אחרי שסיימתי לצפות בראיון הזה, אני חייב להגיד שהוא טלטל אותי כמו פרק נוסף בסדרה. דיאטלוב הבנאדם הוא פשוט עוד סמפטום למחלה שפשתה במערכת- אידיוט שימושי, פונקציונר מהדרגה הראשונה. ההספק יורד? מה הבעיה, יש נוהל ברור מאוד מה עושים במקרה כזה. ההספק עולה מהר? שום בעיה, יש כפתור. הוא ממש לא מבין מה הוא עשה לא בסדר, הוא עשה כל מה שמנהל מפעל עם ספר הנחיות מדוייק היה עושה, וניכר שזה מה שהוא היה- מנהל מטיל מורא, אבל ממש לא מדען אטום. הדברים הפטאליים מבחינתו (ושנראה שעד למותו הצטער עליהם צער אמיתי) היו שהוא שלח אנשים ישירות למותם, לפי מה שהוא אומר הוא התחרט כבר באותו רגע ורץ לקרוא להם חזרה אבל הם כבר נעלמו בדרכם לליבה.
אני באמת ובתמים מאמין שהוא בעצמו לא האמין ולא רצה להאמין שהליבה התפוצצה, ובגלל זה לא אמר את זה בוועדה- ופה האשם האמיתי שלו. שילוב של טמטום, פחד, ומצב פיזי ונפשי קשה מאוד באותו רגע, מנעו ממנו לעשות את הדבר הנכון לאחר הפיצוץ, שילוב של טמטום והיצמדות לספר הפעלה בלי להבין (או לרצות בכלל להבין) מה גרם לכל תהליך בשרשרת התהליכים שהביאו לידי כך שהכור הגיע לקצה שלו לפני הפיצוץ- בכולם דיאטלוב אשם ללא ספק. אבל האם הוא אשם בפיצוץ עצמו? לפי מה שהוא טוען (ובעצם לא סותר את הסדרה בראיון הזה)- התשובה היא לא.