אורח לרגע

אני חושב שקצת התבלבלת. אני לא זה שחושב שהוא יודע הכל. אתה זה שטוען שהוא יודע איך הוא ינהג עם הילדים שלו (שאין לו) אם היו. אם זו לא הוכחה ללטעון שאתה יודע משהו שאתה לא יודע אותו אז קטונתי. ואני לא זה שהתווכח איתך על יעילות או סכנה בחיסונים. רק הערתי הערת ביניים שאתה לא יכול לקבוע עובדה לגבי ההתנהגות שלך במצב שלא התמודדת איתו מעולם. תפסיק לתקוף כל הזמן, מה יש לך? תנשום עמוק. נראה לי שהחבר שלך, הדי ג'יי, משפיע עליך.

אתה תעשה כל מה שצריך כדי לשמור עליו ועל בריאותו. אין לך ילדים ולכן אתה לא יכול לצאת בהצהרה שאתה מוכן לשים את גורלם בידי חיסון שהשלכותיו לעתיד הרחוק לא נבדקו מעולם. אל תכנס לפינה הזאת, היינו שם ב'שירשור הילדים'- אתה לא יודע מה ההרגשה כלפי הילד שלך כל עוד אין לך אחד. אתה בטוח בהגיון שלך. אחלה. ההגיון שלך לא מגבה את המעשים שלך במצב היפוטתי.

יומרני משהו לצאת בהצהרה כל כך נחרצת. אין לך ואתה לא יודע מה היית עושה אם היו לך.. כי אין לך. קבל את זה כעובדה. אתה לא יכול להתווכח על זה.

כל מה שכתבת נכון, ובשגלל זה הפתרון פשוט מאין כמוהו- מחליטים שרק ילדים מחוסנים יוכלו להגיע למסגרות הלימודים. כל השאר בבית. תוך שבועיים כל הילדים בישראל מחוסנים.

יש גם רגעים יפים בכביש-אתמול, שישי בערב, כביש ריק (ירידה מג.צרפתית לרמות בירושלים) עוקף בנחמדות מישהו שנוסע (כנראה בטעות) עם אורות חנייה. מדליק 2-3 הבהובים של 4 וינקרים. תוך שנייה הבנאדם מדליק אורות ומהבהב חזרה עם 4 וינקרים, כאילו אמר "תודה". האמת? כל הנסיעה הייתי מבסוט

השעון הזה ספציפית אפילו לא מדייק, היא אומרת בתחילת הסרטון "כשתבוא המגיפה, מי שיהיה מוכן מראש ימות, כל השאר ימותו". משפט קצת, טיפה, מרחיק לכת. הרוב המוחלט של מי ששרד (עד כה) לא התכונן במשך שנים, לא אגר מסיכות וקופסאות שימורים, ולא הרס לילדים שלו את החיים כי בטוח שכולם צחקו עליהם שהם "הילדים של המשוגעת ההיא"...

וואלה, כל מי שנוהג (רוכב, אבל נחליק את זה) בכלי ממונע בעל שני גלגלים הוא טיפש?

למה הוא צריך לדעת כמה יצא? הרי גם בשיטות האחרות המדד הוא שמפסיקים כשרואים שהנוזל העכור מפסיק לצאת ועכשיו יוצא נוזל צלול-צהבהב.

התשובה היא שזה לא נכון. ניתן לשלם את הפוליסה בדואר. שידאג לקבל לידיו את הספח וייגש לדואר. את הביטוח של האופנוע שילמתי ככה פעם אחרונה כך שהתשובה מבוססת נסיון.

אני לא יכול לדבר בשם שאר המגיבים בשרשור אבל אני לא דיברתי על מצב שיש עומס מטורף על הכביש ובא הגאון שחושב שאם הוא יהבהב ויצפור אז כולם יפנו לו את הדרך. מבין את הסיטואציה שאאתה חותר להציג וזו סיטואציה של מצב נאחס ופה לא משנה אם אתה עם ג'אסטי או עם טסלה ולא משנה אם אתה אלון דאי או סבתא בת 90. כולם מזדחלים וצריכים סבלנות, נכון. **עם זאת אסתייג ואומר שבמקרה כזה יש מצב שאני אנסה לתת לגאון לעקוף, רק כדי שימשיך להציק למישהו אחר ולא לי.

צריך 3.5

קלעת בול. לאומי. קבלה של תדפיס עו"ש כלשהו (שלא ניתן להוציא במכונות האוטומטיות) נשלח רק בפקס (או, כאמור, בדואר).

חוק הפקס לא חל על בנקים. איזה שיימינג הם בדיוק עושים?

אבל הם נותנים את השירות. פשוט במקום ללחוץ על כפתור הם מעדיפים שהעובד ידפיס את הדפים ויכניס למעטפה. זה לא שהם מתחמקים ממתן שירות כלשהוא. הרי גם חברת האשראי שייכת בסופו של דבר לאותו גוף. בוודאות אנחנו יודעים שהם כן שמעו על הטכנולוגיה הזו שנקראת אימייל. מהם אני מקבל הכל במייל.

אז שלא יקבלו מיילים. לפחות שישלחו. גם משהו.

מחילה. לא ממש הבנתי. לא הכרתי. תודה. נדע לעתיד.

מאוד מעניין אותי למה בנקים עובדים עם פקס ולמה מתעקשים על זה. אני יודע שיש חוק שמחייב משרדי ממשלה להפסיק עם הבדיחה הזאת, אבל הוא לא חל על בנקים (ואולי עוד גופים). אז סבבה- מותר להם. זה עדיין לא מסביר לי למה הם מתעקשים על המכשיר הפרימיטיבי הזה? במקשתי פירוט של משהו מהבנק כרגע. האפשרויות הן: דואר ישראל, שליחה לסניף שלי או פקס. יש לציין ששליחה לכתובת או לסניף לוקחת יותר זמן. מה הבעיה שלהם לשלוח באימייל? מה הם מרוויחים מהפקס?

העבירות שמנית פה זה לא עבירות של חולמני או מעופף. אלו עבירות של בן *ונה שיכול לקחת חיים של מישהו בגלל שזה "חוק יבש". אתה מוזמן בחום להפנות אותו לפה ואם הוא רוצה נסביר לו למה עדיף שהוא יישאר סתום כל החיים ויישאר בשמאלי אבל לא יעבור עוד פעם אחת באדום או בעצור.

לא, בסופר לא ממש אכפת לי מהם. גם כשהם עוקפים, מפריעים, בהמתיים- למי אכפת? מתעלמים. גם לא במרכזי קניות, ובגני משחקים. שיהיו בבונים. חבל שמלכלכים, צועקים ורבים, אבל מי אני שאחנך אותם? גם בטיולי שבת לא ממש מפריע לי. אפילו שמליוני בבונים אוהבים לזבל את הטבע. לפעמים אני אפילו מרים את הזבל אחריהם, ולא- אני לא מחבק עצים ולא יפה נפש. אבל זה המקסימום שאעשה. בכביש? כשכל בבון סביבימוקף בטון ברזל עם מנוע? אכפת לי. אכפת לי מאוד. כשהפוסטמה שעסוקה בטלפון במקום בכביש עלולה לגרום לבת שלי לא לראות אותי שוב כי היא לא יודעת להתרכז גם בנהיגה וגם בטלפון זה אחושילינג אכפת לי. כשמישהו מזדחל על השמאלי וגורם לכל מי ש360 מעלות סביבי להיות עצבני עם כלי נשק של טון מינימום- כן, זה אכפת לי. כשהסתום התורן יחתוך אותי כשהילדה ברכב כי המראה שלו מקופלת ויסכן את שלומה רק כי הוא עבר טסט בגלל שמצץ לטסטר- אז כן- אכפת לי מאוד. מקווה שהנקודה הועברה. אם לא, עדיין חל"ת, ניתן להמשיך למנות מקרים בהם אפשר להבין את ההשלכות האפשריות למקרה בו העגלה שלך בסופר התנגשה בזו של ההיא שמדברת בטלפון לבין אותו המקרה רק שבמקום עגלה בסופר זה רכב בכביש.

לא ממש אכפת לי מהם. אכפת לי מעצמי, הם מפריעים לי לנהוג וכשאני על האופנוע הם לא רק מפריעים אלא גם מסכנים את חיי. אולי אפילו נכון לומר שכל יתר תשומת הלב הזאת שיש לי לכל השמוקים המעופפים נולדה ממבטי כרוכב ולא ממבטי כנהג (עכשיו, כשחושבים על זה). כשאני ברכב באמת הרבה יותר קל להתעלם. וסליחה, כן? אבל אם מישהו משתמש במרחב הציבורי תוך התעלמות מוחלטת מכל מי שמסביב, התרכזות יתרה בעצמו ורק בעצמו תוך זלזול בכללי וחוקי החברה- אז בהחלט יש מקום לחנך אותו. למעשה, זו הגדרת המילה חינוך. בבית שלו ובשטח שלו שיהיה בבון ושיעשה מה שהוא רוצה.

זה התסכול הכי גדול בעניין. בדר"כ הסוגי נהגים המדוברים הם או: א. חסרי כל מודעות למה קורה סביבם ואטימות מוחלטת לגבי צרכיהם וזכויותהם של שאר משתמשי הדרך. ב. נהגים יפי נפש שחושבים שהשמש זורחת להם מהחור של הרקטום והם תמיד צודקים. התסכול הוא שבשני המקרים לא יעזרו לא צפירות, לא הבהובים, לא מערכת כריזה, לא טיל לאו שיחלוף 5 ס"מ מהחלון שלהם ולא פרצוף זועף. האמת שממה שאני רואה בכבישים סוג א' אפילו לא מתייחסים לניידות, אמבולנסים וכו' גם אם ניידת צופרת ומהבהבת להם עם מופע אור קולי שלא יבייש את טנספורטר. חוסר מודעות מדהים.

לא לחנך. להעיר אותם משנתם. שינה שבה הם חולמים שמותר להם לנסוע בכביש 6 מבלי לפנות את הנתיב השמאלי כל עוד הם בגבול המהירות המותרת. למה שלא תזוז למי שנוסע 160? מה אכפת לך אם בא לי לנסוע 160 או 180 או 220? ואם בא לי להגיע 2 דקות לפני ולא אחרי? אולי אני אדיוט אבל תן לי להחליט בשביל עצמי על סדר העדיפויות שלי. אתה נוסע 130 בכביש 6? אחלה. זוז מהשמאלי לאמצע. תרגיש שם בנוח. אני נוסע יותר מזה בכביש 6, ואני ממש ממש משתדל לא להשאר רגע מיותר בנתיב השמאלי. ואם אני נוסע 160 ומישהו בא אחריי על 180 אני אעבור מהר לימני אפילו אם התנועה בימני היא כרגע 120 ואני אצטרך להאט. אני לא שומר דרך (טפו, טפו, חמסה, חמסה) ולא אמון על שמירת החוק במדינה.

כאילו, תשובה ישירה ואמיתית? להגיד לו שיילך לה*דיין או משהו בסגנון. זה נשמע כמו "מעריב לנוער שלום, יש לי בכיתה איזו ילדה שאני ממש רוצה לצאת איתה אבל היא לא בעניין, לא בא לה לצאת איתי. האם אפשר להכריח אותה?" אח שלך, חבר שלך, שכן שלך... לא רוצים לחגוג איתך? אז פשוט לא, וזהו. אתה לא יכול ולא צריך להכריח אנשים לשמוח בשבילך ולבלות בחברתך. מי שזה לא בא לו מרצונו כנראה שזה לא אמור לקרות. **ה'מעריב לנוער' זה לזקנים. אם קורא ההודעה לא יודע מה זה אסימון בשרוך של הנעל הוא לא צריך להתבייש שהוא לא יודע מה זה מעריב לנוער.

מצד אחד, לחגוג יום הולדת זה לילדות בנות 6 עם מתנפחים ועוגה. בגיל בוגר באמת אין סיבה. מצד שני, כשבוגרים אין לכולם כ"כ הרבה זמן פנוי ולכן יום הולדת זה התירוץ האולטימטיבי ל"תשמעי מאמי, יום רביעי יש למשה יום הולדת, אין ברירה, חבר טוב, חייב ללכת" ואז לפגוש כמה חברים עם בירה ביד מסביב למנגל. עכשיו, אם לחברים שלך מפגש עם בירה מסביב למנגל זו מעמסה ונטל (ולא משנה מה סיבת ההתכנסות) אז אולי תחליף חברים.

∆∆סוף סוף רעיון! 👊