אמיר שליט

עלתה פעם הצעה שאולי ינהיגו בארץ מכירת מספרי רישוי לרכב כפי שנהוג במקומות מסויימים בחו"ל. במקביל הוצע שמספר הרישוי יהא שייך לבעליו ולא לרכב, כך שהרכב ימכר והמספר ישאר אצל בעליו. (זכור לי שיש תקדים הסטורי מעוגן בחקיקה לגבי רכב של ראש אחת הרשויות המקומיות הגדולות). אני בטוח שהרבה מליונרים היו משלמים כאן בארץ סכומי עתק כדי לקבל מספר יפה. אם ביד 2 מתפרסמים מספרי סלולר בעשרות אלפי שקלים, אז על אחת כמה וכמה במספרי רכב. אבל הבעיה בהחלפת שמות יוזרים יכולה להיות מורכבת יותר: נניח שאני מכיר כאן מישהו בשם "ג'וקר". לא מדבר איתו תקופה ארוכה ואז נזכר לפנות אליו בענין כלשהו. אם היוזר נמסר לאחר, למעשה פניתי לאדם הלא נכון ואולי גם העברתי ידיעה שלא רציתי שתגיע לאחר. .

מנחם אם תשים לב, יש יוזרים שנרשמו לפני מספר שנים ופתאום אחרי מס' שנים הם קפצו לשאול משהו בפורום. זה אומר שכנראה הם צופים בנו, מתענינים, קוראים, לומדים ושותקים. אני נרשמתי כאן בשנת 2004. לאחר תקופה מסויימת נאלמתי (זאת לא שגיאה) וחזרתי לכתוב כאן אאל"ט לפני כשנה+. .

מתוך פקודת התעבורה 64ד. סירוב לבדיקת שכרות (א) סירב נוהג ברכב... לתת דגימה לפי דרישת שוטר ... יראו אותו כמי שעבר עבירה לפי סעיף 62(3). 62. עבירות העובר אחת העבירות האלה, דינו - מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין... (1)... (2)... (3) הוא שיכור בהיותו נוהג של רכב... 57(א). איסור מנהלי על שימוש ברכב (2) היה לשוטר יסוד להניח כי נהג עבר לעיניו עבירה מן העבירות המפורטות בחלק א' לתוספת השביעית, רשאי הוא לדרוש מהנהג להילוות אליו אל קצין משטרה או ליטול ממנו את רישיון הרכב והוראות סעיף 47(ג)(ד) ו-(ו) יחולו בשינוייים המחוייבים; היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג, רשאי הוא למסור לו הודעת איסור שימוש ברכב שבו נעברה העבירה לתקופה של 30 ימים ואם במהלך שלוש השנים האחרונות נמסרה הודעת איסור שימוש באותו רכב לפי סעיף זה, או שניתן לגביו צו איסור שימוש לפי סעיף 57ג - לתקופה של 60, וליטול את רישיון הרכב; תוספת שביעית חלק א' . . עבירה לפי סעיף 62(3) לפקודה. _________________ סעיף 47 עוסק בפסילה ע"י קצין משטרה. .

צריך לציין שבארה"ב מי שלא חובש קסדה משלם תוספת פרמיה לביטוח. .

אבי, דעתנו לא חשובה, וגם אם כן, מה תעשה עם דעתנו זו? האם תלך איתה למחוקק ותדרוש לשנות ? אופנועים זה לא אופניים. אני מניח שאם יחייבו את נוסעי המכוניות לחבוש קסדה, נמצא שגם כאן ירד אחוז נפגעי הראש. רוכבי אופניים לרוב נוסעים בעיר במהירויות נמוכות, ונזהרים יותר מכלי רכב אחרים בגלל מודעותם לפוטנציאל הפגיעות. נהגי מכוניות שרואים רוכב אופניים חשוף - גם הם נוטים לא להתחכם עימו בגלל המודעות שנגיעה קטנה והוא נפגע. כבר שמעתי ממספר רוכבי אופניים שקודם לכן היה יותר נוח בלי קסדה, אבל עכשיו שזה הפך לחובה, אם כבר בלאו הכי יש, אז הם מרשים לעצמם לקחת קצת יותר סיכונים כי הקסדה תשמור עליהם. יותר סיכונים = פוטנציאל גדול יותר לפגיעות. אז לא יפגעו בראש, אבל עדיין יפגעו (ויותר). ובכל זאת - דעתי האישית היא שחבישת קסדה באופניים יש בה מן ההיגיון. .

הצג פרופיל: maortamaorta חדש בפורום ( פעילות אחרונה: היום 18:57 תאריך הצטרפות: 28/03/08 תאריך לידה: 5 באפריל 1980 גיל: 27 _____________________ לא הבנתי, אתה כבן 18 או בן 27 ?? .

ברמת העיקרון מה שאמר הסוכן - נכון. אני יודע על 3 שנים. לגבי רכב חברה - אם הביטוח היה על שם החברה בלבד, לא תוכל לקבל אושור שכזה. אם הביטוח הוא על שם החברה והוסיפו את שימך בפוליסה כמחזיק/נהג - כן תוכל לקבל אישור שכזה. לרוב חברות לא נוהגות להוסיף את שם העובד לפוליסה, מה שאומר שלא תוכל לקבל אישור שכזה. (אגב לא משנה שהיתה תאונה - תלוי איזה ביטוח תבעו - אם תבעו את הביטוח של העבודה שלך, בוודאי שאין לך עבר נקי גם אם אתה לא אשם בתאונה. את הביטוח לא מענין אם אתה אשם או לא, אלא אם תבעת אותם או לא). .

בעבר, נושא שכזה עלה לדיון בפורום. הרחבת ביטוח ב-SMS לא קיימת בכל החברות, וכדי שזה יתפוס, הביטוח הבסיסי ממילא צריך להיות בחברה המתאימה. .

זאת בדיוק הבעיה: בגלל שזה לא רכב שלך אלא רכב של עוד 100 איש לפניך שלא איכפת להם, כשתהיה בעיה קטנה אף אחד לא יטרח לעדכן עליה, ואח"כ היא תהפוך לבעיה גדולה בדיוק כשאתה לקחת את הרכב ונמצא בנסיעה לנופש באילת עם המשפחה. מכאן שפוטנציאל ההתקעות עם הרכב גדול יותר למרות שהוא חדש. אם כך, לפריסה ארצית וגיבוי, יש משמעות גדולה יותר במצב זה. .

עידן, את התחשיבים אני מכיר, וכל אחד שיפנה לחברת השכרה יקבל הצעת מחיר רלוונטית לתקופה. יש הבדל במחיר אם אתה לוקח מחברת השכרה בפריסה ארצית או מחברה שיש לה סניף ורבע. כל אחד יכול למצוא מחיר נמוך ביותר מחברה בבאר שבע לעומת חברה בעלת פריסה ארצית. לפריסה הארצית יש משמעות בעיקר אם אתה רוצה גיבוי מהיר למקרה של תקלות וכד'. ולשרות 24 שעות, יש מחיר. אגב, הגטס שמציעים ב- 160 שקל ליום זה לא כולל ביטול השתתפות עצמית. מה שאומר שבמקרה של נזק תחוייב ב- 400 דולר, גם אם הנזק רק 100 שקל. תוסיף ביטול השתתפות עצמית (בערך 50 שקל), תוסיף נהג נוסף ותראה שאתה עובר את ה-210 כמחיר בסיסי. אגב, בדיקה באתר של אחת החברות הניבה תוצאה של 3,000 שקל לחודש. (מי שבודק באתרים - לא לשכוח מע"מ). .

מהידע שלי, יום השכרה עולה כ-150-160 שקל (לא כולל ביטול השתתפות עצמית). גם אם זה רק 150 ש"ח ליום ותוריד 40 אחוז הנחה כדבריך, תקבל כ- 33,000 שקל בשנה. ומה עם תוספת לנהג נוסף ? .

הקונה והמוכר נפגשו עם הבעיה שלהם כאן בפורום: http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?p=1625587#post1625587 .

הקונה והמוכר נפגשו עם הבעיה שלהם כאן בפורום: http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=200375 אם יבואן פיאט טוען שזה המספר המקורי, שיצייד אותך במסמך הממוען למשרד הרישוי שאלה הפרטים של הרכב. בעמדה 1 יש סנוב שרוצה שתלקק לו את הנעל או תשחד אותו - יש לו מנהל עם ראש, תעלה למשרדו בקומה שניה, הראה לו את המסמך של פיאט ולדעתי זה יפתר. .

בא נצא מנקודת הנחה שלאחר ההנחות שתקבל מחיר הרכב ליום יהיה כ-100 שקלים כלומר 36,000 שקל בשנה, לא כולל דלק. אם אבא שלך מוציא על רכב סכום של כ-30,000 שקל בשנה אחת (לא כולל דלק), יתכן וכדאי לו רכב שכור. .

לענ"ד יהיה נכון אם קודם תיגש למוסך היבואן ותציג בפניו את הבעיה. הבעיה הרי קיימת וזה לא שאם הם יראו אותה הם יכולים לשנות משהו מהעובדות. יתכן והיבואן יודע משהו על הרכב הזה ספציפית, או על הסידרה הזאת, ובכלל לא תהינה הכחשות או בעיות. ללכת לשמאי, אתה יכול גם אחרי שהיבואן ראה את הרכב. .

רועי A, הדבר היחיד שמצאתי, רשום בתקנה 356 הוא: "לא ירשם רכב ולא יחודש רשיונו של רכב שהשמשה הקדמית והאחורית והשמשות שליד המושבים הקדמיים המותקנות בו, כולן או מקצתן, צופו בחומר ציפוי, בין בהתזה, בין בהדבקה, ובין בכל דרך אחרת". (זה לא אומר שאין עוד איזה תקנה מגבילה במפורש או במשתמע שמתחבאת בין אלפי התקנות). אם ללכת בדרך שאינה משאירה ספקות, הרי שהכתוב "בין בכל דרך אחרת", לכאורה מתייחס גם לאפשרות של הצמדת וילון בוואקום. דבר זה יכול להתקשר לי עם העובדה שבאחד המקרים בהם ניגשתי לטסט, ביקש ממני הבוחן לפתוח את הוילון בחלון האחורי (וילון רשת שנגלל למטה). מדובר בוילון מקורי שהותקן ע"י היבואן כאן בארץ. לאחר הטסט שאלתי מדוע ביקש, ותשובתו היתה שזה לא חוקי. נראה לי שהחמיר, שהרי ברור שוילון שכזה אינו מודבק לשמשה, אולם כאמור הוא הסתפק בפתיחת הוילון ולא יותר. .

אם הבנתי נכון מהכתבה, הרי שרק כלי רכב שנמצאים בארץ כבר 12 חודשים ידרשו לעבור את ההליך הזה, ולא כל כלי הרכב הנמצאים בבונדד משנתון קודם. אי לכך נראה שיבואן שהביא לארץ רכב ב- 31/12/07, יוכל להחזיקו ללא יד עד 30/12/08. היות ולא ירשם יותר שנת דגם, הרכב ירשם שעלה לכביש ב- 2008. מאחר ובוטלה שנת הדגם - יש הגיון מסויים בתקנה זאת, שאם לא כן הרי שיבואן היה מביא לארץ מכוניות שיוצרו ב-2007, מוכרן ב- 2009 ודורש מחיר לפי 2009, ומרוויח הרבה מעבר למכונית זהה שנת 2009. .

שחר, כן, זאת הוספת עוד יד. לא עושים את זה במשרד הרישוי - רק בדואר. http://www.mot.gov.il/wps/portal/HOME/HE_RISHUI_INFO/index.jsp?subject=HE_RISHUI_INFO_14 .

קובי, המחוקק מנסה לחשוב בהיגיון כלשהו, לפחות בהיגיון של אדם נורמטיבי. בצוק העיתים הוא נאלץ לחשוב כיצד יחשוב עבריין. אם אתה שואל על מברג, למה לא לשאול על בקבוק שבור, שרשרת ברזל, נונצ'קו (שיכול לפצח ראשים טוב יותר ממברג), או פטיש. מי שמחפש לשאת כלי חבלה, ימצא את הדרך לעקוף את החוק. אם אנסה לחשוב בהיגיון של מחקק, נראה שהמחוקק לא מעונין שאנשים יסתובבו עם כלי נשק ללא בקרה ופיקוח. על כלי יריה המחוקק מסוגל לפקח, על סכינים אינו מסוגל ועל-כן התייחס אליהם בחוק. אילו כל אחד היה מסתובב עם כלי נשק כלשהו, רף ההתקפיות הפוטנציאלי היה עולה בחברה. מלכתחילה צריך ליצור חסמים שינמיכו פוטנציאל זה. המחוקק גם רואה לנגד עיניו את חיי היום יום הרגילים, בהם אנשים יוצאים לטייל, לוקחים צידה לדרך ומן הסתם האולר ישמש בדרך, לכן גם התייחס למהו אולר. אם תלך למסעדה/ הצגה וכד' ומברג בכיסך ברור מאילו שהדבר יחשידך. אם בתא המטען של מכוניתך יש ארגז כלים ובו מברג או סכין יפנית, ההיגיון הוא שמדובר בכלי עבודה. .

כל אחד מסתכל על הדברים אחרת. אם עסקינן בחיי אדם - אכן התמונות מדברות בעד עצמן היות ואין נפגעים באירוע זה - חבל לי על הפסנתר. .

אתה רואה, זאת ההוכחה שמרפי קיים ואוהב אותך במיוחד צירופי התקלות האלה לא בהכרח משחקות לטובתך. עכשיו תתלונן על הדואר ששיבש לך, והם כמובן יכולים לציידך במסמך שהאשמה בהם, אבל עד שתקבל מסמך שכזה יחלוף יותר מידי זמן שבוודאי לא יועיל לך. אם שלחת עם אישור מסירה - רבים נוהגים לטעות ולכתוב את כתובת השולח בכתובת הנמען. בכל אופן, אין מה לעשות, שלח את המכתב שוב, או סע לשם אישית ומסור את מכתבך. כשאתה מוסר מכתב ידנית, חותמים לך במקום על העתק המכתב מתי נתקבל. .

אם מדובר בדו"ח שהוצמד לחלון הרכב והתאריך בו חלף, הרשויות יוצאות מנקודת הנחה שרבים יטענו שהדו"ח נעלם ועל-כן בחלוף הזמן שולחות דו"ח נוסף עם הסכום המקורי ושוב קוצבות לך 90 יום לשלמו או 30 יום לערער. הדו"ח הנוסף אמור להגיע בערך כעבור חודש מתום המועד של דו"ח החלון. בד"כ הוא יגיע בדואר רשום בכדי שלא יטען שלא נשלח. .

פיני, הכתבה ממחישה מה עושה המחוקק כשיותר מידי נהגים חמקו מנקודות ב"גיבוי" של מנהלי החברות. לרשום רכב ע"ש אדם ללא רישיון זאת אופציה לחמוק מנקודות. יש נהגים שכשהם יודעים שדוחות מצלמה לא יוסיפו להם ניקוד, הם מרשים לעצמם להיות פחות רגישים להגבלות והחוקים שבדרך. על זה כתבתי: .

מתוך אתר משטרת ישראל: http://www.police.gov.il/misc/01/01questions.asp שימו לב לקטע המודגש (ההדגשה שלי). החוק (חוק העונשין, התשל"ז - 1977 (בסעיף 186), אוסר על כל אדם ולא רק על קטין, להחזיק סכין מחוץ לתחום ביתו או חצריו, אלא אם כן יוכיח שהחזיק בסכין למטרה כשרה. העונש הקבוע בחוק לעבירה זו הוא - מאסר חמש שנים. סכין מוגדר בחוק (בסעיף 184) כ- "כלי בעל להב או כלי אחר שסוגל לדקור או לחתוך" ואילו אולר מוגדר שם כ- "סכין מתקפלת שאורך להבה אינו עולה על עשרה סנטימטרים ושלא ניתן להפכה, בעזרת קפיץ או באמצעי אחר, לסכין שלהבה קבוע". לענין "הוכחת מטרה כשרה" יש לדעת, שהכוונה להוכחה שמוטל על המחזיק בסכין להוכיח אותה, כשיעמוד לדין, והיא אינה מונעת לכתחילה את העמדתו לדין. כמו כן, הכוונה ב"מטרה כשרה" היא, שהמחזיק אינו מחזיק בסכין לצרכי ביצוע עבירה כלשהי ולא זו בלבד, אלא שהוא מחזיק בסכין בתום לב ולמטרה המצדיקה את החזקת הסכין על אף האיסור הכללי. השוני בין אולר לסכין הוא, שבעוד שלגבי סכין חובת ההוכחה שהיא הוחזקה למטרה כשרה, מוטלת על המחזיק בה כאמור, הרי שלגבי אולר (העונה להגדרת "אולר" לעיל), יש חזקה שהחזקתו היא למטרה כשרה, כלומר חובת ההוכחה תהיה על התביעה והיא זו שתצטרך להוכיח שהאולר לא הוחזק למטרה כשרה. עם זאת, החוק בסע' 186, מסייג חזקה זו, כך שהיא לא תחול על החזקת אולר במוסדות חינוך או במקומות אחרים כמפורט להלן (עפ"י התוספת השניה לחוק) וכן בסמוך למקומות אלה. להלן רשימת המקומות (שהשר לביטחון הפנים רשאי בצו, מטעמים של שמירה על ביטחון הציבור ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנותה.): 1. מוסדות חינוך: גן ילדים, בית ספר יסודי, תלמוד תורה, חטיבתביניים, בית ספר על-יסודי, מוסד חינוך משלים, מפעל קיט לילדים, מרכז תרבות נוער וספורט, פנימיה, מוסד להשכלה גבוהה וכל מוסד אחר שבו ניתן חינוך. 2. בית אוכל: מסעדה, בית קפה, פאב וכל מקום כיוצא באלה. 3. מועדון או דיסקוטק. 4. מקום שבו נערכים משחקים באמצעות מכונות, משחקי ביליארד, קלפים, קוביות וכיוצא באלה. 5. מגרשי ספורט, אצטדיונים וכל מקום אחר שבו נערכות תחרויות ספורט. 6. מקום שבו נערכים מופעי תאטרון, קולנוע, מוסיקה, מחול וכיוצא באלה. אם כן, בכל המקומות הללו גם באולר כמו בסכין, חובת ההוכחה שהוחזק למטרה כשרה, מוטלת על המחזיק ולא יהיה בעובדה שמדובר באולר, כדי למנוע לכתחילה את ההעמדה לדין. המלצתנו היא אפוא, ככל שמדובר מחוץ לתחום הבית, להמנע מן ההרגל לשאת, אפילו אולר, דרך קבע ולצמצם זאת רק לאותם מקרים בהם יש הצדקה להחזיק אולר כזה, חרף האיסור הכללי, כאמור. .

במבט לאחור, טרנטה מתוחזקת היטב אולי פחות נוחה מרכב חדיש, אבל מהרבה סיבות, אם כבר להתקע - עדיף עם טרנטה. כשרכב חדיש נתקע בדרך, לרוב גרר יהיה הפתרון בעיקר כי המחשבים של היום הם לא בדיוק הדבר שעוזר לתקן תקלות בדרך. מאידך, רכבים ישנים אינם כה מתוחכמים וברוב המקרים תקלות פשוטות ניתנות לתיקון דרך. .