gadik6

בדיוק בשבילך ניטשה אמר: Talking much about oneself can also be a means to conceal oneself. ואיזה יופי, אתה יודע כמה הוא מרוויח, יודע איך הוא חי ואפילו יודע שהוא יכול לחסוך. בוא, תפסיק לחרטט. כל מה שאתה אומר זה השערות, ניחושים או חלומות. אפילו חברים קרובים שלי אני לא יודע כמה או אם חוסכים, אבל אתה יודע מה קורה בעו"ש של איזה אמריקאי. ורק השערה - אולי הוא חי ברמה גבוהה כי הוא עסוק בלעבוד ולא להגיב באיזה פורום כל היום.

תעמיק, ולא אצטרך לנסח "ברור". קליפורניה באמת אחלה מקום לגדל את הילדים. אתה מדבר על פאלו אלטו סאניוויל והסביבה, או סרטוגה או סנטה קרוז? בדקת כמה עולה שם בית או שכירות למשל? מסים זה רק חלק מהסיפור. שלא נדבר על ביטוח בריאות - אפילו עם ביטוח מהעבודה בהייטק, יש מקרים בהם תצטרך להוציא מאות דולרים לביקור "פשוט". לא כל ביטוח מהעבודה בארה"ב מכסה הכל או מספיק. אני גם לא יודע כמה אתה חושב שעובד הייטק "פשוט", בחברה "פשוטה", מרוויח בקליפורניה, אבל מהידע שלי, עם עלויות המחייה שם, לא תמיד הם חוסכים משמעותית יותר, במיוחד כשלוקחים בחשבון קרן השתלמות, פיצויים ועוד. זאת בהנחה והם גרים ברמת חיים גבוהה יותר, ולא בדירת 2 חדרים עם קיה פיקנטו בחניה.

כדאי לעבוד על הבנת ההקשר של מה שמדברים עליו לפני שמגיבים. אין שום חסינות מפיטורים, זאת לא הייתה הכוונה שלי, אבל כן יש הודעה מוקדמת ושימוע (גם אם זה רק פורמליות), כן יש דמי אבטלה, כן יש פיצויי פיטורים, יש הכשרות מקצועיות למי שצריך (פחות רלוונטי להייטק) ועוד. בארה"ב יכולים להגיד לך להתראות ואל תבוא יותר מחר. פיצויי פיטורין אין, כמדומני, והאבטלה בחלק מהמדינות עומדת על כ1800 דולר לחודש, שזה חצי מהסכום לבעלי שכר גבוה בישראל. שלא נדבר על מה קורה עכשיו עם ביטוח בריאות (יקר) אחרי הפיטורים ועוד. המספרים לא תומכים? הסטייטים הכי בטוחים עמדו על כ-1-1.5 מקרי רצח לכל 100 אלף, שזה בערך המספרים של האוכלוסיה היהודית בישראל, בתחומי הקו הירוק. "לחיות" זה מושג מעורפל וסובייקטיבי כמו ה"סחבקיות" שיש בישראל. בשבילך לגור בישראל זה לא לחיות, ובשביל הרבה אחרים זה כן. השילוב של מזג האוויר, האוכל, ה"ישראליות", העזרה לאחר (גם אם לפני רגע קיללת את אמא שלו בפקק) וקצב החיים זה בדיוק ה"לחיות" בשביל הרבה אנשים. כמו שאני אף פעם לא אבין איך אנשים עם משפחות גרים בתל אביב ונהנים מהחיים, רק שאני לא מתיימר לקבוע עבורם שהם לא יודעים מה זה לחיות כי לי זה לא מתאים.

4 הרוגים לפי ההגדרה שאני מצאתי, והסטטיסטיקה של 600+ אירועים היא בהתאם. רוצה לספור 4 פצועים? סביר להניח שתגיע כבר לאלפי אם לא עשרות אלפי אירועים. לגבי ההפגנות בניו יורק - אני לא משווה. אני רק אומר שזה שאתה גר בשכונה בה אתה יכול להשאיר את המפתחות ברכב, לא אומר שאתה גר בסביבה סטרילית. גם בישובים שונים בארץ היו אנשים שעד לא מזמן לא נעלו את דלתות הבית. זה לא אומר שהם חיים בשוויץ. כמו שאמרתי, אני לא אופתע אם הסיכוי של יהודי להיפגע בישראל לא גבוה יותר מהסיכוי שלך, כאזרח, להיפגע באזור השקט בו אתה חי. כלומר למרות שאולי רגוע יותר שם, סטטיסטית לא בהכרח יותר בטוח שם. ולך טוב יותר שם? אני לא מתווכח. אני לא אמרתי לאף אחד לאן להגר או לא להגר. כן ציינתי שמבחינת הזדמנויות ושפע כלכלי, ההיטקיסט הממוצע+ כנראה יחיה חיים טובים יותר משמעותית בארה"ב מאשר בארץ. אבל יש חסרונות - לך זה לא משנה, לאחרים כן. רק לאחרונה היה VP בהייטק, עם 25 שנות ניסיון מטקסס, שאני מכיר אישית, וששלחו אותו הביתה מהיום למחר עקב צמצומים. החיים זה לא רק בית גדול יותר ורכב ספורט בחניה. פחד זה סובייקטיבי. לא בדקתי, אבל לא אופתע אם אנחנו לא מפגרים אחרי ארה"ב במה שקשור לבריאות הציבור, אריכות ימים, מחלות ועוד, ואפילו בבריאות הנפש. התיאוריה הלא מבוססת שלי אומרת שדווקא ההישרדות היום יומית (זה בהגזמה) וה"אקשן" בארץ, נותנים לאנשים עניין וסוג של מטרה בחיים. לא לכולם זה מתאים. מצד שני, כשיותר מדי נח לך, ואין שום דבר "מעניין" בחיים, אז האוכלוסיה מתחילה לפתח התמכרויות לתרופות שונות, לסבול מדיכאון ולהרהר האם הם אישה בגוף של גבר ביום שלישי, וחסרי מין בחמישי.

הסתכלתי - 4 הרוגים או יותר. כלומר רק באירועי ירי המוני נהרגו בארה"ב לפחות 2400 איש תוך שנה. בישראל זה שקול ל72, שזה יותר מממוצע ההרוגים מטרור בשנה (להוציא את 7 באוקטובר). אבל נעזוב ירי המוני - גם "סתם" הרוגים מכלי נשק יש יותר ממה שחווינו ב-7 באוקטובר, בתקנון לגודל האוכלוסיה, רק שבארה"ב זה כל שנה. ותופתע לשמוע שגם בישראל יש אזורים עם רמות פשיעה שונות, ואם מסתכלים על כלל האוכלוסיה היהודית בלבד, אז מגיעים כבר לרמות פשיעה של שוויץ, כמדומני. אני גם יכול לנחש שזה מעמיד את האוכלוסיה היהודית באותן רמות כמו בשכונות היותר מבוססות בארה"ב. אגב, האיזור בו אתה גר זה לא במרחק של שעה וחצי ממנהטן, שם רק בימים האחרונים קראו לשחוט יהודים והצדיקו מעשי טרור נגד יהודים? אשכרה מרגיש כמו בבית בישראל. הנקודה שלי היא שלמרות שיש פה מישהו שבאופן קבוע מנסה לצייר את זה כאילו בישראל שוחטים כל יום יהודים ברחוב ובארה"ב הפשיעה, האלימות, הגזענות וה"ציניות" של הממסד לא קיימת, במציאות זה לא לגמרי ככה. אז נכון שבארה"ב יהיה לך רכב גדול יותר (או שניים), בית פרטי וחניה רחבת ידיים ליד הוולמרט. מצד שני, לא בהכרח יהיה לך בטחון תעסוקתי למשל (הרי בארה"ב יכולים להגיד לך להתראות מהיום למחר, גם בהייטק, לא ככה?), ומרוב שעמום הילד שלך יכול להחליט שהוא למעשה ילדה, או חתול (ולא רק מתוך שעמום. יכול להיות שישטפו לו את המח כשהוא יגיע ליסודי). בקיצור, זה לא שחור ולבן.

באותה מידה אפשר לשאול איך אדם נורמלי יבחר לעבור לארה"ב, בה היו מעל ל600 אירועי ירי המוני בשנת 2023 לבדה, ובה נהרגו ב2021 קרוב ל-50,000 איש רק באירועי ירי (אם נתקנן לפי אוכלוסיית ישראל - 1500 איש כל שנה). כאילו אשכרה, לשים את הילדה בבית ספר בו כל רגע יכול להופיע מתבגר ממורמר, ולפתוח באש? זה גידור סיכונים סביר?

די עם הדמגוגיה. אין שום טוהר גזע - בהרבה מדינות בתי הספר לא יכולים להפלות, מבחינה חוקית, על בסיס דת או "גזע". בארה"ב לפחות יש גם לא יהודים שהולכים לבתי ספר יהודיים, ותופתע לשמוע שזה קורה גם בגלל ה"הישגים" והתנאים של תלמידי בית הספר. לגבי הריאלי - רק הישגים? בגלל זה יש הגרלה אם יש עודף נרשמים או עדיפות לאחים של תלמידים, שיכולים לגשת לתהליך הקבלה בלי הגרלה? כמה מתוך הניגשים לתהליך הקבלה לא מתקבלים?

נו ומה הקשר? כיום שכר הלימוד בכיתות הנמוכות מתקרב לשכר לימוד בבינתחומי. מה שהיה לפני 30 או 40 שנה לא רלוונטי. ואין שום הבדל במהות - גם פה וגם שם ההורים (או התלמידים) לא רוצים ללמוד בבית ספר רגיל. אני בטוח שגם בלי ספר יהודיים בחו"ל, ברוב המקרים, בעלי רמה לימודית גבוהה יותר, מעצם היותם פרטיים. הנקודה היא שבין זה לבין היעדר תרומה לקהילה או היעדר "היטמעות" בחברה אין שום קשר. אם כבר, אז להיפך.

כנראה שלא בדקת טוב. כרגע לפחות אי אפשר בכלל להירשם "סתם ככה" לכיתות ח' ומעלה. גם ההרשמה לכיתות הנמוכות יותר היא על בסיס מקום פנוי (פרט לכיתה ז', אבל שם יש כבר "תנאי קבלה"). כלומר, כדי להגיע לתיכון הריאלי אתה למעשה צריך להתחיל ללמוד שם מכיתה א', תמורת שכר לימוד שנתי צנוע של 25 אלף בשנה. ואם היה לך מזל, והצלחת להירשם בכיתה ז', אתה תשלם על השנתיים הראשונות רק 45 אלף בשנה. מחיר שווה לכל כיס.

וללכת לריאלי תמורת אלפי שקלים בשנה או לבויאר או לבית הספר לאומנויות בירושלים עוזר "להיטמע" בחברה? יש לכם איזו תפיסה שגויה כאילו ללכת לבתי ספר ציבוריים זה מה שיעזור להיטמע בחברה. התיאוריה הזאת אולי נכונה לגבי מהגרים מסוריה, שאחרת עוד עלולים להתדרדר לפשיעה ואלימות, כמו חבריהם לבניין, אבל לא בהכרח כשמדובר באוכלוסיות יותר "חזקות" מבחינת השכלה או הכנסה. יש מגוון סיבות לכך שבוחרים לשלוח ילדים לבתי ספר יהודים, בין אם זה הרצון שהילד יקבל ערכים או חינוך "יהודי", המוניטין של אותם בתי ספר וכן, גם אנטישמיות. יש המון אספקטים להטמעות בחברה, בין אם זה פרנסה ותשלום מסים על מנת לא להוות נטל על החברה והמדינה, אימוץ מנהגי המקום מבחינת חוקים, נורמות ועוד והבנה שאתה חלק ממערכת גדולה יותר שאותה אתה צריך לכבד. אז עם כל הכבוד לבתי ספר ציבוריים, ליהודים אין בעיה להיטמע בחברה מהרבה מאוד בחינות, גם אם הם בחרו ללמוד בבתי ספר פרטיים, בעוד שלאוכלוסיות מהגרים אחרות מהאזור שלנו זה דווקא לא תמיד עוזר.

שוב, אתה מנסה לשכנע את עצמך למרות שהמספרים אומרים משהו אחר. בממוצע, בעשר השנים האחרונות, היו פחות מ-20 הרוגים בשנה מפעולות טרור בתחומי הקו הירוק (מבלי לקחת בחשבון את ה-7 באוקטובר). לא התעמקתי בנתונים, אבל אם אתה מוציא את ירושלים אז יש מצב שמגיעים גם לפחות מ-10 הרוגים בשנה, בממוצע. יש לך כנראה יותר סיכוי לזכות בלוטו מאשר להירצח בפיגוע בתחומי הקו הירוק. בארה"ב, בממוצע, מדובר בכ-2 מקרי רצח בשנה עקב יהדותם של הנרצחים, על כ-8 מיליון יהודים שחיים שם. כלומר, אם בארה"ב הסיכוי למות מאירוע טרור נגד יהודים הוא 0.000025%, אז בישראל הוא עומד על 0.00025%. אכן מספרים מטורפים.

מהידע והניסיון הצנוע שלי, ילדים יהודים (וגם מבוגרים) עלולים להיתקל באנטישמיות ואנטגוניזם גם אם הם הולכים לבית ספר "רגיל", בלי שום סממנים, אך ורק כי הם יהודים. מה גם שרוב האנטישמיות הגלויה בה יהודים נתקלים באירופה, היא לא מהאירופאי הממוצע (פרט אולי לקיצונים מהשמאל והימין, שמהווים מיעוט קולני), אלא דווקא מאותם מהגרים שהגיעו ממדינות מוסלמיות שבורות, ועכשיו כבר מרגישים בעלי הבית, כך שאין לזה שום קשר לאינטגרציה או למשחק לפי כללי המקום. התנהגות בדלנית, לכאורה, זה סתם תירוץ, אבל ממש לא הסיבה או הגורם העיקרי לשנאת יהודים.

תן לי לנחש - מרבית הנשים שאתה מכיר, שהוטרדו מינית אי פעם, הלכו עם מחשוף נדיב ושתו בירה מהחבית בפאב? לא יודע כמה מהגרים פגשת בארה"ב, אבל מאוד קל להבין אם מישהו הגיע למשל מהודו, או מרוסיה או אפילו מגרוזיה. לא זכור לי שמנסים להרוג אותם רק כי הם הולכים עם טורבן ברחוב. אבל לשיטתך בטח גם ללכת עם כיפה על הראש זה נקרא לא להוריד פרופיל.

בדיוק בשבילך - בחור חביב ממיקרוסופט יצר את "חרדות ברזל" - https://haradotbarzel.com: אתה יודע מה אחוז הרציחות (בחברה היהודית) מסך מקרי המוות, בשנה? פחות מאחוז. מקרי הרצח עקב טרור זה כבר פחות מעשירית האחוז! יותר אנשים נהרגים בתאונות מאשר בפיגועי טרור (או פלילי), אבל זה לא מונע ממך לעלות על ההגה או לצאת מהבית, נכון? השורה התחתונה היא שאכן יש פה שלל גורמים שרוצים או מנסים להרוג אותך רק כי אתה יהודי, אבל זה אחוז זניח יחסית לשלל הגורמים האחרים שיכולים להרוג אותך, בין אם זה תאונות, מחלות ועוד. בסך הכל, סטטיסטית, אזרחי ישראל (היהודים) נהרגים או מתים פחות מאשר חבריהם בארה"ב למשל, בין אם זה רציחות, מחלות או תאונות, וגם מאריכים יותר בשנים.

דבר ראשון, בארץ נהרגים יותר יהודים פשוט כי יש פה הרבה יהודים (סטטיסטיקה וזה). עם זאת, כדאי שחברים שלך יעברו על הנתונים. "הרג יום יומי של יהודים"? אם נתעלם מ-7 באוקטובר, שהיה אנומליה, בשנים הקודמות נרצחו פחות מ-100 יהודים בשנה (בין אם פלילי או לאומני), אז יום יומי זה בטוח לא. דבר שני, סן פרנסיסקו? העיר נראית כמו פח אשפה אחד גדול, ואולי לא ירצחו אותך כי אתה יהודי, אבל יפרצו לך לרכב, יטרידו אותך נרקומנים והומלסים ברחוב, ואם לא יהיה לך "מזל" אז גם יהרגו אותך כשינסו לפרוץ לך לבית או לשדוד אותך. כמו שכתבתי כבר בעבר, מה שצריך להשוות זה נתונים ביחס לכלל האוכלוסיה, למשל מספר מקרי הרצח פר 100 אלף איש, ושם ישראל עומדת על כ-1.5 מקרים לכל 100 אלף (בארה"ב לשם השוואה מדובר על אזור ה-6 מקרים ל-100 אלף. באנגליה מדובר ב-1.2 בערך). אבל, אם נוציא את האוכלוסיה הערבית מהחישוב, אז אצל היהודים בארץ מספר מקרי הרצח עומד על כ-0.6 מקרים בלבד ל-100 אלף, שזה כבר מקרב אותנו למספרים של שוויץ. בקיצור, מציע לנשום עמוק ולהפסיק להאמין לכל מה ששומעים בזום.

בדיוק עם אותה בעיה בסונטה - מראות קטנות (ביחס לגודל של הרכב) עם מראה שמאלית "מגדילה". פשוט אסור לקחת מהאמריקאים שום דבר שקשור לנהיגה (או לתזונה). מעבר לעובדה שזה יוצר חוסר התאמה בין מה שהמוח "קולט' במראה האמצעית למראה השמאלית מבחינת מרחקים ופרופורציות, זה גם יוצר שטח מת בצד השמאלי של הרכב.

חניון טסים בטרומן, זה שלכאורה פתח חניון (ועוד מספר עסקים) על קרקע חקלאית, בניגוד לחוק? כדאי גם לקרוא קצת ביקורות - נתקלתי ביותר מביקורת אחת שמדברת על פגיעות ברכב, שימוש ברכב למטרות פרטיות ועוד.

מי שחשב שתוך כמה ימים הם משתלטים על קייב כנראה לא מבין כלום. אני גם לא יודע מה עבר בראש למי ששלח אז כוחות "מיוחדים" לקייב בימים הראשונים. אולי ניסיון להשתלט על בנייני ממשל או לפגוע/לשבות את ראשי המדינה. וזה מאוד קל להסתכל, ביהירות ישראלית אופיינית, על הצבא הרוסי המפגר. פערים או לא פערים, אבל רוסיה מחזיקה בכ-100 אלף קילומטרים רבועים מאוקראינה (כ-20%). לשם השוואה - בלבנון החזקנו בקושי ב-10% משטח של מדינה בגודל של 10 אלף קמ"ר, כלומר 1 אלף קמ"ר. אם כבר, אז בהתחשב בסנקציות, בפיגור ובחוסר המקצועיות של הצבא הרוסי, ובטח בהתחשב בעשרות מיליארדי הדולרים ששפכו על אוקראינה בסיוע בטחוני, כולל מודיעין (סופר חשוב), אימונים ועוד, ההישגים של הרוסים דווקא מאוד יפים. אם המצב לא ייפתר בדרכי שלום, אז נראה שדווקא הרוסים הם אלו שינסו שוב לצעוד לקייב, ולא שהאוקראינים ישתלטו על שטחים חזרה.

באופן אבסורדי, ובניגוד ל"תחזיות" של המערב, המלחמה הזאת עוד עלולה לחזק את רוסיה בסופו של דבר, גם צבאית. נראה שהרוסים מצליחים לשפר או לייעל את סגירת המעגל של איתור וחיסול מטרות אויב - לפני כשבוע הרוסים השמידו מספר מסוקי תקיפה של האוקראינים. זה מצטרף להשמדה של סוללת HIMARS בתחילת החודש וכן סוללת פטריוט (אם כי יש טוענים כי מהצילומים נראה שזה בכלל S-300). אגב, רק כדי לקבל פרופורציות - ארה"ב הזרימה קרוב ל-45 מיליארד דולר, בסיוע צבאי, מאז תחילת המלחמה לפני כשנתיים. לשם השוואה - תקציב הבטחון של ישראל, כולל סיוע אמריקני, עומד על אזור ה-20 מיליארד.

להתקשר לא בהכרח יעזור. כנס לאתר של הרשת, מצא את המייל של פניות הציבור/שירות לקוחות, ושלח להם פנייה (כך שהכל מתועד) עם תיעוד קצר וענייני של הנושא. אם לא היה רשום בשום מקום שיש שיפוצים במלון, ואתה רצית לבטל מיוזמתך את הלילה השני כדי להימנע מאותה אי נעימות, אז פיצוי של לילה חינם (או 2 לילות ב-50%) נשמע לי פיצוי הוגן.

הסיבה היחידה שמישהו ירצה לבחור בביידן זה כי הוא שונא את טראמפ. הגרסה האמריקאית של "רק לא ביבי". נעזוב את מיליוני המסתננים בגבול הדרומי (שיא מסתננים בתקופת ביידן, כמדומני), את מחירי הדלק במהלך הקדנציה ואת הירידה בתחושת הבטחון העצמי יחד עם הפשיעה הגואה. אפילו בזירה הבינלאומית הממשל שלו כשל, בין אם זה המלחמות ברחבי העולם, משבר היחסים עם סעודיה בד בבד עם הקלת הסנקציות על איראן והעברת מיליארדי דולרים אליהם (מה שהתפוצץ לכולנו בפנים) ועוד. כהונת טראמפ, לעומת זאת, הייתה מוצלחת ברובה לדעתי, גם בענייני פנים וגם ברמה העולמית, והייתה יכולה להסתיים כאחת המוצלחות, אם לא הקורונה. כל פעם שאיזה ישראלי "לשעבר" מספר לי כמה טוב שהוא עזב את ישראל וכמה המצב הפוליטי פה חרבנא, אני מזכיר לו את שני המועמדים העיקריים אצלם לנשיאות - קשיש סנילי שלא יודע מה קורה סביבו, ולא מסוגל למצוא לבד את הכניסה לבניין, וטראמפ, עם 4 כתבי אישום שתלויים נגדו. זה היה יכול להיות מצחיק, אם זה לא היה מפחיד - אם ביידן לא במצב של להבין מה קורה סביבו, שלא לדבר על קבלת החלטות משמעותיות, שזה כנראה המצב, אז מי באמת מנהל שם את העניינים? https://www.instagram.com/reel/C4lBCg3sZGH/?utm_source=ig_web_button_share_sheet מצד שני, כשאתה נזכר שבבחירות האחרונות לסנאט בפנסילבניה, הבוחרים העדיפו (ברוב דחוק) מועמד דמוקרטי שרק עבר שבץ מוחי פלוס ניתוח להשתלת קוצב לב, וממש לא היה במצב הקוגנטיבי (שלא לדבר על פיזי) המתאים לתפקיד התובעני של סנאטור, על פני ד"ר אוז הרפובליקני, אתה מבין שמשהו כנראה התקלקל שם בשיטה.

ספר בבקשה, איך בארה"ב הדברים עובדים "אחרת" ממה שהיה קורה בארץ, בנוגע לאובר? איזה דרישות מיוחדות, או תקנות, יש שם שאין פה, ובמה זה שונה מנהגים ש"מחלטרים" בהסעת נוסעים? ונשים בצד את זה שלכל סטייט יש את הדרישות שלו, ובעוד שבניו יורק אכן צריך רשיון מיוחד כדי לנהוג באובר, בסן פרנסיסקו למשל זה כמעט על גבול הלפתוח יוזר באתר ולהתחיל לעבוד.

למה שמישהו יסתכן בלגנוב אקדח באמצע היום מאדם אקראי, בהנחה ולא מדובר באיזה נרקומן שראה "הזדמנות"? מה הוא יעשה איתו כשהחמולות היריבות מגיעות עם אם 16 ורימונים?

מה הקשר בין בטיחות או תרבות נשק לזה שאנחנו תלויים בארה"ב? או שכמו אצל חברך פוטין, אסור כבר להעביר ביקורת על השליט העליון? משעשע או לא משעשע, ארה"ב מובילה בשלל פרמטרים, בקרב מדינות המערב, בתחום תאונות והרג כתוצאה משימוש בנשק, כולל תמותה של ילדים. לכן, כמו שאמרתי, אני לא חושב שאנחנו יכולים ללמוד מהם משהו על בטיחות בנשק, ברמה המערכתית או הכוללת. לעניין השרוך - נכון, לא רלוונטי להגנה עצמית, רק הסברתי מאיפה זה הגיע לדעתי. באופן כללי, אני רואה הרבה "הרגלים" שנלקחו מהמשטרה או כוחות הבטחון, ומיושמים בצורה עקומה אצל אזרחים. למשל, אלו שתוקעים את האקדח מאחור בנרתיק פנימי, כשהחולצה כמובן מורמת מעל האקדח כדי שכולם יראו שהבחור חמוש + תחתוני קלווין קליין שמבצבצים מבעד לג'נס, א-לה בילוש. לפני כמה שבועות ראיתי כחוש אחד שהגיע לפאב בערב, כשהג'ינס יושב איפשהו באמצע התחת, ועליו אקדח שבקושי תלוי על גבול הנופל. כזה חוסר מקצועיות וזחיחות.

ארה"ב היא לא המקום ללמוד ממנו משהו על בטיחות בנשק, אבל ניחא. למה לא משתמשים בשרוכים בארה"ב? אני יכול לשער שזה קשור לרוחב המותניים של האמריקאי הממוצע. לעניין השרוכים בארץ - לדעתי זה מגיע מהמשטרה (ומשם אנשים ש"למדו" שצריך שרוך). אני לא יודע מה הייעוד או המחשבה המקורית מאחורי זה, אבל כבר ראיתי מקרים של אקדח שנפל/נשמט מהיד תוך כדי פעולות שמערבות שימוש באקדח, ריצה ומעצר/מאבק, ונשאר בקרבת המפעיל בזכות אותו שרוך.