עמית, יש במה שאתה אומר מן ההיתממות כלפי מעשיו של משרד התחבורה.
אכן, חלק מן הטרקטורונים מיועדים להיות כלים חקלאיים, ממש כשם שחלק מרכבי השטח באמת נקנים לשם שימוש עיקרי בשטח. רב רובם העיקרי לא נקנה למטרות האלה.
בכל העולם הטרקטורונים משמשים כרכב פאן, ולכן בארצות רבות אין כל חובה לרשיון ולביטוח מיוחד ברכבים אלה.
היות ובארץ כל כלי מנועי מחוייב ברשיון (תקנה בעייתית כשלעצמה), החליטו במשרד התחבורה להתייחס רק לפן שימושי אחד של הכלי - כרכב חקלאי, למרות שבדיעבד רוב רובם של הטרקטורונים נקנו למטרות פנאי.
כתוצאה מכך, מחוייבים הכלים באמצעי בטיחות שלא מתאימים לשימוש העיקרי בכלי.
משרד התחבורה, שאמור לשאת באחריות של קביעת תקנות בטיחותיות לטובת כלל הציבור, מחליט לטמון ראשו בחול ולהתעלם מן הברור מאליו , רק בשם הקביעה שלו עצמו כי הטרקטורון הוא כלי רכב חקלאי.
על משרד התחבורה להתייחס לטרקטורון כחקלאי, רק אם הוא באמת כזה, ולהתייחס לכל השאר בהתאם לייעודם בפועל ככלי פנאי. המשמעות ביטול הגבלת מהירות נסיעה ל-40 קמ"ש, וכתוצאה מכך ביטול החובה בקשת התהפכות, זאת ע"פ קביעת מומחים בתחום, הן מקרב יצרני הכלים והן מומחים בלתי תלויים.
אני מסכים, כי כל זמן שחובת קשת ההתהפכות קיימת עבור הכלים, יש לנהוג בהם ע"פ המגבלה שקשת כזו יוצרת בכלי, אולם מקדם האחריות של משרד התחבורה עבור תאונות כתוצאה מאותה קשת בעייתית לא קטן ממקדם האשמה של אותם "משתוללים חסרי אחריות" כהגדרתך.
בדיוק אגב כשם שמקדם האשמה של עובדים מסויימים במע"צ (האחראים למחדלי אחזקה בכבישים מסויימים) לא פחות (ובמקרים רבים אף גדול) מאשמתם של נהגים המעורבים בתאונות באותם כבישים משובשים.
יניב