y9853

עוד יום עבר חלף לו.... דוושת הברקס ממאנת להשתחרר ממקומה. שוב WD ושוב המתנה ארוכה - לפחות עד למחר... לעומת זאת, הצלחתי לשחרר מהכידון המפורק את הסוויץ' ואת מנעול הכידון, וזאת כבר התחלה טובה. המשכתי בפירוק הידית של הגז, וכעת היא חופשיה לחלוטין ומאושרת לה על המדף. נשארה לי הידית של ההילוכים... כאן ישנה בעיה... הידיות בלמברטה מורכבות משני "גלילים" אשר באים אחד על השני. בידית של ההילוכים, שני הגלילים נדבקו זה לזה, והיום, לאחר שהוצאתי את המוט שיש בתוך הגליל הפנימי, ניתן לראות את החלודה המדביקה את שני הגלילים זה לזה. כמובן שהכל הוטבע ב- WD, ואנסה במהלך הימים הקרובים להתגבר גם על זה, ולהפריד את שני הגלילים, וזאת ע"מ שכל שאצטרך לקנות יהיה החלק התחתון של הכידון, אשר אינו זול בכלל, דבר הגורם לי להבין למה ריתכו אותו כאשר הוא נשבר. אם לא יילך בעוד כמה ימים של שחיה ב- WD, אעבור לחימום, ואם גם זה לא יילך, לא תישאר כל ברירה, אלא לקנות עוד חלק - דבר שאני מנסה להימנע ממנו ככל שניתן, כי גם כך ישנן חריגות מהתקציב.

"החופש, החופש, החופש, החופש כבית הבראה" (הטעות במכוון) לאחר מספר ימי חופשה מכל מה שקורה סביבי ונסיעה לנופש בגולן, חזרתי עם כוחות מחודשים. ראשית, בטיול נצפו מספר רכבים ישנים, אך עקב מריבות עם האישה - הם לא צולמו. המריבות התפתחו בעקבות שאלה שנשאלתי: "מה יקרה אם תמצא עכשיו למברטה עזובה? מה תעשה?" עניתי: "אשים אותה על האוטו, ונחזור הביתה" - "ואיפה אנחנו נהיה יחד עם כל הדברים שהבאנו לטיול?" - "אתם כבר תמצאו דרך חזרה - אני סומך עלייך!" בשלב הזה, כמעט ואני הייתי צריך להיות זה שיימצא דרך חזרה הביתה, אבל זה חלק מחוויות הטיול. למזלי (לא ברור אם הטוב או הרע), לא נתקלתי בשום שלד של למברטה, כך שלא היה צריך לבחון את הנושא לעומקו. אז היום שוב היה קצת זמן לשבת על הלמברטה, ולנסות לפרק את השאריות שנשארו עדיין מחוברות לשלדה. מאחר שהבורג שתופס את המזלג ממאן לצאת, ואותו אין אפשרות לקדוח או לחתוך אותו עם דיסק, הוא הוטבע שוב ב- WD, למרות שאני מאמין כי הבעיה העיקרית בלהוציא אותו היא שאין לי מספיק קונטרה שאני יכול לתת למזלג ע"מ לסובב את הבורג הזה. בספר כתוב כי הוא אמור לצאת בקלות יחסית, אבל הלמברטה שלי לא קראה את הספר הזה, כי הוא באנגלית. אז התפנה זמן להוריד דברים אחרים מהשילדה, כמו את צינור הצ'וק. בשלב הזה עברתי לפרק את ברקס הרגל, וכאני חושב על זה - לא ממש ברור לי איך הוא אמור לצאת דרך החור הקטן שיש במגן הרגליים. לא זיהיתי בדוושה כל בורג או משהו כזה האמור להשתחרר או לחלק אותה לשתיים. אם יש למישהו פתרון - איך מוציאים את הדוושה הזאת ממקומה - אשמח לדעת. בשלב הזה, עברתי לנסות ולהציל חלקים מהכידון המפורק. את הבורג התופס את מנעול ההגה איתרתי, וגם הוא הוטבע ב- WD, וזאת מתוך כוונה לנסות ולפתוח אותו מחר, אך לא הצלחתי לאתר את מה שתופס את הסוויץ' למקומו, וגם אותו אני מניח שאאתר מחר, אם כי במידה ויש מישהו שיודע ומוכן לגלות לי את הסוד - אשמח לדעת (לא מצאתי את זה בספר). בעיה נוספת שנתקלתי בה עם החלקים המפורקים של הכידון היא, שאת הידיות שלו אני לא ממש מצליח לפרק, או יותר נכון - ממש לא מצליח לפרק. ככל הנראה, נוצרה שם איזו תרכובת בין הברזל של הידיות לבין האלומיניום של מה שתופס אותן, והן לא ממש מעוניינות להשתחרר זה מזה. נראה עוד מה אעשה איתן. גם כאן אשמח לקבל רעיונות לשחרור ופירוק.

שום אחריות ושום כלום! קרה, נשבר, וזהו. הרי זה בטח היה נשבר בכל מקרה.... חוצמזה, שבירת חלקים ולמידה מטעויות הם חלק בלתי נפרד משיפוץ רכב ישן.

הפסדתי בנקודות.... נכון, לא בנוק אאוט, וזה כבר טוב, אבל החלק המצער הוא שהפסדתי בקרב עם הברגים. הפסד בקרב עם הברגים - אומר שעליי לשלם קנס, בדמות חלק עליון חדש לכידון - עוד אי אלו עשרות יורו לתקציב. אבל!! זה היה שיעור. ואם אפיק ממנו תועלת לעתיד, כמו גם ששת קוראיי, שכר הלימוד יהיה שווה. השיעור אומר, שבשיפוץ רכב אספנות - אין קיצורי דרך! ולמה? אמש, רן בא בערב לעזרתי, וביחד החלטנו על קדיחת שני הברגים הסוררים. אמרנו, שנלך לפי הספר בקדיחות, ונתחיל במקדח קטן, אשר יעשה לנו חור מוביל, ומשם נגדיל את החור, באמצעות מקדחים בגודל הולך ועולה. לאחר שקדחנו את הבורג הראשון (לא שזה עזר לו לצאת), עברנו לקדוח את הבורג השני. שם עשינו קיצור דרך, וישר התחלנו עם המקדח הגדול - ככל הנראה עקב תסכול מכך שהבורג הראשון עשה שרירים. היום, היה קצת זמן, והמשכתי לקדוח את הברגים. הבורג הראשון, זה שהתחלנו במקדח קטן, יצא, ואילו הבורג השני - זה שקדחנו בו ישר עם מקדח גדול, לא הסכים לצאת, וזאת מהסיבה שלא היה חור מוביל לקדיחה בכיוון הנכון, דבר אשר גרם לשבירת החלק העליון של הכידון (החלק בו יושב הספידומטר). לפיכך, השיעור אשר נלמד היום, וכמובן ששיתפתי בו טלפונית את רן, היה כי מעתה - אין יותר קיצורי דרך! אשמח אם גם ששת קוראיי יילמדו את השיעור הזה. לאחר השיעור הנלמד, היה צריך להוציא קצת תסכול... אין ברירה... מצד שני, אם שותים לא מפרקים, ולכן וויתרתי על הבירה הקרה, ועברתי ישר לחלק של הפירוק. פירקתי גם את החלק התחתון של הכידון - חלק אשר התעללו בו עד מאוד. הלחימו אותו, ריתכו אותו, תקעו בו ברגים בהברגה שונה ממה שחרוט בו, וזה עוד לפני שדיברנו על כל החול שהילדים מילאו אותו עת היה בידיהם. לפיכך, גם החלק התחתון יוחלף בחדש (שוב, כמה עשרות יורו נוספים לתקציב), כאשר אני שוקל ברצינות להחליף גם את שאר חלקי הכידון (ידיות, והחלקים בהם מונחות ידיות הברקס והקלאץ', אך על זה אחליט בהמשך). לאחר חילוץ הכידון לאחור (תוך כדי שאני סופג אבידות), נשאר עוד בורג אחד אשר תופס את המזלג, וכעת הוא שוחה לו ב- WD. מתחתיו ישנה גומיה (או יותר נכון משהו שנראה כמו משהו שהיה פעם גומיה) אשר תחולץ ותוחלף בחדשה, או אז יישלף לו המזלג. לאחר שליפת המזלג, משור הדיסק ייכנס לפעולה בגזימת הברגים אשר מחברים את הכנף למגן הרגליים, לאחר מכן ייצא גם מגן הרגליים, ואז אגיע למצב של שילדה בלבד. במצב הזה, כשהיא מפורקת לחלוטין, הלמברטה תסע לפחחות וצבע. כשאני חושב על איך שהיא אמורה להגיע לפחח, אני נזכר בפרסומת ליונדאי גטס (סליחה שאני מקלל בשרשור על למברטה), על איך שהכניסו לתוכה דינוזאור שלם.

אתה בטוח שאוצרות האספנות הקטנים שלהם מסתתרים מתחת לחולצה? זה בהחלט יכול להתאים לרנצ'וק, אשר נוהג להגיע במכנסיים לבנים (ולא ברכב אספנות, כמובן).

לאחר שלא הלך עם חימום הבורג, היום בערב רן הגיע לעזרתי... ביחד ניסינו לסובב את הבורג עם מברג דפיקה, אך גם זאת ללא הועיל. בשלב השני עברנו לקדיחת הברגים. הבורג הראשון נקדח עד למצב בו לא רואים כלל את הראש שלו, וכך גם נערף ראשו של הבורג השני. משום מה, הברגים עדיין סירבו לצאת ממקומם. היות ושנינו ידועים בעקשנות שלנו, לא וויתרנו... במבט מקרוב, ראינו כי בעברה של הלמברטה מישהו ריתך (כנראה שמישהו עשה עליה את צעדיו הראשונים בריתוך - וזה לא אני ורן) את החלקים של הכידון, ובהחלט זאת יכולה להיות הסיבה שהם לא משתחררים זה מזה. מצד שני, יכול להיות שעדיין נשארו שאריות ראשי ברגים באיזור - והם אלו שמפריעים לחלקים להיפרד לשלום זה מזה. בכל מקרה, נכון לעכשיו, ידם של הברגים על העליונה, ובהחלט הם אלו שניצחו הערב, אך אני משוכנע כי בסופו של דבר - נצא אנו כשידינו על העליונה. במקרה הגרוע ביותר, נחתוך את החלק העליון של הכידון (איפה שאמור להיות הספידומטר), כי ממילא הוא מרותך קלות בצידו השמאלי - כמו גם החלק התחתון, ואין זה יאה ללמברטה שתהיה עם סימני ריתוך עליה. מצד שני - יש כאן עניין של עלות לא קטנה לעשות עליה לשני החלקים. כמה עשרות רבות של יורו / פאונד - לפני מכס, אז נראה מה יהיה עם זה....

ככל הנראה אתה צודק, והוא אכן שלך... אתה מוזמן לבוא ולקחת אותו בזמנך החופשי. בתמורה אבקש חלקים ללמברטה........

הלכתי היום לקנות ברנר. 100 וקצת שקלים שילמתי עליו, אך גם הוא לא עשה כל רושם הברגים הסוררים אשר סירבו לצאת ממעונם הרשמי. חיממתי וחיממתי, אך ללא הועיל. ע"מ שלא ארגיש כי גם הערב הזה ירד לטמיון, פירקתי את הבולמים הקדמיים של הלמברטה. כעת כל שנותר הוא במלאכת הפירוק, ע"מ להשאיר את הלמברטה בשילדתה הוא אותם שני ברגים סוררים, אשר לאחר פירוקם אוכל (כולי תקווה) לפרק את המזלג. לאחר פירוק המזלג, תהיה לי גישה נוחה עם דיסק לברגים אשר מחזיקים את הכנף הקידמית, ולאחר שאפרק גם אותה, אוכל לפרק את מגן הרגליים הקידמי, אשר נשאר עד עתה ע"מ להוות קונטרה בנסיונותיי הפטטיים לפרק את הכנף. השלב הבא בפירוק הברגים הסוררים הוא ריתוך של אום על ראש הבורג, ופתיחתו באמצעות ראצ'ט. בשלב זה אני לא רוצה לקדוח את הברגים הסוררים הללו, וזאת בגלל שאני צריך את שני החלקים אותם הם מחברים. היום, כאשר הצלחתי כל סוף סוף לפרק את החלק אשר נמצא בין הצופר לכידון, נתקלתי שם בכרטיס מנוי לבלוקבסטר... הכרטיס הונפק בשנת 1995 (הלמברטה כבר היתה קבורה אז בחול), ומחר בבוקר אשלח אותו עם אשתי לגן, לראות האם הגננת מכירה את בעל הכרטיס. במידה ומישהו איבד כרטיס מנוי לבלוקבסטר, הוא מוזמן לקבל אותו אצלי לפי סימנים.

ראשית, לא חשבתי שיש כאלה ברנרים פשוטים שעולים יחסית מעט - תודה! אני מניח שאצטייד באחד כזה בהקדם. הרתכת שאני יכול להשיג היא רתכת אלקטרודות. בתיאוריה אני רתך מקצועי (למרות ששיעור תיאורטי נוסף בטוח שלא יזיק), אך במעשי אני לוקה בחסר (לא ריתכתי דבר), ולא בטוח כלל וכלל שאצליח לרתך אום לראש הבורג. כמו שאני מכיר את עצמי, הנסיון הראשון צריך להיות במקום בו אני יכול להרשות לעצמי לטעות ובגדול (למשל תיקון החור באגזוז), כי אחרת ארתך את האום לכידון עצמו...

מי כותב ירושלים עם שני י??? אם כבר שנית - לפחות שהשם של העיר שלי יירשם נכון.

שמת לב שאין לו פנס ראשי? - זאת הבעיה האמיתית שלו!

בשעה טובה, שני המנועים של הלמברטות עברו פירוק. חלק מהליך הפירוק כלל מכות פטיש חזקות מאוד על הבוכנה, וזאת ע"מ לשחרר אותה, אחרי שהיא שחתה יומיים ב- WD. לאחר שיחות ממושכות מאוד עם מי שאמור לעשות לי את האוברול למנוע קיבלתי ממנו רשימת חלקים ארוכה, אותם יש להחליף, וזאת ע"מ שהאוברול יהיה יעיל. אם יש מישהו מבין ששת קוראיי השרשור הזה, שעדיין לא התייאשו ממני, מהסיפור ומהדרך המייגעת אותה אני עובר בשיפוץ (בטח כבר נשארו רק שני קוראים), ובמקרה או שבטעות יש להם חלקים מהרשימה המצורפת - למסירה או למכירה, אשמח מאוד לדעת על כך בהקדם. במקביל, אני עושה השוואות מחירים בחו"ל, הן בחנויות מקוונות, והן אצל ספקים שונים ומשונים. כאמור, הלמברטה היא למברטה SX 150cc, מודל 1969, כאשר המנוע נקרא LI. וזוהי רשימת החלקים (רשימה חלקית ובלתי ממצה בעליל, אך "זהו" לעת עתה): ידיות ברקס קידמי / קלאץ' פנס ראשי עם / בלי הניקל מסביבו ספידומטר בוכנה +צלינדר + רינגים לאגרים ראשיים למנוע ולגלגל האחורי צלב להילוכים פלטות לקלאץ' (כל החמש) קונטרה גיר בית מצמד שרשרת מובילי שרשרת (המותחנים שלה) ציר לרגלית קיק סטארט רגלית קיק סטארט דראם למעצור אחורי נעליים לברקס אחורי מחזירי שמן (כל השישה) סט אטמים + אטם ראש + אטם אגזוז.

אכן תמונות קשות!

איך פספסת את הנרתיק, איך??

תסכול. ערב של תסכול עבר עליי אמש. ולא, לא בגלל שאשתי חזרה מחו"ל. ע"מ לסיים ולהפשיט את שלדת הלמברטה מהמרכב, נשארו בערך עוד 20 ברגים בסה"כ. אבל כמעט וכל הברגים האלו יכולים להיפתח רק לאחר פתיחת שני ברגים - הברגים אשר מחברים בכידון את החלק העליון (איפה שהמקום של הספידומטר) לתחתון. כאשר אצליח להוציא את הברגים האלו (אין לי עדיין מושג איך, אבל זה יקרה במוקדם או במאוחר), אוכל להוציא את המזלג של הלמברטה, את הפח בו עובר כל החיווט שלה, וכן תהיה גישה נוחה עם משור דיסק לכמה ברגים עקשניים אחרים, התופסים את הכנף הקידמית. אתמול בערב, במשך שעה ארוכה, נאבקתי בכל שאר הברגים, כאשר הברגים הנוספים שנשארו הם הברגים שמחברים את המדרך הקידמי לשילדה, ואותם אני לא מוציא בינתיים, וזאת ע"מ שתהיה לי "קונטרה" לברגים האחרים במדרך הקידמי. נשארו לי שני רעיונות כיצד לפרק את שני הברגים הסוררים... הראשון הוא לחמם בעזרת ברנר את הברגים והאיזור שמסביבם, ולאחר שהם חמים מאוד, לשים קרח על הברגים, מתוך תקווה שהם יתכווצו חזרה הרבה יותר מהר, ואז (אולי) אצליח לשחררם. האפשרות השניה היא לרתך אליהם אום, ולאחר הריתוך, לפתוח את האום בעזרת בוקסה, ואז אמור להימשך גם הבורג עצמו. החסרונות של השיטות האלו הם: א. אין לי ברנר (יש ברנרים המתחברים לגזית שדה?). ב. אני לא יודע לרתך, ושיעור הריתוך שלי יחד עם רן, שהיה אמור להתקיים לפני כשבוע, נדחה עקב החור שהתגלה במכסה המנוע.

טוב שכתבת "עדיין" לא ראתה חול.... ד"א, הקישור לא עובד, אך הלכתי לחפש את הסרטון ביוטיוב עצמו, . אני מזמזם כבר את השיר, ואף קיבלתי רעיונות לצבעים... תהנו!

לפי מה שאתה אומר, אני לא יכול להתקין את המנוע לבד??? מעבר לכך, עד שאגיע לשלב ההובלה של כלי שלם - יעבור עוד הרבה זמן, אך רשמתי לפניי בתודה את הצעתך.

ראשית, תודה... מהבוקר אני מנקה את המחסן להעלים ראיות למה שהלך שם בשבוע שהיא לא היתה. ניקיתי וקירצפתי, ועשיתי ספונג'ה, והוצאתי את כל הקרטונים הישנים, והחלפתי אותם בחדשים אשר יכסו את כל רצפת המחסן, וזאת ע"מ להסתיר את כתמי השמן שנותרו על הרצפה. שנית, כנס לקישור הזה ואז תוכל לראות איך נראית השלדה של הלמברטה, כאשר החלקים האלו מרותכים ל"צינור" שהוא למעשה השילדה. מה שניתן ללמוד מהקישור הוא, שאין עוד הרבה לפרק ע"מ להגיע למצב הזה - וזה בהחלט מעודד. הבעיה היא שמה שנשאר כעת מחובר לשילדה, אלו רק ברגים שלא יוצאים - גם לא בכח, וכעת השלב הבא הוא ברנר (אם אמצא מישהו שמוכן לתרום את ברנרו למדע), קידוחי ראשי ברגים (לברגים שאין לי צורך בהם ו/או בחלק שבתוכו יושב הבורג), משור דיסק (מעיר את השכנים בלילה אבל עושה יופי של עבודה) ובלית ברירה, נעבור להלחמות של אומים של הברגים וננסה להוציאם כך.

התקשרתי היום למענה הקולי של משרד הרישוי, וזה מה שהם אמרו לי. בכל מקרה, אני אלך לפי שיטת מצליח בנושא הזה (או למכון טסטים שכן מכיר את ההנחיה הזאת....).

לאחר שהשבוע נתתי את שני המנועים למוסכניק עליו קיבלתי כאן המלצה, היום הוא התקשר אליי לספר לי שהוא לא מצליח לשחרר את הבוכנות משני המנועים, והוא מבקש שאגיע אליו ע"מ לראות איך אנו ממשיכים מכאן הלאה... אז הגעתי (וכי יש לי ברירה?)... מסתבר שעד שהגעתי אליו הוא הצליח לשחרר את אחת הבוכנות, בעזרת לא מעט מכות פטיש. הקרטר של המנוע המקורי של הלמברטה אותה הצאתי מהחול שבור במספר מקומות. אין זה אומר כי הוא צריך להזרק, אלא הוא יכול לעבור אצל חרט אשר ילחים לו חזרה את החלקים, ויחרוט את החורים של הברגים. כעת אני עומד בפני קרטר שבורה (אני יודע שאומרים קרטר שבור, אבל זה מלשון שוקת שבורה) מצד שני, הקרטר של הלמברטה לחלקים תקין לחלוטין, ולפיכך נשעה החלפה בין המנועים, ואז אאלץ לעבור בעמדה מס' 1 הידועה לשמצה. לפחות בגלל ששתי הלמברטות רשומות על שמי, זה אמור להיות יותר קל (אני מקווה). יש לי רשימה ארוכה של חלקים אשר אני צריך להשיג (כמובן שאת חלקם יש למוסכניק ואת חלקם אין לו) ע"מ להשלים את האוברול (כאשר עכשיו האופציה של להמשיך מכאן לבד מתחילה להיראות יותר הגיונית, אך אני עדיין לא משוכנע ביכולתי לעשות כן). מי שיש לו מנוע או חלקי מנוע וגם חלקים אחרים ללמברטה, ומוכן למסור או למכור, מוזמן בחום לפנות בפרטי!

תודה. גם היום נאבקתי בציר הזה, אך ללא הצלחה... אילו היתה לי גישה נוחה אל הציר הזה, הייתי חותך אותו, ושם פין מפציל פשוט במקומו.

אני מניח שאתה מתכוון למה שנקרא היום רחוב אילת (לפחות ככה זה מופיע בדפי זהב). רשמתי לעצמי את הטלפון שלהם - וחלקים בוודאי ובוודאי שאזדקק, וטוב לדעת על כתובת נוספת. תודה!

אם אתה מדבר על המוסך ברחוב יפו בירושלים - הוא סגר מזמן. כשהתחנה המרכזית עברה למבנה הזמני שלה (ממש לידו) הוא החליט שיותר משתלם לו שיהיה שם קיוסק מאשר מוסך (מה שהיה נכון...). אז הוא סגר את המוסך, וכשהתחנה המרכזית עברה למשכנה החדש - הוא סגר גם את הקיוסק.

היום, כמתוכנן , נלקחו שני המנועים של שתי הלמברטות לשיקום.. לא יכול לומר שאני עושה זאת בלב שלם, אך אני משוכנע כי זה ייצא יותר טוב מאשר מה שאני אהיה מסוגל לעשות בכוחות עצמי (ולו בגלל זמינות החלקים. המטרה היא שמנוע אחד ישופץ, והמנוע השני יילך לחלקים עבור המנוע הראשון, אך ישנן מספר אי התאמות בין המנועים, וכולי תקווה כי זה יזתדר בסופו של דבר. מחר אחה"צ אהיה הרבה יותר חכם... כמו כן, חיפשתי ללמברטה שלי, ולסופי של רן חלקים. התשובה שקבלתי היתה שיש צורך לערוך חיפוש במחסן, ולכן רק מחר יהיו תשובות - הן לגבי החלקים שלי, והן לגבי החלקים של סופי. בכלל, מחר ייפתח המנוע של הלמברטה, ואז אוכל לדעת (אולי) מי נגד מי שם, ולמה. מחכה כבר בקוצר רוח לדעת איך זה ייגמר... לאחר שחזרתי מהמוסך, ישבתי לשים צבע בסיס על חישוקי הגלגלים, אך אז התברר שבמספר ימים שעברו בין ניקוי הגלגלים להיום, הספיקה להצטבר שם חלודה. אי לכך ובהתאם לזאת, שוב נוקו החישוקים, והפעם לא וויתרתי לעצמי, וירדתי עם האינדיאני הבכור לעשות על החישוקים גרפיטי. מחר, לאחר שהם ייתייבשו להם, אראה עם עושים שם עוד שכבת צבע בסיס, או שישר עוברים להחלקה של צבע הבסיס ולצביעה של שכבה ראשונה של צבע לבן, כיאה לחישוקים של למברטה. נשאר לי להרדים עוד אינדיאני אחד, ואז אוכל לרדת למחסן ולהמשיך לפרק את המרכב מהשילדה. לאחר פירוק המרכב, הוא יישלח לפחחות וצבע, כאשר ככל הנראה הצבע הראשי יהיה לבן, כאשר הפס האמצעי מקדימה והכנפיים יהיו בצבע אחר, כאשר ההתלבטות היא בין השלושה הבאים: אדום (אחרי הכל, או למעשה לפני הכל, אני אוהד הפועל), כחול (לא חושב שזה להיט), או סגול (כי זה צבע יפהפה בעיניי, למרות שהוא לא היה בצבעים המקוריים של הלמברטה). אבל לפני הפחחות והצבע יש עדיין לא מעט דברים שחסרים לי, (פנס, ספידומטר, ידיות קלאץ' / ברקס, מדרך אחורי שמאלי, כסף ועוד), אז זה ייקח עוד זמן. כמו כן, אם יש מישהו שיכול להסביר לי איך לעזאזל אני מפרק את הדלת של ארגז הכלים (זה שנמצא מתחת למושב), אני בהחלט אודה לו!

מזל טוב. תתחדש!