ד"ר פוליצ'וק

אחד המושגים הבסיסיים של הכלכלה הינו ה"יתרון היחסי". בעולם המודרני והפתוח אין מקום למשקים הנטורליים אשר מספקים את הכל לעצמם כמו למשל צפון קוריה. המשק חייב להתמחות במשהו מסויים, בו יש לו יתרון על המשקים האחרים. ככול שהמשק קטן יותר, כך הוא עלול להיות צר מבחינת התמחותו. למשק הישראלי ישנו יתרון יחסי בתחומים כגון ההיי-טק ואין לו שום הצדקה להתעסק בתחומים כגון הטכסטיל או התעשיות הכבדות.

בסיוויק הייבריד אני מגיע ל-3000 סל"ד לעיטים נדירות ביותר, למשל כאשר הרכב עולה לאריאל עם 3 נוסעים מבוגרים במהירות מעל 90 קמ"ש. רק פעם אחת בחייו לפני שנה הרכב הגיע ל-5000 סל"ד כאשר חבר בייקר לקח אותו חסיבוב. שיוט רגיל במישור אפילו במירות בלתי-חוקית הסל"ד לא עובר 2400. אני מאמין כי ישנם עוד רכבים כאלה, יתכן כי טויוטה קורולה גם.

מי אמר שחייבים גם להבא לרכוש פיאט? אם ה-500 עולה כי-97000 ש"ח והפנדה כי-80000 ש"ח, המתנה בסך 12500 ש"ח זה לא דבר שמה בכך.

לא ידעתי כי גובה ההטבה מוגבל ל-12500 ש"ח. בכל זאת הדבר כדאי במקרה של דגמים זולים (פנדה, פונטו, יתכן ואפילו בראבו). בזמנו רכשתי את רכבי במבצע דומה (שנתיים דלק חינם להונדה היברידית). אבל המרתי את כרטיסי התדלוק בשווי 12000 ש"ח בהנחה כספית של 11000 ש"ח וזאת בגלל שלא הייתי בטוח כי אנצל את כל הכרטיסים בתקופה שהוקצבה (שנתיים), הערכה שהצדיקה את עצמה. אם בפיאט נותנים דלק ללא הגבלת זמן - זה הרבה יותר כדאי. לדעתי מדובר במבצע מאוד מעניין.

הייתי מפנה את תשומת לבך למבצע "דלק לכל החיים" של פיאט. לדעתי זו מבצע הכדאי ביותר בשוק הרכב מזה זמן רב. אם למשל תבחר בפיאט כרומה הזוללנית - ההטבה הכספית תוכל להגיע ל-20000 ש"ח ואף ליותר. אילו הייתי מחפש רכב חדש כיום - הייתי שוקל את האופציה הנ"ל בכבדות ראש. אומנם ערכו של הרכב עלול לרדת יותר ממאזדה, אך מבחינת הנוחות והשימושיות זו ליגה אחרת. אגב, לגבי שמירת הערך של הפריוס החדש אני פסימי.

תרשה לי לחלוק על חלק מדבריך, למראות שלכאורה הם מאוד הגיוניים. נניח כי יבואן מסויים היה מוכר לחברות הליסינג בלבד. אזי ככול הנראה הוא היה מסתפק באיזה משרד ואולי איזה מגרש הדגמה לסוכנים באיזה איזור תעשייה דחוק בעיר פיתוח. אבל מאחר והיבואן מתעסק גם עם שיווק הקימונאי - הוא מחזיק אולמות מהודרים וצבא אנשי המכירות ושירות לקוחות. דברים אלה עולים לא מעט כסף, אומנם אינני יודע להגיד מהו חלקם היחסי במחיר לצרכן. (אני חייב להגיד כי די הרשים אותי הפרסום שקמור מפסידה - דווקא שם הייתי מצפה לשולי רווח הגדולים ביותר). כך או כך ישנה לדעתי דמגוגיה מסויימת בטענות של מימון מחירי הליסינג ע"י הלקוח הפרטי. צריך לנתח דו"חות ומאזנים ע"מ להגיע למסקנה כגון זאת, דבר שלא נעשה ע"י שום כתבה בנושא. הייתי יכול לזרוק טענה הפוכה - הליסינג מממן את הלקוח הפרטי כי יבואנים מסויימים מוכרים את רוב הסחורה בצורה סיטונאית ובכך חוסכים בהוצאות התפעוליות ובזכות זה מסוגלים להכניס רכבים יקרים למסגרת הקבוצות. אבל שוב, אין לנו ניתונים לא להפריך או לא להצדיק גם זה וגם זה. שוב אחזור על טענותיי לאותן הכתבות. הן זורקות לאוויר מספרים כאלה ואחרים בלי לנקוב בשום דגם מסויים. אזי הקוראים מקבלים את הרושם שישנם שולי רווח של 40% על כל הדגמים, ולא כך הוא הדבר. חלק מהכתבות מציינות כי הממוצע היא בסביבות 20%. אזי ישנם המקרים של 40%, אך ככול הנראה ישנם גם המקרים של כ-10%. הצרכן הנבון אשר עושה סקר שוק יודע להגיד אילו רכבים אפשר לרכוש בחוכמה במסגרת שיטת הקבוצות ובאילו מקרים הוא יצא פרייער. בשנה הבעל"ט הדבר הזה כנראה יתבטל ועל כך אני קובל.

בסך הכל אנחנו מדברים על אותם דברים. אני רק מתייחס לכך שרכב בעל תג מחיר לצורך חישוב שווי השימוש חייב גם להימכר לציבור הרחב ולא ניתן להצמיד תג מחיר דמיוני לרכב אשר לא נמכר לציבור כלל וכלל. אזי אני משאר כי תאורטית תהיה האופצייה לקונה הפרטי לרכוש רכב שכזה, אך הדבר לא יהיה אטקתיבי, גם בגלל איכותו הירודו וגם בגלל הקשיים שיהרימו לו בדרך. אגב, גם ללא שום קשיים הרכב כגון רנו סימבול איננו להיט בשוק הפרטי כלל וכלל. אם תוכל להצביע על הגורם השולט בשוק מכשירי החשמל שמזכיר את ליסינג בשוק הרכב - אשמח להסכים איתך וגם להצטרף לתחזיתך האופטימית. בינתיים אני, כאמור, די פסימי.

כבר התייחסתי לתרחיש זה בעמודים הקודמים. בהחלט יכלו להיות המצבים בהם חברות הליסינג יתקלו במציאות בסטוקים כאלה ואחרים ברחבי העולם. סביר להניח כי אלה יהיהו הדגמים הזולים והערומים במיוחד והם יאפשרו הצמדת מחירונים ושווי השימוש נמוכים במיוחד. נשאלת השאלה האים חברות הליסינג יהיהו מעוניינים להחדיר את הרכבים הנ"ל גם לשוק הפרטי? כפי שהערכתי לעיל, התשובה היא לא. וההסבר הינו פשוט מאוד. אם רוצים שולי רווח בשוק הפרטי - יש לעלות מחיר ולפגוע בשווי השימוש. אם רוצים להטיב עם שווי השימוש לפי השיטה הלינארית - יש לפגוע בשולי הרווח במחירה לצרכן הפרטי. הכיוון לדעתי יהיה להעדיף את צרכן הליסינג (מחירון ווירטאלי נמוך) והרימת הקשיים לממכר בשוק הפרטי.

נשאלת השאלה למה עד היום לא הובאו הרכבים המשפחתיים במסגרת הייבוא האישי ומה עלול להשתנות בעקבות הפתיחה של היבוא המקביל. סתם חומר למחשבה. יש לזכור כי השוק נשלט לא ע"י האינטרסים של הצרכנים הפרטיים אלה ע"י חברות הליסינג. קשה מאוד להאמין כי אלה ישמחו על הוזלת הדגמים אשר קיים כיום במלאם. כאשר רוצים להוזיל רכב - מבשלים דגם חדש תוך פגיעה המינימאלית במחירון של הדגם הקיים. וכך אני מאמין יקרה. שיטת הקבוצות איפשרה דו-קיום סביר בין חברות הליסינג לבין הצרכן הפרטי של הרכב המשפחתי החדש. כאשר דרכם יפרדו - הצרכן הפרטי עלול להיפגע. זו לדעתי המשוואה.

בתור עובד שכיר אפילו עם משכורת שהיא באחוזים ניכרים מעל הממוצע במשק אינני יכול לא לרכוש ולא לתחזק את רכב היוקרה. כך שלערכתי היבוא המקביל לא יטיב עמי ולא בכלום. לאומת זאת אני עלול להיפגע מהייקור הצפוי של הרכבים המשפחתיים. אבל בינינו - אין זו הרפורמה הראשונה בארצינו אשר מטיבה עם עשירים ופוגעת במעמד הביניים.

אני לגמרי מסכים כי ענף הליסינג יוכל להמשיך ולסגסג כאשר תתקיים הכדאיות הכלכלית ללקוחותיו. ניתן להעריך מה צריך להיות מחיר החכירה ומחירון הרכב לפי השיטה הלינארית בהתאם. לדעתי המחירונים יהיו חייבים לרדת מתחת ל-100 K ש"ח. גם כיום קיימים דגמים זולים אשר עלולים למשוך את תשומת לב לפי השיטה הלינארית כגון רנו סימבול ולערכתי זו תהיה המגמה בשוק הליסינג. השאלה היא האים הלקוח הפרטי ירצה לרכוש במיטב כספו רכב ערום בעל איכות ירודה? עוד לפני חצי שנה הערכתי כי ההפרדה בין דיגמי הליסינג לבין הדגמים המיועדים לשוק הפרטי תתרחב גם מבחינת האיכות וגם מבחינת המחיר. אם היום קיימות ההזמנויות לעשות טרמף על עיוותי השוק וגם לרכוש רכב איכותי בזול וגם למוכרו אחר כך ביוקר - אני בספק אם נוכל להנות מכך בעתיד. נהיה ונראה אם תחזית זו תתממש.

כתבה בנושא שנראת רצינית: http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3368448,00.html כפי שטענתי לעיל - עוד נתגעגע לשיטת הקבוצות.

לדעתי הפתרון "עין תחת עין" הינו פסול מכל וכל. הפתרון של תיקון והצגת חשבונית יכול לעבוד. תחת האיומים להיגרר לבתי המשפט היא יכולה להיכנע ולהשתתף בהוצאות. ואם לאו - היא יכולה לשכוח מהדיון (אשר יכול להיקבע בעוד חודשים רבים) ולא להתייצב - אזי יהיה מדובר בנצחונך האוטומטי. אבל אם היא תתייצב לדיון ותטען כי לא היה ולא נברא - הסיכוי לנצח הינו קטן. אם יש לכם בביניין חניות שמורות ואין מנוס מלחנות לידה - בהחלט מין הראוי לשקול הצבת מצלמות. אצלנו בחצר אין חניות שמורות ואני בוחן בשבע עיניים מי חונה לידי. לא פעם יצא לי לשוחח בנימוס עם שכנים זורקי הדלתות - בנוסח "שמע, חבל, רכב דנדנש". בד"כ השיחות המנומסות משכנעות. יש דיירת אחת שפעם הייתה מצמידה את הטרנטה שלה לרכבי וכיום בוחרת להתרחק. וכמובן אין תחליף לכיסוי.

פורסם כי בפיאט ישנה המבצע "דלק לכל החיים": http://www.news1.co.il/Archive/0020-D-220951-00.html?tag=14-43-10 לדעתי מדובר בעיסקה טובה מאוד.

נשאלת השאלה מה מנע עד היום את התחרות האמתית ומה עלול להשתנות בעקבות הרפורמה. לי לפחות ברור כי חברות הליסינג לא ירצו להפסיד את לקוחותם ולפתח במו ידם את השוק הפרטי. בנוסף לכך קביעת מחירונים נמוכים לצורך שווי השימוש תפחית מכדאיות המכירות לשוק הפרטי. מכאן נובעת השארתי לגבי הרמת הקשיים למכירות הקימונאיות. וגם טועה מי שחושב שהיבואנים גורפים רווחי עתק. הנה למשל אתמול פורסמו הנתונים לגבי הקמור ומסתבר שהחברה בכלל מפסידה. אני מניח כי רובם בכל זאת מרוויחים, אבל רוב הרווח בא ככול הנראה ממחירת החלפים.

שים לב, הכתבות לא נוקבו בדגמים הספציפיים. היכן היה מדובר ב-40% והיכן ב-12%? אני מניח כי המקרה של 40% זוהי שברולט אופטרה ז"ל. אגב, פעם כשהיה דיון אחר לגבי מחירוני הרכב, ניחשתי שלאופטרה היו שולי רווח של מעל 30% מבלי לראות שום דו"ח. סתם ניחוש מתוך סקר המחירים בחו"ל. ומה לגבי 12%? יש לי גם ניחושים. לאנסר 1.5 ליטר. I30CW. יתכן מאוד כי פז'ו 308 ואוקטביה 1.6. כולם אגב מיועדים לליסינג. ואלה שלא מיועדים - למשל הג'אז הידני או פורד פיאסטה... אלה רכבים זולים מאוד בחו"ל. או שהם לא המקרים או שיבואן רוכש אותם ביוקר.

אינני שותף לתחזיתך האופטימית. אני מעריך כי היבוא המקביל לצרכן יתרכז ברכבי היוקרה ורכבי הנישה. יתכן מאוד כי יהיה יבוא מקביל לליסינג בלבד. ז"א חברות הליסינג הגדולות ייבוא רכבים בשביל ציאם תוך ניקוב מחירון נמוך במיוחד לצורך שווי השימוש והרימת קשיים במכירת הרכבים הנ"ל ללקוחות הפרטיים. למשל ינתן שירות גרוע במיוחד או מחירי טיפולים אסטרונומיים אשר יבריחו את הלוקוחות הפרטיים. אני מעריך כי הלהיטים הבאים בליסינג יהיו הרכבים אשר כיום זוכים בהנחות מפליגות מיבואנים. מחירם אכן עלול לרדת. מאידך הדגמים אשר הוכנסו לקבוצתם תוך חריקת שיניים ומתן הזמנות ללקוחות פרטיים לקבל תמורה טובה לכסף ככול הנראה דווקא יתייקרו. אני מעריך גם כי ההוזלות במחירונים יבוא על חשבון האיבזור ושוב נראה רכבים ערומים עם 2 כריות אוויר וכדומה.

כאשר אנחנו בוחנים רכב כזה או אחר בד"כ איננו יודעים מה הייתה עלותו ליבואן, וגם זה לא ממש חשוב לנו. מה שכן, מין הראוי לדעת מהי העלות של הסחורה הזו בחו"ל בתור איזשהו מדד עקיף לאיכותה. אני קראתי את הכתבה וגם כתבות דומות בעיתונים אחרים. מצאתי אותן מגמתיות (ככול הנראה מזמיני הכתבות ומדליפי הדו"ח באו מהצד שכנגד חברות הליסיג, ולא שהדברים היו חדשים ומפתיעים). לכן גם הכתבות לא מגלות את כל האמת. שיטת הקבוצות לא רק אפשרה העלות מחירים מופרזות, אלה בחלק מהמקרים היא אילצה להוריד מחירים תוך חריקות שיניים. במקרים אלה ככול הנראה לא ניתנות לחברות הליסינג הנחות מפליגות וגם רכבים אלה יקרים יותר לצרכני הליסינג. הדוגמאות הן רבות. למשל פורד פוקוס סדאן וסטיישן נושאים תג מחיר כמעט זהה, אך עלותם בתור רכבים צמודים שונה. הדבר מעיד על גודל ההנחות לחבות הליסינג. יונדאי I30 CW עולה בגרמניה כמעט כמו במוו סידרה I, אך בכל זאת הצליח להתפלח לקבוצה 2 (אין זה אומר כמובן הכל על סגולתיו). כך שהצרכן הפרטי יכול לשקול את הדברים ולהגיע לבחירה האופטימאלית מבחינתו. אגב, לדעתי הרכבים הכדאיים ביותר מתור התמורה לכסף והפרש המחירים בין אירופה לישראל נמצאים ברף העליון של קבוצה 4: למשל טויוטה אוונסיס וסוברו B4.

השיקולים בבחירת הרכב הינם מורכבים. אומנם העלות המשוערת של הרכב ליבואן מול המחיר לצרכן מהווה גורם חשוב בתור התמורה לשקל. אבל זה לא חזות הכל. יתכן מאוד כי היבואן קיבל הנחה משמעותית מיצרן בגלל הכמות הנכבדת או בגלל הרצון של היצרן להחדיר מותג כזה או אחר לשוק וכדומה, ולכן יש לו גם שולי רווח גדולים במיוחד. עובדה זו לא צריכה לשלול את הרכב כלל ועיקר. יתרה מכך, לא תמיד אלה שרוכשים רכבים שמיועדים לשוק הפרטי בלבד וכביכול לא משלשלים סכומים מופרזים לכיסם של היבואנים יוצאים נשכרים מול אלה שרוכשים באופן פרטי את דיגמי הליסינג. כי הרי האחרונים עושים סוג של טרמף על עיוותי השוק וגם מוכרים את הרכבים לפי המחירון שמושפע ע"י חברות הליסינג. השורה התחתונה צריכה להיות העמידה של המוצר בדרישות האישיות תוך שיקולים של עלות-תועלת.

אתמול ב-8 בערב אני חוזר הביתה אחרי יום עבודה ארוך במיוחד וגם עייף במיוחד. בכביש 4 כרגיל פקוק - פה ושם מפוזרים חתיחות זכוכית, שאריות מתאונות שהיו הערב. אחרי העינוי של כביש זה מתחיל העינוי גדול עוד יותר - תל אביב. פתאום איזה נרקומן קופץ אל הכביש והרכבים מהנתיב הימני עפים עליי שמאלה - הברירה היחידה של לעוף תוך ציפצופים היסטריים לנתיב הנגדי אשר למזלי פנוי. סוף סוף אני מגיע אל הפנייה לחצר הבית. הרמזור קצר ויש עוד 4 רכבים לפניי. הסיכוי להיכנס הינו גבולי. ופתאום איזה סיוויק מדגם 2009 עוצר לפניי במקביל תוך כוונה ברורה לבצע כיפוח זכות חצוף במיוחד וחוסם את כל התנוע בנתיבו שבינתיים יש לה רמזור ירוק. הרחוב מתמלא בציפצופים. הדבר נמשך עשרות שניות ארוכות. והנה נדלק אור ירוק לפנייה והסיוויק החצוף נדחף לפניי. ברגע זה אני כבר הייתי בהתמוטטות העצבים ונדחפתי גם כן במרחק של מילימטר מאותו הסיוויק באור צהוב. אישתי במקרה הייתה עדה לתקרית - הציפצופים ההיסטריים ברחוב גרמו לה להסתכל בחלון. כל הערב היא מאוד כעסה עליי על איך שנדחפתי ואחרי שנרגעתי אני גם כן כעסתי על עצמי. צריך להשתיל במוח את המושג של רוגע, אסור שהעצבים יהוו גורם כלשהו על הכביש. מישהו נדחף - שיהיה לו לבריאות.

אינני כלכלן ואינני מכיר את נושא התמחור של הרכבים מבפנים. אני רק עוקב אחרי התקשורת ודולף משם מידע. הנושא חשוב לי כצרכן. אני רוצה לדעת כמה שיותר ע"מ לבצע החלטות צרכניות נבונות. אכן נתקלתי בידיעות כי היבואנים הישראליים זוכים במחירים טובים וכי היצרנים היו מאוד לא מרוצים מהעלת המסים הירוקה. אבל אף פעם לא נחשפתי למסמכי אמת לגבי עלות הרכבים לפני המסים וממה מורכב המחיר הסופי לצרכן. כמובן שגם ההסבר שלי לגבי ההבדל בין המחירים בארה"ב ואירופה הינו תאוריה בלבד. אשמח מאוד אם מישהו ידע לתת תשובות מוסמכות יותר. אני נוטה להסכים עם התאורייה של מחירי היצרן בגלל שהיא תומכת בדעתי כי המיסוי איננו חזות הכל. אתן עוד דוגמה נוספת - המחירים של הרכבים ההיברידיים. המיסוי בארץ כידוע נמוך מאוד. אך לכאורה הדבר איננו משתקף במחיר לצרכן כלל ועיקר. אני יכול למנות דוגמאות של רכבים לא היברידיים יקרים יותר באירופה אך נמכרים בארץ במחיר של סיוויק הייבריד והפריוס ואף נמוך מהם. האים ההנחה במס רובה ככולה הלכה לכיסם של היבואנים? או שמה אלה לא זכו במחירים טובים אצל היצרנים? רב הנסתר על הגלוי.

האירופה היא בסך הכל אוסף של שווקים - מקפריסין ועד לאירלנד, כאשר כל אחד מהם קטן בהרבה מהשוק האמריקאי. בכל אופן, קשה להסביר את הבדלי המחירים בין ארה"ב ובין אירופה רק ע"י המיסוי. אגב, בבריטניה המיסים נמוכים במיוחד, ובכל זאת המחירים גבוהים בהרבה מארה"ב. טוב לדעת שניתן לעשות יבוא אישי לאירופה, ככול הנראה המידע שלי היה בלתי-מדוייק ואני חוזר בי. ועוד תופעה שרויה להתייחסות. המחירים של חלק מרכבים האסיאתיים בארץ לעיטים די קרובים למחירם באירופה, וזאת למראות ההבדלים העצומים במיסוי. מין הראוי לציין שמדובר גם ברמות איבזור דומות מאוד. נתקלתי גם במקרים יוצאי דופן בהם המחירים בארץ אפילו זולים יותר. אינני יודע מה סיבה לכך, אבל בכל אופן ניתן ללמוד מהנ"ל כי הכף המיסוי איננו חזות הכל. ואם נתייחס לעובדה שבאירופה הדלק יקר יותר, הטיפולים יקרים בהרבה, הביטוחים ככול הנראה גם לא זולים, ויש עוד הטלים כהנה וכהנה (גודש וכו) - אזי מצבינו בסך הכל לא כ"כ רע.

מה שידוע לי מתוך עדויות שמיע במהלך העבודה בגרמניה - לא ניתן לבצע יבוא אישי מארה"ב וזאת בגלל ההבדלים בתקינה. היחידים שיכולים לעשות כן הם החיילים האמריראיים המוצבים בגרמניה. אבל אני מעריך כי בהחלט ניתן לבצע בקלות רבה יבוא אישי ממדינה אירופית אחת לשנייה. בארה"ב גם ישנם מסים והמע"מ בערך של עשרות אחוזים. הסיבה למחירי הרכב הזולים תמונה בגודל השוק והתחרותיות. אגב, שמעתי כי אפילו חלק מהרכבים האירופאיים נמכרים שם זול יותר מאירופה עצמה.

ישנם עוד 2 שיקולים: 1) גודל השוק והתחרותיות בו. השוק האמריקאי גם גדול מאוד וגם תחרותי. לכן מחירי הרכבים בשוק זה נמוכים במיוחד. שים לב כי באירופה, למרות המיסוי הנמוך, הרכבים יקרים בהרבה מארה"ב. השווקים האירופאיים קטנים יותר וגם תחרותיים פחות. אז מה שלא נלקח בתור המס, נלקח בתור עמלת הסוכן. אגב, באירופה כמעט ולא ניתן לבצע יבוא אישי. 2) רמת ההכנסות של האוכלוסייה. ככול שהאוכלוסייה עשירה יותר, היא פחות מעוניינת ברכבים משומשים. ככול ששכר העבודה ועלות הקרקע גבוהים יותר, כך הטיפולים ברכבים יקרים יותר. לכן גם ירידת הערך שלהם גדולה יותר והנסועה קטנה יותר. כך למשל בבריטניה רכב בן 3 שנים מאבד בממוצע 70% מערכו. הנתון שיש להתייחס עליו הוא שווי השימוש ברכב. נתון זה כולל גם את עלות הרכישה, הביטוחים, הטיפולים, ההטלים וכדומה. למרות שבארץ עלות הרכישה היא בין הגבוהות בעולם, שווי השימוש איננו חריג. הייתי אומר שבעלי הליסינג נהנים אפילו משווי השימוש הנמוכה בקני מידה עולמי, דבר שעלול להישתנות בעתיד.

כאשר 60-70% מההכנסה נלקחים בצורה כזאת או אחרת, אם זה מס הכנסה, אם זה המע"מ, אם זה ארנונה, אם זה הטלים שונים ומשונים, אז ניתן להגיד בגאווה: כן, אנחנו תורמים במשרד. אני לא העלתי לכם את הביטוח. אז למה אני צריך לקום שעתיים לפני הזמן בכדי "לתרום במשרד"?