דורון סגל

ה"תפיסה" של הראש נוצרת בגלל קירור וחימום של המים סביב הגוג'ונים, מה שיוצר אבנית. יש צורך לשפוך חומר שמפרק את האבנית סביב הגוג'ונים, כשהרכב תלוי מעט מאד באויר והאחיזה במנוע רק דרך הראש, בהברגות של כל ארבעת הפלגים. אחרי כמה ימים של טפטוף של מסיר אבנית, הראש ייפרד מהבלוק והרכב ירד בחזרה לקרקע. סבלנות זה שם המשחק.

ירון, אני יודע, CJ2, מאחר והתמונות שלו מתחילות ב1947. אני מתייחס גם לתמונה מהמצעד בתל אביב, שם אבא שלי מחזיק בסמל חטיבת גבעתי והג'יפ הוא פורד GPW... בדיוק כמו השועל (רק עם מספר צה"לי אחר). עם השנים "עבר" המספר צ-4062 ל MB1942.... אבל עם סרן אחורי מדגם מאוחר יותר. צריך "לשפוט" את ההיסטוריה לפי העבר ולא ההווה. הצרכים אילצו את הסדנאות לאלתר ג'יפים מגרוטאות, שבהתחלה "הושאלו" מהבריטים ומאוחר יותר הורכבו ממה שהשאירו הבריטים אחרי שנגמר המנדט. כך גם מטוסים... אריה, אל תדאג, אני ממתין לו בטיול הבא.... אם אשתו תרשה לו...

אבי, ראשית פשוט את המדים והתרווח. אף אחד כאן לא פקוד שלך.... ניסוחי התנשאות צבאיים לא מתאימים לפורום הזה. כל אחד קונה ומשפץ את מה שהוא יכול, לפי רצונו ולפי יכולתו. זה קל מאד להסתכל בתכניות טלוויזיה מחו"ל, לראות שיפוצים בעשרות אלפי דולרים ולשפוט אנשים לפי זה. המציאות שלנו היא כאן. זה לא מוריד כהוא זה מהרצון להיות בעלי רכב כזה או אחר. מותר לחלום, אפילו בקול רם. חלק ניכר מהמכוניות שלנו הם חלומותיהם של רבים. באשר לשועל, הרי לך כמה תמונות "שלו" מימים אחרים...

" אך אלו שמזוודים ג'יפ עם מכשירי קשר...או כל דבר אחר, למה לעזאזל צריך את זה ? מה היה להם חסך עם צעצועים בילדות ? " אבי, התאפקתי כמה שיכולתי, אך כשהרמתי את הכיסוי מהשועל, להכינו לטיול הקרוב, החלטתי להגיב לדבריך. כן, זה אני שהרכיב מכשיר קשר, תושבת אנטנה ואנטנה, צמיגים "צה"ליים" ואף צבעתי את הג'יפ הישן שלי בצבעי צה"ל מתקופת מלחמת השחרור. ירדתי מהפסים לגמרי וקניתי ובניתי רפליקה של מקלע MG 34 וגם תושבת אחורית למקלע נוסף שיש לי בשרוול. שניהם מפלסטיק כמובן... מאחר ואיני רואה כבר את הפסים לגמרי, הדבקתי עליו סימנים וכיתוב של "שועלי שמשון", יחידה שאבא שלי לחם במסגרתה, במלחמת השחרור. יש לי תמונה שלו על הג'יפ. שלא לדבר בכלל על המדים, כובע ההיטלמאכר שקיבלתי מחבר יקר, מסקיט, מה שנקרא בעברית מסטינג, חדש לגמרי, שנתרם מחבר יקר לא פחות ופק"ל תד"ל בדיוק כמו שהיה פעם. כן, יש לי גם רשת הסוואה... ברור לי שלא אשתמש בציוד הזה כפי שתוכנן במקור, אבל את התגובות של הגיבורים הזקנים, בני השמונים, שרואים את הג'יפ מזווד כמו פעם, אי אפשר לתאר. צריך לראות את הפנים הזורחות, את הטיפה בזוית העין ואת הרצון לעלות על הג'יפ, למרות הקושי... אז לזכר אבא וחבריו ליחידה, הג'יפ נראה כפי שנראה. למעני ולמען משפחתי, אנחנו נוסעים בו לטיולי שטח בכל רחבי הארץ מאילת ועד הרי נפתלי ואגם החולה, שזה היעד של הטיול הבא.

לתשומת לבכם, בראש עמוד הפייסבוק האמיתי של מועדון החמש, מופיע גם סמל 30 שנה של המועדון.

מאחר ויעילות זה שם המשחק, המנועים החדישים "קטנים" יותר פיזית, אך חזקים, קלים ויעילים הרבה יותר. כך יש להם מספיק מקום מתחת לקבינות החדישות, שגם הן קלות ויעילות יותר. היתרון הברור ביותר של קבינה "טלוויזיה", כפי שנקראה בזמנו, היא שהשלדה בשביל אותו אורך של מרכב תהיה קצרה יותר ומכך התמרון בסיבובים קל הרבה יותר.

משאית, זו לא בדיוק "רכב". זו תועלת. התועלת מושגת על ידי המשקל שהיא יכולה לשאת עליה וכמובן סוג המרכב. המרחק בין הסרן הקדמי לאחורי, קובע את אורך המבנה שניתן להתקין על השלדה שלה. מרכב ארוך נותן נפח הובלה גדול ומתאים לסוגי מטען קלים, או נפחיים. מבנה קצר נותן נפח קטן יותר אך מותיר משקל "נטו" גדול יותר. מבלי להיכנס יותר מידי לנוסחאות של מרכזי כובד ושווי משקל, העדיפות לקבינה "קצרה" יותר (ללא אף), נותנת אורך מרכב גדול יותר על חשבון הקבינה ומאפשר שימוש במרחק סרנים קצר יותר לצורך אותו מרכב. מרחק סרנים קצר יותר, נותן תמרון טוב יותר בסיבובים וחשוב ביותר בעבודה עירונית.

ארז, אני חושב שזו דוגמא מצוינת לניצול הרצון של חברים לתחביב, בפרסום. כשיש ארגון מסודר, שמתקבלת פניה אליו לתצוגת רכבי אספנות, אמורה להיות שליטה מסוימת בתמורה שמתקבלת מהגוף המבקש. הנהלה/וועד נפגשים וחותמים על הסכם כזה או אחר. כך כשמתחלפים אנשים בתפקידי מפתח, נשארת ההבנה הכתובה. בארגונים לא מסודרים, מתקבלות החלטות לפי רצונם של ה"דומיננטיים", ה"אחראים", ה"מנהלים", ה"מובילים", דבר הגורם ל"רווח" לחברים מסוימים ולא תמיד לטובת הארגון עצמו... לדוגמא, ראה מה קורה בפורום, כשמישהו מבקש רכב לחתונה. תמיד יהיו כאלה שינדבו את ריכבם ללא תמורה, בצדקנות מה, כאילו אומרים לאלו שכן מבקשים תמורה, "נצלנים", "סוחרים" וכו'. והפוך, אלו המבקשים תמורה אומרים על המנדבים את רכבם בחינם, "פריירים"... כל עוד שוק רכבי האספנות אינו מאוגד כך או אחרת, ינצלו גופים פרטיים ומסחריים את "תמימותם" המעושה של המסכימים בקלות ובא לציון גואל. דבר נוסף, לפי התנהלות שוק הרכב בארץ, איני רואה יבואנים שתומכים במותג שלהם מעבר לדרוש על מנת למכור רכב חדש. שימור רכב ישן, לא נמצא בכלל בתכנית העסקית שלהם. רכב אספנות? במקרה הטוב, לקישוט אולם התצוגה...

אבי, כמו רבים אחרים, אוהב לקרוא את מה שהוא כותב ולא את ההערות/הארות שאחרים כותבים לו... :~ׂ)

ערן, באמת שכל הכבוד לך. רכב מיוחד במינו בנוף ארצנו ובעולם כולו.

בשועל מותקן ספידומטר במיילים. כך גם האודומטר. זה לא מפריע לבוחן במכון לטסטים לרשום בקילומטרים...

אריה, שלא תדע עוד צער.

תודה ירון, שהזכרת לי. כל אחד והחוויות שלו מאותו הטיול... כשאתה הייתי עסוק בטיפוס על ה"הר", אני והשועל, כמבוגרים אחראים, היינו עסוקים בחילוץ של חבר וליווינו אותו בהמשך לפי יכולתו... ולמה ציפית, שאשאיר אותו למטה ואטפס על הגבעה הבוצית בשביל להוכיח יכולת? חברות, לידיעתך, זה לא למי יש יותר גדול או חדש... חוויות?! ואני מצטט את מה שכתבתי כבר אז... "השועל, שבימי החורף עסוק בנמנום , חילץ עצמותיו ועצמותינו ויצא לרעות באחו. האחו, כמו בכל חורף הגון היה רטוב, חלקלק ובוצי ביותר. עליות, יחד עם שאר הדברים הופכים נסיעה רגועה לאחרת לגמרי... צמיגים, כידוע, אמורים לתת אחיזה בכביש/דרך/שביל/חול, עם דגש על אחד או יותר מהמטרות. חלק מהג'יפים הקשישים, כמו גם החדישים שהגיעו לגיבוי וחילוץ, הגיעו נעולים בצמיגי כבישטח שלא כל כך מתאימים לבוץ החלקלק והתקשו לעבור מכשולים. השועל מצויד בצמיגי נאט"ו, צה"ליים, 700X16, טיפס כמו איילה בכל המסלול. כשאחד הג'יפים הקשישים התקשה לעלות מכשול מאד חלקלק, נרתם השועל הזקן, כשאיתמר בני ליד ההגה ומשך אותו למעלה כאומר, יש כאן מבוגר אחראי... לא היה חסר שגם את הרנגלרים החדישים היה צריך למשוך , אבל האגו והאלקטרוניקה עשו את שלהם... חזרנו רטובים מעט, אך מרוצים הרבה, אפילו מאד. תודה לחברי מועדון "רנגלר" שארגנו והובילו, כמו כן למתניה, על המתנה הנהדרת."

טוב, ירון, הבנתי. הכי קל לך זה לדבר. תמונות, תאריך, אשתי... נכון אני קשיש ממך והזכרון כבר לא משהו... שלא לדבר על ההבדל בין הג'יפים שלנו... אבל אני זוכר היטב את הטיולים, מצלם די הרבה ואשמח מאד לדעת בדיוק על איזה טיול אתה מדבר. גם אם זה יעלה לך במעט זמן לבדוק. אתה בטח עסוק מאד, יש לך המון רכבים לשפץ וגם אני עסוק, אז קח את הזמן, רק אל תשכח אותי... אני סקרן לדעת על מה אתה מדבר.

מאחר ואתה מתקשה להסביר את התמונה שפרסמתי, אשמח לראות תמונות מהטיול החורפי שאתה מדבר עליו, או שאתה מתכוון ל2011, אז שבר השועל את הציריה האחורית ובעקשנות אופיינית, החזיר אותנו מהנגב לראשון בנסיעה, בשלום, רק על הנעה קדמית...

בבקשה, תסביר את התמונה הבאה... טיול חורף 2014 של הקשישים...

ירון, אל תתן לעובדות לבלבל אותך... להזכירך, ג'יפ כמותג, נרשם כמה וכמה שנים טובות אחרי שהרכב שכונה ג'יפ, כשם חיבה לרכב המיוחד הזה, על 3 יצרניו, הופיע ו"כיכב" בשנות המלחמה ההיא... רק הסתכל בחתימתך... " גיפ' פורד GPW 1943." ובמקום לנסות להוכיח את כישורי הלשון שלך, בוא להוכיח את יכולת הנהיגה שלך בטיולי הקשישים, מבלי לעקוף מכשולים...

ירון, סתם לידע כללי, גם מוסטאנג יוצר על ידי פורד. ומנוע פורד היה גם בסוסיתא... מה זה שייך לעובדה שיש מועדון של המותג JEEP ושזכות חברי המועדון לרצות שרק ג'יפים אמתיים ישתתפו באירועים של המועדון?!

אשמח לדעת מה גורלו של ת-9463.

משהו טוב קורה במפגש השפלה. אנשים מחייכים. השקה בהפתעה, יום הולדת... תמיד יש סיבה לחיוכים כאן. מזל טוב לערן, מה"ילדים" של המפגש, לרגל יום הולדתך... מזל טוב לסיגל, מלכתינו האהובה, לרגל קבלת רישיון המשיט... ומזל גדול לכולנו, שיש לנו אחד את השני, להנאות הקטנות של החיים.

שלא תדעו עוד צער.

משתתף בצערכם, בנכם לא נפל לשווא...

שלמה, יופי של תמונות. לדעתי כדאי מאד לאמץ את שיטת הישיבה במפגש השפלה, שולחן אחד ארוך, לפי כמות החברים, בהנחה שבית הקפה המקומי יסכים. זה בהחלט תורם לגיבוש החברים, שיוצא להם לשבת ביחד ומידי פעם ליד חברים שונים.

http://www.tirerack.com/tires/tiretech/45_conversionchart.html נראה לי שכן.

הצעה מצוינת! מה שנקרא, קבענו ב"שש אחרי המלחמה"...