האם שמתם לב לכך שמספר לא מועט של רכבים שכיכבו על כבישי ארצנו בסוף שנות ה - 90 פשוט הולכים ונעלמים וכבר כמעט שלא רואים אותן, ואם רואים אז במספרים צנועים:
נתחיל עם המאזדה לאנטיס דור I של שנות 96-98 (אם אינני טועה) - הרכב נמכר פה כמו לחמניות והיה להיט, כמעט לכל משפחה שנייה היה מאזדה לאנטיס, וכיום כבר כמעט שלא רואים אותו על כבישינו.
דוגמא נוספת היא סוזוקי בלנו דור I ששווקה בין השנים 96 - 98 והייתה כ"כ נפוצה פה ופשוט כמעט ונמחקה ואם פה ושם רואים איזה בלנו דור I אז בד"כ היא נראית שחוקה, מעוכה ודהוייה. מוזר?!
כך גם לגבי דייהטסו שרייד דור II ששווק בדגם 4 ו - 5 דלתות עד שנת 00 והיום כבר כמעט ואיננו נראה.
הרשימה עוד ארוכה וכוללת רכבים טובים ומגוונים כדוגמת - פולקסווגן פולו (סדאן והצ'בק) ששווקו בין השנים 96-00 ובמיוחד דגם הסדאן קלאסיק נעלם כלא היה.
רכבים נוספים הם יונדאי לנטרה ויונדאי אקסנט דור ראשון, שברולט קוואליר, רנו מגאן דור ראשון, פורד פיאסטה, דייהו לאנוס, פיאט פונטו דור ראשון (שאמנם התחילה את שיווקה בארץ ב 95 אך דור זה שווק עד שנת 00 במספר רמות גימור והיה רכב מאוד מאוד נפוץ).
ייתכן שפספסתי עוד איזה דגם או שניים אבל זו לא הפואנטה.
העניין הוא שתמיד מספרים לנו שרכב מחזיק בממוצע 20 שנה ויותר מכך אם שומרים ומטפלים כמו שצריך אך בפועל נראה שהממוצע הרבה פחות מ - 20 שנה.
רוב הדגמים שציינתי למעלה נמכרו כמעט עד סוף שנות ה - 90 והיום לאחר 14 - 17 שנים "בלבד" שהרכבים הללו עלו על הכביש רובם כבר סיימו את חייהם ויושבים בפירוקיות / משחטות / ברזליות והאחרונות שעדיין מתרוצצות על הכבישים סביר שיימצאו את דרכם לשם בקרוב (יגיעו לשם בכוחות עצמם או על גרר???).
ואני לא מדבר כבר על הרכבים של תחילת שנות ה - 90 כדוגמת אונו, ג'אסטי, לאונה, 205, שרייד, סיריון וכו' שכבר מזמן יצאו מהמשוואה אך מכיוון שרובם נחשבו לרכבים "פשוטים וזולים" יחסית ורובם כבר בני 20+ ניתן להבין שהם כבר התעייפו.
מה זה אומר על הרכבים? האם ניתן להסיק שמאזדה 3, יונדאי גטס או סוזוקי ליאנה שכ"כ נפוצות כיום על כבישינו יתחילו גם הן להיעלם בעוד מספר שנים בודדות?