דיון פילוסופי:
טעם הוא לא עניין אינדבידואלי.
בכל תרבות, פרק זמן או מיקום גאוגרפי ישנם מאפיינים ליפה ולמכוער.
אם לדעתך המכוער הוא יפה - זו דעתך, אבל אתה טועה.
כך למשל מעריכים יצירות אומנות.
יצירת מופת תחשב אצל מעריכיה כיצירה כזו - גם היא לא לטעמם.
הם בודקים את היופי האובייקטיבי, ולא את טעמם, שאולי מושפע מאופנה או תרבות.
ליופי ערכים ברורים ומוגדרים.
כשלוקחים אלמנט בעל פונקציה, ומשתמשים בו ללא הפונקציה שלו (נניח כונס בבאלנו), הוא מאבד מהתוכן שלו - ולכן מנותק מהקשרו ואינו יפה.
אם אתה לא יודע להעריך יופי - זכותך, אם אתה בור - זכותך.
אם תשתה יין פטישים צהלי - ותקבע כי זה יין מעולה, אתה כנראה לא אנין טעם ולא מבין.
אולי לך הוא טעים - אבל זה בגלל שאתה בור.
אם תשאל ייניים אנינים - שזהו מקצועם - הם יידעו לשפוט אם היין טעים או לא.
דעתך האישית לא נחשבת.
אחרי שתלמד עיצוב והנדסת רכב - ותחליט שלבאנו צריך להדביק כונס על המכסה מנוע, (בד"כ בכיוון ההפוך) - אז תביע את דעתך כדיעה מלומדת, ולא כטעם אישי רע.