חן פרחי

על איזו מכונית מדובר?תחזור למשפץ הקרבורטורים,שכנראה לא עשה מלאכתו כראוי.בכל מקרה,סל"ד הסרק גבוהה מידי,והאוטו לא אמור להיחנק בלחיצה על הדוושה.ייתכן שאחת הדיזות לא נוקתה כראוי,או שנסתמה שוב.

קודם לכל צריך לזכור את שם היבואן הקודם- "החברה הישראלית לאוטומובילים"...פורד התבססה שנים רבות על מכירות לציי רכב כמו משטרת-ישראל,קיבוצים צה"ל ועוד,כך שלא היה לה צורך ממשי ביצירת תדמית אחרת.גם דלק מוטורס מייעדת אחוז ניכר ממכירותיה לציי רכב,כך שעל הנייר מכירותיה של פורד מצויינות,בוודאי ביחס לשנים עברו.לייבא דגם מסויים של מכונית מסויימת לארץ כרוך בלוגיסטיקה די מורכבת,תקינה,החזקת מלאי חלפים,מתן שירות ועוד,כך שנכנס גם השיקול הכלכלי.דווקא פורד הפתיעו(גם את עצמם...)שהחליטו לייבא בשנת 90 את האסקורט XR3I,שכל המלאי נמכר בזמן קצר!הניסיון השני בשנת 94 כבר לא היה מוצלח עם ה RS 2000 וה XR3 קבריולט,והן נשארו תקועות זמן רב במחני החברה.

דווקא במקרה הזה עדיפה הגירסה המישפחתית,הטמפרה.ל1.6 יש הגה כוח ולרוב גם מערכת בקרת אקלים,שהיתה נדירה במכוניות עממיות בשנים האלו(ופועלת מעולה,אגב).המכונית מרווחת,נוחה לנסיעה,בעלת ביצועים טובים,בייחוד בגירסת הקרבורטור,שהיא יותר נעימה לשימוש.עבדתי שנה כמכונאי בחברה להשכרת רכב שהיו לה טמפרות כאלו,ומניסיון אני יכול להעיד שהן היו אמינות באופן מוחלט ומפתיע,וגם השוכרים אהבו אותן.

נסעתי,לא נהגתי,אני מדגיש,ביונדאי קופה 2.7.המנוע שלה מעולה,חזק גמיש ושקט והשילוב עם הגיר יוצר מכונית מהירה,לא טיל בליסטי,אבל אין לה שום בעייה לשייט בקלילות על 180 קמ"ש,ולהאיץ למהירויות האלו במהירות.לגבי איכות הגימור-למרות שזו היתה מכונית מבחן שעברה התעללויות,שום חלק לא הרעיש ולא קירקש,למרות שאין ספק שאיכות החומרים בה לא מסכנת את מרצדס,ב.מ.וו אודי ושות...

גם אם פורד אירופה ירצו להתעורר,לא כל כך יצליח להם...פורד היא חברה אמריקאית בעיקרון,וסופרי האפונים הראשיים לא ממש אהבו את העיצוב האוונגרדי של הסיירה,למשל,ומאז ועד הפוקוס לא ראינו מפורד משהו יפה או חדשני ממש.אסור גם לשכוח שקהל הלקוחות של פורד מבוגר ושמרן יחסית,מה שהביא לעיצובן של מוטציות מעוותות כמו הסקורפיו 4 דלתות,או לשמרנות בעיצובה של הפיאסטה שהוצגה ב 89.

ראשית כל האקסנט לא עלתה "גרושים",אף אחד לא טען שהאקסנט מכונית נפלאה.הסיבה העיקרית להצלחתה נעוצה במימדיה,שהיו כמעט משפחתיים,עיצוב נאה ומודרני,מחיר תחרותי ושירות ותמיכה טובים של היבואן.סה"כ היא מכונית סבירה,ללא יתרונות או חסרונות בולטים,ובניגוד למה שטען קודמי,האקסנט מכונית אמינה,ןלראייה אלפי האקסנטים ששירתו את ציי הרכב השונים.האחזקה הבסיסית שלה זולה(חלפים,טיפולים,תיקונים וביטוח)וכל עוד לא תצפה ממנה לגדולות ונצורות,או למשהו שהיא לא נועדה לספק,לא תתיאכזב ממנה.ובנוגע לאמינות,שאל מכונאים שעובדים במוסכי יונדאי,תשמע רק דברים טובים.

כפי שיובל אמר,גיהה היא רמת הגימור הגבוהה ביותר של מכוניות פורד מסוף שנות ה 70,רק שהן לא מורכבות על ידה,אלה משתמשות בסמלה של סדנת העיצוב האיטלקי.כיום גיהה לא מרכיבה מכוניות.ככלל,חשיבותן של סדנאות העיצוב האיטלקיות הולך ופוחת,מאחר ואת רוב הדגמים החדשים מעצבים היצרנים בעצמם.

חבל על האנרגייה שאתם מבזבזים...לכל יצרני הבולמים שנמכרים בארץ יש בילעדיות,ולמעט סט אחד או שניים לשימוש עצמי,אין סיכוי שימכרו לבודד כמות מיסחרית.תבררו היטב עם היצרן לפני שאתם בונים מיגדלים באוויר...

נימרוד היקר-אמנם הידע שלך בפולקסווגן אכן גדל משהו בעת האחרונה,רק חבל שלא מספיק... ולעינייננו-לגולף היו כמה דגמים כפולי הנעה,שכל אחד יועד לפלח שוק שונה בתכלית.הגולף 4 מוושן היתה גולף 1.8 רגילה עם הנעה כפולה,בעלת דיפרנציאל מרכזי צמיגי מסוג פרגוסון,שהמטרה היתה שיפור אחיזת הכביש,כמו בקווטרו של אודי.הגולף קאנטרי היתה גירסת השטח של הגולף,ואכן היא יוצרה במפעלי שטייר-פוך שמתמחים בפיתוח מערכות הנעה כפולה.היא היתה מוגבהת בעלת סטייל ג'יפי,ובמובנים רבים היא היקדימה את זמנה,רק חבל שבשנים אלו פלח השוק של רכבי הפנאי היה אפסי.הגולף G 60 היתה סיפור אחר לחלוטין.היא יועדה להתחרות באינטגרלה של לנצ'ייה,היתה לה אותה מערכת הנעה כמו של ה 4 מוושן,מנוע 1.8 בעל מגדש על ספירלי,שסיפק 160 כ"ס.המכונית לא ענתה על הציפיות שתלו בה,ונעלמה כעבור זמן קצר.

העיצוב של המאטיס נעשה על ידי גיואגיארו האיטלקי,שאחראי ללא מעט עיצובים מגעילים...לא קל לעצב מכונית של 3.5 מטר אורך,ואכן לכל הדעות העיצוב שלה נאה.

לטרנספורטר סינכרו היה הילוך כוח אחד בודד,ודיפרנציאל מרכזי שהיה אפשרות לנעול אותו ידנית על ידי מתג.גם ה T4 הוצעה בגירסת סינכרו,אולם הקסם של הישנה אבד...

הגולף לא ניקראה סינכרו אלה "קאנטרי",והיה לה מנוע 1.8 שפיתח 90 כ"ס.סינכרו ניקראו הטרנספורטר והפאסאט סטיישן.אגב טרנספורטר,עם קצת דימיון אפשר לראות בה סובארו הפוכה...

נכשלה במבחן אולם התצוגה...בדיוק כמו הרנו טווינגו.היונדאי אטוס או הדייהטסו סיריון הצליחו יותר כי היו להן גירסאות אוטומטיות.תוכל לסוע עמה לכל מקום,רק שתצטרך לאמץ אותה בעליות.במחירה הנוכחי,תמורה מצויינת.

רק שכחת שבמוסך עם סככות עבודה של 800 מטר,גם ההכנסות בהתאם..כיוון פרונטים ושיפוץ קרבורטורים נחשבים לריווחיים שבענפי הרכב,גם בגלל שהם דורשים ידע מיקצועי.

הטובה במכוניות דייהו שיובאו לארץ.עיצוב יפה,מרחב פנימי מצויין,תא מטען פיצפון,מנוע 3 בוכנות(פיתוח של מנוע הסוזוקי אלטו),ביצועים חלשים,התנהגות כביש טובה,נוחות נסיעה מפתיעה לטובה,מזגן מעולה,איכות גימור והרכבה טובות,בטיחות סבירה(3 כוכבים),אמינות טובה,תחזוקה זולה.נכשלה בשל היותה ידנית בלבד,וחבל.

וכמובן שאסור לשכוח את הסובארו ליאונה לדורותיה,שהציעה אופצייה להנעה כפולה עוד ב 72,והיתה למעשה מכונית הנעה כפולה(עממית,לפחות)הראשונה בעולם.נכון שלאודי קווטרו היתה גם הנעה כפולה,אולם ייעודה היתה חיזוק אחיזת הכביש ולא יכולת שטח,בדיוק כמו באימפרזה טורבו או במיצובישי לאנסר איוו8.אגב קטנות,גם לג'אסטי היתה גירסת הנעה כפולה.

הדגם עם הפגושים השחורים נקרא RN,והיה הדגם הפשוט של הקליאו.הדגם המפואר והמצוייד יותר נקרא RT,והיו לו חלונות חשמל,נעילה מרכזית לוח מחוונים מפורט ועוד.מבחינת ביצועים היא אמורה להיות זהה לאקספרס,מהסיבה הפשוטה שהן עושות שימוש באותו מנוע וגיר...הסיבה לגימגומים היא כנראה מאייד סתום.אם המצב הבסיסי של המכונית טוב,יישור קוו אמור לפתור את הבעייה.

כן,יובאו כמה פנדות 4X4 על ידי חברת מקורות,שהיתה "אחראית" לייבואן של הפיג'ו 504 דאנג'ל,שהיה טנדר כפול הנעה.הפנדה 4X4 נקראה "SISLEY'' והיא השתמשה במנוע 956 סמ"ק (במקום ה903 סמ"ק)שנלקח מהאוטוביאנקי עלית,על מנת להתגבר על המשקל העודף.משנת 86 עשתה הפנדה שימוש במנועי "פייר",וגירסת ה 4X4 קיבלה אותו בגירסת 50 כ"ס במקום 45 כ"ס,ממנוע 1.0.המכונית היתה מוגבההת,והיתה לה אפילו עבירות די טובה.למיטב זיכרוני כל הפנדות 4X4 שיובאו היו משנת 87.

האודי קופה יובאה לארץ ביבוא סדיר בשנים 87-88,והתבססה על הדור השני של האודי 80(79-86).היה לה מנוע 1.8 מוזן מאייד שסיפק 90 כ"ס וגיר..אוטומטי.הביצועים וההתנהגות היו מישפחתיים לחלוטין,וחוץ מעיצוב נאה לא היה בא יותר מאודי 80.הקווטרו היתה זהה לה ויזואלית,רק שהיה לה מנוע 5 בוכנות מוגדש טורבו עם 200 כ"ס והנעה כפולה.

כמעט בכל מדינה בעולם אתה יכול לשכור רכבי יוקרה,בעיקר בחברות הבין-לאומיות,רק דע כי ישנו גיל מינימום(בדרך כלל 24),ותזדקק לשני כרטיסי אשראי בין-לאומיים עם אישור בסכום גבוה...את ההזמנה רצוי בכל מקרה לבצע בארץ.

הדגם בעל 100 כ"ס היה 1.6 ידני בלבד.הדגמים האוטומטיים היו בנפח 1.8 עם 90 כ"ס.בשנה זו לא יובאה יותר ה 1.8 עם 75 כ"ס.אם היא 1.6 ידנית,יש לה 100 כ"ס,והמנוע היה מדגם חדש ששימש גם את הפולו קלאסיק.

נסה אצל המתלם באיזור התעשייה החדש של ראשל"צ,רחוב משה שרת,יש להם ניסיון רב בקפיצי ג'יפים.קפיץ שנשבר לא ניתן לרתך,מה גם שהעלות לא גבוהה,יחסית.

ממקור ראשון-ה1.6 חזקה וזריזה מה 1.35,אבל ההפרש לא מדהים.עיקר ההבדל הוא באיבזור הנוסף(גג שמש חשמלי,חישוקי סגסוגת 15' וזוג כריות אוויר צידיות),רק חבל שהפרש המחיר בינהן גדול.בכל מקרה ממולץ לשקול את דגם ה GLS בלבד,מפני שיש לו מושב נהג מתכוונן,עם אפשרות להקשחת גב תחתון,והגה מתכוונן.הגיר האוטומטי שלה לא "קופץ" והוא חלק ומחליף יפה.מה שכן,יחסי ההעברה שלו א ר ו כ י ם,מה שפוגם בתאוצה ולא מפיק חיסכון בדלק.הבונוס היחיד הוא שיוט שקט במהירות גבוהה(100 קמ"ש ב 2200 סל"ד,140 קמ"ש ב 3000 סל"ד!).לגבי הסחירות-למרות שישנן המוני גטסים בציי הרכב,מכונית פרטית יפה ושמורה תימכר המהירות,בדיוק כמו פוקוס או לנטיס פרטית.עלויות האחזקה שלה נמוכות,ושירות מוסכי היבואן הוא למופת.בכל מקרה היא עדיפה בהרבה על האיגניס.לגבי הנחות-עם קצת לחץ,אולי תצליח "לגרד" את שירות הטופ-סרוויס,שייתן לך 3 שנות טיפולים בחינם.

לאונו 60 החל משנת 90 יש מנוע FIRE עם 58 כ"ס,שההבדל העיקרי בינו לבין מנוע ה 1.0 הוא הגדלת מהלך הבוכנה,מה שתרם לגמישותו.בעת תמיחת הפנים שבוצעה באונו בשנת 90 הוחלף מנוע ה1.3(ששימש בין היתר את הריטמו\רגאטה,לנצ'ייה דלתא ופריזמה ועוד)במנוע 1.4(1372 סמ"ק)שהתבסס על סדרת המנועים הישנה של פיאט,ובגיר 5 הילוכים שנלקח מהטיפו,והיה שונה מהגיר של האונו 60.מנוע ה 1.4 הוצע בגירסאות מאייד(וובר כפול)או הזרקה חד נקודתית,בעלות אותו הספק(72 כ"ס)עם גמישות עדיפה לדגם המוזרק.בנוסף,צויידה הגירסה המוזרקת במוט מייצב קדמי.בשנים הראשונות(90-92)הגיעה גירסה מצויידת של ה 70,בעלת לוח מחוונים מצוייד ומחשב בקרה.משנת 94 הגיעה ה 70 ברמת גימור אחת עד סוף הייצור ב 96.האונו 60 נמכרה עד 94(כולל),כשב94 נמכרו מעט יחסית,עקב הפרש מחיר נמוך בינה לבין ה70.האונו 60 נעימה יותר לנהיגה,ביצועיה סה"כ טובים והיא חסכונית מאד.לאונו 70 יש הגה כבד יחסית,עקב משקלו הגבוה של המנוע,והתנהגות הכביש רהוטה פחות.מבחינת אמינות הן די דומות,ובניגוד למה שכתב קודמי,אין ל 70 מחשב ניהול מנוע.

הוולבו 480 הוצגה במרץ 86,והיתה הוולבו הראשונה שהיתה בעלת הנעה קדמית.היא יוצרה במפעלי וולבו בהולנד,באותו מפעל שהוציא תחתיו יצירות פאר(...)מוטוריות דוגמת הוולבו 66 והוולבו 340.ה480 עשתה שימוש במנועי רנו בנפח 1721 סמ"ק בעלי גל זיזים עליון יחיד,הזרקת דלק רב נקודתית ו 109 כ"ס.באותה יחידת כוח עשו רנו שימוש ב 21,9-11 ורנו 5(בקארה)עם מאייד כפול או הזרקה.בשנת 87 הוצגה גירסת הטורבו שהיתה בעלת 120 כ"ס והיתה מהירה יותר(0-100 ב9 שניות ומהירות מירבית של 205 קמ"ש).בשום מקרה מכונית ספורטיבית היא לא היתה,ולמעט עיצוב ספורטיבי(די מצועצע)היא היתה מכונית די בינונית.על שילדתה פותחה מאוחר יותר הוולבו 460,שהיתה משפחתית קטנה.הוולבו 480(וגם ה 460)לא יובאה מעולם לארץ,והאקזמפלרים הבודדים שנעים כאן הגיעו ביבוא אישי.למעט המנוע(שהו כאמור של רנו),יהיה קשה מאד להשיג לה חלפים,מה גם שהאוטו עצמו לא כל כך שווה את זה...