falou

@saar5555 - מקשר גם אותך כי עשית לייק לשאלה אני שאלתי על רווח גולמי. זו לא אותה שאלה. הקביעה שלי לגבי חברות הסלולר הייתה לגבי רווח נקי. איך יודעים אם רווח נקי הוא מוגזם? קודם כל, כבר יש לנו ידע היסטורי ואנחנו יודעים שהמחיר על הסלולרי היה מוגזם, לפי השיעור בו הוא נחתך... לא חכמה. יש כלים לשערך האם רווח נקי הוא מוגזם, למשל, רווחיות מול מחזור, השוואה לעסקים מקבילים בשווקים אחרים (תוך נטרול גורמים מבדילים), השוואה למוצרים/שווקים דומים וכו׳. בעבר בדקתי את רווחי היבואניות הבורסאיות, והרווח הנקי היה לא מי יודע כמה... לא יודע איך זה היום. ואני בטח לא יודע אם 50% גולמי זה טוב או זה רע אני לא יודע מה נכלל בדוחות הסלולר כעלות גולמית, אבל בתעשיית תקשורת, כמו גם בתוכנה, ההוצאה הגולמית השולית היא לרב נמוכות עד אפסיות, והתמחור יותר בעייתי. למשל, למה סלולרים יפנים זולים יותר, עם חומרה עדיפה, לעיתים? כי גוגל/סמסונג/אפל נותנים יותר עדכונים ותמיכה לאורך יותר זמן, וזו עלות שצריך לתמחר במוצר. עלות שהיא לא שולית (כלומר, לא עולה עם מכירת עוד מכשיר. לא שולית במובן ׳זניחה׳). אתה יודע, קשה לדעת מה הביצה ומה התרנגולת. פעם לא היה שירות עצמי באינטרנט, אנשים לא ידעו להשתמש בסלולרי, היה צורך בהדרכה אנושית, לא הייתה מעבדה תחת כל עץ רענן, אולי גם המכירה עבדה טוב יותר פנים אל פנים וכו׳. יש הרבה סיבות. אולי זה גם באמת לא היה נחוץ ולקחו מודל שירות לא אידיאלי. לא יודע. העובדה היא, כשאתה מרוויח מעולה, אין תמריץ יורת מדי להתייעל. לא בהתחלה. כלומר, העלות השולית כן, אבל היית צריך לתמחר את ההשקעה הגדולה מאוד בתשתיות פיסיות. תמחור לפי דקות היה מקובל עוד מהטלפון הקווי. בתעשיית שירותי המחשב, למשל (וכן, היו כאלו עוד לפני שהמציאו מושג חדש ״SAAS״), היו מחייבים לקוחות לפי דקות CPU, כדרך לתממחר את העלות הגבוהה של החומרה. כלומר, תומחר כך כי זה היה הסטנדרט. דרך אגב, גם אז הפגינו הישראלים ביקוש קשיח להפליא. ישראלי ממוצע דיבר בסלולרי בניינטיז פי 4 מהאמריקאי. ושילם. אנחנו אומה של קשקשנים. נכון. בגלל זה אני מחכה למי שיציע דרך להוריד מחירים בשוק הרכב, כי פיקוח על מחירים זו לא שיטה טובה. אבל כחלון כיפ, אותם הרבה הרבה יותר מהורדת חסמים, הוא הכריח אותם לפתוח את התשתית שלהם למתחרים, בתעריף נתון. עם שלושה חדרים וחדר שרתים ליד, פתאום הפכת להיות ספק סלולרי, בלי שצריך טכנאי אחד לשלוח לאנטנות... על פניו, קצת לא פייר... אבל המדינה אמרה, נתתי לכם זיכיונות. אתם השקעתם. סבבה. כבר הרווחתם על זה מספיק, עכשיו אני מחלקת מחדש את העוגה לפי כללים חדשים. לגיטימי. כמו שאני אומר תמיד, אין שוק חופשי. שומדבר לא מתארגן לבד בסביבה חופשית. חופש היה בסוריה במלחמת האזרחים... שוק זה דבר מנוהל לפי כללים, ומידי פעם צריך לרענן אותם, כדי שהמשחק יהיה הוגן וכדאי. ברור שאין בוננזה בשוק הרכב כמו שהיה בסלולר. וכאמור, עוד אף אחד לא הציע איך להוריד את מחירי הרכב החדש. לי אין רעיון. אני חושב רק שצריך לפרק את שוק החלפים והשירות. ליבואנים לא יהיה מונופול דה פקטו על מכירת חלפים ולא יהיה להם מוסך מרכזי והם לא יחליטו מי מורשה ומי לא מורשה. יש לי חורים ברעיון, לא קטנים, אבל זה בגדול.

באייטיז רכב מסחרי, עם פטור ממס לעסקים, הוגדר לפי הגובה, והצמד היו גבוהות מספיק, מה שגרם לרבים לקנות אותן. לא בטוח שבשורה התחתונה היה חיסכון, אבל במדבר המוטורי שהייתה אז ישראל, הן נחשבו למשהו נחשק.

כפי שנכתב, זו לא תקנה לרכבים. אז אחרי שארה״ב והאיחוד האירופי לא מחייבים בחקיקה לספק חלפים... ובדקתי, גם בריטניה לא. אז עם מה נשארנו אחרי ההצהרה ״בכל העולם וגו׳״? נ.ב. באמת ששאלתי לא היה לי מושג, אבל זה מחזק את הרעיון שלדעתי הוא נכון, להפריד את היבואנים מהשירות והאחזקה.

בתמנע יש שבילים נחמדים אזור עוטף עזה (בארי) היה עשיר בסינגלים לא קשים, אלא אתה מחליט לטוס אותם. מקווה שיחזרו לפעילות ביום מן הימים. באמת שלא חסר בכל אזור בארץ.

ממש לא. כלומר, @oryo יכול, גם עם אופני ילדים, אבל בתמונה השנייה יש ירידה טכנית. אתה פשוט לא רואה טוב עומק בתמונה... והיא הרבה יותר קשה מהאחרות. אם אין קטעים ארוכים כאלה, אפשר מקסימום לוותר על האגו ולרדת ברגל. גם לא. יש ויש. הסינגלים בפארק קנדה לא פשוטים. גם בפארק בריטניה יש מקטעים מעניינים בירידה, אבל את קנדה אני לא הייתי מסוגל לעשות עם אופני XC בכלל. השאר שניסיתי אפשר עם אופני XC, אבל בחלקם כבר צריך לדעת לרכוב ממש, או להיות יותר זהיר. גם בריש לקיש הזורם יש קטעים, ובטח באחרים שניסיתי. גם בבן שמן יש ויש. כאמור, תלוי ברוכב. גם את הרצל בבן שמן, סינגל המתחילים, העדפתי לעשות עם אופני הטרייל שלי. יותר שעשועים, יותר אומץ לקפוץ קצת. כאמור גם, יש גם העדפה אישית.

וואללה? מצאתי דווקא שלא. אני אבדוק שוב יותר מאוחר.

סבבה. אז בעולם יש סטנדרטים, אבל אין חובה בחוק. יענו, משאירים לכוחות השוק לנהל את זה. הוא שטענתי. וזה רחוק ממה שכתבת, שהמדינות מחייבות את היצרנים וכו'. https://www.nhtsa.gov/interpretations/timereplcepartpollak12-03

בדקתי. לא מצאתי.

וואללה?! בארה"ב? בריטניה?

אני רק שאלה. ונשאלת השאלה, למה שלא יירצו למכור לך משאבת מים? או למה שהמוסך שלך לא ישיג לך אחת לפי הצורך? באמת צריך מלאי חלקים זמין בארץ עצמה? לרגולציה יש עלות ולעלות יש מחיר. בכל מקרה, כן, אני חושב שצריך להפריד בין היבואן לשירות, אבל במקביל צריך לשחרר אותו מהמחוייבות לתת את השירות זה.

לא קשור. מהדברים שקורים כל הזמן. בגלל זה רצוי לדעת אחזקה בסיסית. הבעיה בשרשרת יכולה להיות כל מיני דברים. מהתיאור שלך יכול להיות שהאוזן שמחברת את המעביר לשלדה לא מיושרת. קורה. [בגלל שרוכבים שטח מחזיקים אוזן ספייר, כי אחרת הפתרון הוא להוציא את המעביר, לקצר את השרשרת ולהפוך את האופניים לסינגל ספיד. לא כיף]. אבל לפני זה תוודא שהגלגל האחורי באמת יושב ישר. תהדק את הידית השחרור של הגלגל האחורי כשהאופניים עומדים ואתה לוחץ קלות על המושב. אפשרות אחרת, שהחישוק התעקם בתהליך התיקון. אבל זה באמת לא קשור לאופניים. אופניים זה לא רכב, דברים יוצאים מאיזון בעקבות רכיבה, זה חלק מהחיים. נ.ב. עוד משהו, יכול להיות שהמעביר יצא לגמרי מכיוון (נראה לי פחות סביר, אולי בגלל שלא קרה לי אף פעם...). נ.ב.נ, כדי ליישר אוזן/מעביר צריך מדיד ייעודי שיש בחנות...

מספיק גבוה ל-מי? קח לדוגמא את סמלת. שייכת לאיש עסקים רב נכסים. בפורטפוליו שלו היא זניחה. נתן לבן שלו לנהל אותה. נורא מעניין אותו למקסם שם רווחים? לא בטוח. אני חושב, ואין לי איזה בסיס עובדתי מוצק לעניין רק רושם מפעם שחקרתי את זה קצת, שהשוק באמת לא מאוד תחרותי, ויבואני הרכב מתנהלים בחוסר יעילות תמידי. הם נהנים מביקוש קשיח (עיקר העניין) והעדר תחרות ממשית על מחיר (נעזוב כרגע למה), גם על מכירת רכב חדש וגם על טיפולים. עכשיו אולי נוצרה להם בעיה של עודפי מלאי, אבל נראה מה זה יעשה. בתקופות של חוסר במלאי (קורונה), הם דווקא העלו רווחיות (ירידה בהיצע אצל כולם גרר עליית מחירים). גם הצרכן הישראלי, כמו שכתבתי, מאוד לא רציונאלי. המוצר יקר והוא קונה, שלא לצורך אמיתי.

כי אני לא עובד אצלך. כמו שכתבתי, אתה יכול פשוט לכתוב "הבנתי. תודה" בטח. אתה רואה את זה כל הזמן, כשהזמנים קשים רצים לקצץ במה שיכולים. טבע אנושי.

אתה אמרת שזו הוכחה לרווחי יתר. יענו, זה הרבה. אני לא בטוח אם זה הרבה או מעט לא מדויק. אם הם בשוק לא תחרותי, כמו שאתה טוען, אז הם יכולים להתנהל באופן לא יעיל, כמו חברות הסלולרי לפני ירידת המחירים, ולספוג עלויות לא מחויבות המציאות, מתוך הרגל. כלומר, הם יכולים להרוויח יותר, אבל בגלל שאין אילוץ, לא טורחים.

לא מדוייק. במקרה שהרכב בבונדד, מס הקנייה מועבר למדינה ע"י היבואן אחרי השלמת עסקת הרכישה. אם הקונה קנה ב-36 תשלומים, למשל, היבואן עדיין מעביר את מלא שווי המס ברגע השחרור. זה עליו. מבחינת רישומי רווח והפסד - זה היינו הך. מבחינה תזרימית, לא. כל הסיפור של הבונדד נועד להקל על התזרים של היבואנים, ונותן להם גרייס של שנה להחזיק רכב במלאי, בלי שצריך לשלם עליו מס. לאחר שעברה שנה, והרכב צריך להרשם, היבואן הופך בעצמו לקונה (או שמוצא חברת ליסינג שתקנה), מוציא את הרכב מהבונדד ומשלם את המס. זו הוצאה, ברור. זו הוצאה שהיא חלק מעלות הרכב, כמשלמים אותה כשהוא "נכנס לארץ", ללא תלות מי הצרכן (היבואן עצמו, חברת ליסינג, פרטי) - ומשולמת ע"י היבואן. אם יש לו עסקת מכירה כנגד זה, טוב לו. אם לא... פחות. כמו שהסברתי, זה לא כ"כ פשוט, זה תלוי ביכולת של היבואן למכור את הרכב בתוך פחות משנה. אבל זרמתי... 50% זה הרבה או מעט?

הרגולטור לא הכריח להוריד מחירים. אבל ברור שהתלונות על כשל שוק צריך לגלגל לפתח הרגולטור ולא לפתחם של העסקים. זה הרגולטור שקובע את הכללים. אני התייחסתי לגרסה הלא מוגדשת, וכאשר בחרו לא ידעו להגיד אם יש בעיה. בוא, גם אם צריך להחליף מנוע, הרכב עלה חצי מקורולה. ועדיין הרב קונה קורולה. טענתי היא, לא קונים רכבים בארץ כאילו זה מוצר בסיסי. את זה קונים קוני רכב משומש. קוני רכב חדש קונים פינוקים במחיר מחיר. מכוניות זולות, דלות אבזור, לא נמכרו טוב בארץ, והדוגמא שלי של רוכשת הוולבו היא קלאסית. מצאתי משהו?! רק לקחת בדיוק את התקופה ששוק הרכב התנהל מהותית שונה, בגלל המדינה וכלליה. לזה אתה קורא "משהו"? אתה יודע מה היה היצע הרכבים אז, לצרכן הפרטי? זוכר איך כולם התכנסו לרכב שעולה 120 אלף בדיוק, אבל מכרו אותו רק לליסינג, והדגמים לפרטיים עלו הרבה יותר? לך הייתה ליסינג לשעבר, כל תלונה שיכלו לטעון אז לגבי קרטליזציה של שוק הרכב - הייתה הנכונה ביותר. שוק הרכב עד 2010 ומ-2010, שונה מהותית. אתה יכול לכתוב, "הבנתי. צודק. דוגמא לא טובה", במקום לנסות להציג את הטיעון שלי כמתחכם. גבי רכבים בסיסיים שלא נמכרו, קיבלת שתי דוגמאות.

אנחנו מדברים על תקופת החגיגה של שווי שימוש אפסי לרכב חברה. עיוות שוק (שלא לאמר שחיתות) יוצא דופן (שלא לאמר שערורייתי). כל מה שאומרים היום, על סבסוד צולב בין חברות הרכב לליסינג, היה אז לגמרי נכון, ובענק. אבל דברים השתנו.

סיטרואן קקטוס בסיסית עלתה בערך חצי מקורולה. מספיק פער? כמה מכרו?

ברור. סיפור. לפני כמה זמן יוצרת ידידה קשר, רוצה לקנות וולבו EX30 כי יש "הנחה שווה" דרך חבר. הסינוור הוא מההנחה, כמובן. לא עוזר שמסביר "שהנחה" לא אומר כלום, משווים לאלטרנטיבה כדי לבדוק ערך, ושאין פה הנחה, יש ירידה לשווי השוק של רכב שתומחר יקר מדי. כולה דלוקה על האוטו. כמובן שמספרת סיפורים למה צריך את הגירסה היותר מאובזרת. זה עדיין פאקינג 184 אלף ש"ח, לרווקה, עם משכורת מכובדת, אבל... 184 אלף ש"ח. אבל מחשבת חיסכון בטיפולים וחיסכון בדלק, לקזז מעלות הביטוח עדיין. 184 אלף ש"ח מה יש לה היום? איביזה בת 4 עם ... 28 אלף ק"מ (כן, הייתה גם קורונה וזה) אבל "תיכף תתחיל לעשות בעיות" שורה תחתונה: אמרתי לה שתישאר עם האוטו שלה ותבזבז את הכסף על חופשות. ככה אנשים קונים מכוניות בארץ. לא צריכה בסיסית ולא נעליים.

צודק אבל בו נראה את שוק הרכב. מהנתונים של אוטומקס היותר מעניין, לדעתי, הוא העלות הנמוכה של הרכב הסיני, ושולי הרווח הגולמי עליו. זו אינדיקציה (לא וודאית, בוודאי) שהעובדה שמחיר הסיניות יישר קו עם מחירי המתחרים אומר שהעובדה שיש טכנולוגיה חדשה ויצרנים חדשים, שמוכרים רכבים יותר בזול, לא ירדה אל הצרכן כהוזלה. חלק מזה נובע מכך שבעצם רכישת חשמלית הלקוח כבר רואה אצלו הוזלה בעלויות (בטח אם הוא מקבל רכב חברה, ואז גם אין לו את הסיכון של רכישת רכב חדש מיצרן לא מוכר). אין דלק, אין טיפולים, תפיסה של אין תקלות... בנוסף, יש הנחת מס, שתמיד משחקת בהיצע והביקוש של שוק הרכב. מה ייקרה כשהרכבים החשמליים יפסיקו להנות מהטבת המס (או שזו תקטן), התחרות תעלה ויהיה פיתוי לשחקנים להוריד מחיר ולהתחרות? נחייה ונראה. דרך אגב, לכל אלו שקוראים לרכב "מוצר בסיסי", אתם יודעים לתת דוגמא מוצלחת לדגם שהוא תחבורה בסיסית שהפך להיט מכירות בישראל, עבור אלו שרק רוצים להגיע מ-א' ל-ב'? האם מישהו מוכן, עבור היכולת הבסיסית להתנייד עם רכב, לוותר על מסך מולטימדיה? לנהוג בידני?

זה לא בדיוק ככה... חברות הסלולר היו צריכות בהתחלה להשקיע הון בתשתיות פיסיות ופריסה של אנטנות. בנוסף, כל מרכזי השירות נסגרו והתמיכה עברה לאינטרנט. זה לא משהו שיכולת לעשות, נגיד, 10 שנים קודם. זאת אומרת, כשהפסיקו את החגיגה, חברות הסלולר בעצמן היו לא יעילות בניהול המשאבים שלהן, אבל זה מה שקורה שהרווח גבוה. אין תמריץ להשתפר. מה שקרה בסלולר זה שהטכנולוגיה השתנתה, השוק השתנה, מבנה העלויות השתנה וכו', והיו צריכים לעשות התאמות ברגלוציה. ועשו. דרך אגב, התשלום בישראל על סלולר הוא הכי נמוך שאני מכיר בעולם המערבי... עכשיו, אני לא אומר שחברות הסלולר לא חגגו שנים עם רווחים גבוהים שנשענו על תמחור שהתקבע מזמנים שמבנה העלויות היה אחר, אבל זו בטח לא דוגמא טובה לשוק הרכב. צריך לזכור, העלות השולית בסלולר היא כמעט אפס. כלומר, כל לקוח נוסף לא עולה לי כמעט כסף. אבל אני רוצה לשאול שאלה. האם מוכנים לוותר על התחייבות היבואן ל-7 שנים של חלפים תמורת הוזלה משמעותית בעלויות החלפים לרכב? כי בשוק "חופשי" זו בעיה של הצרכן והוא צריך ללמוד בעצמו מה איכות התמיכה של המוכר ברכב שהוא קונה.

אני חושב ששווה, אבל לא לפני שרכבת מטר (בלי קשר לכמה שמת על אופניים). יכול להיות שאתה צודק. אין ספק שיוגה/שחייה וכל פעילות שתחזק שרירי ליבה, תקל על הגב ותשפר את השליטה באופניים. הטרק המקושרות הן בגיאומטריה שונה ממה שראיתי עד כה. מצד אחד תנוחה "קרבית", רוכנת קדימה, של XC, מצד שני סטם מאוד קצר. אני חושש (מנחש) שמתחיל עם אופניים כאלו יימצא עצמו נשען חזק על הכידון (כי עוד אין שרירי ליבה ''להחזיק' את הגב ולהרים את הכתפיים), ועם סטם קצרצר זה מתכון להיגוי עצבני. אבל זה ניחוש, לך תדע בפועל... סה"כ לטרק גיאומטריה מאוד מעניינת, אבל מנחש (בעיקר מנחש) שלא כ"כ למתחילים. הסיבה שאני נגד להשקיע בטרק זה כי הוא יכול למצוא את עצמו רוכב עוד שנה רק בדרכי עפר או דווקא בעיקר בסינגלים טכניים... ואז מה? הוא עוד לא רכב מטר וכבר קונה כלי שהוא יותר ספיציפי בתכנון שלו (רכיבת XC עם זריזות בסינגלים). כביכול נדמה שיש בכלי הזה גם וגם, אבל צריך לזכור שעל כל יתרון יש את החיסרון הנגדי. היגוי יותר עצבני זה טוב או זה רע? תלוי מי אתה ואיך אתה רוכב ומה אתה אוהב... זה פער מאוד רציני. גם 2 ק"ג זה פער רציני. בשביל לקבל אופני שטח של 12-13 ק"ג, צריך להוציא בערך 8 אלף. הסברתי למעלה למה אני חושב שזה לא חכם להתחלה. הוא עוד לא רכב מטר. הוא לא הרגיש חצץ מתחת לגלגל, לא קיבל חתכת בוץ רטוב לגרב. קודם שייראה שבכלל בא לו על זה. בסוף עוד יימצא עצמו רוכב בפארק עם מכונה שהורגת לו את הכתפיים. מתחילים לא מבינים כמה הכלי צריך להתאים לשימוש. אם אני הולך לרכוב בעיר, אני לא לוקח את אופני ההרים שלי, אני לוקח את האופניים (הקטנים עליי) של הזוגה, כי זה הרבה יותר נוח. אי לגמרי מחזק את עניין היד2, אבל צריך להבין כדי לא לקנות נבלה.

למה להניח? למה לא לבדוק? אתה לא יכול להשוות מחירים של אותו מוצר בשווקים שונים. הסביבה הכלכלית שונה. בנוסף, דגם אחד לא אומר כלום. זה בפירוש לא נכון. בלעדיות יבואן לא הופכת שוק ללא תחרותי, כל זמן שיש ריבוי שחקנים. אם יש לך 10 מכוניות לבחירה בכל רמת מחיר, מיבואנים שונים, אתה לא יכול לטעון לחוסר תחרות כתוצאה מבעיית היצע. לא שם הכשל. מה לעשות, וכך בנוי שוק היצרנים. יש מעט יצרנים שמייצרים את רב הרכבים. תוצאה של חוסר הכדאיות להיות יצרן קטן. זו הכלכלה של ייצור הרכב. זה נכון לכל שוק. אין שוק ״תחרותי על אמת״. כל שוק מנוהל רגלטורית, בטח שוק שהבטיחות בו חשובה. גם אם בה לך לפתוח פאב מחר, יש לך המון חסמים. זה החיים. לא אמרת פה בעצם כלום... מטורפים זה סגנון שלא מתאים לדעתי לדיון ענייני, יותר לטיקטוקים, אבל זה אבחנה שאני מסכים איתה. להוציא אולי יפנאוטו, שפשטה רגל עם קריסת זאבי, להיות יבואן רכב זה עסק מכניס ויציב, והתחרות לא מספיק קשה כדי לדחוף את השוק להתייעלות. כלומר, אין אולי יותר מדי רווח, אבל גם אין ניהול וארגון יעיל, והכל על מי מנוחות, לא חשוב מה קורה במאקרו.

כי על זה ביססו הכותבים שתמחור הרכבים בארץ יקר, וזו הוכחה לכך שהם מנצלים את הלקוחות. חוצמיזה שאתה לא יודע מה מבנה העלויות התפעוליות ואיך מפרידים עלויות או מתמחרים... יענו, הכל שגיאה. ועדיין יצאה לך רווחיות גולמית של שלושים אחוז. זה הרבה או מעט?

אל תגחיך את הטיעון שלך. אני שואל שוב, 30% רווח גולמי, זה טוב?