orenuchx

איגור ואנדריי בחולון. מומלץ ביותר! בדר"כ עמוסים בעבודה אבל שווה לחכות.

אני הייתי לוקח את הרכב למישהו שיודע מה שהוא עושה כדי לקבל תוצאה ... וההמלצה שלי היא לגשת למוסך מרכז איילון (ולבקש את ראובן) כפי שכבר הומלץ מעלי. בברכה אורן

הכל נחמד ויפה - אבל מה עם תמונות???

חשבי הרבה לפני שרשמתי את התגובה הבאה, כי בדרך כלל כשאני מרגיש כמו שאני מרגיש כלפי השרשור הזה אני פשוט נמנע מלהתערב, אבל מכוון שהשרשור מתמשך בסוג של אכלו-לי-שתו-לי - אני חייב להגיד, וחלילה מבלי לפגוע, שיש לי הרגשה שאתה קצת "מתפנק"... אם אתה לא מצליח למצוא חלקים לרכב שלך, ובנוסף אין לך תקציב גבוה לעניין, ואנשים עושים מאמץ ומנסים לתת לך כיוון - אתה לא יכול להיות כזה בררן. הציעו לך פה רכב שלם ב3500 ש"ח - האם נראה לך שתשיג את כל החלקים בפחות? לי לא נראה. אני יודע על עצמי ועל המרצדס שלי שאם יש משהו שאני רוצה אותו, או במקרה שלך חייב אותו, אני אעשה הכל ע"מ להביא אותו ועשיתי את זה עם "מלאנתאלפים" חלקים כולל מנוע (מגרמניה) ומכסה מנוע. אם במקרה מצאת מכסה מנוע או כל חלק שאתה כבר מחפש כמה שבועות, אז וואלה - תמצא דרך להוביל אותו גם מבאר שבע... יש חברות שילוח במדינה...זה לא שאנחנו חיים באוסטרליה - כולה 500 ק"מ מצד לצד. עושה רושם שאתה מחפש מתחת לפנס. בכל מקרה בהצלחה ושנה טובה. אורן

רכב מדהים! תתחדש

שיפוץ מרשים ביותר, דוגמא לאיך צריך לשפץ רכב. כל הכבוד, מחכה לעוד.. אורן

מבזק חדשות קצר! חיפוש קצר בסביבה בה חנתה ה"אקזוטיקה" בשנתיים האחרונות - או יותר נכון חיפוש בבלאגן של המוסך ש"טיפל" בה, הניב את המציאה: מיכל הדלק של הפנדה בכבודו ובעצמו. (זהו אפשר להפסיק לשלוח אלי בקבוקי ליטר חצי ) חקירה קצרה (עם כמה טלטולים) שנעשתה למוסכניק של הקיבוץ הביאה למסקנה שמשאבת הדלק הלכה לעולמה, והוא טוען (לפחות ממה שהצלחנו להבין- הוא חירחר במשך כל החקירה, כנראה בגלל הטילטולים, וזה ממש הפריע לנו להבין אותו) שמשאבת דלק של פונטו דור ראשון תתאים.. טוב אני אבדוק את העניין . אם מישהו יכול לאשר אני אשמח מאוד. הנה כמה תמונות ראשונות של הבן האובד שנה טובה לכולם אורן

ניסית באיזור המרכז? אם זאת אופציה תתקשר לדקר הם מיבאים חלפים למרצדס ביבוא מקביל ...

הי יוני, רציתי לחדד את דעתי, (וכמובן שזו דעתי בלבד, ואני לא כופה אותה על אף אחד, והאקדח שאני מחזיק לא מכוון לראש שלך, זו רק אשליה, וגם אם אתה טוען שהוא טעון אתה צודק הוא טעון, ואני לא מתכוון לירות באף אחד שמסכים עם דעתי...) הכוונה היתה שיש משהו ב Rat car appearance שלה. משהו בצבע המשופשף הכחלחל שלה - כאילו אומרת אני עוף-החול שקם מהמתים.. את פנים הרכב אין מניעה לטפח ולשפצר ולא תהיה שום סתירה מול החזות החיצנית. יש לי איזה משהו אישי שאני אוהב ברכבים ישנים שניכרים בהם אותות הזמן, אך יחד עם זאת רואים שהם מטופחים ותקינים. מן תעודת מקוריות כזו שמוגשת באריזה יחודית. כאילו אתה שומר על הפוטנציאל שלה להיות משופצת אבל לא משפץ אותה בכוונה ובמודע... אני אישית נמשך לכאלו רכבים במיוחד אם הם "כאילו" לא מיוחדים/עממים (מבלי להעליב ח"ח). כמו שיש כאלו שמחשיבים אובייקט עם פאטינה שהצטברה עם השנים מאובייקט מלוטש וצבוע. אני מעדיף אותה כך על עוד איזו סוסיתא משופצת/צבועה/מלוקקת, כי כאלו כבר ראיתי, התלהבתי, וזה עבר לי, ואם תהיה עוד אחת כזו אני לא ממש אדע מה היא היתה ומאיפה הגיעה. שלך תישאר מיוחדת כמו שהיא עם אמירה חזקה של משהו שהתעורר מהמוות. אורן

הי יוני, פשוט כיף לפתוח שבוע עם חדשות מהשרשור שלך! ראיתי את הדוכסית באירוע והיא פשוט מחייכת מאושר. אני הייתי משאיר אותה בדיוק איך שהיא - יש משהו בצביעה שלה (או באי הצביעה שלה) שמעיד עד כמה זה מדהים שהיא קמה לתחיה. הייתי מגדיר אתה כך : "יש לה קטע!" אורן

איך יוצרים קשר? יש טלפון?

אח שלומי שלומי עשית לי את הערב...! אני מקווה שלא תיישם עלי את השיטה בפעם הבאה שאתה בא לקחת חלק אחרי צביעה ... :lol: מצד שני אולי בכל זאת אני אלך לדאר ברחוב ההגנה חמוש במרפקים כדי לקחת מסיכת אב"כ. אגב- המשבר חלף אתה מוזמן להתקשר! אורן נב-אפרופו תור בבית הדואר של רחוב ההגנה - אולי זאת הזדמנות ליוזמה מצד מועדון החמש: להעמיד בראש התור למסיכות האב"כ נציג, שימתין לכל אחד שמגיע אחרי שנאבק על חייו בתור, ויגיד לו - "אזרח יקר , מה שאתה מרגיש עכשיו הוא מה שאנחנו מרגישים כל פעם שאנחנו מגיעים לכאן לשחרר חבילה מהמכס!"

הדילמה נפתרה! ולפני סיפור המעשה אני שואל - האם במשרד הרישוי יושבים: 1. אנשים שטוב להם כשלמישהו אחר רע? (הגישה הפסיכולוגית) 2. פקידים רמאים שעובדים בגניבה עם רשיון? (הגישה הקונספרטיבית) 3. סתם אנשים טפשים שלא מסוגלים לתפקד כראוי במערכת שתחתיה הם עובדים? (הגישה הנאיבית) הסיפור הוא כזה: כמעט והשלמתי עם הידיעה כי רשיון הרכב לכאורה לא הופקד, וכי נדרשים תשלומי פיגורים ואגרה של 4132 שקלים. וממש התחלתי להתלבט ולהתחבט אם הרכב שווה את הסכום, או שמה נשאיר אותו לאספנות- ועד אז מי יודע... כמעט שהחלטתי שהרכב שווה, וכמעט ששקלתי לשלם את העניין בתשלומים (שזוהי דרך הניחומים של הטיפשים). כל זאת עד היום בבוקר עת קיבלתי טלפון מהבעלים המסור (אחלה גבר שבגברים), שהוא פישפש ונבר במגרות ביתו ומצא את אותו רשיון ורוד מזעזע שמוכיח שהרשיון אכן הופקד לפני 4 שנים! לאור זאת השאלה היא (ואני חוזר אל השאלות שלמעלה) : מה עושה בן אדם מן הישוב שלא קיבל כמה עצות טובות בפורום, שמאמין למדינת ישראל ולמערכת ולמחשביה כמות שהם, והיה והולך ומשחית לחינם חצי משכורת ממוצעת- רק כי איזו פקידה טיפשה רצתה לצאת מנצחת מול אזרח שאותו היא אמורה לשרת, ושאת מיסיו היא מקבלת כשכר על עבודתה הקלוקלת? ראבק!

כן אני יודע. הבעלים אמר לי בפירוש כי הוא הפקיד את הרשיון, והבטיח לחפש את רשיון ההפקדה. אבל אם המחשב מוציא רשיון חדש וטוען שלא היה מופקד - האם הוא לא תמיד צודק...?

טוב אז יש התלבטות - אולי אשמע כאן עצה טובה, שלשום הלכתי למשרד הרישוי שמח וטוב לב מלווה בידיעה כי רשיונות הרכב הופקדו בזמנו, וחמוש בנחישות לגבי היכולת להעביר בעלות כאשר האגרות משולמות. יושב מול הפקידה, מגיש את הניירת, פותח ואומר: "שלום, אני מבקש לשחרר את הרשיון מההפקדה ולהעביר בעלות" - אני מבקש בקול סמכותי. "אדוני, אין אפשרות להעביר בעלות - לרכב אין טסט" - היא נובחת בקול חורק עוד מבלי שבכלל הקלידה ולו תו אחד במקלדת. " סליחה גבירתי אני בטוח כי ניתן לעשות זאת, אם את לא מכירה את הנהל אבקשך לבצע בירור עם הממונים עליך" אני עונה עם חיוך מנצח. היא ממלמלת תחת חותם שפמה צרור של מה שנשמע כקללות בארמית ופונה להקליד את הפרטים. אני בינתיים יושב מולה מלא בביטחון תוך שאני מחליק כאפות של נצחון עם האגו שלי. ואז מגיע הפטיש: "אוקי אדוני קודם תשלם את האגרות ואח"כ נדבר" היא מושיטה לעברי את הרשיון כשבתחתיתו מתנוסס סכום נכבד בעל ארבע ספרות! אני מתכווץ כמו עכביש שנשפך עליו קפה וממלמל שאלה רפה " סליחה תגידי - הרשיון לא היה מופקד..??" והיא בחיוך מנצח של פקידה ממשלתית, שזה עתה ינקה עוד שלוק ממעיין המרורים של חייו של עוד אזרח, אומרת כמנצחת : "זה מה שיצא - הבא בתור בבקשה!" אז ההתלבטות היא כזאת - כרגע יש להשקיע כ4000 ש"ח ברשיון. האם להשקיע קודם ברכב (מה שלא נראית השקעה גדולה), להחזיר לכשירות ואז להשקיע בתשלום הרשיון, או שמא להשקיע ברשיון והעברת בעלות- ואז להשקיע ברכב? אשמח לשמוע דעתם של חברי הפורום המסורים, בטוח שכמה מכם התלבטו מתישהו בשאלה דומה. אורן

לא היתה כוונה להרגיז ואם אכן כך קרה אז קבל את התנצלותי. יחד עם זאת ניסיתי להגיד לך בקלילות שהמחיר שאתה דורש נראה (לי) "קצת" גבוה בשביל לוחיות רישוי. אגב גם אתה קצת לעומתי בתגובות שלך וזה כנראה "מזמין" כאלו תגובות - אבל זה בסדר. אני חושב שמשהו שווה בדיוק את מה שמוכנים לשלם עליו - יש כאן מליון דוגמאות לכך בשרשורי "ענתיקות בחצרות". מאחל לך בהצלחה. אורן

מבלי להעליב יש לי הרגשה קלה שאתה חי בסרט...

איזה בנאלית ואיזה בטיח! המכונית הראשונה שלי, שרכשתי מכספי משכורת הקבע שלי, היתה אונו 70 שנת 89. עד היום אני נזכר בה בגעגועים. עוד נקודה - לפני כשנתיים ראיתי מודעה על פיאט פנדה דור 1 שפורסמה למכירה בצפון ואף כיכבה כאן באיזשהו שרשור. הרמתי טלפון מיד והגעתי באותו הסופ"ש לראות אותה כשאני כבר מפנטז על שיפוץ מהסרטים. לכשראיתיה היא כבר היתה לדאבוני במצב של רקבון מתקדם, חורים במקום גג, ורצפה כמו באוטו של ברני מהפלינסטונס. די מזכיר את הפנדות שהעלת בתמונות. מיותר לומר שויתרתי על התענוג למרות המחיר המפתה והאכזבה היתה רבה. מעניין מה עלה בגורלה. כן גם אותי זה הפתיע...! אך, לו היה לה מזגן....

רכב מרשים! כבוד. תהנה ותן תמונות מהשיפוץ.

שוב תודה לכל המברכים, קצת עידכונים: ניקיתי קצת את פנים הרכב עד ששמעתי את האזעקה בצפון (כלומר שני ילדי חובטים זה בזה ) - היה הרבה זבל אז לא הגעתי לשואב אבק. מה שכן מצאתי בחלל הרכב כמה פתקים מעוררי טפיחת שכם עצמית, שהבעלים הקודם נצר בריכבו כאישור לכך שהוא נוסע בדבר הנכון - ובכולם הצעות רכישה עבור ה"אקזוטיקה" !! אה ולכל המתעניינים כמה אנקונדות (אנקדוטות בשפת העם): 1. הרכב מודל 90' עשה עליה בייבוא אישי בשנת 94 2. הרכב יד שניה (אני הבעלים השלישי) 3. הרכב גמא 230K קילומטר 4. כל הפלסטיקים, או יותר נכון אלו שהואילו בטובם לשרוד, די מתפוררים (האיטלקים המחוריינים לא שמו אנטי UV בפלסטיק ימח שמם). מזל שהם חסכו בפלסטיק ועשו דיפוני פח בבפנוכו של האוטו. 5. ה"בעיה" שהיתה ב"אקזוטיקה" (ראה הודעה מס. 1) היא שאין מיכל דלק - אז עכשיו צריך למצוא איפה הבעלים הקודם שם אותו... אם לא נמצא את המיכל שמעתי שהרכב מאוד חסכוני, אז פשוט נחבר בקבוק קולה עם אזיקונים וזה אמור להספיק להתניידות יום יומית בכל זאת אחד לעשרים כמה תמונות של ה"אקזוטיקה" אחרי שטיפת צינור לא מושקעת בהחלט... ובתמונה האחרונה: "האחיות לבית הטמבל-שאוסף-מכוניות-ולא-ישפץ-אותן-לעולם".

שלום לכולם, ראשית תודה רבה לכל המברכים! (וגם לאלו עם הביקורת יש מקום אם היא נאמרת באופן מכובד ורציני) הפנדה, שלהלן תקרא "האקזוטיקה האיטלקית" - עברה היום שטיפה ראשונית וגם קצת בתא המנוע, ואני חייב להגיד שהכול ניראה ממש מקורי ושמור. בתא הנוסעים עוד לא נגעתי ולכן הוא עדיין מלוכלך, ובאזור לוח השעונים יהיה צורך לעשות רמונט כללי. תמיד משך אותי בעיצובה של הפנדה השאיפה לפשטות, והפתרונות שאלו מולידים. הדשבורד למשל עשוי מבד (!!) עם גליל של פלסטיק שמושחל בתוכו, ושני פרופילים בצדדים שמקנים לו צורה של תא ארוך , סוג של ערסל איטלקי. ממש מצחיק! את הסוויץ' הייתי חייב להשחית כדי שיהיה לי היגוי לגרירה (אין מפתח וההגה נעול..), וזה למה שהרכב לא הגיע על גרר אלא בשיטה הישנה והטובה של הקיבוץ של פעם- טנדר מקדימה גורר, רכב מאחורה נגרר ובתווך רצועה, דרך השדות והמטעים . רק חסר היה שהייתי מפלח מאיזו סככה טרקטור למשימה והייתי ממש חוזר לכיתה י"א. לגבי המחלוקת על העיצוב - כמעצב מוצר אגיד שיופי נמדד בהרבה מדדים ואחד המשמעותיים שבהם הוא מדד הזמן. יש עיצוב שהופך קלאסי ביום היוולדו, ויש שהופך לכזה בפרספקטיבה של 30 שנה, ויש שלא יהפוך לכזה לעולם. הפנדה הוא המקרה השני - זו דעתי. אם קצת נכנס לזה הרבה מכוניות עממיות שעיצובן היה "שקוף" בזמנן הפכו פתאום לשכיות חמדה ולמבוקשות ע"י אספנים. אוסיף ואומר כי נכון לשפוט עיצוב בפרמטרים של "עיצוב נכון", עיצוב מקורי, עיצוב פונקציונאלי, מבנה ופרופורציות, אמירה עיצובית וכו'. להגיד סתם "מכוער" זה ביטוי המתאים לילד בכיתה א'... הפנדה לדעתי אוצרת בעיצובה ערכים מעוררי הערצה, של פשטות, ניקיון, ישירות ופרקטיות. וצריך להבין- פשטות היא ערך עליון בעיצוב נכון. עיצוב רכב עם זגוגיות שטוחות, מתוך מחשבה על החלפה קלה, שתתאים ליכולתו של כל זגג בכפר איטלקי, כי הרכב ישרת סוג מסוים של אוכלוסיה - זה "עיצוב נכון". כל מעצב רכב יעיד שהכי "קל" זה לעצב רכב אקזוטי. כי קל להשתולל עם הדמיון כשאין מגבלות של קהל יעד או תקציב. הכי קשה זה לעצב רכב בסיסי כשחלות עליך כל המגבלות. אפשר לדבר על זה שעות אבל בהזדמנות אחרת. בכל מקרה מחר אעלה תמונות נוספות, אורן

אחרי כמה שבועות של חוסר וודאות ודפיקות לב היום זה קרה - הגיעה אלי פיאט פנדה חמודה ושובבה. אמנם לא אספנות אבל עדיין מרגשת וככל הנראה נדירה. סיפור המעשה: לפני כמה שבועות, בעת ביקור קצר בקיבוץ הורי, יצא שנפגשנו כמה חבר'ה מהקיבוצים השכנים. אחד מהם זורק לי כבדרך אגב - "תגיד הפיאט שלך (ה 133 ) - היא נראית קצת פח. מה אתה הולך לעשות איתה"? "מה ז'תומרת" אני בוחר שלא להיעלב- היא הולכת להיות גרסת ראלי של פיאט בלה בלה בלה..." ובעודי מפליג בדיבורים מלאי מעוף ודמיון הוא זורק לי פצצה: "אתה יודע - זרוקה אצלנו בקיבוץ איזה פיאט ישנה" . אני קופץ מהחלום תופס לו את הצוואר ובתנועות ניעור צועק לו לפנים : "דבר חבר יקר - על מה מדובר?" חנוק, עם דמעות בזוית העין, הוא משרבב את שפתיו ולוחש: "נראה לי פיאט אונו... או פנדה" "פנדה? זו פיאט פנדה? פנדהההה?" אני צועק עליו "עכשיו תגיד - איפה היא ושל מי היא?" הוא מנער אותי ואומר "בן אדם תירגע, היא זרוקה ליד המוסך כבר שנתיים, הבעלים איבד את המפתחות, ויש לה איזה בעיה נוספת אבל נראית שלמה" "ומי הבעלים?" אני כבר מעולף עם דופק גבוה "הוא שכיר בקיבוץ - לא יודע אם הוא ימכור..." עוד לפני שהספקתי לשמוע את התשובה אני כבר מאחורי ההגה של המרצדס, טס לקיבוץ ההוא, מרחק שני קילומטר מאיתנו. מגיע ומחפש את המוסך כמו פרעוש רעב שמחפש כלב. מבט ימינה מבט שמאלה - ואז רואה מוסך ובפתחו מתגלה האוצר - פיאט פנדה אכן כן - פ-נ-ד-ה!!!! מחפש את מי לשאול מה ולמה, ולמזלי המוסכניק יוצא בדיוק כדי לסגור את דלתות המוסך (טוב בכל זאת כבר ארבע אחרי צהריים). "אה כן היא של בחור אחד, עובד כאן לא רחוק, תרים לו טלפון. היא כבר שוכבת כאן שנתיים ... מה אתה לוקח אותה? איזה יופי לך ..." שיחת טלפון, ועונה בחור בצידו השני של הקו, לא מבין מי ההזוי שמתקשר באמצע שנת הצהריים ושואל על הגרוטאה -"כן היא שלי. לא יודע אם למכור. אני קשור אליה. תחזור אלי ביום ראשון אני אחשוב על זה" יום ראשון הגיע ואני כבר לא ישן יומיים. הבחור עונה "תגיד מה תעשה איתה?" אני עונה לו בקול מתחנן "אני מת על מכוניות כאלו.ישנות זה מה שעושה לי את זה. אני אשמח לשפץ אותה ולהחזיר אותה לחיים" ואז הוא מפציץ אותי בתשובה שמפרקת לי את המוח: אתה יודע מה - קח אותה" . "מה זאת אומרת קח אותה?" אני שואל, לא מבין מה הרגע שמעו אזני... "קח אותה הוא אומר. אם אתה מחזיר אותה לחיים אז פשוט קח אותה!" כן - לפעמים המזל מאיר פנים. את זה אני מוכרח להגיד! והיום אחרי חודשיים מאותה שיחה גררתי אותה אל ביתה החדש. יש עוד דרך לא קצרה ע"מ להביא אותה למצב בו אוכל להתנייד איתה להנאתי, אבל ממבט ראשון הכל נראה טוב ואפילו טוב מאוד. הבודי נקי ויפה ללא חלודה, הקווים ישרים (תרתי משמע ), באזור המנוע הכל נראה טוב. ורק הפנים דורש "קצת" תשומת לב. השלב הראשון יהיה ישור קו ולהכין אותה לטסט. אח"כ ... טוב אח"כ כבר נראה. כרגע יש לי הרגשה שלא צריך לעשות כלום למעט שטיפה טובה ..! טוב קצת תמונות. מחר יהיו עוד. אורן

בהצלחה! אני רואה שאתה בכל זאת לא נח...

רכיבי מערכת הטעינה בגוצי זהה לזו שב- BMW's 2V. אין בעיה להשיג את החלפים האלו במחירים סבירים מקוריים מ BMW (למעשה של Bosch), ולא להסתפק באפטרמרקטים שאינם איכותיים כמו המקוריים של BMW. מיעץ מנסיון! אורן

רן ידידי - לא צריך מצבר כדי להוציא מהנבלה הזו ניצוץ