lanosforce

ואיך תגדיר הלום קרב? איך תגדיר בן אדם שבעצם נמצא במצב ניאורוטי ואף פסיכוטי - שלרגעים מסויימים מאבד יכולת לזהות מציאות? איך תגדיר בן אדם שנמצא בדיכאון קליני\מאניה דיפרסיה ומוצא את הפעולה הפשוטה והכי יומיומית כמו - להוציא את הכלב לטיול, כמכאיבה פיזית! כי הוא מפחד להראות בציבור בכלל - אתה חושב שלבן אדם כזה, לא ראוי לאפשר להשתמש בחניית נכים בכדי לצמצם מרחקי גישה למקומות שהוא חייב להגיע אליהם בכדי לקבל שירות\להתקיים? וכן לצערי גם את המקרה הזה זכיתי להכיר פעמיים - בתעשיה שאני עובד בה, למען האמת הדוגמא שנתתי מעלה היא לא פרי הדימיון שלי. אמא גרושה ועולה חדשה לשני ילדים צעירים וגם הם עם צרכים מיוחדים - נקלעה למצב של מאניה דיפרסיה ועבדה רק מהבית - כי זה הכאיב לה פיזית כשהיא יצאה לטייל את הכלב. נכות היא לא רק פיזית - נכות היא תוצר של אי יכולת לבצע פעולה באופן הפשוט והברור בו אותה פעולה אמורה להתבצע.

כשאתה נרגע מזה שנדלקת לך נורת תקלה. כשנורת התקלה נדלקת חזרה ואתה נרגע כשאתה רואה שחזר אותו הקוד ולא עוד תקלה. כשאתה לא מתקן תקלה שחוזרת אחת לכמה זמן ומעדיף לאפס אותה כי אתה פשוט יודע שברגע שתתקן אותה - היא תעבור לנקודת כשל הבאה בתור ואתה פוחד לגלות מה היא תהיה. כשהחברים שלך קוראים לך MASTER OF DISASTER אבל אתה מבין אתה זה בלבל אחרררררר לגמרי

אם אני מבין נכון הוחלף רק הבולם - לא הקפיץ. זה הקפיץ שיושב על הגומיה והשאלה כאן עם הוחלף סט קומפלט של "בולם" כלומר בולם+קפיץ+תושבות או שהוחלף רק בולם הזעזועים עצמו? מהניסיון המועט שיש לי - החלפתי בעבר סט שלם של בולמים וקפיצים לצורך הגבההת רכב - הסט שהגיע היה בולמים וקפיצים בלבד - המוסך שהעביר את התושבות אל הקפיצים והבולמים החדשים - גם העביר את הגומיה הקיימת וציין שבלי זה אכשל בטסט וגם אכן יהיו רעשים - אבל הוא השתמש בגומיה הישנה כפי שהיתה - הרכב עבר טסט בהצלחה. האם המוסך אחראי לספק עבורך גומיה חדשה או אם היא קיימת באופן נגיש בחנויות חלפים - לא יודע לאמר. בקצרה - הוחלף רק הSHOCK לא כל הSTRUT

סתם ניחוש פרוע - משאבת מים או איזושהיא רצועה שהלכה - מנוע שהתחמם וסוף הסיפור? בכל מקרה - כמוך כמוני - עברנו הרבה. מחזיר את השידור לאולפן בכל מקרה לפותח השרשור אם ירצה לעדכן.

מה שלומך חן? הבאלנו עדיין נוסעת? עדיין קיימות בה יריעות העופרת? חוזקה של שרשרת תמיד כחוזקה של החוליה החלשה.

כל מקרה לגופו - לא תמיד ניתן לקיים מסגרת עבודה, בגלל הנסיבות - לולא ההטבות האלו הרבה מאוד משפחות על רקע המחיה בתוספת רקע הנכות - ימצאו את עצמם מתחת לקו העוני. אני חושב גם שלכל אחד\אחת שניתנו להם ההטבות - צריכים אחת לתקופה לעבור ועדות רפואיות שיבדקו את מצבם הנפשי - בראש ובראשונה, מצבם הגופני ומצבם הכלכלי. אין שום בושה בעיני כמובן, שהגוף שמעניק את ההקלות גם יבדוק תקופתית לא רק למי הוא נותן אותן אלא למי שכבר נתן מה מצבם - וגם בכדי באמת, להיות שם אולי להפך - צריך להקל מעבר למה שניתן. ראיתי את המקרים האלו מהרבה מאוד כוונים. ואם יש משהו עוד יותר עצוב הוא שרוב האנשים לא טורחים בכלל לברר מה הזכויות שלהם, מה הביטוחים הרפואיים שלהם מזכים אותם ולא אומרים להם שהם זכאים להם וכך הלאה.

שחיקה שוחטת ושחיטות שוחקת. בלי איזון אתה במעגל הזה. כל כך הרבה דברים לא חוקיים מפורסמים ללא פחד וללא בושה וזה סממן ישיר למצב היושרה של כלל המערכות במדינה.

יש אין ספור סיטואציות שיוצרות אין ספור תנאים ואי אפשר לצמצם את זה עד כדי כך. הפיקוח צריך להתחיל מלבחון מחדש את הליך ההנפקה בפן הרפואי ובפן המבצע. במקרה של הבית שלי, מדובר בטיפולים שבהם בעל התג מושפע ונדרש למלווה. אבל גם היו ניתוחים, לא ביחיד, ושרירי הליבה אינם כפי שהיו והליכה אמנם אפשרית אבל הינה מאמץ אתם מביטים בבן אדם ולעולם לא תנחשו שמדובר ב100 אחוזי נכות! אתם בכלל תחשבו שמדובר בבן אדם 100 אחוז בריא. וזה מאוד מבלבל כי לאדם שרגע לפני לא היה בסיטואציה כזו, 100 אחוז נכות מצטיירת לו במוח תמונה של סטיבן הוקינג וזה רחוק מהאמת. יכול גם לספר על מקרה שבאתי כמלווה לאסוף חזרה הביתה לאחר אישפוז לילה כעבור ניתוח ומצאתי את עצמי צורח על השומרת בכניסה לחניון הבנין אשפוז שאני חייב לאסוף כי האדם עבר ניתוח. מיד כשהגיע לשם האדם המתאים שהסביר שאותן חניות שמורות לחולי דיאליזה! הבנתי מה עוד קורה בבנין הזה והסכימו לי לעמוד שם מספר דקות על המדרכה וזה עוד כשאת עיקר הדרך נעשתה בכסא גלגלים.... ועל דיעה מאוד מסוימת שנאמרה כאן לגבי כסאות גלגלים לא רוצה לאמר לאותו אדם את מחשבותיי.

זה כבר הרבה יותר קשה לפיקוח ולאכיפה באמת - אבל בוא נרד לרגע חזרה לנושא מ90 אלף תווים קפצנו לקרוב לשלושה רבעי מיליון תגים הבעיה העיקרית היא בהנפקות הלא חוקיות של התגים. ביררתי כשקיבלנו את התג והקנס על שימוש לא נאות הוא 14 אלף שקלים - מסכים איתך שיש כאן טריליונים ששוכבים על הרצפה - אין מי שיטפל בזה וזה חוזר לאותה נקודה - משילות. מערכת משפט בקריסה וגם בהכחדה. טריליונים - על הרצפה. מצלמות מעל צמתים ונתיבי גישה עמוסים שכל הבוקר אלה שעומדים בפקק בזמן שנסיכים מרשים לעצמם גם להדחף לראש הנתיב, גם להפריע לנתיב שנוסעים בו 90-120 קמ"ש שים מצלמה - שתצלם בשעות העומס - על זה שים בן אדם שינתח את הסרטונים ויקפיא תמונות של לוחיות רישוי - טריליונים... על הרצפה.

נראה לי שאתה מרוכז בלפתור את הבעיה מלמטה - דרך אנשי הקצה שאצלם התגים. בזמן שצריך לפתור אותה מלמעלה - אלו שמנפיקים אותם שלא כראוי.

זה לא מדוייק - אם אתה מלווה ואתה בדרכך לאסוף את הנכה ממקום ציבורי שהוא מקבל בו שירות למשל - איך תציג את התג אם הוא לא ברכב. והמטרה של הנסיעה שלך היא ליווי ואתה חונה בחניית נכים מתוך הצורך של הנכה לא שלך. אני יכול לאמר לך גם שמספרי הרישוי ברגע שהם מוצמדים לתג - חניונים של בתי חולים, מרפאות - מבנים שבהם קיימת רפואה משלימה וכך הלאה - פותחים לך את המחסום מבלי שתצטרך לעשות דבר.

שימו לב למה שהולך כאן - ואתם אולי תשאלו את עצמכם איך זה קשור לשרשור הזה אבל הקשר הוא ישיר: מה שאתם רואים למעלה - זה ילדים! נערים. איפה ההורים?! איפה הם? התשובה היא כנראה מנסים לסגור חודש, כנראה חושבים שתפקיד מערכת החינוך לחנך את ילדיהם או שזאת לא אשמתם שהילד יצא ככה - באמת, אין סוף לתירוצים לחוסר אחריות - המחלה הכי גדולה וארורה של המדינה. והשוטרים - הם לא יכולים לאכוף חקיקה - הם אוכפים את החקיקה במידת היכולת שלהם - והיא מועטה ביחס לכמות העבירות שנעשית. אין אכיפה - על הגופים שאמורים לחוקק את מה שימנע בכלל את הצורך ממערכת האכיפה - לאכוף ולהעניש. המערכת המשפטית כאן בקריסה מצד אחד ובהכחדה מצד שני. כישלון מוחלט. כשאתם לוקחים ילדים שחיים בתודעה כזו - הורים שגידלו אותם מתוך תודעה כזו. מה זה כבר להוציא תג נכה? צ'ופר - בונוס. אין חינוך מבית, אין אחריות ציבורית ומוסדית וממשלתית, אין אכיפה, אין הענשה - אין משילות.

גם שוטר לא מתפקידו להיות וועדה רפואית או רשות מחוקקת - הוא רשות אוכפת\מבצעת.

בועז, גם אם לא תמגר תופעה - אבל תקטין ותצמצם אותה בעשרות אחוזים - הציבור זכה. זה מתחיל בזה שצריך לתקן כאן טעות עתיקה ולשנות שם של מערכת מסויימת מ"מערכת החינוך" ל"מערכת ההשכלה" כי כלים לחנך כבר נלקחו מהם מזמן - קשרו להם את הידיים ואת הרגליים. וגם אם הכלים האלה היו נשארים - תפקיד החינוך מוטל על הורים! וכשאין דבר כזה רישיון לגידול ילדים ואתה לוקח את ההדיוט המצוי ואתה נותן לו פתח לגלגל את האחריות על חינוך ילדיו - למערכת שאמורה בסה"כ לתת להם השכלה ו"משמעת" ולא "חינוך" - התוצאה היא שהדור הראשון - יפסיק לטרוח לחנך את ילדיו - הדור השני יהיה כבר בגירים לא מחונכים מבית - שהתרגלו ברמת הDNA לא לחנך את הדור הבא. וזה מה שקורה כאן - מכאן הכל מתחיל וכאן הכל נגמר. דור לא מחונך מגיע למוסדות שלטון ואתה מקבל רפובליקת בננות של "נסיכים של אמא" שמנפיקים תגי נכה לחברים שלהם - ואח"כ החברים של החברים שלהם רואים את זה והופס השכר נפרץ והשיטה הצליחה. זה מה שזה - וזו רק דוגמא אחת לתוצאה של - היעדר חינוך מבית.

תיקח בחשבון שהפנס שראית בחו"ל ב400 דולרים צריך להיות גם פנס שיוצר עבור רכב עם הגה בצד שמאל (נהג בצד שמאל) של הרכב ובתקינה שמתאימה לארץ. תיקח בחשבון שבנוסף לזה פנסים לרכב הם אחד המוצרים שעוברים בדיקות ייבוא ומכס הכי קפדניות שיש וגם כאן - רצוי להפעיל קומבינה וליצור קשר עם חברות בלדרות שיש להן סוכר עם רישוי ייבוא של פריטים לצורך שימוש מסחרי (אל תשאל איך אני יודע את זה אבל תבדוק את השרשור שלי על הדודג' ניטרו - פנסים עיקבו לי וערכת הגבהה ייבאתי בתשלום נוסף לבלדר עם רישיון שכזה דרך USHOPS בזמנו). זה כמובן להבא אם תיתקל במצב שכזה שנית - פנסים היום מגיעים למחירים הזויים! אני יכול לאמר מידיעה לא משמועה שחבר טוב של בן משפחה - התבקש לשלם 21 אלף שקלים על פנסים לרכב 7 מקומות אמריקאי - ועוד מדובר על מותג עממי, לא פרימיום לא יוקרה. ומעבר לזה תמיד שווה לבדוק עם בתי עסק לפנסים ומראות אם הם יכולים לתקן עבורך את הפנס - ישנם היום גם עסקים שמתמחים בבניה מחדש של הפנסים והעלויות יורדות באופן מרשים. במקרה שלך - ממש עברה "חנית" דרך הפנס - אני בספק אם ניתן היה לשקמו - בכל מקרה היית משלם סכום שהיה נעמד לפחות על 400 דולר + משלוח + מיסים כנראה שבכל זאת חברות הביטוח יודעות בדיוק עד כמה כדאי להן לתת כיסוי על פנס - יצאת בסופו של דבר בזול. אפרופו מזל שהברזל עבר דרך הפנס ולא דרכך - אני חושב שקרה לך נס.

בעיני מה שמסביר את העליה המטורפת הזו בתגי נכים היא שילוב של כמה דברים מאוד ברורים - הדרדרות מוסרית חמורה. אנוכיות תהומית. שחיטות של מוסדות ציבוריים ושלטוניים. בשילוב עם מצוקת חניה ברורה מאוד ומצוקה כלכלית בנוסף במידה והתגים שהונפקו שלא כראוי - מזכים את בעליהם בהנחות הנלוות לתג. והשרשור הזה בנוסף מדאיג אותי באופן עמוק במיוחד - מכך שאנשים באמת לוקחים לידיים שלהם לא רק את החוק, אלא גם את הועדה הרפואית שמחליטה מי סובל מנכות ומי כשיר. זה מדאיג, זה חמור. אתם יכולים להביט על אדם צעיר, מסת שריר נהדרת, עמידה זקופה ואיתנה - הולך והכל נראה כרגיל. תרימו לו את שול המכנס של אחת הרגליים שלו ואתם תגלו שבתוך הנעל במקום, ישנה פרוטזה שמגיעה עד הברך. אותו אדם צעיר בדיוק חזר מעזה או לבנון לפני שניה לאחר שנלכד על מטען, עבר שיקום - פיזי וגם עובר שיקום נפשי בהמשך למשך ימיי חייו! עם השלכות עליו ועל כל בני משפחתו - אפילו ילדיו לעתיד יושפעו מזה. הוא לא חי בתודעת קורבן ולא רוצה לחיות בתודעת קורבן ולכן גם לא מראה או משדר את זה חיצונית - אבל את מה שעבר עליו איננו יכול למחוק. המילה היחידה שיש לי לאמר היא - בושה. (במובן של צניעות - רצוי שלכולנו יהיה יותר מזה).

אתה מקבל תג אחד ומצמיד אליו שני רכבים. הרכב האישי של בעל התג הרכב האישי של המלווה של בעל התג. התג צריך להיות ברכב שבו נעשה השימוש בזמן השימוש או ברשות בעל התג. מעבר לזה רכב אחד זכאי להטבת עלות הרישוי.

אז בהם לא תצליח לטפל - עדיין תקטין את הבעיה משמעותית. הבעיה האמיתית היא בעיית חינוך ותרבות. ענישה ואכיפה, משילות.

לא כל התגים שניתנים הם לצמיתות - בחידוש הבא צריך להערים קשיים.

אני חושב שזה מתחיל באנוכיות תהומית ובעליתיזם של "נסיך של אמא" ילד שגודל מיומו הראשון באמונה שהוא הכי יפה בעולם, הכי טוב בעולם וכך הלאה הכי בעולם. מביט במראה ורואה נסיך - מביט מחוץ לחלון ורואה נתינים. ואז אתה מקבל מדינה של כאלו - מפה לשם, זאת התוצאה. זה מתחיל בבית.

לא יודע איך ההנפקה מתבצעת אצל אחרים - אצלנו כל חצי שנה אנחנו צריכים לחדש את התג וזה יוצר תקופה שבה למשך כמה חודשים התג הקודם עדיין בתוקף אז שומרים אותו ברכב השני למקרה שנשכח אבל - לא שמים אותו קבוע על השמשה. ברכב העיקרי שמשרת את המטרה הזו - התג מוצמד לפינת השמשה קבוע וכשאנחנו יוצאים לחופשה עם הרכב הגדול יותר - לוקחים איתנו את התג מהרכב הראשון ליתר בטחון. אני באופן אישי - כשנוסע לבד, לא למטרות ליווי או איסוף - לא חונה בחניות נכים, לא זורק את הרכב על מדרכות בצורה שלא תפריע לזולת ולפחות 2 מטרים מברז כיבוי - חונה בצורה חוקית איפה שיש חניה ולא חניית נכים! גם ממש לא מצליח להבין את העצלנות הבלתי נתפסת של אלו שאינם נכים - ללכת כמה מטרים עודפים - זה בריא! כועד שהיה הועד שקלט את הבנין שבו אני גר וגם זה שביצע את כל הפרוטוקולים המשותפים עד המסירה - נדהמתי לגלות עד כמה אין מודעות לחוק חניית נכים מחד ועד כמה מנצלים אותו לרעה ומבצעים בו שימוש לא נכון מאידך. והיו כמה סיפורים מסביב לנושא הזה של הנגשה אבל פחות קשור לנושא תג חניה. מה שהדהים אותי היה כמה מקרי קצה ואחד מהם גם הגיע למכתב חשיפה לתביעה בבניין יש חניית הנגשה לנכים - חניה רחבה מאוד, שלא מוצמדת לאף דירה. לפי החוק - לאף אדם אסור לחנות בה למעט נכה עם רכב מונגש לנכים. כמובן - הדיירים עם הזמן הפכו את החניה הזאת לחניה ש...עוסקת במקצוע העתיק ביותר. וזה "בסדר" כי הוסכם ע"י כלל הדיירים שבמידה ויבוא היום ויגור בבניין נכה שזקוק גם לרכב מונגש - החניה הזו מתפנית לטובתו (הוא גם רשאי להצמיד אותה לדירה שלו ואמור - מדגיש "אמור" לשחרר את החניה שלו לטובת הבנין בפועל זה במקרים רבים לא קורה ואז מתחיל סכסוך בין דיירים). מקרה נוסף שבאמת היה מקרה קצה - הקבלן, ניסה לתבוע חזקה על החניה הזו ובחלק מהבניינים בפרוייקט היו שמועות - מדגיש - שמועות! שהיה ניסיון למכור אותן לצד שלישי. שם ליתר בטחון נשלח מכתב והנושא הסתיים בו ברגע, השלט שהקבלן הציב בחניה הזו הוסר. ומקרה קיצון נוסף - משפחה ששכרה דירה בבנין - נהגו להחנות - את שני הרכבים שלהם! בחניית ההנגשה ואת החניה הפרטית היחידה שלהם היו משאירים פנויים לבני המשפחה שלהם לביקורים. הדיירת נפנפה מולי בתג הנכה של בעלה טענה ששני הרכבים מוצמדים לתג נכה ולכן מותר להם להחנות שם. בזמן שזה ממש לא נכון - הרכב לא היה רכב מונגש ובטח לא שני רכבים מונגשים. יש להם חניה פרטית משלהם במרחק שפוחת מ200 מטרים מהכניסה לבניין אלא חניה פרטית בטבו חניה בתוך שטח הבנין. זה נגמר בצעקות, בשבת חג - אבל זה נגמר.

אנחנו חיים במדינה שבהרבה בתים בה לחיות ללא שני רכבים זה פשוט לא נעים. נכון זה מותרות גם רכב אחד זה במובן מסויים "מותרות" - רק שאין תחבורה ציבורית בשבת - אז רכב אחד לפחות, זה ממש לא מותרות זה מוצר צריכה בסיסי והכרחי. ואז אם לוקחים היום בחשבון את קצב החיים, עומס המחיה וערים שאין בהן תחבורה ציבורית נוחה, פריפריות, מושבים וכך הלאה - לפעמים פשוט שני בני הזוג לחלוטין תלויים בתחבורה הפרטית שלהם בשעות וזמנים מסויימים. וזה עוד מבלי להכניס לעניין את נושא הנכות, ילודה, סיעוד.

אני יכול לאמר שמי שעוקפים את נושא הצגת התג - הם חניונים. חופשה בחיפה וחופשה בירושלים - גם בחניון של בית המלון וגם בחניונים ברחבי העיר ביקשו להציג תג. במקרה אחד באמת שכחנו אותו ואילצו אותנו לשלם חניון אח"כ בשיחת טלפון קיבלנו זיכוי.

אני אומר הפוך גוטה - למה לקנוס בן אדם כשאפשר להטיל בו מום. הוציא תג נכה והוא לא? עכשיו התג מוצדק. פרובלם, סולבד! פור מור יוזפול אדווייסז פולואו מי

מבדיקה שעשיתי כאשר הרכבים הוצמדו לתג נכה - אני כמלווה יכול להחנות את הרכב שלי (זה שלא מקבל הנחת רישוי) בחניית נכים - במידה וחניתי לשימוש עצמי כשאני לא מלווה - הקנס אמור להיות 14 אלף שקלים. איך אוכפים כזה דבר - לא ברור.