתנגד, אתה אנס. מה כל כך קשה להבין?

שזה פחות כיף, אם הצד השני עושה לך טובה? אני כבר לא מדבר על לשכנע בחורה שפגשת לפני 5 דקות, אפילו את אשתי אני לא מנסה לשכנע. אם היא לא בקטע, אני מוותר. מחכה להזדמנות שהיא כן רוצה. הרבה יותר כיף, לי בכל אופן, כשהפרטנר נהנה גם הוא ומשתתף אקטיבית בכל העיניין.

מעניין מה יקרה ל"הוכחת אשמה מעבר לספק סביר"?

כמו שכתב ספריאל תצטרף לזה שרלוונטי עבורך. ואמור להיות נציג שאתה יכול לשאול אותו גם על המעסיק הקודם.

זה קשור מאוד. אחרת אנחנו מקיימים דיון תיאורטי מתמטי. במשפטים, סוציולוגיה וכו׳ מתעסקים במקרים קונקרטים, לא בדוגמאות נגדיות תיאורטיות. אתה מזכיר לי את ליאור שסירב לגנות קבוצה של צעירים שמכה אישה בת 70, כי קיימת אפשרות תאורטית שהיא סוג של בן לאדן ממין נקבה. התגובה תהיה שונה, בדיוק בגלל שהשכיחות של שתי הסיטואציות שונה לחלוטין. והיא גם תהיה שונה, בגלל סט ציפיות שונות של החברה מבחור ומבחורה שזה בדיוק מה שגורם להבדלים ביחסי הכוחות מלכתחילה. איך החברה מתייחסת לבחורה ששוכבת עם הרבה גברים? איך היא מתייחסת לבחור ששוכב עם הרבה נשים? היא תיחשב לזונה והוא לתותח. לא?

איכשהו אני לא קונה את ההסבר הזה.. כשאני הייתי נער או חייל, היה מקובל שלבני 17-21 יהיו חברות שצעירות מהן ב3-5 שנים. לא זכור לי מקרים הפוכים. אומנם עברו כמה עשורים מאז, אבל אני בספק גדול אם השתנה משהו בתחום הזה.

להתבגרות הרגשית הזו אין שום קשר לגילאים המדוברים. אתה מדבר על בן 17 ובת 15 כן? לא בני 12-13. ואתה לא יכול להתעלם מיחסי הכוחות המובנים בחברה, בין גברים ונשים, בנים ובנות. כמה בחורות בנות 17 אתה מכיר שיוצאות עם בני 15? מתי שמעת לאחרונה על בחור שהשתכר ו15 נשים ניצלו את זה כדי לשכב איתו אחת אחרי השניה? אנחנו מדברים על המציאות, לא על מקרים תיאורטיים. ״צביעות״

אין לך נציג של ארגון או הסתדרות המורים שאתה יכול לפנות אליו?

בעיקר בגלל יחסי כוחות. הבדל של שנתיים הוא משמעותי מאוד בגיל הזה ובן ה17 יהיה בד״כ בצד ה״חזק״ ביחסי זוגיות כאלו.

נכון להיום, המקרה המתואר הוא כנראה לא אונס לפי החוק. או לפחות יהיה קשה מאוד להוכיח אונס. המטרה שלי בדיון הזה, היא לאו דווקא לדבר על חוק, אלא לדבר על הבנה של יחסי כוחות, ולהבין שעם כח באה אחריות. אם אתה בן 17 ויש לך חברה בת 15 ואתה משכנע אותה לשכב איתך, אז תשאל את עצמך אם זה מעשה נכון מוסרית. זה יכול להגיע רק מחינוך ומתקשורת. בהינתן בת 15 שהשתכרה ושכבה עם 10 בנים, ההסבר הסביר הוא לא שהיא קיימה אורגיה, אלא נאנסה ואני מקווה שתנהג בהתאם.

אין אופציה כזו. הורידו את השעון נוכחות שקרא כרטיסים. יש אופציה לעדכן שעות ידנית, מהמחשב.

אם במקרה עברת ליד המועדון, והנער הזה דקר אותך בסכין, גם תשאל את השאלה הזו?

אני מבין שלא קראת את השרשור של לוינסון. נראה שהוא כתב במיוחד בשבילך:

לא מפחד על המידע. זה פשוט יותר מסורבל. במקום להצמיד את הכרטיס שגם ככה תלוי לי עם חוט קפיצי, כי הוא משמש גם לפתיחת דלתות, צריך לשלוף את הטלפון, לפתוח את האפליקציה (שלפעמים עפה בהפעלה הראשונה), לקרב את הטלפון לקורא, ולחכות כמה שניות (בכרטיס זה מיידי).

ממליץ לך לשבת עם עצמך ולחשוב מה זה אומר עליך, שאלו הדוגמאות שצצות לך בראש. והנה הסבר פשוט: רוב הנשים (במציאות, לא בפורנהאב) לא באמת רוצות לשכב עם 13 גברים באותו לילה. אני מניח שאיפשהו יש כאלו נשים, אבל הן מיעוט זניח. אז אם אתה רואה מישהי ששוכבת עם כמה גברים והיא גם שיכורה, הסבירות היא שהם מנצלים אותה, כשהיא תחת השפעת אלכוהול. בכלל, כל הדוגמאות שמועלות פה. החיים הם לא מתמטיקה ותמיד תהיה איזה דוגמה נגדית, מופרכת ככל שתהיה, שלא בדיוק מכוסה ע״י החוק. יש אנסים מניפולטיבים, שמנצלים יופי את הגבולות הבלתי ברורים האלו שבין חוקי ללא חוקי, בין הסכמה לכפיה. חיים לוינסון בדיוק התייחס לניצול הזה של יחסי כוחות, בקשר לתחקיר של עובדה מהשבוע האחרון. לא ראיתי את התחקיר, אבל ממליץ לקרוא את כל השרשור של לוינסון:

כן. כתבתי תגובה על שזה בדיוק יחסי כוחות, אחרי שעופר טען שלראות את העולם כ״יחסי כוחות״ זה נאו קומוניסטי. אבל מחקתי כי נראה לי שזה כמו בדיון על נתצים. אם אתה עושה משהו שלא נח לך, בגלל שאתה צריך או מרגיש שצריך לרצות מישהו יותר חזק ממך, אז יש פה רמה מסויימת של כפיה. חזק, יכול להיות חזק בכמה מובנים כמובן.

אצלנו היה מכשיר נוכחות שקרא את כרטיס העובד. החליפו אותו במכשיר שקורא את הnfc של הטלפון, אבל רק בהפעלת אפליקציה של חילן. כבר עדיף הכרטיס.

ובגלל זה הוא פחות מסוכן ממרב מיכאלי?

מדהים לאיזה רזולוציות צריך לרדת בשביל להוכיח שמירב מיכאלי לא מסוכנת כמו אבי מעוז.

זה לא מה שאני עושה, אני רק מציג את הצד ההפוך. בשביל לגבש תמונת מצב צריך מחקרים נרחבים.