kramerica

נראה לי שממש עכשיו קיבלנו יופי של הדגמה למה כל הדיבורים האלו הם קשקושים במקרה הטוב.. המערכת מבחינתי הוכיחה שוב את שלה, וכל הדיבורים לא מעניינים. שרק ימשיך כך!

אני רואה כל שיגור של כיפת ברזל מאז שהציבו אותה בב״ש. לעיתים זה היה בשידור חי, כשזה תפס אותי בחוץ ונאלצתי לתפוס מחסה ולעיתים אני נאלץ להסתפק בשמיעה ולאחר מכן רואה את השאריות של השובלים והעיגול המפורס של הירוט. חד משמעית - הבחור מקשקש. הרבה מאוד פעמים יש 2 מיירטים בלבד, ולזכרוני בחיתוליה של כיפת ברזל גם היו פעמים של מיירט אחד בלבד, ובכל זאת נמנעו נפילות. אם היה בסיס לטענותיו, לא היו אמורים להיות מקרים של מיירט אחד או שניים בלבד, ויש הרבה מאוד מקרים כאלה. בעימות הזה זה קורה פחות, כי כמעט כל שיגור לב״ש הוא של מטח של כמה וכמה רקטות, שמלווה לעיתים ביותר מאזעקה אחת (שכבר היה מקרה של שש אזעקות רצופות במטח של 24 רקטות).

שזה רעיון נפלא - לקחת את אלה שעוד שפויים ו(גם) בשל צורך כלכלי שומרים על יחסים טובים ולנדות אותם כלכלית עד שיתפרעו כמו החברים שלהם.

אפשר לשחק עם המספרים איך שרוצים. לדוגמא הרבה פעמים נשלחים שתי מיירטים לטיל אחד. האם זה הופך את אותו יירוט ל-50%? אותי המספרים לא מעניינים, המציאות כן. ובלי שום קשר, לא מדברים בזמן מלחמה.

כותב המאמר הוא אדם בעל זכויות רבות, אך במקרה הזה כותב שטויות, יתכן מתוך מרמור על כך שכיפת ברזל הועדפה על פני חלופות שהוא הציע. מבחינת המציאות - טיל שמנוטרל באוויר באיזושהי דרך ולכן לא יתפוצץ ולא יגרום נזק כשיגיע לקרקע - יירוט. מבחינתו - המיירט לא פגע בטיל אלא ״רק״ פוצץ את מטען הנפץ שלו והסיט אותו ליפול בכמה חלקים לקרקע - לא יירוט. זה גם מאמר ממוחזר לחלוטין שנכתב בדיוק באותו אופן לפני שנה, עצם הפרסום שלו עכשיו עוד בזמן במלחמה מעידים מבחינתי עד כמה האיש ממורמר מהשבחים שניתנים לכיפת ברזל. גם אם אתה מאמין במה שאתה אומר - המינימום המצופה זה לנהוג באחריות ולפרסם את זה אחרי המלחמה ולא במהלכה. מה הטעם לזרוע פניקה בציבור ומה הטעם לדרבן את האוייב לירות? מזל שרוב הציבור לא כל כך טיפש והמציאות של אפס הרוגים ואפס פצועים מתוך מאות רקטות עולה על גיבובי שטויות שהמסך סובל.

ניתן לראות בטלוויזיה ובחלק מאתרי האינטרנט התרעות למרחבים מסויימים לפי מספרים. יש למישהו מושג איך מגיעים למפה או מידע של כל מספרי האזורים האלו? לא הצלחתי עם גוגל וגם לא באתר פיקוד העורף. למי הפתרונים?

רכשתי לפני כמה חודשים ספה של italsofa, למרות ביקורות מעורבות ברשת. עד כה מרוצה, תמורה גבוהה יחסית למחיר.

ראוי לומר שבאופן רשמי זה גם מבטל אחריות, ושאם הטלפון ממקום העבודה - במידה ויהיו בעיות, מאוד לא יאהבו שם את העובדה שבוצע רוט למכשיר. אם המכשיר מחו״ל, וגם כך אין לו ממש אחריות בארץ, אז אין שום מניעה לעשות זאת.

לא לדאוג, פשוט תוודא שכבל החשמל והhdmi מנותקים מהמכשיר לפני החיבור למחשב.

מעניין, תודה על הפירוט. עדין אני מעדיף ספיר

לא חומר פלסטי. זכוכית. Hardlex is a special proprietary crystal designed by Seiko to fill the gap between mineral glass and sapphire glass. It’s a special hardened glass that is much more scratch resistant than mineral glass and a lot more shatter resistant than sapphire crystal. Hardlex can be found on pretty much every single Seiko watch that is not using acrylic or sapphire crystal. Like mineral crystal, every scratch on it, is a permanent one. חומר פלסטי ניתן למצוא בהרבה שעונים זולים אך גם בשעוני יוקרה לדוגמא באומגה ספידמסטר האורגינלי עם השם היפה hesalite. היתרון הגדול שלו הוא שבאמת ניתן להעלים שריטות בו בלי שום מאמץ עם חומר בסגנון polywatch

קרוב לבלתי אפשרי / לא משתלם - hardlex היא סה"כ שם יפה לזכוכית מינרלית (אמנם באיכות מאוד גבוהה יחסית לזכוכית מינרלית). סביר להניח שיהיה יותר פשוט להחליף לאחת חדשה וכאן היתרון שלה לעומת זכוכית ספיר - היא יחסית זולה להחלפה.

ככה בזריקה מהראש: הטראקפד (והמחוות שבאות איתו), mission control, time machine, וירוסים/נוזקות, אינטגרציה עם אייפון / אייפד, כלים מתקדמים מובנים כמו ה-smart folders ו-automator, הכלים המובנים לעריכת תוכנות, סרטים ומוזיקה.

רק לגבי המחיר - החישוב לא לוקח בחשבון מכירה כיד שנייה. מקים (בדומה לכל מוצרי אפל) שומרים על ערך גבוה בהרבה ממקביליהם כיד שנייה. לכן, אם מחשבים מחיר רכישה פחות מחיר מכירה כיד שנייה סביר להניח שהמחיר הסופי יהיה דומה. בלי קשר - אם השימוש העיקרי הוא לוורד ואקסל ואין לו ניסיון קודם עם מחשבי מק (כלומר, הוא עוד לא במצב שקשה לו לחזור אחורה אל חלונות כמו הרבה משתמשי מק ותיקים) כנראה שמחשב חלונות תהיה בחירה טובה יותר כרגע. אני באופן אישי עובד המון עם תוכנות לחלונות והפרללס אצלי פתוח תמידית כשאני על מק ובכל זאת, בכל פעם שיש לי ברירה, אני עובד על מק. אבל אני כבר ״שרוף״, למרות שמאז שהתחלתי עם מק תמיד נאלצתי עבדתי על מק ופיסי במקביל - אחרי שמתרגלים לפינוקים של המק קשה מאוד לחזור אחורה כשהמחשב העיקרי הוא פי סי.

אייל - אני עובד כל הזמן עם כמה מערכות מקבילות ולכן לא ברורות כמה טענות שלך: 1. מאז 2005 (כמעט עשר שנים) אפל הפסיקה עם ה״רק כפתור אחד״. 2. הטראקפד במחשבים של אפל הוא שנות אור טוב יותר מכל מחשב אחר, גם אחרי שנים שמנסים לחקות אותו ואני כאמור עובד עם הרבה מחשבים מניסיונות החיקוי האלו. 3. כל מערכת שלעולם לא עבדת איתה דורשת הסתגלות. אך אפילו המעבר מחלונות למק הרבה יותר פשוט לדוגמא מהמעבר מחלונות 7 לחלונות 8, וככלל המערכת מאוד מאוד פשוטה להבנה ולעבודה איתה, על אחת כמה וכמה לאחר ״הדרכה בחנות״. וכמובן שלא הכל ורוד: 1. עדין יש תוכנות שאין להן תחליף אמיתי וראוי במק. כמעט כל משתמש מק מתקדם משתמש גם בחלונות במקביל, בין אם בבוט קאמפ ובין אם בתוכנת וירטואליזציה. זה אמנם רחוק מלהיות נורא, תוכנות הוירטאוליזציה הגיעו לרמה מאוד מאוד גבוהה ותוכנות החלונות שמותקנות משתלבות פשוט במק כאילו הן תוכנות נטיביות של מק, אבל לא יעזור כלום - הן לא וזה לא אידיאלי. 2. המחשבים יקרים יותר במעמד הרכישה.

כפי שנאמר פה כמה וכמה פעמים זה בלי שום ספק המונדיאל הכי טוב ב-24 שנים האחרונות, לא יכול להעיד להעיד על מונדיאלים קודמים לזה. המונדיאל הגרוע ביותר אגב, היה ב-2006. שלושה דברים ייחודיים למונדיאל הזה: 1. אני נהנה מכל משחק שאני רואה, גם של נבחרות "זניחות". 2. לא זוכר כל כך הרבה הפתעות אחת אחרי השניה. 3. הכי יפה שגם אם היה קצת קשה להצביע על פייבוריטית לפני תחילת המונדיאל, זה נהיה כמעט בלתי אפשרי עכשיו.

אני רכשתי לאחרונה בטיסה סוללה נטענת + ראוטר נייד ואני חייב לומר שזו אחת הרכישות הטובות שלי. המחיר היה בסביבות ה-100 דולר לזכרוני. לא זול אבל בתמורה מקבלים במכשיר אחד די קטן: 1. סוללת 5200mah 2. יכולת ליצור רשת אלחוטית בכל מקום 3. אפשרות לשתף אינטרנט קווי 4. אפשרות לשתף אינטרנט אלחוטי (ובכך להגדיל את הטווח ואת כמות האנשים שמחוברים לרשת) 5. אפשרות לחבר DOK או קשיח חיצוני ישירות אל הראוטר ובכך לגשת לקבצים מכל מכשיר ברשת (כולל סמארטפונים וטאבלטים). מדובר על המוצר הראשון שרואים כאן: https://www.lifetrons.ch/?lid=2#!3

אתם מתעקשים להתעקש .. המשלוח הזה כולל שירות שחרור ממכס. הוא לא מדבר בכלל עם המכס והמגע של החבילה איתו מתחיל רק אחרי השחרור עצמו. עד אז זה באחריות אמאזון שבאמצעות נציגים מקומיים (כנראה שירות של חברה מקומית בדומה לאלו שעובדות עבור dhl, ups ושירותים כמו מסטופ) משחררים את החבילה מהמכס ואז שולחים אליו. כמה מכס נגבה אם בכלל, זה לא מעניין אותו ולא קשור אליו. עריכה: אני רואה שניתן הסבר כמה שניות לפני שפירסמתי.. לא נורא.

בגירה - אתה לא צריך לחשב כלום, באמזון מופיע לך החישוב הסופי כולל מסים בארץ. אתה משלם לאמזון, ומשם אתה בראש שקט, הם דואגים לכל התשלומים שעלולים לצוץ. היתה תקופה שבאמזון US מכרו בשיטה הזו PS4 והם לקחו מסים לא נכונים (רק מע"מ) במקום מכס של 30% כפי שיש על קונסולות. מי שרכש כך הרוויח, גם אם אמזון נאלצה לשלם יותר, בלקוח זה לא פגע. לא לקח להם הרבה זמן והם הסירו את האפשרות למשלוח לארץ של ה-PS4, אולי בגלל זה.

הכל נכון, רק שפות״ש שם דגש במיוחד על מצלמה, ולכן ראוי להמליץ לו על המכשיר שיתן את המצלמה הטובה ביותר. ואגב, נא לא להכליל. אני מצלם כבר שנים עם DSLR למיניהם, ומאז האייפון 5S, השימוש שלי ב-DSLR הנוכחית ירד פלאים. לא, ברור שאין מה להשוות באיכות התמונה, אבל לראשונה יש טלפון שגם באור נמוך האיכות היא בפירוש מספיק טובה לרוב המקרים. זה לא המקרה לצערי עם ה-G2.

hwgeek - ניסינו כל מה שיש לאפליקציה המובנית להציע, ואז עברנו לאפליקציות צד שלישי. לא יעזור כלום, החיישן / מעבד התמונה / שקר כלשהו אחר לא מספיק טוב לצילום באור נמוך. על מנת לקבל תמונה טובה הוא חייב חשיפה ארוכה, ובשביל זה חייבים חצובה.

הקפצה קטנה בכדי לעדכן: רכשתי בגרמניה את ה-99% של לינדט. זה אמנם טיפ טיפה מר מדי בשבילי, אבל בהחלט הכיוון הנכון שאותו אני מחפש. אם זה היה רק עם טיפה יותר סוכר, הייתי מאוד מאושר. חייב למצוא שוקולד 95% או משהו בסגנון.

קצת באיחור, אבל שווה את התגובה. צריך לקחת מאוד מאוד בזהירות את הביקורות על איכות התמונה של המכשירים האלה. הבוחנים הרבה פעמים מתעלמים מסצנות ״עולם אמיתי״ וסתם להשוות גלריות תמונות או להאמין לבוחנים עלול מאוד מאוד להטעות. דוגמא מהחיים - זוג חברים חיפש מכשיר לאשה. היו לה כמה אופציות לבחור מהעבודה, ומה שהיה הכי חשוב לה הם המצלמה והסוללה. נשאלתי כמובן מה לבחור, זכרתי ש-G2 מצטיין בביקורות בשני התחומים האלו, אך בדקתי שוב ואכן - בכל ביקורת שראיתי בהחלט עושה רושם שהמצלמה שלו מאוד טובה. לא אמורה להיות פחות טובה מהאייפון 5S שלי, שמבחינתה לפחות היה הסטנדרט לתמונות. אממה, מסתבר שאמנם בצילומים באור יום הכל טוב ויפה. המכשיר מצלם מצויין, ועודף הפיקסלים אפילו הופך אותו לטוב יותר מהאייפון במקרים מסויימים, בזכות הקרופ העדיף שניתן לעשות. ושוב אממה, צילומי אור יום זה רק חלק מהצילומים. במקרה שלהם, זה אפילו רק חלק קטן מהצילומים. הסתובבנו בשעות הערב והיא ניסתה לצלם. מסתבר שפשוט בלתי אפשרי להוציא תמונה נורמלית עם ה-G2 באור נמוך. מעבר לכך שכל הצילום הופך להיות איטי בצורה בלתי נסבלת, התמונות או מטושטשות (כי התריס נפתח לזמן ארוך) או חשוכות (אם הוא נפתח לזמן קצר). ניסיון שימוש בפלאש גרם למצולמים להראות כמו רוחות רפאים. האייפון כמובן מצטיין הסצנות האלו, ובלי שום בעיה מוציא תמונות מעולות, עם או בלי פלאש. אז במקרה הזה פשוט שלחתי להם את התמונות. כשהם לבד - זו כבר בעיה. חזרתי לביקורות - שוב, הכל נראה טוב ויפה. אפילו באור נמוך, המבקרים רושמים שהמכשיר בהחלט טוב והתמונות שהם הוציאו נראות לא רע בכלל. מסתבר, שבמבחנים האלו, כדי לשמור על אחידות בין מכשירים שונים הם משתמשים בחצובה. ברור שאז, יחד עם חשיפה ארוכה מתקבלת תמונה סבירה. אבל ברור גם לכולם, שכל הקטע בסמארטפון זה הגמישות, ואף אחד לא סוחב איתו חצובה כדי לצלם בסמארטפון.. בקיצור - אחרי כל הקשקוש שלי, כל מה שאני אומר זה שתנסה לקחת מכשיר ולבדוק בעצמך כל מיני מצבים. או שתחקור לעומק משתמש במכשיר. כי עד שניסיתי בעצמי, ראיתי רק דברים טובים עליו. ברגע שרשמתי את התלונה הזו בפייסבוק, פתאום כל בעלי המכשיר שלא היתה להם מילה אחת רעה להגיד עליו מסכימים ואומרים שזה באמת הנקודה החלשה שלו.. תודה, באמת.

את מחיר הרכב עצמו ניתן לראות באתר של אוויס. אני לא זוכר בדיוק, כי התשלום הסופי כלל את כל הקילומטראז' שעשיתי מעבר למחיר. 200 ק"מ ליום בלבד כלולים במחיר. אין שום סיכוי לא לחרוג מזה, והקנס על חריגה יקר - יורו לכל ק"מ. אני עשיתי 1000 ק"מ בשלושה ימים ולכן הוספתי 400 יורו. שווה כל סנט. הדלק עולה כמו בארץ, והצריכה לא מאוד מוגזמת (בעיקר בזכות ריבוי הקטעים שבהם יש הגבלת מהירות...). אגב, הם היו מאוד נחמדים, ומאוד לא קפדנים. כשקיבלתי את הרכב סרקתי אותו מכל פינה עם פנס של האייפון, ומצאתי פה ושם שריטות קטנטנות (למרות שהוא היה חדש - 3500 ק"מ בלבד) שטרחתי לסמן ולדווח. כשמסרתי את הרכב, הנציג עשה סיבוב די חפיף רק לוודא שאין מכות רציניות. הופתעתי לטובה.

זה התחיל בהחלטה של רגע. יש נסיעה עסקית לגרמניה, צריך לשלב פה משהו מוטורי. הכיוון בהתחלה היה כמה סיבובים בנורבורינג, חוויה זה בטוח, אבל גם קצת בעייתי. אני לבד, בלי עוד מלווה במסלול שעמוס בתאונות, ופציעה זה לא משהו שאני יכול להרשות לעצמי בנסיעה הזו. שוכרים רכב בכל מקרה, יש אוטובאנים, למה לא ללכת על חלום ישן ולשכור מכונית על? שיטוט קצר באינטרנט כולל קריאה של הפוסט המעולה של האדריכל ובמהרה הוזמנה פורשה 911 שתחכה בשדה התעופה בפרנקפורט. לא הצלחתי לברר איזו 911 בדיוק תגיע, הנחתי שזו תהיה הפשוטה ביותר - 911 ידנית. הופתעתי לגלות שזו דווקא קאררה 4S עם גיר ה-PDK המפורסם. מצד אחד אכזבה קלה, כי התחשק לי להרגיש את ה-911 הקלאסית, הנעה אחורית, גיר ידני אבל מצד שני מי אני שיתלונן על דגם משופר: 400 כ"ס 0-100 ב-4.1 שניות מהירות מקסימלית של 297 קמ"ש כל זה עם הנעה כפולה ואחיזה חלומית.... הגרמנים לא מבינים במכוניות. אפשר לספור על כף יד אחת בלבד את כמות הפאביות שפגשתי בכבישים. מעבר לזה, הרכב המכוניות בסה"כ די דומה למה שיש אצלנו רק משודרג. פחות או יותר אותו מספר של רכבי סופר מיני - אבל המון סדרה 1, A/B קלאס או A1/A3. פחות או יותר אותו מספר של קומפקטיות - אבל בעיקר צרפתיות / גרמניות, אותו מספר של מכוניות משפחתיות גדולות או מנהלים רק שהם בעיקר דגמי הביניים של BMW/MERC/AUDI. תרבות הנהיגה שלהם די מדהימה. אני רגיל לנהיגה בישראל ובארה"ב, שזה פחות או יותר אותו ח*א, רק עם אדיבות יותר בארה"ב. הגרמנים באמת יודעים לנהוג. נסיעה באוטובאנים היא תענוג, הנתיב הימני מלא ובדר"כ השמאלי ריק. נדיר לראות מישהו שמנסה לעקוף מימין, ונדיר יותר לראות מישהו שמתנחל בשמאל. למעט בקטעים מסויימים גם נדיר לראות את תסמונת הנתיב האמצעי. תענוג לראות כבישים עם 3 מסלולים ומעלה שבהם הנתיב הימני הוא לא המהיר ביותר.... למי שמתכנן לנסוע, חשוב להכיר את החוקים. זה נשמע טריוויאלי, אבל אני בטוח שרבים נוסעים ונוהגים מבלי לדעת לדוגמא (שכמו בהרבה מדינות בעולם) כשיש לך רמזור ירוק לפנייה שמאלה, גם לבאים ממולך יש ירוק ישר, ואלא אם יש לך חץ על הרמזור, אתה צריך לתת להם זכות קדימה. הרכב עצמו מדהים, התאהבתי. האיכות מורגשת מהרגע הראשון כשמתיישבים ברכב. כל מה שנוגעים בו מרגיש כמו שצריך ברכב שכזה. לקח לי קצת זמן, ומצאתי פה ושם קצת פלסטיקה שנראית ומרגישה כאילו נלקחה מאיזו משפחטומטית יפנית. אך זה די זניח. ממשק המערכת ושליטת הנהג הם הטובים ביותר שיצא לי לראות. נקודה. הרבה יותר טובים מה-MMI של AUDI והרבה יותר טובים מה-i-DRIVE של BMW. חוץ מהידית של הבקרת שיוט שמתנהגת די מוזר, שאר המערכת פשוטה ומאוד מאוד נוחה לתפעול. המתלים נוקשים אפילו במצב רגיל, המושבים לא רכים אך מאוד נוחים ותומכים. גם אחרי נסיעה רצופה של כמה שעות, אין כאבי גב, אין תחושת עייפות, ולמרות שמרגישים כל מהמורה קטנה (אפילו בכבישים המעולים שלהם) הנסיעה עוברת בקלות. הגיר מעולה. מלבד המסורת, אין שום סיבה אמיתית לגיר ידני. ה-PDK הזה עם שבעת ההילוכים והמצמד הכפול, עושה עבודה מדהימה. לא מרגישים החלפות הילוכים, השליטה הידנית נוחה אם מתעקשים, אבל השליטה האוטומטית פשוט מעולה. ההגה מעט מאכזב. הוא מאוד נוקשה מצד אחד, אבל ציפיתי להרבה יותר תחושה של הכביש. אין מספיק פידבק לטעמי, ואם אני מתעקש למצוא נקודה חלשה בהתנהגות הרכב, זה ההגה. ולעיקר, הנהיגה. במצב רגיל, הוא מתנהג כמו רכב רגיל. המצערת כבדה, מאוד לא רגישה (אפילו הייתי אומר שהיה ניתן להוסיף קצת רגישות), וכל עוד לא סוחטים את הדוושה הרכב מתנהל לאיטו כאילו היה אחרון המשפחטומטיות. במצב ספורט וספורט פלוס (מצב ייחודי לגיר ה-PDK) הרכב נהייה פורשה. המצערת הופכת לרגישה וכל לחיצה קטנה מזניקה את הרכב קדימה. בנוסף לאלו ניתן להפעיל ולכבות בנפרד מצב שלדת ספורט (מתלים ובולמים מוקשחים), להעלות את הספויילר האחורי, להפעיל רעש אגזוז חזק ולבטל את בקרת האחיזה. מילה על האחיזה, היא מטורפת. גם אם מבטלים את בקרת האחיזה, היא נשארת מטורפת. ההנעה הכפולה, מרכז הכובד הנמוך, מיקום המנוע וכו' הופכים את הרכב ליציב בצורה בלתי רגילה. גם כשמצמידים את הדוושה לרצפה אין שום תחושה של איבוד שליטה. מכוונים את ההגה לאן שרוצים, הרכב כבר ידאג להגיע לשם. הכח זמין בכל עת. זה כאילו בכלל לא משנה אם נוסעים על 50 קמ"ש, 150 קמ"ש או 250 קמ"ש. סחיטה של הדוושה והרכב מזנק קדימה. האוטובאן לא כ"כ חופשי כפי שנהוג לחשוב. מגבלת המהירות בהחלט קיימת בלא מעט קטעים, גם כשיש עבודות בכביש וגם בקטעים עם הרבה יציאות או התחברויות לכבישים נוספים. הגרמנים לרוב מצייתים למהירות הרשומה, ולמרות שלא נתקלתי בניידת אחת באוטובאן, מצלמות כן ראיתי פה ושם ואין ספק שהם לוקחים את זה ברצינות. גם בקטעים הלא מוגבלים, לרוב יש עומס מסויים שלא מאפשר מהירות בלתי מוגבלת. אז בהתחלה קצת מלהיב לשייט ב-200 קמ"ש, אבל מהר מאוד מתרגלים וגם נסיעה ב-220 קמ"ש יכולה לגרום לפיהוק. תיזמנתי את הנסיעות שלי ככל שניתן לשעות ריקות יחסית, ועדין לא נמחק החיוך מאותם רגעים בהם יכולתי למשוך את הרכב כמעט עד למגבלות המעטות שלו. איך אני מסכם? חוויה, ולא אחת שתהיה חד פעמית. זה לא רכב שהייתי רוכש בארץ, ולמעשה לא רכב שהייתי רוכש בשום מקום מלבד גרמניה (אלא אם יש מסלול קרוב שאפשר לנצל בו את הרכב לפחות אחת לשבוע). במקומותינו אני מעדיף את ה-Q5 שלי. זה בהחלט רכב שאני ארצה לחזור אליו בכל הזדמנות שתהיה לי במקום שניתן לנצל אותו. שווה לפתח עסקים בגרמניה רק בשביל זה...