נמרוד רחמימוב

יש לי ספר שעוסק ברפדות רכב, ואתה יכול לצלם את הפרק הרלבנטי. אני לא עשיתי את זה מעולם, אבל העקרון זה כמו שאמרו לך. נקודה חשובה זה הגנה ממים. בזמן שטיפה ובגשם, חודרים מים בין השמשה והגומיה החיצונית לתוך הדלת. בשביל זה שמים במפעל יריעת ניילון בין חלל הדלת לריפוד. ברוב המכוניות הישנות, בעל המקצוע הראשון שפתח את הריפוד הוריד את הניילון ולא החזיר. כך נרקב הריפוד המקורי (בד"כ זה קורה בחלק התחתון שלו לשם מגיעים המים בגרביטציה), וכך גם ירקב הריפוד שתכין אם לא תייצר שכבת איטום חדשה. נמרוד

זה נראה לי כמו D100 ולא 200. במקומך הייתי שוקל בזהירות כניסה לפרויקט כזה. $$$$ רבים דרושים פה ואם דווקא כזה אתה רוצה, האופציה של ייבוא הרבה יותר משתלמת. נמרוד

"הרבה זמן" זה מושג יחסי. מה הן שנתיים וחצי לעומת הנצח? לא כתבתי בשירשור זה הרבה זמן כי לא היה כל כך מה לכתוב. החיפושית נחה על משכבה בשלום, ואני הייתי עסוק בדברים אחרים. לפני כמה חודשים החלטתי, בעקבות המלצות אחיתופל שקיבלתי, להפקיד את החיפושית בידיו של חבר מועדון שלא אנקוב בשמו, ושמפרסם את עצמו כקבלן לעניני שיפוץ: כזה שיעביר את האוטו בין בעלי מלאכה שונים עד לסיום העניין. החיפושית היתה אצלו על מנת לגמור עבודות חשמל, מכונאות , זגגות ורפדות שונים. בשלב מסוים, ראיתי את איכות העבודה שאני מקבל, וחילצתי אותה מידיו בשן ועין: מכללים מכאניים הורכבו לא נכון, חוטי חשמל הוצלבו ושרפו את הדינמו, חלקים שמסרתי נעלמו, ועוד ועוד אלף לילה ולילה. יוסי שבו מרחובות ידוע כבעל מקצוע ידען ובעל נסיון בחיפושיות. שמעתי עליו המלצות רבות גם מבעלי חיפושיות וגם מבעלי מקצוע אחרים - דבר די נדיר בענף המוסכים בו בדרך כלל לא ממש מפרגנים אחד לשני. טיפלתי בו לפני מספר רב של שנים, וכבר מזמן שאין בינינו קשר, לכן הבאתי את החיפושית אליו לצורך תיקון מספר ליקויים מכאניים. הבאתי איתי גם דינמו מחודש ויפה שקיבלתי מטל בירגר מנס ציונה. יוסי העלה את החיפושית על הליפט, והחל בסיבוב של "תיקון התיקונים": מפרק מפה, מרכיב משם, מוציא חוט שמושחל לא נכון, מצליב מכסי צירים חזרה ועוד ועוד. הוא מתקן חיפושיות עוד משנת 1969, ויש לו קהל מעריצים לא קטן בתחום: עשינו רשימה של עוד כמה דברים שצריך עוד לתקן, ואני אשוב בקרוב להשלים את המלאכה. צמיגים לחיפושית אגב, זה דבר לא פשוט להשיג כבר. יש כיום כנראה רק יבואן אחד ממנו ניתן לקנות, וגם לא כל כך בזול. רבעיית צמיגי הנקוק עלתה לי 1000 ש"ח אצל עמוס מי.מ. צמיגים. נותרה עוד עבודת רפדות לא גדולה, וקצת השלמות של חלקים קטנים, ובזה יסתיים השיפוץ. אתמול הגעתי לראשונה למפגש השרון עם האוטו, ונהנתי להראותו לחברים. אין שום דבר מיוחד בחיפושית, אבל זאת מיוחדת בשבילי. נמרוד

אכן, המפגש בשרון תופס תנופה, ואתמול נספרו 22 מכוניות בשיא. למרות הכמות הרבה יחסית, הסדר והארגון אפשרו מפגש נינוח, רגוע ונעים, ועל זה מגיעות כל התשבוחות לצוות המארגן. אתמול הגעתי לראשונה עם החיפושית שעוד לא לגמרי גמורה, אבל כבר במצב שאפשר להראות בציבור. ותמונה כללית של המפגש שצילמתי תוך חירוף נפשי על קיר בגובה 1.20 מטר (יש לי פחד גבהים): ותמונה מקרקע מבטחים: נמרוד

שלום וברוך הבא. אני לא יודע מה אתה כבר יודע לעשות, אבל יש שתי דרכים אפשריות לדעתי לרכוש ידע במכונאות. דרך ראשונה זה לקנות רכב כלשהו, לא יקר, ולהתחיל להתאמן עליו לבד. להתחיל מדברים קטנים ולאט לאט להתפתח לדברים גדולים יותר. בשביל זה צריך קצת כסף, ידיים טובות, ומישהו שאפשר לשאול אותו שאלות או להעזר בו כגלגל הצלה אם יש בעיות. אפשרות שניה זה לעבוד במוסך. לבקש להתקבל כפועל לא מיומן, וללמוד תוך כדי העבודה. בשביל זה צריך כמה חודשים פנויים (אי אפשר לבוא יום כן יומיים לא) ובעל מוסך שמוכן לקבל אותך. אני עשיתי את שני הדברים. בתיכון החזקתי גרוטאות שונות והתעסקתי איתם לבד, ובתקופה אחרת, לאחר לימודי באוניסרסיטה, לקחתי שמונה חודשים חופש ועבדתי במוסך. משני הדברים למדתי המון. אני לא בטוח שלהיות שוליה של חובבן זה משהו שילמד אותך יותר מידי. עדיף ללמוד מאיש מקצוע אמיתי. נמרוד

אני לא מאמין שהגעתי ליום הזה, אבל צר לי חן, אתה טועה . להלן תרגום מאמר מפרבדה מלפני 41 שנה, המתאר את ההסכם עם פיאט לבניית דגמי 124 ו 125 בבריה"מ: RUSS - THE GESTATION OF THE SOVIET FIAT 124/VAZ-2101/"ZHIGULI" F-80 This led to another protocol, signed in Turin on May 4, 1966 between the USSR Ministry of Foreign Trade and Fiat and finally to a "general agreement" concluded in Moscow on August 15, 1966.[2] As is well known, the agreement provided for the construction of a huge plant at Tolyatti (formerly Stavropol) on the Volga which was to manufacture passenger cars, station wagons and spare parts under licence from Fiat. The original schedule stipulated an eventual capacity of 600,000 units a year,[3] but this was subsequently raised to 660,000 units a year.[4] Of the former total, 350,000 were to be modified versions of the popular Fiat 124, 200,000 were to be variants of the Fiat 125 and 50,000 were to be station wagons.[5] Series production of the Fiat 124 type was to commence in 1969 and output of the Fiat 125 version was set for 1970.[6] The Soviet prototype was christened the VAZ-2101 (VAZ standing for Volzhski Avtomobilny Zavod) and the final product will reportedly be called the "Zhiguli," after the mountain range visible from the Tolyatti plant. רק דגמי 2101 ו2102 התבססו על ה 124. דגמי 2103-2106 התבססו על דגמי 125, ובסופו של דבר מאחר ויוצרו לאורך הרבה יותר שנים, היו הרוב למעשה. ההבדל בין ה 124 ל 125 לא היה גדול. השוני העיקרי היה באורך,בפנלים של הקופסא הקדמית והאחורית, במנוע, ובקפיצים של הסרן האחורי שב 124 היו סלילים וב 125 היו עלים. בלאדה 6 היו בוודאות קפיצי סליל על מרכב של 125. לגבי הדגמים האחרים, אין לי עדיין תרשימים, אבל אם תכניס אותי לאמביציה, אמצא גם את זה. נמרוד

בהחלט. בעידן בו לכל דוכן פאלאפל יש אתר, כמה קשה למצוא את אסלאן משכיר האופנועים מטורקיה? נמרוד

שתי הספרות הראשונות (גם במכוניות) מציינות את אזור הרישוי. 34 זה איסטנבול , שם כנראה רשום ה KLR שבתמונה. אגב, יש עוד שיטה לגלות היכן צלמה התמונה נמרוד

איסטנבול? נמרוד

הלאדה 1 ו 2 היו באמת על בסיס ה 124 עם מנוע 1200 . יתר הדגמים, והרוב המחלט שיוצרו ויוצאו אחרי 1972 ,היו לאדה 3 עד 6 והיו על בסיס ה 125. נמרוד

בטח שזה גניבה של משהו - של הדלק. תסתכל על הפרצופים של הטיפוסים האלה... לגבי מקור הלאדה, רבים טוענים שזו ה 124, אבל למעשה זו ה 125, שהיתה דומה לה מאוד, אבל נחשבה פחות מוצלחת: נמרוד

איפה שהוא בנבכי ארכיון קארזפורום מצוי שירשור זהה מלפני כמה שנים. מה שטענתי אז, ואני גם טוען היום, שהקושי בשימור רכבי אספנות בעתיד יהיה זהה להיום. ראשית, ישארו חלפים מקוריים, NOS או משומשים מפירוק. אין היום בעיה להשיג חלפים חדשים מקוריים יעודיים למכוניות מרצדס מ 1977, וסטוק החלפים למכוניות 2007 יהיה אותו דבר. שנית, אם יש ביקוש ייצרו תחליפים. למכוניות אמריקאיות משנות השישים-שבעים אין בעיה להשיג כיום יחידה הנכנסת למפלג במקום הפלטינות והופכת את ההצתה לאלקטרונית. יתכן ובעתיד, דווקא פלטינות חדשות יהיה קשה להשיג - כמו בנזין עם עופרת - כי לא יהיה ביקוש. לחלקי האלקטרוניקה תהיה לבטח קופסא אוניברסלית קטנטנה שתעשה את כל מה שצריך. בקיצור, מי שזה מה שעוצר אותו יכול בשקט לקנות S-class חדשה ולהחזיק אותה עד לאספנות. נמרוד

לפני שאתה נחסם,עצה ידידותית. אף אחד כאן לא מקנא או מתנגד שתייבא עוד מוסטנג - להפך. ההסתייגות היא מהסגנון, שלהערכתי נובע מזה שאתה לא דובר עברית כשפת אם. שנה את הסגנון, דבר בצורה מנומסת, תשתדל לכתוב לפי כללי הפורום, ותראה שכולם ינסו לעזור לך. נמרוד

אם עשיתי חשבון נכון, 120 פרוטות שוות 0.000012 ש"ח בלבד. 0.012 זה עם ריבית, הצמדה ושכ"ט עו"ד... נמרוד

מבלי להעביר שיפוט עליך, אני מציע לך ללכת להתנדב לתקופה של שנה. בית-חולים, בית-אבות, תמחוי, תנו לחיות לחיות, וכו. - זה לא משנה בכלל איפה. שנת ההתנדבות תעשה לך טוב מכמה סיבות: ראשית, תתבגר בשנה. זה תמיד עוזר לראות את העולם באור שקול יותר. שנית, תראה איך נראים החיים באמת, ולא מהצד הנוצץ שלהם. שלישית, תרגיש יותר טוב עם עצמך שלמרות שלא שירתת בצבא, נתת מעצמך משהו לחברה ולא רק נהנת מתרומתם של אחרים. רביעית, תוכל לספר בלי בושה בעתיד מה באמת עשית כשכל חבריך שרתו בצבא, בלי להמציא סיפורים על פציעה בג'נין. וסיבה אחרונה, אולי החשובה ביותר: תתרום איפה שבאמת זקוקים לעזרה. נמרוד

את התשובה לשאלה יש לחלק לדעתי לכמה חלקים לפי סוג הקירור (אויר/נוזל), לפי מיקום המנוע (קדמי/אחורי), ולפי מהות התקלה. במנועים עם קירור נוזל ומנוע קדמי, גלישה בניוטרל תסייע אם יש בעיה במניפה (למשל רצועה קרועה) או מחסור חלקי בנוזל. אם הבעיה במשאבת המים או שאין נוזל כלל, כדאי לעצור ולכבות את המנוע מה שיותר מהר, למרות הסכנה שמנוע חם "יתפס". אותו דבר נכון לגבי בעיות אחרות כמו פאקונג ראש פרוץ או אבדן שמן חמור. המשך הנסיעה רק יחמיר את הנזק. במנועים עם קירור אויר והנעה ישירה למניפה (כמו האמי 8 למשל), דווקא עצירה בצד עם מנוע עובד בסרק-גבוה תורמת לקירור כי המניפה עובדת אבל המנוע לא בעומס. זה בהסתייגות שבמנועים כאלה קשה לזהות התחממות, וטמפרטורת העבודה שלהם מאוד משתנה גם באופן נורמלי. במכוניות עם רדיאטור, אפשר בנוסף לעצות שניתנו, גם לעצור בצד עם מנוע מונע, ובמידה ומשאבת המים עובדת, להתיז מבחוץ מעט מים על הרדיאטור (מבלי להרטיב את המנוע עצמו). זה תורם רבות להורדת הטמפרטורה במצנן. נמרוד

קיבלתי את ההסברים בהבנה. אני אבקש מבעלך שילמד אותך איך פותחים חשבון משתמש עצמאי בפורום. נמרוד

אמנם עשו אתכן מצלע, אבל פה זה פורום עם שוויון זכויות, ואין חובה לכתוב תחת שם המשתמש של הבעל. נמרוד

מצטרף לברכות. האוטו נראה נהדר. נמרוד

ראשית, זה נשמע לי ממש נהדר. חלקים רבים של שביל ישראל (ואחרים) עשיתי בג'יפים בסופי שבוע וחגים לאורך כ 15 שנה, אבל לעשות את זה כטיול רגלי מתמשך נראה לי חוויה מאוד מיוחדת. שנית, אני ממליץ לך לקרוא את ביל ברייסון (Bill Bryson) שכתב מספר ספרי מסעות, כולל על טיול לאורך האפלשיין טרייל בארה"ב, עם נקודת ראיה מאוד מיוחדת שיכול לסגל לעצמו רק אדם שהולך חודשים עם כל רכושו על הגב, ויש לו הרבה זמן להרהר על החיים. יש לי הרגשה שתהנה מהספרים. נמרוד

תתחדש! אני שמח לראות שגם זו סוף-סוף הגיעה. נמרוד

המכונית הזאת בדיוק מתנדנדת בין להשתמר לעתיד, לבין להפוך לגרוטאה. היכולת להחליט לאיזה כוון היא תלך, נמצאת רק אצלך. אם אתה רוצה אוטו "מגניב", תעשה לה פחחות ב 1500 ש"ח, צבע בגוון חציל-משמש, שים ריפודי נמר, והרי לך אוטו שבעוד שנתיים בדיוק יהיה מעקה בבי"ס בסין. למה? כי את האוטו הזה כבר אף אחד לא ירצה לקנות שכשהחלודה תבצבץ שוב והוא יצטרך תיקון בסכום שעובר את 1000 השקלים. לעומת זאת, גורלו יכול להיות אחרת. הוא עדיין לא עבר התעללות - הוא סתם התיישן. אפשר בסבלנות לשחזר אותו חזרה למצבו המקורי, ואז יתכן שגם בעוד שלושים שנה הוא יהיה מספיק יקר למישהו כדי להמשיך לשמר אותו. ההחלטה כאמור שלך. אם אתה לא צריך אותו למשהו (יש לך עוד סובארו), ואין לך אפשרות כלכלית או רצון לשחזר, אחסן אותו באיזשהו מקום, וחזור אליו בעוד כמה שנים. נמרוד

התמונה העליונה, מדגימה ג'ריקן אמריקאי אחרי שהונדס חזרה לצורה המיושנת שלהם, עם פיה בהברגה הדורשת מפתח מיוחד, וקפלי פח בצורת X. התמונה התחתונה מדגימה ג'ריקן במבנה גרמני אסלי, כמו בתמונה שרן העלה. נמרוד

אולי לא הצעת בתמורה משהו שחסר להן נמרוד

אני לא יודע לאיזה סיפור אתה מתכוון, אבל לג'ריקן יש סיפור מעניין באופן כללי. ראשית השם. Jerry היה הכינוי של האמריקאים והבריטים לגרמנים במלחמת העולם השניה, כך ש Jerry can זה "מיכל גרמני". למיכל זה מספר יתרונות. ראשית, הקפלים בפח נותנים לו חוזק רב אך גם גמישות והוא יכול להתנפח מעט כשממלאים אותו. שנית, הפיה נאטמת ונפתחת ללא הברגה או פותחן מיוחד ע"י מנגנון זיזים עם קוטר שהולך וקטן וכך מתהדק. בנוסף, הפיה בנויה כזרבובית נשלפת למזיגה נוחה. גם לידיות הקדישו מחשבה רבה. יש שלישיית ידיות המאפשרת נשיאה ע"י שני אנשים, או העברה מאדם לאדם ללא הנחה על הרצפה. מבנה הידיות שטוח, כך שיכול לשמש כמשטח דריכה יציב וחזק אם רוצים לטפס על הג'ריקן כדי להגיע לגג הרכב למשל. יתרון אחרון - כשממלאים אותו עד הסוף במצב מאוזן, נותר נפח מסויים של אויר במיכל המאפשר לו ציפה על המים אם הוא מוטל בהטס לכוחות סמוכים למאגרי מים. לאמריקאים ולבריטים היה מיכלים נחותים בהרבה להובלת נוזלים, ולמרות שהיה מהנדס אמריקאי שניסה לשכנע את משרד ההגנה האמריקאי לייצר העתקים של הדגם הגרמני, הם המשיכו להזמין מיכלים שתוכננו עוד במלחמת העולם הראשונה. לבסוף, כשהשתכנעו, העבירו את העניין לוועדה שהינדסה אותו חזרה לצורה המיושנת שלהם... הבריטים היו זריזים בהרבה והעתיקו ללא בושה את התכנון הגרמני. מאז הפך הג'ריקן להיסטוריה, ויוצר משך שנים רבות בכל מקום. מה מיוחד בג'ריקן הספציפי הזה? באמת אין לי מושג. נמרוד