דורון סגל

אלעד, אכן, סגירת מעגל מופלאה ומוצלחת במיוחד. זכיתי להשתתף עם השועל, בראלי למכוניות עתיקות בקפריסין. ראלי תחרותי בהשתתפות 100 מכוניות! הכל אפשרי! קפריסין יותר קטנה מישראל, כבישיה פחות מפותחים ולמרות זאת הארגון והביצוע היה למופת. יש גם תוצאות... סיום הראלי בישראל היה נהדר, מכובד והיה שווה לשמוע את המשתתפים הזרים מתפעלים מהארוח החם והכבישים המצוינים. כל הכבוד.

השרמנים, לא הטנקים, אלא זוג צעיר ומופלא עם CJ5 קשיש, צילם זוית משלו לאורך הטיול. להנאתכם... https://plus.google.com/u/0/photos/116287058011984958336/albums/6129178835300296865

שישי בבוקר, 0700, בערך, יצאנו מראשון לציון לכוון שדה בוקר. אחרי רבע שעה, תחנת רענון בכביש 6, קפה ומאפה. 10:00 שדה בוקר, גחנון עם ביצה ורסק עגבניות.שוב קפה, עם עוגות שוקולד קטנות... בשטח, כריך עם חזה אווז מעושן וקפה, בטח שעם מתוקים... חניון לילה, על הגריל נקנקיות מרגז, שיפודי פרגית, נתחי פילה ואנטריקוט, כן, היו גם כבד עוף וצלעות כבש... סלטי חצילים וחומוס ופיתות טריות מהבוקר... בירות, עוד בירות, בוטנים מלוחים וג'ק דניאלס... מה הפלא שנרדמנו מוקדם. אור, הרבה לפני שרואים את השמש וריח קפה עם הל מסתובב באויר... המשכימים כבר הכינו קפה קטן. על הגזיות קומקום רותח ושקשוקה מבעבעת. על השולחן ירקות חתוכים עם נתחי גבינה צפתית, חלה מתוקה טריה וכוסות מיץ תפוזים... בדרך השועל התמרד. הוא שותה דלק בלבד, אפילו לא שמן... ונתפס לו הסטרטר. אריה תאומים, דחף את ידיו לכוון הסורר, שיחרר שני ברגים והסביר לו עם הפטיש... עכשיו מניעים רק בדחיפה פקד. ומי אני שאפקפק... כל עצירה והשועל תופס "פוזה" בירידה... ובדרך, אריה עוקב מקרוב... שוב קפה, כבר אין מאפה... צהרים, חורשה במצפה רמון, גזיה עם טבעות בצל ואחת בוספת עם אורז, נתחי עוף במרינדה וירקות מוקפצים... לא פשוט להתמודד עם הרוח החזקה. מקימים בריקדות לפני הגזיות אבל הרוח עקשנית. גם אנחנו... אין מנה אחרונה?!... הצחקתם אותי. 2 סברינות טריות נשלפות מהצידנית... 16:00, יוצאים ממצפה רמון לכוון ראשון. קור ורוח חזקה של מדבר עוברת דרך הג'יפים הפתוחים...ואנחנו נחושים, 40 מייל על הספידומטר ותחנת אלון אחרי באר שבע מארחת אותנו לקפה ומאפה אחרון... זה היה התפריט שלנו והשועל שתה רק 550 זהובים של דלק... טוב, ברור שהיו גם מכשולים ומעברים קשים, נוף מהמם וחבורה מופלאה, אבל זה כבר "רגיל"...

לוחות של מרכבה כנענית... לקרוא מימין לשמאל...

חברים, כל הכבוד!

ויש ידית אחת גם בראשון לציון...

האם חברי מועדון החמש, צעירים יותר, עם מכוניות ש"הסתובבו" בשטח בתקופה שעירק סואידן נכבשה, יכולים להגיע לפיקניק?

משתתף בצער המשפחה

כפי שבני כתב לפני, היו "ג'יפים" מתוצרת פורד מדגם GPA, בחיל הים. בתמונות ממלחמת העולם השניה וממצעד צהל הראשון.

ככל חג חנוכה, התכנסנו למפגש חברתי והדלקת נר, עם סיוע ארטילרי, כלומר סופגניות... למי שלא יודע, הסופגניות בתקופת החשמונאים, שימשו כקליעים להריסת חומות אחרי שהתיבשו כמה ימים... קובי בן ניסן, אחראי המפגש, הכין חנוכייה מיוחדת למפגש המוטורי...

שישי בבוקר, שמים פעמינו לכוון גהה, צומת גהה שנקראת על שם בית החולים שנמצא בקרבת מקום. 0900 והרחבה מלאה בעשרות מכוניות אספנות מבהיקות. השועל מוצא את מקומו ליד ג'יפ מדוגם נוסף ואט אט מתחילה נהירה של אנשים לאירוע. יוצא דופן האירוע הזה. בתצוגות, אנו מדגישים את האיסור לנגוע ברכבים, כל שכן לפתוח ולהיכנס... כאן מתהפכים הדברים. כל מי שמבקש לשבת, מתקבל בברכה. הסברים, צפצופים וחיוכים לרוב. מי שלא ראה ילד מאושר ולו לרגע, לא יודע שמחה מהיא. ברור מי נהנה כאן יותר... אנחנו, חברי מועדון החמש, שיודעים לתת, בשמחה, אהבה לקהילה. רוב הנערים והנערות לא מכירים את הדגמים. נשאלות הרבה שאלות והתשובות קולחות, בסבלנות, באהבה רבה. זכינו. מאחר והיו מגבלות צילום, כל מה שנשאר זה להמחיש את האירוח. ככתוב, ממש "קפה וסופגניה"...

יופי של רכב אספנות אמיתי! לפי החיוך של הגברת, השיפוץ יהיה קל ומהיר...

חברים, תודה רבה על האיחולים הרבים, מהרחוקים לקרובים... נפלא לגלות כל פעם מחדש כמה חברים מתקבצים במפגש בגלל כמה שטרודלים, עוגיות, פיצוחים ויין חינם... אה כן, גם התחביב המשותף, המכוניות המיוחדות, החברות האישית והשמחה לאייד על הגיל המתקדם... ממש כמעט אבא שבת...

צביקה, אכן הברק "מכה" פעמיים... מעט צבע לבן והרבה סבלנות ותהיה לך מכונית בדיוק כמו אחותה הבכורה.

מעניין איך משחה, שמן מינרלי משוח עליה, כמה חרצנים מצופים בחומר שחרחר, חופן מוצרים צבעוניים מהשוק שנקצצו באבחת סכין, ובצק עגול ושטוח, עשו את המפגש שלנו למשהו נעים להיות בו... האמת פשוטה יותר. חומוס מעשה בית של משפחת פרחי, סלט קצוץ דק מעשה סכינו של קובי קליין, שמן זית וזיתים שקיבלו טיפול אוהב מקובי בן ניסן, פיתות טריות, צ'יפס חם ישירות מהמטבח של בית הקפה ופיצוחים מהשקית שהביא ערן, הפכו את המפגש לנעים וטעים ביותר. ממש "מסטר שףלה". תודה לשפים.

תודה לכל המפרגנים, "נתראה" בטיול קשישים הבא...

ועוד כמה...

ועוד תמונות...

ועד תמונות...

ועוד צילומים. חלקם אני צילמתי, חלקם חברים יקרים מהקבוצה המופלאה של הקשישים.

עוד תמונות...[ATTACH=CONFIG]403027[/ATTACH][ATTACH=CONFIG]403028[/ATTACH][ATTACH=CONFIG]403029[/ATTACH][ATTACH=CONFIG]403030[/ATTACH][ATTACH=CONFIG]403031[/ATTACH][ATTACH=CONFIG]403032[/ATTACH][ATTACH=CONFIG]403033[/ATTACH][ATTACH=CONFIG]403034[/ATTACH]

כך, בלי ששמנו לב, עברה חצי שנה מהטיול לאילת. כמו אחרי שיא, הייתה ציפייה לטיול רגוע, במזג אויר נעים ושקט, אלא שהטבע החליט אחרת... בשבת שעברה יצאנו מראשון, על השועל, עמוס בכל טוב, במזג אויר סגרירי עם הבטחה לגשמים מקומיים. גשם מקומי, למתקשים להבין, זה גשם שיורד בערך בכל מקום שאתה נמצא בו... כאורח כבוד, הזמנתי את משה מצא לצאת איתי לטיול. העברתי לו "תדרוך" ורשימת ציוד, בדיוק כפי שהייתי עושה לילדיי. לפני הטיול, "הלך" המנוע של הג'יפ של עופר, כך שהצטרף גם הוא אלי לג'יפ. השועל מתהדר בגג וקיר אחורי עם חלון בלבד. אין דלתות, אין סגירה צידית כך שלבוש מתאים הכרחי. 0730 בבוקר, משחררים את הקלאצ' ונוסעים צפונה. צריך להגיע לראש פינה ב1100. בדרך חוברים לעזיזי, על הM38 המשופץ שלו ויחד נוסעים בשירה. גשם מתחיל לרדת ככול שאנו מצפינים אבל למזלינו בלי רוח, כלומר לא מהצדדים הפתוחים. טוב, בואו נגמור עם זה. אין וישרים בשועל. אני מתקין אותם רק למבחן הרישוי השנתי. גם אם היו, הם עובדים על "ידני" במקור, או וואקום בדגמים המאוחרים יותר. שני הדגמים לא ממש מציאה... אחרי עצירה לקפה באלונית בכביש שש, שם חוברים לעוד כמה ג'יפים קשישים, מגיעים לנקודת המפגש. 19 ג'יפים! כולם עם שריטה עמוקה... תדרוך על ידי המארגנים ויציאה בשיירה ארוכה, מכשירי קשר פתוחים, עולים לצפת ומשם נכנסים לשטח. הרי נפתלי, מסביב לראש פינה. הגשם, שעוקב אחרינו, גורם לאדמה להפוך לבוץ ולאבנים להיות חלקלקות מתמיד. מפלס ההנאה עולה. הפסקות לקפה וארוחת צהרים, לפי החלטות של הגשם שפוסק מידי פעם... כבר אחר הצהריים, אנחנו בתוך או מעל העננים והגשם בהתאם. המארגנים, ניר וזיו, תיאמו ערב קודם לכן מקום לינה עם מחצלות ומזרונים, כך שנושא האוהלים ירד מהפרק. הגשם מתגבר ואנחנו כבר בכוון של מקום הלינה. הגג של הג'יפ, שנתפר לא מזמן משמשונית צבאית אוריגינאל מתקופת סיסרא... דולף מהתפר ומצא מרים ידיים, כמו שבוי, להחזיק את התפר למעלה, שלא תהיה בריכה מעל ראשו... חוויה בפני עצמה. פתאום המוביל נכנס לתחנת דלק ומכנס את הג'יפים מתחת לגג הגדול. מסתבר שהמקום המיועד אינו בנוי מספיק טוב לחורף ומוצף... טלפונים ועזרה מחברים נוספים מביאה אותנו לחאן במושב אמנון. "חושות" נחמדות, בחלקן דולפות, אך גם מרפסת גדולה עם קמין עצים במרכזה. בדיוק שם התמקמנו והחלטנו לישון מסביב לקמין. רגע, לפני כן שוב אוכלים... כל מה שהלך פעם לבד, היה על האש... תוך כדי ארוחה, אחרי הבירה עם הקבבים, החלטתי להפתיע את מצא לרגל הצטרפותו ויום הולדתו שחל לא מזמן. בעצם, החלטתי את זה עוד בבית והתארגנתי בהתאם. עוד לפני הארוחה נשלף על ידי מוטי בקבוק וויסקי ובקבוק יין על ידי עזיזי ואני רואה את מצא מתדלק... וחושב על ההפתעה... מצא נולד ביוון. שלפתי מהקירור בקבוק אוזו קטן, עם כוסיות מתאימות, זיתים שחורים, רק החצילים שהכנתי נשארו בבית... מצא לא מתבלבל, מוזג לכוסיות ביד יציבה ומוהל במעט מים קרים... ואחר כך סיבוב נוסף... נו, אנחנו כבר נישן היטב. בטח שהיתה מנה אחרונה, מלבי... למחרת בבוקר, מפציעות השקשוקות... מימין ומשמאל, עם ביצים וחלה בשביל גדוד... טוב, לא רק שקשוקות. גם גבינות, סלט, זיתים, טונה ועוד... רק שלא נהיה רעבים לקראת ארוחת הצהרים. התארגנות מהירה ושמים פעמינו למנה העיקרית, שיפולי הרמה ואיזור החולה. עם הכניסה לשטח כבר ברור, הבוץ מאתמול רק היה פתיח... מי שמכיר את האדמה הסלעית ברמה, מכיר את הבוץ הכהה, החלקלק, שההגה מהווה לו רק המלצה לשינוי כוון. אם יש משהו שקרוב לבלט על הבוץ, זה המקום. עולים בשיירה ארוכה, 19 קשישים ו"ילדים" נוהגים בהם. גדר מימין ומשמאל, עם שילוט של מוקשים... מצא, יותר נכון, סא"ל מצא, איש צוות אוויר בעברו הצבאי, מוצא את עצמו בערמת פחים נוסעת, בין שני שדות מוקשים... ותוהה, מה יהיה אם אחד הג'יפים הישנים יתקע? אי אפשר לעקוף?! לכולנו יש וו גריריה והג'יפ שלפניו יגרור אותו בלי בעיה, אני עונה וממשיך בעליה הבוצית כאילו כלום. הגשם מתגבר מידי פעם, להזכירינו מי כאן קובע ואחד הג'יפים מחליק יותר מידי ונזקק לג'יפ נוסף שיתמוך בו מהצד, לפני שיגיע לשיפוע מסוכן מידי. כאן אני נזכר בקומפיוטסט. אין כל קשר בין מידת הצמיגים שרשומה ברשיון הרכב, למידה המורכבת על הג'יפים. לא, לא מה שאתם חושבים, אלא שהבוץ הדביק הגדיל את הקוטר והרחיב את הצמיגים לממדי ענק. בג'יפים אחדים התמלא הרווח בין הכנפים לגלגל עד כדי תפיסת הגלגל והעברת כל הכוח לגלגל הנגדי... בדיוק בשביל זה יש את חפירה מתקפל... קפה, בטח קפה ומתחילים לרדת בחזרה למטה, לחניון לקראת ארוחת צהריים. בחניון כל הג'יפים עומדים ישר בשורה ורק הג'יפ של עזיזי קורץ, כלומר עקום. לא, לא הנהג המצוין, אלא קפיץ שבור. "היי ליפט" שזה אומר ג'ק גבוה במיוחד נשלף, הג'יפ הסורר מורם וקרש בריא נתקע במקום של הקפיץ השבור. אפשר לנסוע הביתה. ארוחת הצהרים מתבשלת בנוהל חפוז, מצא מקפיץ, אני מטגן וערן מחמם... הגשם הקל מתערבב באוכל אבל לא מפריע מידי. קיפול מהיר ואחרי סריקה כראוי מתחילים בנסיעה ממחנים הביתה, דרך כביש 6. כן, עצירה לקפה באלונית, שם פגשנו את השר יעקב פרי. אחרי שראה את הג'יפים העמוסים והמלוכלכים מבוץ, אמר: "אני מקנא בכם". אני מאמין לו... שורה תחתונה, עם שני קצינים בג'יפ, גם עופר קצין שריון בעברו, יוצא שאני בסך הכל נהג בוס...

טוב, לא לריב ילדים... ותודה על התגובות מחר בבוקר השועל ואני במוסך. אחליף לו שמן מינרלי 20W50 טרי, כך גם בדיקת שמנים בסרנים , בגיר ובתיבת העברה, לקראת הטיול בשישי שבת לאגמון החולה... דיווחים מהשטח יגיעו בשרשור אחר. דורון

יוסי, בג'יפ שלי פורד GPW מודל 1942, מותקן מסנן שמן טבול. האם יש אפשרות להכניס קרב איכותי יותר לתוך בית המסנן המקורי? התמונה להמחשה...