אמיר שליט

הטעות הגדולה בביטוח החובה נובעת מכך שכל אחד משלם ביטוח עבור גופו שלו ולא עבור נהג רכב אחר שניזוק ממנו. היות ורוב רוכבי הדו"ג נפגעים ממכוניות, יוצא שהנפגע נושא בנטל במקום נהגי המכוניות הפוגעים. לזה קוראים בעברית - "נבל ברשות התורה". .

זה כביש שאתה מכיר את סכנותיו וחסרונותיו. זה כביש שטרם התאונה נסעת בו פעמים רבות מאוד. הסכנה שבכביש היתה ידוע לך מראש ומלכתחילה ועל-כן החובה שלך היא לנקוט משנה זהירות. גם בכביש אלמוני אתה נדרש למשנה זהירות כיוון שאינך יודע את צפונותיו, על אחת כמה וכמה כשאתה יודע את הסיכונים. אפשר לטעון להפתעות מכביש שלא מכירים (לא שזה בסדר, אבל תירוץ עם קורטוב של "חפות"), אי אפשר לטעון זאת בכביש שאתה מכיר יום יום. תחשוב טוב מה אתה אומר במשפט, מי שומע ומי מסיק מסקנות מדבריך. .

כך אמרו בוחני רכב במכון טסטים. כתבה מ-ynet .

תוכן המודעה שונה - מחקו את "ללא תאונות". .

ירון, שיל לב שבראש העמוד הזה יש שירשור שלם שעוסק בנהג חדש על כל היבטיו. יש לך שם נכון לעכשיו 610 תגובות, מהן תוכל לדעת את התשובה גם בשעה 2:26 לפנות בוקר מבלי לחכות יותר מידי, על הדרך תשכיל בעוד אי אילו פרטים. .

יש אופציה נוספת והיא בנוסף לדברי kompy: נכון להיום (כי חוקים יכולים להשתנות), רכב שהגיע לשנתו ה-30 ועובר לסטטוס אספנות, פטור ממעבדה. .

שמתם לב שג'וני (פותח השירשור) נרשם רק היום ? אולי הוא נרשם כדי לחפש שוכרים פוטנציאלים מבין קוראי הפורום ? אולי חו"ל ואויס זה רק סיפור שממש לא רלוונטי - העיקר שימצאו שוכרים. .

לא כל המספרים גלויים לנו: נניח שיש כ-100,000 דו"ג, אבל רק 20,000 מבוטחים. משמעות הדבר שהוצאות הביטוח של החברות המבטחות, ממומנות ע"י חמישית מבעלי הדו"ג בישראל. אילו המחיר היה יורד במחצית והיו מצטרפים לביטוח עוד 40,000 כלים, החשבון האקטוארי היה מראה שחברות הביטוח נשארו עם עודף של 50 אחוז לעומת המצב הקודם. אפשר למצוא פתרונות לכך, למשל - לקבוע בחוק שדו"ג מחוייב לשלם ביטוח או שרשיון הנהיגה של בעליו לא יחודש כלל. כמובן לקבוע סייגים בהם דו"ג מודממים וכיו"ב בכדי לפוטרם מביטוח לתקופות מוגדרות. .

.

אם להיות ציני, תפקידה של חברת הביטוח למצוא את הפירצה הקטנה שבה היא תוכל לטעון שלא מגיע לך תשלום. חברת הביטוח אומרת את מה שהיא רוצה שתדע באופן ברור וחד-משמעי. את מה שהיא לא רוצה שתבין היא אומרת בניסוח פתלתל. כשהניסוח פתלתל, משמעות הדבר שזה המקום שבו חברת הביטוח תתנער ממך ותיתן לך להזיע ולשלם לעו"ד שלך כדי לנסות אולי לכופף אותה. אתה מחפש איפה החורים לעבור דרכם - משמע אתה מחפש לתת לחברת הביטוח הזדמנות להתעלל בך. אתה בטוח שתנצח - לך על זה. יש לך ספק, תבדוק עם חברת הביטוח ובקש תשובה בכתב. מעבר לאמור - אתה אומר שמדובר ברכב עבודה ולכן כדאי לבדוק עם מקום העבודה/קצין רכב, מה מותר לעובדים ומה אסור. יש מקומות שאוסרים באופן גורף שימוש ברכב לאחרים. בחוזה עבודה של מכר כתוב שכל פגיעה ברכב תגרור חיוב בסכום השתתפות עצמית = כל פגיעה, משמע גם פגיעה שאינו אשם. מישהי נסעה רוורס ודפקה לו דלת. קיבל את כל הפרטים של הפוגעת לרבות אפילו הצהרה בכתב על מהלך הפגיעה. הוא הביא את הכל למקום העבודה ולמרות הכל חייבו אותו בהשתתפות עצמית. כשהתרעם על כך, נענה שזה בהתאם לחוזה ושהם לא מטפלים בתביעות מול צד ג'. אם הוא רוצה שהוא ילך לתבוע אישית את הנזק מהפוגע, כשבעצם האסמכתא היחידה שיש לו לגבי הנזק זה שורה בתלוש משכורת. זאת לא התנהלות הוגנת ובשל כך בחר להתפטר מאשר להישפט עם כולם. ולמען הסר ספק - מדובר בחברה גדולה. נניח שלאור הפסיקה הנ"ל במחוזי, יש לך ביטוח חובה (נזקי גוף). אם המעסיק לא מאשר נהיגה לאחרים, השאלה היא מי יתקן את המרצדס שתיפגע ומי משלם עבור תיקון הרכב של העבודה ? .

roeibf, בהנחה שהנהג בעל רשיון תקף, לא בשלילה ורק שכח אותו בבית: כששוטר עוצר אותך לבדיקת רשיונות ואין עליך רשיונות, זאת קודם כל עבירה שקנס של 100 שקל בצידה. אלה מה, ששוטר יכול היום לבדוק במסוף האם יש או אין רשיון, לאור זאת יש הנחיה פנימית של המשטרה, לא לתת דוחו"ת כשהעבירה היחידה בעצם נולדה מעצירה לשם בדיקת רשיונות. אם שוטר עוצר אותך בגלל עבירה כלשהי, כגון: נהיגה ללא חגורה/ אחיזת הטלפון ביד/ אי ציות לעצור/ איתות וכד', והוא מבקש ממך רשיונות ואין עליך רשיונות, הוא כמובן יבדוק במסוף אם אתה בעל רשיון ולאחר מכן יתן לך דו"ח על העבירה שבגללה עצרו אותך. בשלב הזה, השוטר יכול (אך לא חייב) לתת לך עוד טיפ בצורת דו"ח על כך שאין עליך רשיונות, ומבחינת הנוהל הוא פעל כשורה. במילים אחרות, כשמדובר רק בעבירה "מנהלית" יוותרו לך. כשמדובר בעבירה תעבורתית, מותר להחמיר ולתת לך דו"ח נוסף. .

חפש לפי המונח "הסקה מרכזית". תלוי עד כמה המערכת משומשת - יכול להיות שמוכר מערכות חדשות כאלה, יקנה ממכם בחמישית מחיר בכדי למכור לאחר בחצי מחיר. זה יהיה הוגן בהתחשב שבעל עסק שמוכר משומש, בד"כ נותן אחריות מסויימת. ביד 2 יש מספר מערכות משומשות שמוצעות למכירה. לא בטוח שאדם פרטי שהוא לכאורה קונה פוטנציאלי, יודע לפרק ולהרכיב מע' כזאת וסביר שאין לו רכב מתאים להובלתה. כך שבכל מקרה הוא יאלץ לשלם לבעל מקצוע וגם זה נכנס בשיקלול המחיר של קונה פוטנציאלי. .

המכשיר לא יגרום לנהגים לחנות 15 דקות ולא יותר. מי שממילא התכוון לחנות זמן קצר, ימשיך לחנות זמן קצר ומי שממילא ציפצף על החוק, ימשיך לצפצף על החוק. המכשיר ייעל את פעולת הפקחים והתירוצים של הנהגים פשוט לא יהיו רלוונטיים. אני מכיר רחוב שהחניה בו מותרת בכחול לבן (בתשלום) כל סוחרי הרחוב מצויידים באיזיפארק. כשמגיע פקח, הראשון שמזהה שורק או צועק וכולם שורקים/צועקים לכולם ותוך פחות מחצי דקה כולם יוצאים לרכב ומפעילים איזיפארק. הפקח בלית-ברירה הולך לדרכו ו-3 דקות אחרי שהפעילו הם מכבים את האיזיפארק. המשחק הזה כבר עובד מס' שנים, מה שאומר שהפקחים יודעים שעובדים עליהם והסוחרים יודעים שהפקח מעלים עין מהתרגיל הזה. .

המכשיר מהווה פיתרון למי שאמור לחנות במקום שהוגדר מלכתחילה לפריקה וטעינה ולא לחניה במקום שאינו מותר לחניה. אם שמת לב, פותח השירשור מצפה להתחשבות אם יחנה בתחנת אוטובוס או על מדרכה. במקרים כאלה המכשיר לא יעזור. .

קודם כל המחוקק יכול. בעברית קוראים לזה ביצים גדולות. כשציץ' הביא את סנדלי דנוור לת"א, העיר רעשה וגעשה. ובכל זאת, ביד רמה ובזרוע נטויה הוא שלט בעיר כ-20 שנה וחולל תהפוכות שהתאפשרו הודות לנוקשות. סנדלי דננור זה עונש יותר גרוע מגרירה. בגרירה אתה יכול לשחרר את הרכב תוך דקות, אבל שיחרור סנדלי דנוור היה תהליך ארוך - לנסוע לעיריה (גם בלילה) לשלם אגרת סינדול ואת הקנס, אח"כ לחזור לרכב ולחכות לשיחרור שאמור להתבצע תוך שעתיים. אם הרכב שוחרר ולא היית במקום, היה מותר לסנדל לך את הרכב שוב תוך 20 דקות מהשיחרור וכמובן קנס חדש, אגרת סינדול וכל התהליך מחדש כדי לשחרר. שנית - קולה הובאה כדוגמה. שלישית, אני זוכר שבחולון היה מוצב תמרור שהתיר פריקה וטעינה במקום מסויים והוא איפשר זאת בבוקר בלבד למשך שעה נקובה בתמרור, בכדי לאפשר למשאיות לפרוק סחורה בחנויות סמוכות בעיקר ירקות אבל גם דברי מכולת, משקאות וכד'. כמדומני שהשעות הנקובות בתמרור היו בין 8:00 ל-9:00 בבוקר. המשאיות לרוב לא היו מגיעות בזמן או חורגות מהזמן והפקחים היו מגיעים לאזור ונותנים דוחות ללא אבחנה גם כאשר אל מול עינייהם היו מתבצעות פריקות. היו מקרים שמשאית אחת שלא הספיקה לפרוק קיבלה עוד דו"ח בסיבוב חוזר של פקחים. בסופו של דבר בעל אחת החנויות במקום רצה למסור אותה, אלא שהעיריה למדה משהו והחליטה שלא ינתן רישיון עסק לירקות במקום ההוא וכך החנות הפכה לחנות שאינה מזון. גם לא לתת רישיון עסק, זאת דרך לחסל מפגע תעבורתי. אם בחולון עסקינן, גם לטפח מרכזי קניות כדוגמת קניונים ו"להזניח" את רח' סוקולוב, פירושו לאותת לעסקים שאין לכם עתיד רחוק ברחוב כי כאן מקבלים דוחות. זה לא חדש שסוחרי סוקולוב מתלוננים על הפקחים שעושים שם דוחו"ת ללא רחם. מה יקרה אם יהפכו את סוקולוב למדרחוב ? את רחוב נוה-שאנן בת"א הפעו למדרחוב. משאיות יכולות להיכנס רק בבוקר לפרוק סחורה ואח"כ המחסום ננעל ונפתח שוב בלילה. אם משאית לא הספיקה להגיע בזמן היא תחנה רחוק ותוביל את הסחורה עם עגלות. יש מקומות שבהן עיריה החליטה להצר את הכביש ולהוציא "אוזן" מדרכה בכדי למנוע חניה כפולה ליד עסקים. באופן כזה מי שמאוד רוצה לחנות באיסור יודע שהברירה בידו או לחסום לחלוטין כביש או לחנות על המדרכה ולהכפיל את הקנס. אלא שגם את זה העיריה לא רצתה ולכן דאגה לשים עמודי מחסום ועכשיו המשאיות צריכות לחנות הרחק. אף אחד לא אמר שהפתרונות קלים, אף אחד לא אמר שהפתרונות פופולריים כיום, אף אחד לא אמר שהפתרונות מידיים, אבל דרכים לפתרון יש. אם נדחה את כל הפתרונות כי צריך להתחשב רק בעסקים, אז ילא נתחשב בהולכי הרגל ולא נתחשב בנהגי מכוניות. בבת-ים ברחוב בלפור יש נת"ץ, אף אחד לא אוכף שם את ענין החניה הכפולה, למכוניות אין ברירה אלה לנסוע בעיקר בנת"ץ ולהפריע לאוטובוסים. זאת הסיבה שבירושלים לא מסתפקים בנת"ץ ומשקיעים מיליארדים ברכבת קלה - אף מכונית לא תיסע על הפסים, אבל בעצם מדובר בסוג של אוטובוס על מסילה. אילו היתה כאן משמעת, ענין הרכבת הקלה היה יכול להפתר לפני שנים אם רק היו מכבדים את הנתיבים לנת"ץ. גם לסגור את מרכזי הערים לתנועה זה פתרון, גם אגרת גודש זה פתרון. אנחנו בישראל - ארץ זבת חלב ודבש. .

עמית, אפשר להניח שכל חברות הביטוח לומדות את פסק הדין היטב ויועצייהם המשפטיים מטכסים עיצה כיצד לללכת בין ההחלטה לבין החוק בכדי לשאוב כספים נוספים מהמבוטחים. יכול להיות שהם ימצאו נוסח שיופיע בתעודות החדשות שיענה על הדרישות אך כמובן יחשק את המסגרות בהתאם לרצונן של החברות המבטחות. (גם אטיאס, שר התקשורת, קבע משהו שהציק לחברות הסלולר, ותוך שבועיים הם מצאו ניסוח עוקף החלטה שגרם רק ליקור במחירי השירות). אני לגמרי לא בטוח שעירעור לא יתפוס כאן, שהרי עובדה היא שבמחשבון משרד האוצר לגיל הנהג יש פקטור בתחשיב. אם הגיל אינו פקטור, מדוע הוא קיים באתר רשמי ממשלתי ? אפשר לצאת מנקודת הנחה שהמידע באתר משרד האוצר לענין זה, הוא די מהימן, שכן הם מזמינים אותנו להתלונן אם יש חריגת מחירים מהתחשיב העולה במחשבון. אולי יש כרגע איזשהו חלון זמן שאפשר לנצלו בהתאם להחלטת השופטת, אבל צריך להיות זהירים בענין. .

אין הבדל בין תשלום אגרה באינטרנט לבין תשלום במענה ממוחשב טלפוני. מעיון באתר משרד התחבורה כתוב כך: .

מה שאני מכיר אצלי - ההגבלות בביטוח החובה מתייחסות לנהג הנוהג ברכב בדרך קבע. כיצד בוחנים דרך קבע ? ובכן, אם לאבא יש ביטוח ויש לו בן חייל שמגיע פעם בחודש לחופשת שבת, והבן יסע פעם בחודש ברכב וכך יהיה כמעט בכל חופשה וחופשה, משמע הבן נוהג בדרך קבע ברכב. לעומת זאת, אם הבן של השכן דופק בדלת ומבקש את הרכב בהשאלה כדי לאסוף את אמא שלו שנתקעה עם ריכבה בכביש, אזי מדובר בארוע חד-פעמי ויוצא דופן ולכן אינו דרך קבע. (באותה המידה זה יכול להיות בן משפחה שמבקש את הרכב ולאו דוקא השכן). אולם, צריך לזכור שחברות שונות כותבות מלל שונה בשאלון שלהם ויש להתייחס אליו ככתבו וכלשונו אם רוצים להיות חכמים ולא רק צודקים. לא מזמן היה משפט שבו שופטת קבעה שלהגבלות של חברות הביטוח אין כל תוקף (אני מניח שהמילה האחרונה לא נאמרה ועוד יוגש עירעור). יש חברות שמתייחסות בשאלון לגיל נהג בדרך קבע, יש חברות שמתייחסות לגיל נהג בלי ציון האם דרך קבע אם לאו. מי שרוצה להיות חכם, ימנע מלבחון את עומק הכיס של חברות הביטוח כי בכל מקרה את שכ"ט העו"ד משלמים המבוטחים אבל אם חלילה יהיה מקרה ביטוח שחברת הביטוח תתנער ממנו, אזי הנהג/בעל הרכב יצטרך לממן לעצמו עו"ד שילחם מול חברת הביטוח, כאשר לא בטוח כלל אם הוא זוכה. במצב כזה הנהג המפסיד ישלם גם את שכ"ט העו"ד של חברת הביטוח וגם עלול למצוא עצמו משלם סכום עתק לנפגע. .

החסימה במשרד הרישוי היא להעברת בעלות לקטין/מקטין. אין הנחיה שאוסרת יפוי כוח לקטין. * החיפוש בגוגל אינו מצומצם, הוא רחב ומקיף ועדיף על החיפוש באמצעות החיפוש שהיה בפורום. .

אני טוען שקודם כל צריך להבטיח את רציפות התנועה בהתאם לחוק ולא להתחשב בעסקים. כיוון שכך, בכל מבנה חדש שרוצה להקים שטח מסחרי תהיה חובה להחזיק שטח חניה שמיועד לפריקה וטעינה. כלומר אם מחר מישהו יפתח חנות בגדים בבנין חדש, אז שידאג קודם כל שיהיה מקום לרכב שמביא סחורה. אין חניה פרטית ויעודית לפריקה וטעינה = אין אישור לשטח מסחרי. (כמובן שקבלן/אדריכל יצטרך לקחת זאת בחשבון בשלב תיכנון הבנין). כיוון שעסקים רבים כבר קיימים, אזי לקבוע שעות שבהן תותר פריקה וטעינה תוך התחשבות ולאחריהן תהיה אכיפה מוגברת, קפדנית וחסרת פשרות. השעות המותרות יהיו ספציפיות לאזור הבעייתי. אם בדיזנגוף יש עומס בשעות היום, אז שמשאית הקוקה-קולה תגיע בשעה 10 בלילה. ואם היא תגיע בשעה 11 בבוקר, שהנהג ידע שבוודאות הוא מקבל קנס ושהפקח ילווה את המשאית מעסק לעסק (הכתובת משתנה) ויתן לו דו"ח נוסף בכל כתובת וכתובת. ברור לחלוטין שאחרי מהלך שכזה, או שבקבוק קולה יעלה 12 שקלים או שהמינימרקט יחפש מקום אחר בגלל שלא מביאים לו סחורה. אצלנו במדינה מתחשבים יותר מידי בכל מיני עיגולי פינות ואילוצים הסטוריים ואח"כ באים בטענות לנהגים שבסה"כ רוצים לנסוע בלי מכשולים. הפקח יכול לתת דו"ח בלב שקט. אם אכן האדם זכאי לתו והוא ממתין לו, מן הסתם התובע יכול לבטל את הדו"ח וזה מקובל בערים שונות. .

השלט הזה בין שהוא עשוי יפה ובין שהוא מאולתר אינו שלט שמחייב את הפקח בשום דבר. באופן רשמי, חובתו של הפקח לרשום דו"ח לרכב עבריין. מעשית כפי שכתב בוקי הם בוחנים את המקרה לגופו של ענין, אך אין חוק שמחייב אותם להתייחס לשלטים האלה. בעיריית ת"א יש סיכוי שאפילו רכב של עיריה יקבל דו"ח אם אינו חונה כחוק. ומענין לענין, בענין דומה - ישנם מקומות בהם קיים תמרור המתיר פריקה וטעינה (ללא תשלום). לרוב חונים שם גם כאלה שלא בדיוק פורקים וטוענים ומנצלים את המצב שפקח לא יכול לדעת מתי הרכב הגיע וכנראה שאף פקח גם לא יחכה 10-15-20 דקות בכדי לראות אם הרכב זז. כרגע נמצא בבחינה מכשיר הדומה לאיזי-פארק רק שהוא מכוייל לפרק זמן של 15 דקות פעולה מרגע הפעלתו. לאחר 15 דקות המכשיר נכבה למשך 15 דקות ורק לאחר מכן ניתן לחדש את פעולתו. יתרונו של המכשיר בכך שהוא מאפשר לפקח מזדמן לראות האם הרכב חונה במסגרת זמן סביר לפריקה וטעינה (עד 15 דקות). אם פקח יראה שהמכשיר כבוי, משמע בעל הרכב כנראה נמצא יותר מ-15 דקות ויוכל לתת דו"ח בלי לחשוב הרבה. אני מניח שנהגים ישתמשו בפטנט הזה גם בבעיות מהסוג שפותח השירשור הציג (על אף שלא לזה נועד), ואני מניח שלמרות זאת חלק מהפקחים יגלו התחשבות במצב שכזה על בסיס העיקרון של 15 דקות. .

בהתייחס לדברי דריש, טסתי לחו"ל. משרד הנסיעות שדרכו הזמנתי את הטיסות עשה טעות ועידכן אותי שאין ארוחות בטיסות שהזמנתי. אכלתי בשדה לפני הטיסה וקניתי סנדוויץ' לטיסה (החזור היה יותר בעייתי). בדיעבד התברר שיש ארוחות במטוס שכלולות במחיר הכרטיס. כשחזרתי לארץ שלחתי מכתב למשרד הנסיעות. כעבור מס' שבועות קבלתי תשובה בכתב שאכן הם טעו (ונימקו את הסיבה לטעות) והודיעו לי שהם מפצים אותי. לא מתעשרים מהפיצוי הזה, אך הוא הולם את הנזק החומרי שנגרם לי. עכשיו נזכרתי ששכחתי להתייעץ עם הפורום בענין... .

מה זה קשור לפורום הזה ? אתה מארגן חתונה, ואתה לא יודע לדאוג לאוטובוסים, קייטרינג וצלמים? אולי שכחת גם תאורה? אולי גם רב / כומר ? אולי גם תקליטן ? מה עם סידור פרחים? יש בכלל חשמל במקום? שירותים ? האם בדקת שאין צורך באישורים מסויימים בכדי לקיים ארוע במקום שבחרת ? אם במקום לחפש בדפי זהב אתה מחפש כאן, נראה לי שהפתרון הטוב יותר זה שתתחיל לחפש מפיק ארועים. .

האמת היא שהממשלה יודעת שהפתגם הנפוץ ישים גם במקרה הזה: הכלבים נובחים והשיירה עוברת ועולם כמנהגו נוהג. אתמול בחדשות התייחס הפרשן לענין התוספת של 150 מיליון לשרים - הוא אמר שהממשלה יודעת שלאף אחד בציבור זה לא יזיז (אדישות) ולכן הם יכולים להרשות לעצמם לעשות מה שהם רוצים. הוא הדגיש שבשנת 92 כשרבין מינה 12 סגני שרים, הארץ געשה ורעשה, והיום עם 40 סגני שרים אין אפילו אִיוְשה חלושה. .

לצורך הדוגמה בלבד: היום אתה נוהג בפוקוס שהביטוח עולה לך כ-4,500 ש"ח לשנה. לפי דבריך החידוש יעלה לך כבר 6,000 ש"ח. כשתחדש תוכל לתבוע את התוספת של ה-15,00 ש"ח. אם היית יכול לתבוע קדימה, לכאורה היו נותנים לך 4,500 ש"ח וסוגרים איתך את 3 השנים של תוספת הפרמיה. אבל נניח שבעוד שנה אתה קונה פורש שהביטוח שלה עולה 15,000 ש"ח ובגלל התוספת הוא יעלה לך 20,000 ש"ח ואז לשנתיים הנוספות זה כבר 10,000 ש"ח תוספת. לפי החישוב שלך, הסתפקת ב-4,500 ש"ח פיצוי על תוספת הפרמיה, כשלמעשה תשלם תוספת של 11,500 ש"ח. כלומר, הפסדת 7,000 ש"ח לאורך התקופות. מאידך יכולים לבוא הנתבע/חברת הביטוח ולטעון שהיות ואף אחד לא יכול לדעת האם תנהג בעוד שנה או שנתיים, ואם לא תנהג, לא יגרם לך כל נזק ולכן אין צורך לשלם לך. צריך לזכור שתביעות ביטוח אפשר להגיש עד 3 שנים ולכן אין טעם לרוץ כל פעם על התשלום (בפרט כשמדובר על סכומים לא גבוהים במיוחד), אלא לחכות לתחילת השנה השלישית ואז לתבוע - קודם במכתב רשום ואם לא מסתדר בהקדם אזי לפנות לבית משפט. אם לא הסתדרת איתם בהסכמה והבנה לפני תום ה- 3 שנים, אתה חייב להגיש תביעה לבית משפט לפני שחולפות 3 שנים, אחרת תחול התיישנות. מה שאפשר לעשות כדי להקטין נזקים, זה לתבוע לאחר תחילת השנה הראשונה את הנזקים המצטברים עד למועד זה - קרי, השתתפות עצמית, כינון הפוליסה לאחר תאונה וכן את תוספת הפרמיה בחידוש הפוליסה. אפשר לציין שמבקשים גם עבור השנים הבאות, תוך הדגשה שתשלום כיום יחסוך תהליכים מבית המשפט בעוד שנתיים (עובדה שנאלצנו להגיע היום לבית-משפט, מה שעלול לרמז שכנראה נגיע גם על ההמשך), אם וכאשר תבקש את תוספת הפרמיה לשנים שלאחר מכן. בהנחה שבקשתך לשנים הבאות לא תאושר, טוב שזה יהיה מתועד בצירוף תגובת חברת הביטוח, כך שתוכל להשתמש בזה לעתיד לבוא. כשאתה מתקן במוסך הסדר, המקובל הוא שלא מעניין אותך כמה עולה התיקון, אתה משלם למוסך רק את ההשתתפות העצמית וזהו. זכותך לתקן במוסך שאתה בוחר, אבל אז אתה משלם הכל מכיסך, מגיש קבלות לחברת הביטוח ומחכה לכסף. זה תהליך שחברות הביטוח מורחות כחודשיים. אם היה שמאי מטעם חברת הביטוח, והרכב תוקן לפי הנחיותיו, אזי לא אמורה להיות מחלוקת על המחירים, אבל אם הבאת שמאי מטעמך, חברת הביטוח תטען שהוא הפריז בהערכות שלו ותשלם לך לפי מה שהשמאי מטעמה חושב שהיה נכון. אם תרגיש מקופח, תמיד חברת הביטוח תבדוק עד כמה "שיטת מצליח" עובדת גם איתך, והאם תגרור אותם לבית משפט כדי להוכיח שהם לא צודקים. במקרה שכזה אתה תקבל תשלום מקוצץ ותצטרך להחליט האם אתה נלחם עם חברת הביטוח או מוותר. שילמת לעו"ד על מה ? על נזקי גוף? או על נזקי רכוש? אם מדובר על נזקי רכוש, בוודאי שמשלמים לעו"ד. כמובן שאתה רשאי לתבוע את שכ"ט העו"ד, אלא שגם כאן רבים המקרים שבתי-משפט פוסקים הוצאות קטנות בהרבה ממה שעולה העו"ד בפועל. כל המגילה הזאת היא על קצה המזלג כדי שתבין שלא הכל הולך חלק ולא הכל שחור ולבן. זה לא הסבר שיכול להקיף את כל הוריאציות האפשריות אבל לפחות נותן לך מושג בגדול . .