gadik6

חן, בתיאוריה אתה לגמרי צודק, הבעיה היא שבמציאות זה לא תמיד אפשרי. אתה לא יכול להאט בכיכר בכל פעם שמישהו מגיע מימינך, אתה לא יכול להאט בכל צומת ל-30-40 קמ"ש, ואתה לא יכול להקטין את הסיכוי לתאונה ל-0%. אני מסכים איתך שתמיד צריך לצפות דברים מראש, לשים לב מה עושים הנהגים סביבך ולהיות מוכן לטעויות שלהם, אבל יש עוד נהגים סביבך, ואתה לא יכול להיות "יותר מדי" זהיר מבלי לתקוע או להפריע לתנועה סביבך. ובמקרה הספציפי הזה האשמה שלי היא אולי של אחוזים בודדים, וגם זה בהגזמה. אומנם ראיתי שהיא נוסעת יחסית מהר, אבל היה לה המון מרחק בשביל לעצור בזמן (משאית הייתה מספיקה לעצור), היה לה שדה ראייה מלא, ולמעשה לא הייתה לה שום סיבה להתנגש בי. עם זאת, עובדה שהצלחתי להתחמק חלקית ולמנוע תאונה קשה יותר שנגמרה בשפשופים ובירידה של הצבע (אם היא הייתה מתנגשת בדלת או בכנף אני מניח שהנזק היה גדול יותר). זה סתם עניין של הגדרות. בסופו של דבר אירעה תאונה (ולא שפשוף של רכב חונה למשל), גם אם קלה מאוד. ולא נראה לי שפוליש יעזור. השריטות די עמוקות, ויש מספר מקומות שהצבע ממש ירד עקב המכה.

כמובן, אני אקח מחר את הרכב למוסך כדי לקבל הערכת מחיר עבור הצביעה, ועל הדרך אבקש מהם להעיף מבט גם מסביב (לפי מה שאני ראיתי, אין נזק מלבד השריטות והצבע על הפגוש).

ואיך בדיוק האשמה עליי? היא נכנסה בי מאחור, בכיכר, כשהזכות קדימה היא שלי. והבנתי שהיא לא הולכת לעצור (היא פשוט לא בלמה מספיק חזק, כנראה שמחוסר ניסיון/לחץ) ברגע שהדלת האחורית של הרכב שלי הייתה מול הרכב שלה, לכן הברירה היחידה שלי הייתה להאיץ שמאלה ולנסות להתרחק ממנה על מנת למנוע פגיעה בדלת/כנף, ובזה לפחות הצלחתי. אבל זה עדיין לא מוריד ממנה את האשמה. ותגדיר תאונה.

אז היום בשעה טובה (או שלא) עשיתי את התאונה הראשונה שלי לאחר 10 שנות נהיגה (כולי תקווה שיעבור אותו פרק זמן עד התאונה הבאה). התאונה עצמה לא הייתה רצינית, סך הכל מספר שריטות על הפגוש וקצת צבע שירד. זה קרה באחת מכיכרות העיר באר שבע, נכנסתי לכיכר כדי לפנות שמאלה, ומימיני הגיעה סיטרואן כסופה, נהוגה בידי נהגת (אלא מה). כשהתקרבתי לנתיב הכניסה שלה לכיכר ראיתי שהיא נוסעת מעט מהר, אבל הייתי בטוח שהיא תעצור (אם הייתי עוצר כל פעם שמישהו מגיע מהר לא הייתי מצליח להגיע הביתה). לצערי, ברגע שהדלת האחורית שלי הייתה מולה הבנתי שהיא כנראה לא תספיק לעצור, אז שברתי את ההגה שמאלה ונתתי קצת גז כדי לנסות להתחמק מפגיעה. לצערי זה לא לגמרי הצליח (אם כי ללא ספק מנעתי תאונה קשה יותר מבחינת נזק לרכב/שלדה), והגברת התנגשה (או יותר נכון שפשפה) את החלק הימני אחורי של הרכב. עצרנו בצד להחליף פרטים, ואני ניצלתי את הרגע כדי להוציא עצבים (למען האמת אני מאוכזב יותר מהתגובה שלי מאשר מהתאונה, כי יצאתי עליה, וזה לא היה לעניין בהתחשב בכך שמדובר באישה בת 40, ובהתחשב בכך שהנזק לא חמור. כמובן שאחרי שקצת נרגעתי וחזרתי לעצמי אז התנצלתי על זה שהתנהגתי כמו חמור). בכל מקרה, זה מבאס, אין ספק, ולא רק כי זאת תאונה ראשונה, אלא גם כי מדובר ברכב חדש ושמור יחסית (סוויפט 2013). אבל טוב שזה נגמר בנזק קל יחסית. מצורפת תמונה של הנזק (בחלק הימני של הפגוש, מימין לחיישן חניה). יש למישהו הערכה כמה יעלה התיקון? לא שמתי לב למכות בפח, וגם את רוב סימני השפשוף הלבנים הצלחתי להוריד עם מגבון לח, אז נשארו בעיקר שריטות רציניות וצבע שירד (אם כי לא מעט), אז אני מניח שאצטרך רק צביעה של הפגוש (אולי אפילו רק של חלקו, שכן הרכב החדש אז לא יהיו הבדלי צבע). תודה ושתהיה נסיעה בטוחה לכולם (ובעיקר לכולן).

דריש, אתה ממש אנציקלופדיה מהלכת בחלק מהתחומים (אגב, שלחתי לך בקשה בלינקדאין, אתה מוזמן לאשר ). ונכון שדיבורית אינטגרלית סותרת קצת את הרעיון של הניידות, אבל מבחינתי לפחות זה יותר נוח (ללא צורך להתקין על סך השמש, איכות שמע טובה יותר, השתקה של הרדיו, שליטה נוחה יותר ועוד). בנוסף, אני מתכוון להחזיק ברכב לפחות עוד שנתיים - שלוש (אלא אם כן יהיה צדק בעולם ואני אקבל רכב חברה, ואז אני מוכן לוותר על הדיבורית, בלב כבד), אז אין לי ממש צורך בדיבורית "ניידת". תודה לכולם על ההמלצות (לגבי שאר הדיבוריות).

כמה אתה גובה לשורה? ועשיתי חיפוש, ואפילו מצאתי חלק מההמלצות שלך, אבל לרוב מדובר בדיבוריות יותר יקרות מהתקציב שלי (ה-novero עולה מעל 1000 ש"ח), והדיבוריות הזולות יותר הן ללא אפשרויות כמו השתקת הרדיו וכדומה (לכן גם שאלתי אם למישהו יש ניסיון בקניית דיבורית "ייעודית" מהיבואן). E.L - כיצד מתבצעת ההתקנה של הדיבורית?

מישהו יכול להמליץ על רופא שיניים/שיננית בבאר שבע והאזור?

אני מעוניין לרכוש דיבורית בלוטות' לרכב (בלי מכשיר קבוע, רק דיבורית), ולכן קפצתי לאולם תצוגה של סוזוקי (הרכב המדובר הוא סוויפט 2013) כדי לבדוק מחירים. המחיר אצלם לדיבורית הוא 750 ש"ח, וזה כולל דיבורית בלוטות', מיקרופון, חיבור לרמקולים של הרכב, השתקה של הרדיו ברגע קבלת שיחה וכן פנל שליטה קטן (כולל כפתורי קבלת וסיום שיחה וכן לחצני עוצמת שמע) שמותקן ליד הנהג. מצד שני, בזאפ מצאתי דיבוריות (עם המלצות טובות) בחצי מחיר (כ-300 ש"ח). מישהו רכש/התקין לאחרונה דיבורית אצל היבואן של הרכב וזוכר מחירים? בנוסף, יש למישהו ניסיון טוב עם דיבורית "לא מקורית" לרכב בטווח המחירים של 300-400 ש"ח? תודה.

כן, לקחתי דרכם רכב באוקטובר האחרון כשהייתי בשוויץ. המחירים היו באמת זולים יותר בהשוואה לחברות אחרות. לגבי בתהליך עצמו - לאחר שאתה מבצע דרכם את ההזמנה, אתה מקבל אישור עם שם החברה המקומית שדרכה תשכור את הרכב (אצלי נראה לי שזה היה באדג'ט), ומשם התהליך רגיל (מגיע לסניף של החברה, לוקח רכב וכך הלאה). אני לקחתי גם ביטול השתתפות עצמית וכן GPS, כאשר על אחד מהם או על שניהם (אני כבר לא זוכר) הייתי אמור לשלם במעמד לקיחת הרכב, אבל לבסוף, משום מה, הם לא חייבו אותי בכלל.

אה, פתאום להגיד את האמת זה גזעני? ולא, אין לי סטטיסטיקה, אבל אתה רוצה להגיד לי שאם נבדוק את אחוז המעורבות של המגזרים השונים באירועי פח"ע (ולא בהכרח בתעופה), אנחנו לא נמצא שערבים נמצאים בראש, ובהפרש ניכר? וזה שיש "משוגעים" גם מ"בני עמי" זה ממש לא קשור לנושא. בסופו של דבר, אין מערכת אבטחה שהיא יעילה ב-100%, ותמיד יכול להיות שאיזה אשכנזי עם מראה של ביל גייטס יתחרפן באמצע טיסה, וינסה לרסק את המטוס לתוך בניין, אך בינתיים זה לא קורה, ולכן מתמקדים יותר בבדיקה של מי שיכול להוות סיכון פוטנציאלי. אם אתה רוצה לקרוא לזה גזענות/פאשיזם או כל מילה יפה אחרת, אז שיהיה לך בכיף, אבל אין לזה שום קשר, כי אני מבטיח לך שביום שמגזר אחר (ולא משנה אם זה דוסים מבית שמש או אשכנזיות מצפון ת"א) יתחיל לנסות לפוצץ מטוסים, אז גם הוא יעבור את אותה בדיקה "משפילה". לגבי הקטע של מזרחיים - גם אותי עצרו פעם לתחקור, ולא בבידוק הבטחוני, אלא בכניסה לטרמינל 3 עצמו, כש-2 מאבטחים עשו איתי שיחת נפש במשך כמה דקות ארוכות, כשכל אחד עומד מצד אחר שלי, ושאר האנשים עוברים ליד ומסתכלים (מוסר השכל - לא לבוא לא מגולח ועם עיניים אדומות לנתב"ג). אז נכון שהיה מעצבן ומציק, אבל שכחתי מזה בדיוק אחרי 2 דקות. להגיד לך שלא הייתי מתעצבן אם זה היה קורה על בסיס קבוע? כנראה שהייתי מתעצבן, אבל בהתחשב בעובדה שאני טס מקסימום פעם בכמה חודשים, אז הייתי מצליח לחיות עם זה, איכשהו... כמו ש-sperial ציין, אפילו בארה"ב, המדינה שאנחנו כל כך שואפים להידמות לה, יש בידוק "גזעני" ואפליה על סמך מוצא/מראה. במצב אידיאלי, היו צריכים לתחקר את כולם, לשקף הכל, להביא גם איזה כלב שירחרח ואז המערכת הייתה בטוחה ב-100%, אבל אי אפשר לעשות את זה מפאת שיקולי עלות/זמן/פרקטיות, ולכן מתמקדים בבדיקה יותר מקיפה של אוכלוסיות מועדות לסיכון. כמו שכבר אמרתי, תמיד יכול לבוא מישהו שלא יכנס לאחת מקטגוריות הסיכון, ולהפתיע את כולם, אבל רוב הזמן זה לא קורה (כמה מתנחלים אתה מכיר שחטפו מטוס?), ולכן זה סיכון שהמערכת יכולה לחיות איתו. ואין ספק שזה משפיל. גם גדר ההפרדה וגם הפשיטות של צה"ל על כפרים פלסטיניים זה מאוד משפיל. עם זאת, זה נעשה כי באמת יש צורך, ולא כי סתם בא לנו להיות גזעניים.

אם לא הייתה לחלק מהם נטייה בלתי מוסברת להתפוצץ בכל מיני מקומות, אז כנראה שלא היה צורך באותה "אפליה". ומדהים איך אנשים שכל הידע שלהם מתבסס על כמה בידוקים שהם עברו (ועוד כמה דברים שהם ראו/שמעו/קראו איפשהו) נהיים פתאום מומחים, וקובעים מה טוב או לא טוב ומה יותר יעיל. דבר שני, הייתי מציע לכמה מהכותבים כאן לטפל ברגשי הנחיתות שלהם, אם הם מרגישים מאוימים על ידי מישהי בת 20 וקצת. הבידוק בנתב"ג הוא ממש לא משפיל ביחס לשדות תעופה אחרים, בהם צריך להוריד נעליים, חגורות, ואיזה בחור נאה ממשש אותך עם מגנומטר (נכון שגם בנתב"ג זה קורה לחלק מהנוסעים, אבל זה תוצאה של ניסיון העבר/סטטיסטיקה).

נראה כיף לא נורמלי! במיוחד הרונדלים שעשית שם עם הקארטינג... אגב, 13 יורו זה מחיר די דומה למה שיש בארץ. האם זה מסלול טיפוסי באסטוניה מבחינת מחיר/איכות מסלול? ולגבי ההקפה עם הרכב - היית לבד על המסלול רוב הזמן (לפחות ככה זה נראה בהקפה)?

איך הוא בדיוק יהיה עבריין כבד ומתוחכם יותר אחרי 10+ שנים בכלא? מקסימום הוא יצבור קשרים ואולי יותר ידע, אבל הוא יאבד כמה שנים טובות של "ניסיון תעסוקתי", ככה שממש לא בטוח שהוא יהיה לגמרי בעניינים. שלא לדבר על זה ש-10+ שנים בכלא מורידות לחלק מהאנשים את הרוח מהמפרשים. יותר מזה, אם הוא נכנס לכלא לתקופה ארוכה אז הוא כבר עבריין קריירה, כי לגנוב רכבים באופן קבוע או לנסות לשדוד בנקים וכדומה זה ממש לא עבריין זוטר, זה מישהו שזאת העבודה שלו. וכמו שמישהו ציין, אף אחד לא מבטיח שהוא יצא עבריין בכיר עם קשרים. קיים גם סיכוי שהוא ייצא בדיוק כמו שהוא נכנס, רק עם חור תחת רחב יותר.

כמו שכבר רשמתי, באם מדובר בעבירות חמורות ומסכנות חיים (נסיעה באור אדום, נהיגה בשכרות/תחת השפעת סמים, נהיגה בשלילה ועוד) אז בהחלט מקובל עליי שהרישיון של הנהג יישלל לתקופה ארוכה (לא לצמיתות, שכן גם במקרה הפלילי לא מדובר על כלא לכל החיים, אלא לתקופות ארוכות). כמו שכתבתי כבר מקודם, מה שנפסיד עקב "מימון" של שהות האסיר בכלא, נרוויח בזכות הרחקתו מהרחובות (פחות פשיעה, פחות עומס על המשטרה, מחירי ביטוח נמוכים יותר בטווח הרחוק ועוד ועוד). יותר מזה, אדם שגונב רכב בפעם השלישית או מבצע שוד מזוין בפעם השלישית הוא כבר לא עבריין צעצוע (עבריין צעצוע מבחינתי זה אחד שגונב ארטיק מהמכולת או שומע מוזיקה בפול ווליום בערס מוביל שלו ב-2 בלילה), ככה שמבחינתי הוא כבר די בחר איזה חיים יהיו לו. זה לא אומר שלא צריך לנסות לשקם אותו, אבל זה לא סותר את זה שצריך להעיף אותו מהרחובות.

על אותו עקרון, אני יכול להבין שאתה מתנגד למרדפים משטרתיים אחרי עבריינים? הרי אם המשטרה רודפת אחריו אז הוא יעשה דברים יותר מסוכנים כדי לברוח, כולל פגיעה בחפים מפשע. כנראה שההגדרות שלנו מעט שונות. כשאני דיברתי על עבריינים "כבדים", לא דיברתי על משפחות הפשע בהכרח (ששם כבר נכנסים לתחומים של הלבנת הון, השתלטות על עסקים ועוד), אלא על פושעים יותר אלימים/חסרי מעצורים, דוגמת רוצחים, חלק מגנבי הרכב ועוד. לגבי עבריינים זוטרים, כהגדרתך, האם מישהו שגונב רכב בפעם השלישית תוך תקופה קצרה יחסית (מספר שנים), תוך כדי שהוא בורח מהמשטרה, תוקף שוטרים וכדומה, בעייתי להכניס אותו לכלא לתקופה ארוכה? הרי הוא כבר מבצע פשעים חמורים, אז מה ההבדל? ויצא לי, לצערי, "לעבוד" עם עבריינים זוטרים. תתפלא לשמוע שעל חלק מהם שיטת המקל והגזר דווקא עובדת. אנחנו לא מדברים פה על חברי היאקוזה או על כנופיות סמים במקסיקו, ותאמין לי שלא כל גנב רכב ימשיך לעסוק בזה אם הוא יבין שמחכות לו כמה עשרות שנים בכלא. לגבי השיקול הכלכלי - את המשאבים שנבזבז על אחזקה של אותם פושעים בכלא, נחסוך על דברים אחרים (לדוגמה במקרה של גנב רכב - בזמן שהוא בכלא, נמנע הנזק הכספי עקב גנבות שהוא היה מבצע, הן נזק ישיר והן נזק עקיף. בנוסף, זה מוריד את העומס מהמשטרה ועוד). בקיצור, לא בטוח שיהיה כאן בזבוז רב (אם מקזזים את הרווח). דבר ראשון, אני אשמח לראות מחקר שמוכיח שאין קשר בין ענישה לבין ירידה במוטיבציה לבצע פשעים. ולא, להביא נתונים סטטיסטיים על כמות העבירות/כמות האסירים או כל דבר אחר בארה"ב זה לא תופס, כי יש כאן יותר מדי משתנים מתערבים שאין לך שליטה עליהם (כמו העובדה הפשוטה שהאוכלוסיות שונות, בסופו של דבר). ואני לא מתעלם מעובדות, פשוט הרתעה זה לא האינטרס היחידי. המטרה היא להעיף אותם מהרחוב. ואתה מתעלם מהשאלה שלי - האם גנב רכב, שגונב רכב בפעם השלישית תוך סיכון חיי אדם (נהיגה פרועה, תקיפת שוטרים וכדומה), צריך להמשיך ולהתחשב בו ולא לזרוק אותו לכלא לכמה עשרות שנים?

גם עבור עבריין קריירה לבלות 20-25 שנה בכלא זה לא צחוק, ואני בטוח שחלק מהם יחשבו פעמיים לפני שהם עושים משהו חמור (אני לא מדבר על גנבת אוכל מהסופר אלא על דברים כמו שוד מזוין וכדומה). אבל בכל מקרה, מישהו שמבצע פשעים חמורים באופן קבוע, אין ממש סיבה שהוא ימשיך להסתובב בחוץ. לגבי עבריינים זוטרים אני ממש לא בטוח. ברגע שכל עבריין צעצוע ידע שהוא עלול להיכנס להרבה שנים פנימה, הוא יחשוב פעמיים לפני שהוא עושה משהו. נכון שצריך לשלב את הענישה החמורה עם תמיכה של עובדת סוציאלית למשל, אפשרות לחזור למוטב ולהשתלב בעבודה וכדומה, אבל מטרת הענישה היא לא רק להרתיע, אלא בעיקר להוציא את הזבל האנושי שמסתובב כאן, ולשלוח אותו לכלא. וכמו שכבר אמרתי, אני לא חושב שאפשר להשוות אותנו לארה"ב. בארה"ב אנשים עלולים להתחרפן ולפתוח במסע ירי כי ההמבורגר שלהם היה קטן מדי, ככה שרמת ה"שגעון" שם קצת יותר גבוהה מאשר אצלנו (לא שאצלנו אין מקרים דומים, אבל עדיין קשה להשוות). לא יהיו יותר "אנשים" בכלא, אלא יהיו יותר פושעים בכלא בכל זמן נתון. כן, אם זה מה שיהפוך את הרחוב לקצת יותר רגוע ובטוח, אז אני לגמרי בעד. לדעתך עבריינים שמבצעים פשעים חמורים, שוב ושוב, צריכים להמשיך להסתובב ברחוב? לגבי עבירות תנועה - כן, אפשר לפעול על פי אותו עקרון (שוב, לא מדובר על מישהו שנסע מעל המהירות המותרת או שכח להדליק אורות, אלא על עבירות מסכנות חיים, תאונות עם נפגעים, נהיגה בשלילה וכדומה). ולא מדובר על שלילה לכל החיים, אלא לתקופה ממושכת. אני דווקא כן מחפש פתרון ולא מחפש נקמה (למרות שזה לא תמיד דבר רע). לשים פושעים בכלא לתקופות ארוכות יותר זה בהחלט פתרון, לפחות חלקי.

אני לא אומר שזה יקטין או לא יקטין את אחוזי הפשיעה (למרות שלפי דעתי, ברגע שאנשים בארץ ידעו שהם יקבלו צינור ברגע שהם יעשו עוד עבירה, אז הם יחשבו פעמיים. בסופו של דבר, כמה שאנחנו רוצים להיות דומים לארה"ב, המנטליות כאן לפי דעתי שונה מעט), אלא אני אומר שזה דבר ראוי לעשות למען שאר החברה, בכדי להגן עליה מאותם פושעים כרוניים. אם מוחמד מטייבה (כמובן שהשם בדוי לחלוטין ונטול כל קשר למציאות) ידע שאם הוא גונב שוב רכב הוא נכנס לכמה עשרות שנים בכלא, אז הוא כנראה יחשוב פעמיים (לא כולם, אבל אחוז נכבד לפי דעתי כן ינהג כך). וגם אם הוא לא יחשוב פעמיים וכן ייכנס לכלא בסופו של דבר, אז לפחות החברה "הרוויחה" בכך שיש גנב אחד פחות שמסתובב בחוץ. ושוב, לא מדובר על כל עבירה, אלא על דברים חמורים כמו אלימות, שוד וכדומה.

ראיתי לפני כמה ימים ביוטיוב סרטון של מרדף משטרתי בארה"ב, ותוך כדי הוזכר בסרטון חוק 3 הפסילות הנהוג בחלק ממדינות ארה"ב, ומתייחס להחמרה בעונש של אדם שביצע פשע חמור, כאשר "לזכותו" עומדים כבר 2 פשעים דומים בעבר. עכשיו נשאלת השאלה, האם יש בישראל חוק דומה? ואם לא, אז למה לעזאזל אין כזה חוק? אני יכול להבין את הרציונל מאחורי המחשבה שאולי בן אדם שגה פעם אחת, והייתה לו ילדות קשה וכדומה, ולכן בפעם הראשונה אולי אפשר עוד איכשהו לרחם, ואם הוא ממש מטומטם/חסר מזל, אז הוא נתפס גם פעם שנייה. אבל אדם שמבצע פשע חמור בפעם השלישית, זה כבר לא מעיד על מקריות או חוסר מזל אלא על דרך חיים, ואני לא רואה סיבה שהוא לא יישלח לחופשה מאוד ארוכה בכלא. אני מבין שכנראה יהיו כל מיני ארגוני "זכויות אדם" שיתנגדו לזה, וכנראה גם כמה אבירי זכויות ממרצ וממפלגות ערביות, אבל מעניין אותי לדעת מה אחרים חושבים על זה. לדוגמה, אדם שנתפס גונב מכוניות בפעם השלישית או מישהו שביצע 3 עבירות אלימות חמורות, האם לא מגיעה להם הרחקה לכמה עשרות שנים מהחברה, ולו רק כדי "להגן" על השאר?

כנראה שמילת המפתח היא "ביחס למשכורות". לא מזמן הייתי בתגלית עם חבר'ה מאוקראינה, וגם שם, לפי מה שהם סיפרו, הכל ממש זול. לדוגמה, בקבוק וודקה (בכל זאת אוקראינים, על מה חשבתם שנדבר? ) באיכות טובה אפשר לקנות בכ-20 ש"ח. מצד שני, ביחס למשכורות שהם מקבלים המחיר הוא גבוה.

לפעמים רמת הטמטום ועודף ה"זכויות" במדינה הזאת הורגים אותי. לא רק שהם הגיעו לכאן בצורה לא חוקית, והפכו את דרום תל אביב לסודן הקטנה (כולל השלטת טרור ברחובות), אז עוד יש להם חוצפה לבוא בדרישות ולהפגין (גם אם הם פליטים, הם צריכי להגיד תודה על התנאים שהם מקבלים באותו מתקן פתוח. תנאים שלא מעט חיילים לא זוכים לקבל במהלך השירות). אבל מה שיותר מעצבן זה שיש כל מיני גורמים אנטי - ציוניים ועוד כל מיני אנרכיסטים במסווה של פעילי זכויות אדם שרק מתסיסים את השטח ומדרבנים אותם לצאת, להפגין ולעשות בלאגן. הרי מאיפה לעזאזל הגיע המימון לעשרות האוטובוסים, מאיפה הגיעו כל השלטים עם משפטים תנ"כיים, ואיך הכל כל כך מסודר ומאורגן? במדינה נורמלית היו זורקים כבר את כל הפרובוקטורים האלה לכלא, אבל איפה אנחנו ואיפה מדינות נורמליות. בכל אופן, כנראה שזה לא ישתנה עד שלא יהיה איזה פיצוץ. ואני לא מדבר על אונס, רצח או תקיפות של יהודים על ידי המסתננים (לזה אנחנו כבר רגילים, אז זה כבר בגדר "בסדר"), אלא על מצב הפוך בו אנשים יתחילו לקחת את החוק לידיים ולטפל בעצמם באותם מסתננים, ואז אולי סוף סוף זה יגרום לממשלה לפעול קצת.

קודם כל, הנדסה ביו רפואית והנדסת תעשייה וניהול הם ממש לא מקצועות מונפצים, וכמו שאמרתי כבר, לא חסרות משרות (בטח שלא בתעשייה וניהול). מה שכן, בהנדסה ביו רפואית הקושי העיקרי הוא עם סיום התואר, כאשר יוצאים לשוק ללא ניסיון. לגבי מה שאני עושה עכשיו - אני עושה תואר שני בהנדסה ביו רפואית בבן גוריון, אבל עם מנחה מהנדסת תעשייה וניהול שמתעסק בתחום של ביו מכניקה וקצירת אנרגיה מפעילות גוף האדם (שזה עוד דוגמה למגוון התחומים שאפשר להתעסק בהם בשתי המחלקות). עם סיום התואר חיפשתי עבודה די הרבה זמן (גם כי קשה למצוא וגם כי לא הייתי מוכן "להתפשר" על דברים כמו בדיקות תוכנה או מכירות וכדומה), ואחרי כ-5 חודשים מסיום התואר התקבלתי לתפקיד מהנדס פיתוח בחברה מכשור רפואי ליד ירושלים. למרות שהתפקיד היה "תפור" על מהנדס ביו רפואה (שזה אומר שילוב של עבודה הנדסית עם עבודה ניסויית + השתתפות בניסויים קליניים בבתי חולים וכדומה), וגם השכר ההתחלתי היה די גבוה, החלטתי ברגע האחרון "לחתום ויתור" והלכתי לעשות תואר שני. בדיעבד, אני לא מצטער. נקווה שזה יישאר ככה... ועוד נקודה לסיום - מי שטוב במה שהוא עושה, רוב הסיכויים שיצליח למצוא עבודה טובה בלי קשר למחלקה שהוא ייבחר ללמוד בה (הכוונה היא בעיקר להנדסות השונות, מדעי המחשב וכדומה). נכון שאם אתה טוב בתחום של מדעי המחשב אז אתה תרוויח כנראה יותר ממישהו שהוא מהנדס תעשייה וניהול או מהנדס ביו רפואה טוב, אבל עדיין, גם בתחומים האלו אנשים מצליחים להסתדר ולהרוויח לא רע בכלל.

הנה ה-50 סנט שלי לגבי מה שאני מבין בו (פחות או יותר). הנדסת תעשייה וניהול והנדסה ביו רפואית הם שני תחומי לימוד מאוד מגוונים, שזה אומר שאתה יכול לעסוק במהלך הלימודים ולאחר מכן בהמון תחומים שונים (בהנדסה ביו רפואית זה יכול לנוע מניסויים קליניים בבני אדם או ניסויים בחיות, דרך כתיבת אלגוריתמים לעיבוד אותות חשמליים מהלב ועד לפיתוח מסתמים מלאכותיים ללב. בהנדסת תעשייה וניהול אתה יכול לעסוק לדוגמה בתחומים שקרובים יותר למערכות מידע או לעבוד עם בסיסי נתונים, או שאתה יכול ללכת לכיוון של ארגונומיה וחקר בטיחות בדרכים). הלימודים בהנדסה ביו רפואית נחשבים קשים ביחס להנדסות אחרות (אבל מעט קלים יותר מהנדסת חשמל לדוגמה), בעוד שבתעשיה וניהול הרמה מעט נמוכה יותר (לא למדתי הנדסת תעשייה וניהול, וההשוואה היא על סמך רמת הקורסים המתמטיים שהם עוברים). מצד שני, בתעשיה וניהול לומדים יותר תכנות, שזה חסרון מבחינתי לפחות (בהנדסה ביו רפואית עובדים אומנם המון עם matlab, אבל מבחינתי זה לא נחשב כתכנות). באשר לעניין - התואר בהנדסה ביו רפואית הוא תואר מאוד מעניין למי שרוצה לשלב בין רפואה/ביולוגיה לבין הנדסה מההיבט הפרקטי (בגדול, הנדסה ביו רפואית אמורה להכשיר אותך לעבודה בתחום המכשור הרפואי, אבל כמו שכבר ציינתי - זה יכול להיות גם פיתוח אלגוריתם מסוים או עבודה בניסויים קליניים, הכל תלוי בתפקיד ובחברה בה תעבוד). הלימודים מורכבים מ-70% הנדסה (שילוב של הנדסת חשמל והנדסת מכונות בעיקר, תלוי בהתמחות בה תבחר), ועוד כ-30% של רפואה/ביולוגיה/כימיה. לגבי תעסוקה - בהנדסת תעשייה וניהול יש יותר אפשרויות תעסוקה לפי מה שראיתי (אני מכיר סטודנטים/בוגרים שעובדים באינטל, טבע, רפאל, תנובה ואפילו בוייז), כאשר תחומי העיסוק הם גם מגוונים (מתכנות ועד עבודה במחלקת ארגונומיה). מצד שני, המחלקה להנדסת תעשייה וניהול בדרך כלל גם הרבה יותר גדולה מהמחלקה להנדסה ביו רפואית, ולכן יש יותר בוגרים שיוצאים לשוק בכל פעם. באשר להנדסה ביו רפואית - יש המון כתבות שמגדירות את זה כאחד המקצועות הכי משתלמים/נדרשים/עתידיים/כל שקר אחר, אבל הבעיה היא שכל הכתבות האלה הן מארה"ב... בארץ זה אומנם עדיין לא קורה, אבל בהחלט לא חסרות משרות (כולל עבודה בחברות כמו אפלייד, אינטל, טבע ועוד, שלא קשורות לתחום המכשור הרפואי, אך מעסיקות בוגרי הנדסה ביו רפואית). הבעיה היא שברוב המשרות למהנדסי ביו רפואה דורשים ניסיון, ולכן בוגר שיוצא לשוק בלי ניסיון כסטודנט (או בלי קומבינות/קשרים במקומות הנכונים), יהיה לו קשה מאוד למצוא עבודה בתחום, ואני מכיר מספר בוגרים שיצאו אל השוק, חיפשו עבודה במשך זמן רב, ולבסוף התייאשו והלכו לתחומים אחרים (בהרבה מקרים מדובר בהסבה לתחום בדיקות התוכנה וכדומה). עם זאת, אני בטוח שזה קיים גם בתחומים אחרים, רק ששם יותר קשה לקבוע כי לא מדובר בעבודה בתחום (לדוגמה מהנדס חשמל שהולך לעבוד בתחום של בדיקות תוכנה, זה יהיה פחות "לא במקצוע" מאשר עבור מהנדס ביו רפואה). מה שכן, גם מבחינת התעסוקה האופציות מאוד מגוונות, ויש חברות בהמון תחומים שאפשר לעבוד בהן (רובוטים לניתוחי עמוד שדרה, סטנטים לכלי דם, עיבוד אותות דיבור, פיתוח עזרי הליכה ועוד). כמובן שגם מבחינת אופי התפקיד המגוון הוא גדול - אפשר לעבוד במחקר ופיתוח (אם כי לרוב דרושים תארים מתקדמים), הנדסת אפליקציה/מוצר, ניהול פרויקטים, ניסויים קליניים, שיווק ומכירות, הנדסת שירות ועוד (אבל כאמור, כמעט תמיד יש צורך בניסיון). זהו פחות או יותר, אם יש לך עוד שאלות לגבי הנדסה ביו רפואית אתה מוזמן לשאול. אה וכן, יש בחורות - מלא בתעשיה וניהול (באזור ה-50% לפי דעתי, רמה גבוהה), וקצת פחות בהנדסה ביו רפואית (אבל גם, רמה גבוהה)

המלצות, מישהו? בינתיים עושה רושם שהרכב שהכי מתאים להם הוא יונדאי אקסנט/קיה ריו (4 דלתות) 1.4 אוטומט, שנת 2008/2009. היתרונות הם אחזקה זולה יחסית, מחירי ביטוח נמוכים, צריכת דלק סבירה ובגאז' לא קטן. החסרונות הם שמעבר לכך 2 הרכבים לא מציעים משהו נוסף, והמנוע גם די חלש. יש אלטרנטיבות אחרות שיתאימו לדרישות? חשבתי על סקודה פאביה, אבל כנראה שמחירי הביטוח יהיו גבוהים. יש גם את האופציה של סובארו B3, אבל אני לא ממש מכיר את הרכב.

היי, חבר שלי (ואשתו לעתיד) מחפשים רכב משפחתי קטן בתקציב של עד כ-40K (אולי בלחץ עד 45K). הדרישות מהרכב הן - אמינות, עלות אחזקה וחלפים נמוכה, בגאז' מרווח (אין להם ילדים אבל יש להם כלב וחתול, ולכן הם צריכים יחסית הרבה מקום לכל הציוד וכדומה), צריכת דלק נמוכה יחסית ושנתון 2008 ומעלה. יש לציין שהרכב חייב להיות אוטומטי (האישה לא מסתדר עם ידני). הנסיעות שלהם ישלבו הן נסיעות בעיר והן מחוץ לעיר, כך שנפח המנוע המועדף הוא 1400. תודה.

לשתות אייס קפה ב-11 בבוקר ואז ללכת לזיין? החיים שלי לא עד כדי כך טובים... ובוודאות לא מדובר ברעידות עקב קור, שכן ישבתי בחדר שהיה בו די חם. הרעידות אומנם הזכירו קצת רעידות של קור, אבל לא עקב קור. מה שכן, היום שוב פעם קניתי אייס קפה (כן, אני חי על הקצה ) במקום אחר, ולא נצפו תופעות חריגות. כנראה שאתמול הם קצת הגזימו עם כמות הקפה/סוכר.