spidrman

הפטנט איננו השחזת הבליטות חס וחלילה.... ממש לא. הבוקסה נמצאת בצד הימני של ההגה,מנתקים את תפוח ההגה מימין,מבריגים החוצה את המוט המקשר,מוציאים את גומיית האבק,לוקחים את ההגה עד הסוף שמאלה המוט הפנימי נעלם אל תוך ההגה,בד"כ הבוקסה הישנה בלויה ויוצאת לבד או בנגיעה,אז מכניסים את הבוקסה החדשה,מכוונים את הבליטות לחריצים בצינור ההגה והיא מתיישבת במקומה,בדיוק אותה פעולה שעושים על השולחן כשההגה פורק מהרכב,אח"כ מסובבים את ההגה בעדינות ימינה,דואגים שמוט ההגה לא יקפיץ או ידחוף את הבוקסה החוצה ולא יפעיל עליה לחץ (פלסטיק שביר..) ומרכיבים חזרה הכל,במידת הצורך יש לבצע כיוון הגה. ברכב ישן כזה שאם תכניס אותו למוסך מזדמן לפירוק ההגה מהרכב,יש סיכוי שאיזה נער מתלמד יחרוש לך אחד מ-4 ההברגות של תושבות ההגה בשל הגישה הבעייתית ואז תהיה צריך כנראה להוריד מנוע... אם אתה מכניס את הרכב למוסך או מכונאי עליהם אתה סומך אזי אין בעייה ותן למכונאי המנוסה לטפל בעניין כפי שהוא רואה לנכון,יש להניח שאם הוא בן יותר מ-35 שנים,הוא עשה הגאים כאלו בעבר...

נסה אצל קלוש חלפים במפרץ חיפה. אני רכשתי ממנו חלק כזה. היות ואני חיפאי אינני מכיר חנויות במרכז אבל אני משוכנע שבכל חנות שנייה שבה יש חלקים לרכבים ישנים תמצא את הבוקסה-אחד החלקים הנפוצים ביותר בשעתו. אולי ל"מאירמן" (פתח תקוה?) יש חלק כזה? אני בטוח שלכל העסקים העוסקים בשיפוץ הגהים יש כאלו בוקסות (למשל "המלטש" בעיר גנים בקרית אתא). בעיקרון,מסרק ההגה של 127 לא מתקלקל ולא מתבלה,יש להקפיד על גומיות תקינות,שימון וגירוז. אגב,יש פטנט להחליף את הבוקסה ללא הורדת ההגה... אם תעשה זאת לבד שווה לנסות.

שלחתי לך ה"פ. לחבר שלי יש בדיוק כזו שמוצעת למכירה. אף אחד מהדגמים הנ"ל לא היה "מטוס" אבל הנסיעה נעימה ואיכותית ואני מתאר לעצמי שהשילוב של גיר ידני ומנוע אלפיים הוא חביב באופן יחסי כשהדגש הוא על המומנט דווקא.

מנית את רוב המועמדות האפשריות בסכום שהקצבת. אני חושב שההמלצה הטובה ביותר היא ללכת על האקזמפלר שמחד מוצא חן בעיניך ומאידך ובעיקר אמין שמור ומטופל ואם תמצא מיד נמוכה הרי זה משובח. רוב המכוניות הללו לא זכו לטיפול נכון לכל אורך ימי חייהן,לא מעט אנשים לא מבינים שחיים בצילו של גג מתקפל אינם תמיד זוהרים ולכן מוחלפות ידיים בקצב מהיר ולפעמים המשמעות היא כי אף אחד לא באמת משקיע לאורך זמן. קח בחשבון שלא תמיד ניתן למצוא בישראל חלקים יחודיים (בעיקרה חלקי פח וגג השונים מהחלקים של הדגם הרגיל). מנגנון הגג יקר תמיד,גם תיקונו. בדוק את הרכב המועמד באופן מקיף,הורד במחיר על כל ליקוי ונסה לקנות את הרכב השמור והתקין ביותר גם אם מדובר בדגם שקצת פחות אהוב עליך. בסופו של דבר רכב כזה מיועד להסב כייף והנאה,אם הוא יאכיל אותך מרורים המטרה לא הושגה. זה הזמן לקנות,כשהצעירים בלימודים ומזג האויר קר הביקוש נמוך ויכולת המיקוח גבוהה,כך תאכל להנות גם באביב כי בקיץ ידידי,אין שום סיכוי שתיסע עם גג מקופל לפני שהשמש שקעה...

הפוקוס היא אופציה סבירה+,המחיר תלוי בסוג בליסינג,במצב הרכב,בקילומטרז' והיכן טופל. אם תא מטען גדול ואמינות חשובים,כדאי אולי לשקול סקודה אוקטביה 1600 מהשנים 2005-6, רכב סולידי,אמין,תא מטען ללא מתחרים שנפתח עם דלת חמישית ומאפשר הטענה קלה של כמעט כל חפץ ועגלה,מנוע פשוט ללא קשקושים והספק וביצועים דומים לפוקוס. אם אתה יכול להסתפק בתא מטען בינוני וללא דלת חמישית אפשר לשקול ניסאן אלמרה 2006 ,אמינות רבה,מנוע חזק וסביבת נוסעים ונהג ברמה סבירה לרכב יפני (למרות שהורכבה באנגליה),תמורה טובה למחיר. מה שחשוב באמת זה לבדוק היטב ולרכוש רכב שמור,מטופל ותקין.

הקיה פרייד עושה שימוש בהרבה ממכלולי המאזדה 121 (בימבה) וגם היא כמו המכוניות שהזכרתי קודם פחנוע של ממש,אף גרוע יותר מהנ"ל. אשר לאמינות-האמינות הייתה טובה מאד לפחות לגבי המכלולים המיכניים. לפני שרכשתי את האטוס עבור אשתי שקלתי גם את הפרייד נוכח יחס מחיר/תמורה. למרות מוניטין האמינות היה קשה מאד למצוא רכב תקין והזמן לא היטיב עם רובן. מעבר לשאלת האמינות הרי שבכל שאר הפרמטרים הפרייד מפגרת אחרי השרייד והסוויפט. אם אתה מוכן להסתפק ברכב בסיסי מאד ואם תמצא פרייד שמורה מאד,עם קילומטרז' שפוי ובמחיר אטרקטיבי באמת,זו יכולה להיות אופציה. וועוד רעיון,אם אתה מחפש רכב ידני אפשר לשקול גם פז'ו 205 מהמודלים האחרונים,רכב שמור שטופל נכון ובמי קרור מתאימים יגלה אמינות טובה למדי אבל אין ספק שהוא עולה בכל פרמטר אחר על המתחרות מהמזרח הרחוק שהוזכרו לעיל. היום פורסמה למשל פז'ו 205 98 עם 99,000 קילומטרים,טסט לשנה ושמורה לכאורה במחיר 8,200 ש"ח (לפני מיקוח)בלוח יד 2. אני למשל הייתי שוקל רכב כזה. כמובן שאין לי שום קשר שהוא למודעה או לרכב או אפילו לאזור בארץ בו פורסם (חולון בת ים) וכמובן שיש לבדוק טוב מאד מה באמת נכון ממה שפורסם ומה באמת מצב הרכב.

אף אחת מהן לא יצירת מופת ומדובר בפחנועים יפניים שתוכננו במאה הקודמת. שתיהן לא חסכוניות כפי שלפעמים חושבים בדגמים האוטומטיים שלהם. האמינות פחות או יותר זהה וטובה אלא שהכל על הנייר משום שברכבים כאלו משנתונים כאלו מה שבאמת קובע זהו המצב של הרכב הספיציפי,מה עבר,מה לא עבר ואיך טופל. משכך מומלץ לחפש רכב מטופל ושמור ללא עבר "מכביד". אם אתה מתעקש על דגם אוטומטי הן עדיפות על מרבית אם לא כל האירופאיות הקטנטנות מאותם השנתונים. כרכב עירוני יוצא מן הכלל בקטיגוריה הנ"ל הייתי שוקל גם יונדאי אטוס,רכב אמין מאד,אחזקתו זולה יחסית,יש ח"ח,נ"מ,הגה כוח,כרית אויר ומזגן יעיל.

ניסן אלמרה היא אופציה טובה ואמינה מאד ונותנת תמורה טובה למחיר. היות וקורולה לא ממש שונה מלנטיס שלא ממש שונה מאלמרה שלא ממש שונה מ.... הרי שמה שחשוב באמת זה למצוא רכב שמור,מטופל לפי הספר,רצוי מעט ידיים פרטיות וקילומטרז סביר

אני כמובן התכוונתי לזאת ש-kanfi התייחס אליה ושגם היא עמדה למכירה במשך תקופה לא קצרה.

אם עוצמות מנוע מתפרצות אינן בגדר פרמטר,במחיר הזה ניתן לרכוש אוקטביה 2008 1600 סמ"ק פרטית עם מעט קילמטרים שנותנת שילוב מצויין בין אמינות (שכאן יחסו אותה למכוניות מהמזרח הרחוק) ולבין נוחות ותחושת "איכות אירופאית". לאוקטביה תא מטען ענק,מזגן מצויין,גיר טיפטרוניק יעיל ומצויין,מנוע 1600 ותיק ואמין,בלי טורבו,בלי DSG ובלי קשקושים. הרי בכותרת נרשם שדרוש רכב משפחתי...

אין פיאט צ'כית. יש פיאט 128 יוגוסלבית. הכתומה-יוגוסלבית וליתר דיוק ZASTAVA 101 הצ'בק.

בתקציב כזה הכי חשוב זה למצוא רכב תקין ושמור, אם עיקר הנסיעה היא בעיר וכושר תמרון עם ראות טובה סביב חשובים לאחותך הייתי ממליץ לשקול גם יונדאי אטוס,אמינה מאד,מרווחת יחסית וניחנה בכל התכונות שהופכות אותה לרכב עירוני מהשורה הראשונה.

למוסדות שכאלו יש ת.ד. בסניף והדואר נאסף אחת לתקופה (יום-יומיים) ע"י אחד הפקידים. אין סיבה להתרגש...

ככל שהדברים נוגעים לנוחות הנסיעה הרי הפוקוס לוקחת ובגדול. ככל שהדברים נוגעים לחיסכון בדלק ולעלויות אחזקה הרי המצב פחות או יותר דומה (אם כי נדמה לי שהביטוח על האלמרה נמוך יותר וגם אין לה חגורת תזמון מגומי המצריכה החלפה). ככל שהדברים נוגעים לאמינות,אם שני הרכבים במצב תחזוקתי סביר ודומה,האלמרה תיתן קרוב לוודאי שקט נפשי רב יותר והיא נחשבת ובצדק לאחד הרכבים האמינים ביותר.

אם כך,רוח חדשה וחיובית נושבת במסדרונות סמל"ת ומגיע ליבואן ציון לשבח על הנכונות לעזור! אני מקווה שעכשיו יתקבל האישור המיוחל גם ממשרד התחבורה. אולי כדאי לפנות לדואר עם מספר החבילה ולהודיע להם שלא יחזירו את החבילה (יש להניח שהאישור ממשרד התחבורה יגיע רק בעוד מספר ימים-בד"כ בין שבוע לשבועיים).

רכב עירוני פשוט ואמין עם כושר תמרון מדהים ועלויות אחזקה זולות = יונדאי אטוס. כרית אויר אחת,מזגן מקורי,נעילה מרכזית,2 חלונות חשמל והגה כוח,חבילה לא רעה בכלל. לנו יש כזו כבר שנתיים והיא עושה עבודה יוצאת מהכלל,נוחה מאד לנהיגה ומרווחת יחסית,נכנסת לכל חור ובגלל שהיא גם לא מן היפות,לא כואב הלב כשכל העולם ואחותו פותחים דלתות ושורטים שריטות,אידיאלי בתור רכב שני (שאצלנו הפך לראשון..). צריכת הדלק בכל הקטנטנות היפניות/קוריאניות בעלות גיר אוטומטי "אמיתי" מהשנתונים הללו (1990-2002 לערך) היא כמעט אותו הדבר ולא כל כך מעט כפי שמצפים אבל מצד שני גם אם משלמים מעט יותר בדלק ממילא חוסכים המון בכך שהרכב אמין. לא משנה מה תבחר,חשוב למצוא רכב תקין,עם קילומטרז' שפוי,מטופל ועם צמיגים/מצבר/מזגן תקינים (כי כל דבר משמעו כסף...).

לא מדובר בקומבינה אלא באוצר! הנגררים העתיקים הללו פטורים מכל מיני הגבלות שהוטלו על נגררים מודרנים יותר ולכן הם מבוקשים מאד ובעליהם שומרים עליהם.

אני ייבאתי לספיידר שלי חגורות בטיחות חדשות (מחנות המתמחה בחלקי פיאט ספיידר) ונדרשתי להביא אישור ממשרד התחבורה בלבד.אני לא יודע מה הנוהל לגבי חגורות משומשות. למעשה מעולם לא נדרשתי להביא אישור מהיבואן והיבואן כיום ולמעשה לא יכול להנפיק אישורים שכאלו.במקרה של סמל"ת כמו גם רוב היבואנים,הנטייה לעזור לבעלי רכב אספנות מינימאלית. אני לא יודע אם יש כאם מישהו בפורום שיש לו "דלת פתוחה" למחלקה הטכנית של סמל"ת אבל נסה לקשור קשר עם מר רפי לין שפעיל גם בפורום כאן וגם בפורום של מועדון פיאט,רפי מכיר לא מעט אנשים בפיאט והוא תמיד שש לעזור. החגורות שהבאת (כנראה כמשומשות) הן מן הסתם לא "מקוריות" כלומר לא יצאו מקופסה שעליה יש לוגו פיאט מקורי/מספר קטלוגי של פיאט ולכן בעצם אין ליבואן שום יכולת אמיתית לאשר או לא לאשר את החגורות. זו פשוט שטות מוחלטת וצריך לנסות לשכנע את איש המכס שלא היבואן הוא זה שצריך לתת אישור אלא לכל היותר משרד התחבורה. מר ראובן ברדה שנותן שם את האישורים מכיר את הנושא ואם החגורות חדשות הוא יאשר אותן (קל וחומר אם בחשבונית או באישור הקנייה רשום שמדובר בחגורות תואמות לספיידר),אם הן משומשות יש להבהיר לו שהן תואמות,תקינות ועדיפות על מה שיש (או אין) ברכב כרגע.

לפני שמייבאים רכב כזה-רפליקה,יש לבדוק מול משרד התחבורה האם בכלל מותר לייבאו שכן ברוב המקרים רפליקות או מכוניות קיט למיניהן מיוצרות על ידי יצרנים שאינם מוכרים ע"י משרד התחבורה. נדמה לי שהרכב המדובר הוא אקסקליבר והוא מוצע למכירה זמן רב. יש לשים לב שרפליקה של מכונית אספנות איננה בהכרח רכב אספנות וכמובן שלא ניתן ייבא רכב שגילו פחות מ-30 שנים (או רכב חדש עד שנתיים-נדמה לי),חלק מהרפליקות יוצרו בסוף שנות ה-70,חלק בשנות ה90 ולכן צריך לחפש אקזמפלר בן 30+. הרפליקות הללו נמכרות במחירים מגוחכים בארה"ב ובכ-6000 דולר אתה מקבל כזו במצב טוב ולמשל: http://motors.shop.ebay.com/i.html?_nkw=mercedes+replica&_sacat=6001&_dmpt=US_Cars_Trucks&_odkw=excaliber&_osacat=6001&bkBtn=&_trksid=p4506.m270.l1313 כלומר מחירה בארץ אחרי הובלה ומיסים כ-20,000 דולר ותקבל עודף נאה מ-80,000 ש"ח. אם ניתן לייבא (ואני בספק) אזי לטעמי המחיר הנדרש הוא לא פחות מהזוי. אם לא ניתן לייבא רכב כזה אזי מדובר בפריט נדיר בישראל מחד אבל שרוכשיו הפוטנציאליים ברמות מחיר כאלו נדירים לא פחות ואולי יותר ולכן אם הרכב לטעמך ואתה מוכן להיפרד מסכום נכבד בעבורו,הדרך היא לנהל מו"מ עיקש כאשר אתה לוקח בחשבון שאין ולא יהיה עוד רכב כזה בארץ והמוכר יקח בחשבון שאין ולא יהיה לו בקרוב עוד קונה בארץ עם המחיר הנדרש....

הייתי ממליץ לשקול גם יונדאי אטוס. מכוערת אבל חמודה... כושר תמרון עירוני יוצא מן הכלל,נוחה ומרווחת (באופן יחסי),אמינה מאד וזולה לאחזקה. הדגם הידני חסכוני הרבה יותר מהאוטומטי (וזה נכון לגבי כל הקטנות מסוף שנות ה-90 ותחילת האלפיים שיש להם גיר אוטומטי "אמיתי").

אם התקציב נמוך (בין 10-22 אלף ש"ח ) אזי הבחירה העירונית הגבוהה האולטימטיבית היא או יונדאי אטוס או סוזוקי וואגון. שתיהן קטנטנות,גבוהות,מרווחות יחסית,אמינות מאד ומצויידות בכל מה שצריך לתנועה בסיסית בעיר.

בפיאט 238 שהיתה לי היו אורות דרך צהובים ולא היתה שום בעיה בטסט. נורות "צרפתיות" היו נפוצות בשעתו,הן מסנוורות פחות אבל גם מאירות פחות.

לא פעם אני שוקל להרחיב את אוסף מכוניות האספנות שלי. אין לי הרבה זמן ויש לי גם בעיית מקום חניה (מקורה כמובן) אבל על אלו אני יכול להתגבר. גם העניין הכספי הוא פקטור אבל אני מוותר על דברים אחרים ומפנה את המשאבים לתחביב האהוב. הסיבה היחידה (ובכנות-היחידה!) שאינני רוכש עוד רכב אספנות היא בעיית יבוא החלקים. בישראל אין כלום,רק קומבינות והבטחות,קשה מאד למצוא חלקים למירב רכבי האספנות (ונשאיר לרגע בצד את הוולוו,החיפושית והסובארו החביבות), בשנים שעברו ולפני שהחלו לאכוף את התקנה ייבאתי המון חלקים ולא עשיתי לא חשבון ולא קומבינות. מרגע שהחלה אכיפת התקנה התחלתי לעבור 7 מדורי גיהנום. אם יש משהו שאני שונא זו ההתעסקות עם הביוקרטיה וחוסר הוודאות לתוצאותיה. עיכוב חלקים גרם לי לנזק רב ולשיבוש תוכניות והחיכוך עם הגורמים הביוקרטיים בעייתי מאד מבחינתי. אני מבין שמיסים יש לשלם,אני מבין שההובלה הבינלאומית היום יקרה עד טירוף-אני מוכן לשלם! אני מבין שמי שמביא חלפים בטיחותיים לרכבים בשימוש יום יומי צריך לעמוד בתקנים שונים. אני לא מבין מדוע ייבוא חלפים לרכב אספנות שממילא מוגבל בנסיעתו ברישיון לצורכי תחביב מצריך רישיון. אני לא מבין מה הבעייה עם יבוא חלפים משומשים לרכב אספנות? האם מישהו באמת חושב שניתן להשיג חלקים חדשים לרכבים בני 30-100 שנים? האם עדיף "לתקן" יעני לקמבן בישראל חלק ישן מאד ובלתי תקין בעליל במקום לייבא חלק משומש ותקין מחו"ל?,הרי ממילא עושים לנו את המוות בטסט ואם משהו לא תקין או לא בטיחותי מכשילים,ממילא נקודת המוצא לגבי רכב אספנות היא שמדובר ברכב שכל או מרבית חלקיו ישנים מאד,משופצים "מאד" וממילא הוא מוגבל בנסיעה ובשימוש. אני גם לא מבין מדוע רישיון ייבוא ניתן רק במדינת תל אביב. האם במכס חיפה לא ניתן להסמיך מישהו שיבדוק שהחלקים אכן מיועדים לרכב אספנות? הרי נציג במקום יכול לבדוק עניין זה בקלות רבה ובניגוד לפקיד במשרד התחבורה שלא ראה את החלקים. אני אזרח מדינת חיפה שמשלם לא פחות מיסים מאזרחי מדינות תל אביב וירושלים ואינני מבין מדוע אני צריך לנסוע לדואר תל אביב לשחרר חבילות מעוכבות (ועוד לשלם על כך עמלות מעבר למיסים הכבדים ולעלויות ההובלה הבלתי הגיוניות),מדוע אני צריך להזדקק למשרדי משרד התחבורה בת אביב או לחלופין ולמשל לנסוע עד ירושלים כדי לקבל חותמת אימות (אפוסטיל) על מסמכים שהמדינה מנפיקה? אם הרפובליקה הישראלית חושבת שאזרחי חיפה (והצפון) לא צריכים לקבל שירותים קרוב לביתם,שיפחיתו לנו את המיסים בבקשה. אני לא עבריין,לא רוצה להיות עבריין,לא רוצה לקמבן קובינות ולתחמן תחמונים ולא רוצה גם לתת יד לביוקרטיה שאוכלת אותי. אז בינתיים אני מסתפק ברכבי האספנות שיש לי,בודק מדי פעם מה מוצע למכירה ומחזיק את עצמי שלא להתפתות כי כל עוד אני נדרש להמציא אישור על כל בקלית לפנס אני לא קונה רכב אספנות נוסף.

אינני מאזור המרכז אך כאן בפורום הולל בשעתו רפד בשם "איגור" שכנראה עבד אצל "רון קאר" והוא מומחה בהתאמת גגות מתקפלים בנוסף להיותו רפד מקצועי. אין לי מושג היכן הוא נמצא היום אבל אני מניח שחברי פורום אחרים אולי יוכלו להפנות אליו.

באחד ממקומות עבודתי בתחילת שנות ה-90 (שהיה בין היתר מוסך מורשה לנציה-אוטוביאנקי-דייהטסו ) עמדה לרשותי בטא 1400,הרכב היה מטוס אמיתי מול המכוניות דאז,נוח בצורה בלתי רגילה,מתלים מדהימים,צליל משגע ונסיעה חלקה ונעימה. מעבר לבעיית החלודה היה בעייה כרונית בכיוון מוט העברת ההילוכים.המנוע אמין ביותר ובתחזוקה נכונה מאריך ימים. לנצ'יה היא המותג ש"עושה לי את זה" הכי הרבה הרבה...