חנן-ג'יפולוג

אני לא יודע מה אני עושה. כתבתי שעוד לא נגעתי בתחום הזה של החשמלאות. אני מהנדס אלק' אם זה עוזר אגב, יש לי ברכב הכנה לזה? מדובר בדגם XLI ללא נ"מ. אבל אם אתם אומרים שיש שם כבר צמות מוכנות אז זה בהחלט יכול לעזור.

כמעט בכל המכוניות, לפחות בכל אלו שאני מכיר, אין סינכרון לרוורס. צריך לחכות כמה שניות ממתי שלוחצים על המצמד עד שמשלבים לרוורס, כדי לתת לדיסקית החיכוך של המצמד זמן להיעצר. אפשר באמת גם לשלב לראשון ואח"כ לרוורס, זה יעשה את אותה עבודה. בלי קשר, במקרה הנוכחי, הבחור מדבר גם על בעיות בשילוב לראשון, אז אין כאן בעיה של תפעול לא נכון. אם מדובר באמת במנגנון הידראולי, אז רוב הסיכויים שמדובר בתקלה כלשהי במנגנון הזה. לא במצמד.

הרכב הגיע במקור ללא נ"מ . ראיתי ברשת את שני המוצרים הבאים: http://www.autoam.com/info.asp?id=608 http://www.autoam.com/info.asp?id=527 מה יש לכם לומר עליהם? יש הוראות התקנה? קלות ההתקנה? טיפים? האם יש צורך באילתורים או שמדובר במוצרים BOLT ON ? יש אולי מוצרים עדיפים? אולי עדיף נעילה מקורית? לצורך העניין (ולא בשביל השוויץ, אלא בשביל הנוחות של המגיבים שידעו באיזו רמה להגיב) רמת הידע הטכני שלי היא כזו שכבר עברתי (בבית, לא במוסך) מעל 10 שיפוצי מנוע ברכבים שונים, מכוניות, ג'יפים, אופנועים, טרקטורונים, בחיים שלי. עוד כמה שיפוצי גיר, סרנים, בניית מערכות חשמל מחדש, שיפורים מכניים, וכן הלאה. לא התעסקתי עוד מעולם עם נעילות כאלה. תודה. נ.ב. למי שאין מידע קונקרטי אבל חייב לכתוב, אני מעדיף שיעשה את זה בשרשורים אחרים.

זו תשובה לשאלה שלי? אם כן, אז היא לא עונה לשאלה שנשאלה: "האם שטח המגע עם הקרקע שונה? " .

ראשית, באיביזה 2002 מנוע 1400 מנגנון הפעלת המצמד הוא עם כבל, כיוונון ידני, ולא הידראולי, אז כדאי לבדוק את ההשערה שלך לגבי זה שזה הידראולי אצלך. שנית: למרות שיש סיכוי קטן שבאמת מדובר בבעיה במצמד (עיוות כלשהו במצמד או בקפיצים שלו) , הסיכוי הטוב יותר הוא שאו שהמצמד לא מכוון נכון, או שמנגנון הפעלת המצמד כבל/הידראולי לא תקין. חבל שיחייבו אותך סתם על החלפת מצמד כשלא זו הבעיה.

יש ABS ?

מטריקס, זה לא תואם את השם של הדבר שחיפשת: COLD AIR INTAKE , כי אתה מדבר על מסנן פתוח ששואב אוויר חם מתא המנוע, ואילו המערכת המקורית שואבת אוויר קר מבחוץ

מישהו חושב ששטח המגע בין הצמיגים לקרקע במצב כזה, של שלושה גלגלים שנוגעים בקרקע, הוא שונה ביחס למצב הנורמלי שבו ארבעה צמיגים נוגעים בקרקע? אל תזרקו את התשובה הראשונה שעולה לכם לראש, זה לא כזה פשוט, ותקראו שוב, לפני שאתם עונים, את מה שכתבתי על יחסי לחץ אוויר/שטח מגע/משקל.

נכון, מישהו אחר דיבר על המסה. אתה דיברת על הגומי הנוסף, והתייחסתי גם לזה.

רוני, אני לא מדבר על הדוגמא שלך, האמת היא שאפילו לא הצלחתי משום מה לקרוא את הנתונים בה. אבל בינתיים אנחנו קצת מנפנפים בידיים, בגלל שעקב הבעיות שהוזכרו כאן (הגורם האנושי והעברת המשקל קדימה) , כנראה שמערכת הבלימה באופנוע המבחן לא הפגינה את מלוא היכולת שלה. מעניין לראות מבחן זהה שנעשה עם "גלגלי עזר" (אני יודע שיש מתקן שמאפשר לרוכב להתאמן בבלימות בלי חשש מנפילה, אני לא יודע איך קוראים לו . גם מתקן כזה היה "דופק" את התוצאות כי ברגע שחלק ממשקל האופנוע היה עובר לאחד מ"גלגלי העזר" , הוא היה נתמך על גלגל שלא בולם. בעייה. אני לא חושב שתמצא תוצאות מבחן בלימה שיצליחו להתגבר על הבעיות בבלימת אופנוע. ) .

לא ברור לי מה אתה רוצה. יניקת האוויר בקורולה 92-97 נעשית ליד הפנס השמאלי הקדמי, צמוד לגריל. איך אתה יכול לקבל אוויר יותר קר מזה?

ויש לי עוד תוספת: עם צמיגים טובים באמת, ואספלט איכותי, האופנוע עלול להגיע לעוד בעיה שתפריע לו בבלימה ושלא קיימת במכוניות: סטופי. בגלל גובה מרכז הכובד באופנוע ביחס לבסיס הגלגלים וביחס למרחק מרכז הכובד מהצמיג הקדמי, עלול להיות מצב שעוד לפני שהצמיג יגיע לסף הנעילה, הגלגל האחורי יתרומם באוויר ויגרום לרוכב לא לחזק את הבלימה, ולא להגיע למקסימום פוטנציאל הבלימה של האופנוע.

ועוד משהו להמחשה, תרגיל מחשבתי משעשע: נניח שנחבר 100 אופנועים בשורה עם מוט ברזל. יש לנו עכשיו, לצורך העניין, כלי רכב בודד של 20 טון (והרבה גלגלים... ) . האם הוא יבלום לאט יותר? מהר יותר? מהאופנוע הבודד? (הוא כנראה יבלום קצת יותר טוב, בגלל האלמנט האנושי שהוזכר כאן, עכשיו כבר לא יהיה פחד מנעילת קדמי, אבל נעזוב את זה לצורך הדיון) .

לא, לא נכון. כוח הבלימה הגדול יותר מתקזז עם המסה הגדולה יותר שיש לעצור. אם אני אומר שהמסה עפה מהמשוואות, אז היא עפה לגמרי, לכל צורך ועניין. לא פיתחתי כרגע משוואות כי זה יעייף את רוב האנשים כאן, אבל אם יש צורך נעשה את זה, זה לא מסובך, ותגלה שאין משמעות לגודל.

אז בגלל זה משאיות בולמות טוב יותר ממכוניות? ולכן הסיקס שלי בולם יותר טוב מהקורולה? חברה' , ההתייחסות הזו לא רצינית. תפתחו נוסחאות עבור כוח החיכוך בצמיגים, משקל וכו' , תקבלו תאוצה שלילית (להלן בלימה) , ותגלו, להפתעת חלקכם, שאלמנט המסה מועף מהמשוואות. הוא לא בא לידי ביטוי בתוצאה הסופית. ברמה מסוימת גם לא גודל הצמיג, אם כי יש כאן הסתייגות קטנה: נוסחת החיכוך בין שני מוצקים היא F=UN כאשר מיו (מיו, לא יו, כתבתי כאן יו כי אין לי מיו במקלדת) זה מקדם החיכוך בין שני המוצקים , N זה הכוח הנורמלי בין המוצקים, וF זה כוח החיכוך. כמו שאתם שמים לב אין משמעות לשטח בין שני המוצקים. למה בכל זאת ההסתייגות? כי הגומי של הצמיג לא מתנהג ממש כמוצק , אלא קצת כמוצק "נוזלי" במידה מסוימת, והוא שולח "אצבעות" גומי לתוך החורים באספלט שמספקים לנו עוד כוח חיכוך שלא מתבטא בנוסחה הנ"ל. יש על הנושא הזה ספרים שלמים, קטונתי מכדי להכיר אותם או לסקור אותם כאן , אבל בגדול, זה ממש לא פשטני כמו : יותר גומי=יותר אחיזה . לענייננו, הגורם הכי דומיננטי כאן הוא מקדם החיכוך של גומי הצמיג, ובד"כ מדובר כאן בפשרה של אורך חיים מול אחיזה. צמיגי אופנועים מחזיקים בצורה אופינית פחות מ20000 ק"מ ובמקרים קיצוניים גם פחות מ1000 ק"מ (יש לי חבר שבדרך קבע מחליף צמיגים אחרי כ800 ק"מ! ) , ובתמורה לכך נותנים מקדם חיכוך גבוה. מי מבעלי המכוניות היה מוכן להחליף סט צמיגים כל פחות מ10000 ק"מ? כמעט אף אחד, ולכן גם יצרני הצמיגים לא מספקים סחורה כזו, מלבד כמובן, צמיגים למירוצים. הם מספקים צמיגים שישרדו קרוב ל100000 ק"מ ולפעמים גם יותר. ומי בכלל קבע שלצמיגי אופנועים יש פחות שטח מגע עם הכביש ביחס למשקל (שימו לב ל"ביחס למשקל" ) ? , איך אנחנו יודעים כמה שטח נוגע ביחס למשקל? אנחנו שואלים מהו לחץ האוויר. לחץ האוויר הוא (בצורה גסה) חלוקה של המשקל על הצמיג בשטח המגע של הצמיג בכביש. אם לחץ האוויר זהה בין אופנוע למכונית, שטח המגע ביחס למשקל יהיה גם הוא זהה (בהזנחת הקשיחות הגבוהה יותר או פחות של דפנות הצמיג, שגם הן נושאות משקל כלשהו) . עוד אלמנט שנכנס כאן, הוא אלמנט הגורם האנושי/פסיכולוגי. כמעט כל ילד יכול להחזיק מכונית על סף נעילת הגלגלים, או מעבר לסף, כי הוא יודע שגם אם הוא יחרוג טיפה והגלגלים ינעלו לא יקרה אסון. כמה אופנוענים מסוגלים/מעיזים להחזיק צמיג קדמי על סף הנעילה בבלימה? בודדים ביותר, כי כולנו יודעים שנעילת גלגל קדמי שווה, בסיכויים מצוינים, הימרחות. לסיכום, אני לא אכנס כאן ל"מי צודק-מי טועה", כי כמו שראיתם, מדובר בהרבה אלמנטים, חלקם קשים מאוד מאוד לכימות, אבל ניתן להבין שמדובר בנושא הרבה פחות פשטני ממה שנדמה לכמה מהמעורבים כאן. בגדול הייתי מהמר שאם היה לנו מישהו, או מכשור כלשהו, שמסוגל להחזיק באופנוע הניסוי את הצמיגים במהלך כל הבלימה על סף הנעילה, אז תוצאת הבלימה הטובה יותר היתה מתקבלת אצל הרכב עם מקדם החיכוך הטוב יותר בצמיגיו. עבור הצמיגים הממוצעים שאנחנו מכירים, זה אומר שהאופנוע היה בולם טוב יותר.

חבל שאתה קובע טעויות במקום לשאול. לא מדדתי בדיוק, אבל הגובה המקסימלי של הסטנדים הוא כ60-70 ס"מ. דווקא הגובה הכי נמוך שלהם הוא הבעייתי יותר, כי הג'ק המקורי של הקורולה שלי טיפה נמוך מדי, גם כשהוא במצבו הגבוה ביותר, מכדי שיהיה ניתן להניח את הסטנדים במצבם הכי נמוך. לכן, אני חייב לשים משהו מתחת לג'ק, על מנת שאני אוכל להרים את הג'ק לגובה שמספיק גבוה בשביל הסטנדים (שוב, במצבם הנמוך ביותר ) . כשהקורולה עומדת על הסטנדים, כשהם הכי נמוכים, אפילו אני יכול לשכב מתחתיה בנוחות ולבצע עבודות שונות, למרות שלצערי, אני "גבוה בשכיבה" . הם עד כדי כך גבוהים , במצבם הגבוה, שאני יכול להשתמש בהם אפילו לג'יפ שלי, שגובה השילדה שלו מהכביש הוא 62 ס"מ . האתר של ארז: http://www.overland.co.il/

זוג כזה עולה 100 ש"ח לפני מע"מ אצל ארז מאוברלנד. קנה 4 וסגור עניין, בלי אלתורים מסוכנים. לצורך הגילוי הנאות: ארז מנהל פורום לנד-רובר אצלנו בג'יפולוג, וגם חבר יקר .

הפתח לPCV נמצא מתחת למצערת, כבר לא במקום שיזהם את המאייד.

זה לגבי ההצתה. לגבי ההתנעה, בד"כ, אם יש סטרטר חשמלי, אז יש צורך במצבר, למעט כמה אופנועי שטח בשנים האחרונות שמשתמשים ( אני לא בקיא בזה במיליון אחוז, ויתכן שאני שוגה קצת ) בקבל גדול שמאפשר סטרטרים קצרים בתנאי שהאופנוע לא עמד יותר מדי זמן לפני נסיון ההתנעה. אם הקבל התפרק ממטענו, מתניעים עם הקיקסטרטר. באופנועים שיש בהם רק קיקסטרטר, לפעמים יש מצבר ולפעמים לא.

לא. לא ממש נכון. בDR600 שלי למשל, ובעוד הרבה אופנועים אחרים, יש סליל נפרד באלטרנטור שאחראי על אספקת המתח לCDI - היחידה ששולטת על ההצתה, ולכן: לא רק שהאופנוע יכול לפעול ללא מצבר, הוא גם יכול לפעול ללא מערכת טעינה בכלל! אין שום קשר בין מערכת ההצתה, לשאר מערכות החשמל באופנוע. אני לא יודע עד כמה זה נכון לכל האופנועים.

מי שמנוסה בנסיעת שטח עם רכב אוטומטי, ויתכן שיש גם כאלה שהתנסו בחניה בשיפועים חדים בכביש, יודע שהעמסת משקל הרכב על פין הנעילה של הגיר האוטומטי, עלולה לגרום לגיר האוטומטי, לא להסכים לצאת מפרקינג, ואז זה סיפור לשחרר אותו: צריך להרים גלגל מניע באוויר, כדי לשחרר ממנו לחץ. במצב כזה, ועדיף לטעמי בכל מצב, ולו רק ליתר בטחון, לא להעמיס את הפין הזה, למשוך בלם יד, לשחרר בלמים - כדי לוודא שמשקל הרכב מועמס על בלם היד, ואז להעביר לפרקינג (ברכבים שבהם יש חובה ללחוץ על הבלמים כדי להכניס לפרקינג אפשר ללחוץ שוב על דוושת הבלם, אבל לעשות את זה לאחר שחרורה הראשוני, כמו שתואר כאן) .

אתה בטוח? אין צינור וואקום ליחידת קידום ההצתה? ועוד צינור למגביר הטורים של המזגן , ולתריס הבורר של סחרור אוויר פנימי/חיצוני(אם יש לך מזגן) ? אני מקווה שלפחות לבוסטר הבלם יש לך צינור וואקום ! קח בחשבון שמעבר לפעולה הלא תקינה של המכלולים השונים, פתחים כאלה שנשארים פתוחים מאפשרים למנוע לשאוב לתוכו אבק ישראלי טהור ולא מסונן. גזונטעייט .

אחרי הטורבו, ולפני המצערת. זה נכון. אחרי המצערת- זה נע בין וואקום חזק ועד ללחץ הגדישה. במהירות שיוט נורמלית, אתה מדבר על וואקום, אחרת המנוע היה עובד כמעט כל הזמן כמעט בשיא המומנט (בכל שני סיבובים כל נפח המנוע מתמלא בתערובת בלחץ של מעל באר ) , ולנפח מנוע כזה ובמהירות שיוט נורמלית, כזה מומנט אומר תאוצה-חד משמעית.

לא. ובחלק מסוגי ההצתות האלקטרוניות, אתה בדרך הנכונה להשמדה של המערכת, עם התעלולים האלה. אל תנתק את מעגל המתח הגבוה בזמן שההצתה עובדת.

ברוכים הבאים למועדון בעלי הגבות השרופות. מתי החלפת פלטינות? (אם יש לך כאלה) .