locomotive

הכותרת הכי חזקה שהייתה כאן בשנים האחרונות

הופעה מעולה, ללכת בלי לחשוב פעמיים.

:lol:

אני נרגע עם השנים...כן... אבל סטיקר פגום על היונדאי טוסון שאין לי זה מבחינתי הקו הבורדו.

קבוצה שנכון להיום מונה 116637 איש...נראה שהם מאשרים כל מי שיש לו קליק ימני תקין בעכבר . הצטרפתי עם ה1000 הראשונים, כשהגיע ל2500 כבר עשיתי 'אנפאלו'. נכנסתי לפני כמה חודשים והרגשתי באזור זמן אחר פתאום מושגים של : מנכלית, צודקת, יורש, יורשת... אף אחד שם לא פגום, כולם סאחים שבא למות.

לא פשוט כלל, היה חזק.

לקחו אותי לחדר בריחה. איזה סאחי.

שלומית מלכה עם טורבו אולי.

אני מאזין ל dua lipa בסתר... מעבר לזה שהיא פצצה היא אחלה זמרת.

אני חושב שיש כאן שגיאה קטנה, הכוונה במשפט שרשמת היא שנוח היה צריך דרבון תמידי מה'. כלומר, לבדו הוא לא עשה כלום. הוא תמיד היה צריך את הדחיפה הזו. הרבה דמויות אחרות ניתן לומר שהתהלכו לצידו למשל חנוך . נוח היה ברירת מחדל, בעצמו לא היה צדיק גדול אבל לעומת סביבתו נחשב לעילוי.

כנראה שתפילה משנה את המתפלל וגורמת לו להכיל ולהתמודד עם המצב הקיים, ולא בהכרח משנה מצב. כמובן שזו סתם מחשבה שרצה לי בראש, אינני חושב שהאמונה הופכת את האל לדמות אקטיבית בחייו של מאמין. הייתי רוצה לחשוב כך אבל אני לא לגמרי נמצא בדעה הזו. גם התורה עצמה עוסקת ארוכות במצוות ואורח חיים, כלומר נותנת לך הוראות יצרן וסע לדרך. "אם יש בעיה תתקשר ואני אגיד לך מה אתה צריך לתקן בעצמך".

חמורבי מזוהה גם בידי חז"ל וגם בידי חוקרים רבים בתור הדמות המקראית 'עבר'.

במניין השנים ההתייחסות היא לאדם הראשון ולא לעולם עצמו. ששת "ימי" המעשה אינם נכללים.

שאלת כאן מס' שאלות די עמוקות. אני לא יודע כל כך איך להגיב אבל אנסה לשפוך את המילים ואולי בינהם יהיה ניתן לדוג את התשובה. גדלתי בסביבה מעט מורכבת, כלומר, בבית הגרעיני הכל היה רגיל כפי שציינתי בהודעה הקודמת איש מן ההורים לא משך לשום כיוון. אך במשפחה היותר מורחבת (דודים,סבים,סבתות ושות') המצב היה שונה. המשפחה של אבא, אשר רובם חיים כאן בארץ, הם חרדים או בעלי תשובה . בזמן שמשפחתה של אימי אשר כולם חיים בחו"ל חלקם מוסלמים אדוקים. כך שגדלתי בתוך קונטרסט די רציני מהבחינה הזו . למעשה לא ידעתי שאיני יהודי עד גיל 16 במשרד הפנים (כן, לא חיברתי את הנקודות ולא ידעתי שיהדות היא לפי האימא) . לא ייחסתי חשיבות לה' כלל אך כן הכרתי בקיומה הלא משמעותי בעיניי ולא היה לכך שום משקל בחיי כמתבגר ולאחר מכן בשנות העשרים לחיי וגם מאוחר יותר. לגבי תובנות שהגעתי אליהם...התובנה היחידה שהגעתי אליה ב4 השנים האחרונות בהם אני לומד היא שכל התשובות נכונות. כולם צודקים, והכל בעיניי המתבונן. בעיניי אני יכול לראות את אותו העולם בן 4.5 מיליארד שנים וגם בן 5778 שנים, הראייה שלי היא לא יותר מוטעית או יותר נכונה מאשר של הזולת. וזה מה שאני מעביר לילדים שלי.

אני מקווה שלא ציפית לתשובה בומבסטית כי באמת שאין כזו. הרגע המדובר הוא שיחה עם אדם מסויים, לא דתי, שיחה מאוד ארוכה אל תוך הלילה. פרטי השיחה אעדיף לשמור, אבל בהחלט בסופו של עניין הרגשתי את האור הזה שמדברים עליו.

למרות שהשרשור סטה לפסים של דת vs מדע אני אנסה לכתוב אל מהות פתיחת השרשור, אז אם רוצים לקטלג אותי כפי הנראה שאהיה בצד 'המתחזקים', 'השבים בתשובה', למרות שגם לי עד היום הקטלוג נראה מוזר ואפילו לא מתאים. אני סה"כ אדם שמנסה למצוא את האיזון המדוייק בין גשמיות לרוחניות (איך זה בתור הגדרה?) אז פעם הייתי אדם נורמלי (ככל שניתן לקרוא לו כך), והמעבר או יותר נכון הכניסה לרוחניות נעשתה די במכה. לא חוויתי אירוע טראומתי או משהו בסגנון אבל אני כן זוכר את הרגע המדוייק שבו התפיסה שלי השתנתה . זה היה כמעט לפני 4 שנים. מאז התחלתי לדשדש סביב היהדות (כי עד לפני כן באמת שלא היה לי שום ידע בנושא בכלל) הלכתי למספר הרצאות האזנתי למספר שיעורים וכך ב3 השנים הבאות מצאתי עצמי נכנס לעניין בצעדים קטנים. בשנה האחרונה לקחתי עוד צעד קטן קדימה והתחלתי בהליך גיור(רק אבי יהודי), אני מוצא המון עניין בשיעורים ונהנה מהתהליך מאוד. לא בכל יום כהן מתגייר. גדלתי בבית נטול אלמנטים של דת בעיקר בגלל העובדה שאבא היה סוג של אתאיסט ואימא רק החזיקה אמונה בישות עליונה אך בעיקרון הייתה חילונית למהדרין. בעצם הייתה מזוזה תלויה על המשקוף אבל זהו.. (BA MA MEZOZA ZEO). כתבתי הרבה ומחקתי, אחרי הכל זו ההודעה הכי ארוכה שכתבתי בפורום בשנים האחרונות (:

אז כל המטרה של השרשור היא למצוא חיסון נגד כניסה לדת וכל הסיפורים שאתה מעוניין לשמוע הם כדי ללמוד איך לא ליפול לשם. אוקיי.

איבדת אותי אחרי "המקסים". בן כמה אתה אדוני?!

אם כבר התחלנו להמציא שמות מקצוע אז אני מציע -"הדודאי".

לא לפני ששמרת טיפה מדמם על תבנית זכוכית

שנתיים ו10 חודשים נקי מטחורים. אלחמדואללה! אני רוצה מידבר רק איתך אני רוצה מידבר רק איתך

אגב, גם אני נדדתי בעולמות שבין הפנדר לגיבסון, מצאתי מקום טוב באמצע בgretsch. הילדה הייתה עפה על העיצוב (אני מאמין) ומבחינת תקציב יש דגמים שעונים על הציפיות. + זה שונה בנוף העירוני. אני רוצה לחזור לאיקאה, יש להם אחלה שטיחים לסלון.

אין על הכוורת של איקאה

המעבר הדרמטי לסובארו אימפרזה ניו אייג' 2005 העניק לי שיעור לחיים. מתישהו אתה מתגבר על הפדיחה ומבין שזה ממש לא נורא להיות עני. ואם לא די בכך, הוספתי גם מערכת אודיו עם כניסת אוקס ויואסבי שקניתי ב54 שקל באיביי. סה"כ לא נורא בכלל. רוצים לדעת מניין האנגלית שלי?