אני רק שאלה: מה עם האונס הקבוצתי של שחקני נבחרת ישראל הצעירה מתקופת גברי לוי ?
כל האונסים הללו מזכירים לי שני סיפורים משני צדדי המטבע:
1. לפני שנה חבר שלי עצר טרמפ לבחורה יפיפייה. הוא העלה אותו לרכב וישר ציין בפנייה שלא תתפוס טרמפים כי בחורה עם מראה כמו שלה יכולה ליפול לידיים הלא נכונות ויש לה מזל שהיא עלתה איתו. הוא אסף אותה ליד אזור והיה אמור להוריד אותה בביה"ס הולץ. כאשר הם נוסעים על כביש 40 אאל"ט לכיוון ת"א היא אומרת לו "או שתיקח אותי עכשיו לירושלים או שאני יורדת מהאוטו ישר למשטרה ואומרת שאנסת אותי". סחבק למזלו הרב היה לו מצלמה ברכב. הוא אמר לה "ברור, ברור, אני לא רוצה להסתבך". לקח אותה לפאתי ג'ואריש, אמר לה הוא חושב שיש פנצ'ר ושתבוא לשבת במושב של הנהג בזמן שהוא דוחף. היא יצאה מהרכב, הוא יצא וחזר במיידי, נעל, ונסע. התיק שלה היה ברכב, שבר את הרב-קו והכרטיס אשראי לשניים, זרק לה את התיק מהחלון ושלום על ישראל.
כמובן שהוא צעק לה שיש לו מצלמה ברכב ואם היא תלך למשטרה הוא יתבע אותה שהיא תצטרך להתחבר למקצועות הקדומים ביותר בשביל לשלם לו.
2. כאשר היינו בני 15-16 (תחילת כיתה י') הייתה בחורה בכיתה י"ב בת 18, קצת מנודת חברתית. בחור מביה"ס אחר בגיל שלנו הכיר אותה, גרם לה להתאהב בו (היא הייתה מאוד מנודה והוא היה ה-מקובל בעיר) ומשם הדרך לזוגיות הייתה קצרה. אחרי זמן מה זה נהיה שלישיה, אורגייה, קבוצות, תורות והדרך לסרסרות הייתה קצרה. הבחורה ניסתה להתאבד ובסוף נשלחה לבי"ח לחולי נפש בעיר. הנער שהיה אחראי לכל המעשים הללו קיבל 200 של"צ (כאשר על אחזקת ג'וינט ירוק=גראס בן דודי קיבל 125) ומעקב צמוד של קצינת ביקור סדיר, עוד 2 נערים שעזרו לו נשלחו לטיפול פסיכולוגי.