חן פרחי

למרות השם "1100",נפח המנוע שלה היה 1221 סמ"ק,והוא פיתח 55 כ"ס.הפיא 1100 היתה פופולארית מאד בשנות ה 60 וה 70 בארץ,עד שכולם נירכשו על ידי בני דודינו מעברו השני של הקו הירוק...בתחילת שנות ה 80,בהוראה של המינהל האזרחי,הורדו כולם מהכביש.ייצורה של המכונית נמשך באיטלייה עד 66,ושנה לאחר מכן החליפה אותה ה124.ייצורה הועתק להודו,שם היא נקראת פרמיר פדימי ולמיטב ידיעתי היא מיוצרת עד היום!

בני,ראשית כל אף אחד,בטח לא אני,התכוון אליך אישית,ואני אפרט-בשנת 87 קיבלתי מאבי מתנה,פורד פרפקט 59,ולרות שלא הייתי אז חבר מועדון,פניתי לבני הספל שהיה לו בזמנו טור(נהדר)במגזין "טורבו",ותמיד נענתי באדיבות ובאורך רוח.אבל מה לעשות,כמו בכל חבורת אנשים,אפילו אם הם בעלי עיניין או אינטרסים משותפים,ישנם גם אנשים לא נחמדים,שגורמים למצטרפים חדשים לתחביב הרגשה לא נעימה,שמתפרשת כהתנשאות.סה"כ לא כל אחד חייב לעזור לשני,או לענות 350 פעם על אותם שאלות וכולי.ולגבי ההערה האחרונה,שמכוונת לדברי,ייתכן גם שישנם אנשים שהחליטו, משיקולים שונים,שהתחביב הזה לא בשבילם,ולאו דווקא זה נבע מנחמדותם או אי נחמדותם של חברים במועדון.אני אישית רכשתי לא מעט חברים דרך מיפגשי המועדון,ולכן אין צורך לעשות הכללות.

התאפקתי מאד לא להגיב לשרשור הזה,שהתחיל כרעיון לתצוגת מכוניות והתפתח(כרגיל)לדיון על תיפקוד מועדון החמש.את המועדון וחבריו אני מכיר משלושה "גילגולים" שונים-סוף שנות ה 80,תחילת שנות ה 90 ועכשיו.הגרעין ה"קשה"נותר,והשאר,כמו בגלגל ענק של לונה-פארק,עולים ויורדים ממנו...בכל שלושת פירקי הזמן שבהם ביקרתי במפגשי המועדון,ניתקלתי באותם אנשים,רק יותר מבוגרים.מהחבורה שהיתה בתחילת שנות ה 90,שרד רק אחד,לדוגמא.ברור שלא המועדון כגוף אחראי לכך,אלה האנשים שעוסקים בו,שלעיתים כשההיתלהבות הראשונית חולפת,פשוט יורדים מהעיניין.אין שום פסול בהקמת מועדונים ספציפיים,כמו מועדון החיפושיות או מועדון אלפא ישראל,שפועל יפה,אגב,וזה לא חייב לבוא על חשבון או במקום מועדון החמש.במועדון החמש,כמו בכל גוף,ברור שישנם אנשים נחמדים יותר ונחמדים פחות,ואישית ניתקלתי גם באנשים לא נחמדים כלל,בלשון המעטה,אבל אין היחיד מעיד על הרבים.לא ישכח איך בתחילת שנות ה 90,כשהיינו ניפגשים בכיכר מילנו,היפטיר לעברנו(כל בעלי הטריומף הרלד,ספיטפייר לדוגמא)"מה הם נהנים מהגרוטאות האלו",אדם שייבא(כבר אז)מכונית מושלמת.לאט אבל בטוח נשרו כולם,בזה אחר זה,ומי נשאר?ניחשתם נכון.בשום מקרה,אין בכוונתי לפגוע או למתוח ביקורת על העוסקים בנושא,סתם העלת זיכרונות מהעבר...

עד שנת 72 כולל יוצרו כדוגמת האדומה,ומשנת 73 עד 76 כולל יוצרו כדוגמת הצהובה.מבחינה מכנית הן היו זהות.

לסקודה פייבוריט יש מנוע בעל גל זיזים תחתון,המונע על ידי שרשרת קצרה.ישנן מכוניות בעלות גל זיזים תחתון המונע על ידי גלגלי שיניים,וולבו 144 למשל,וישנם מנועים שהוא מונע על ידי שרשרת,פיאט 127(903 סמ"ק)למשל.

כמה תיקונים-הרקורד בצורה הזו יוצרה מ 73 עד סוף 76,היה דגם 2 דלתות "רגיל" והיתה קופה נאה שניקראה קומודור והיה לה מנוע 6 צילינדר 2500 או 2800 סמ"ק(עם הזרקת דלק).מנוע ה 1.9 היה שונה ממנוע ה 1.7,היה לו גל זיזים עליון ומאייד כפול,והוא פיתח 90 כ"ס,ושימש גם את האופל GT.הרקורד שהופיעה ב 77 היתה זהה מכנית לזו שהחליפה,רק שעיצובה היה נאה ומודרני יותר.נפח המנוע שלה עלה מ 1.9 ל 2.0 והיה אופצייה להגה כוח(פרט מעניין-לרקורד ללא הגה כוח היה הגה מסרק,בעוד שלזו עם הגה כוח היה היגוי בשיטת התיבה ותפוחים).רק בשנת 83 הופיע מנוע 1.8 מודרני,שנילקח מהאסקונה,ומאוחר יותר נוספה אופצייה למנוע 2.2 ובלמי ABS.אני זוכר שברקורדים הישנים היתה אפשרות לספסל קדמי אחוד,עם ידית הילוכים על גלגל ההגה,או מושבים קדמיים נפרדים וידית הילוכים ברצפה.

הלאדה סמארה הוצגה ב 87,כניסיון ראשון של היצרן הרוסי מטוליאטי(שעל גדות הוולגה)לייצר מכונית מודרנית שלא תהייה מבוססת על פיאט עתיקה.ג'יוג'יארו האיטלקי סייע בעיצוב,שהזכיר את זה של האיביזה,פורשה סייעו בפיתוח במנוע,שהופיע בשלושה נפחים-1.1(שלא יובאה לארץ)עם 55 כ"ס,1.3 עם 65 כ"ס ו1.5 עם 75 כ"ס.הייבוא הסדיר לארץ החל ב92 ונמשך עד סוף 94.רוב הסמארות שנמכרו היו 1.5,חלקם בגירסת הפורמה,בעלת תא מטען נפרד.מסיבוב שעשיתי בסמארה,אני זוכר שהיה לה מנוע טוב,גיר נחמד,ביצועים מפתיעים לטובה,הגה כבד ומגושם,איכות גימור וחומרים נמוכה,צביעה ברמה נמוכה,בקיצור,לא משהו שעומד בסטנדרטים של ימינו.לגבי אמינות וזמינות חלפים,המצב לא רע,וסה"כ הן הפגינו אמינות לא רעה,ובתחזוקה נכונה היא לא צפוייה לענות אותך,אם כי צפה בעיות חשמל,גימור ועוד..

אוסטין אלגרו.ללא ספק אחת המכוערות של כל הזמנים,אוטו עם סקס אפיל של טלפון ציבורי.

הסמבה ראלי אמנם התבססה על ה 104,אבל השילדה שלה היתה טובה יותר,היה לה מנוע 1.3 שהיה ייחודי לה וסיפק בעזרת זוג קרבורטורים כפולים 90 כ"ס,ולמרות מה שנהוג לחשוב,זהו לא אותו המנוע שהותקן בסיטרואן AX ספורט.

לפייקאן האירנית,שהיא למעשה הילמן האנטר,יש מנוע 1.3 ולא 1.7.עד כמה נכון הסיפור ששמעתי אני לא יודע,מה שבטוח הוא שלפייקאן אכן יש מנוע 1.3 ששימש את האוונג'ר שיוצרה עד 81.

יובל,תתחדש!נסיכה אמיתית ויפייפיה!נדיר ביותר למצוא מכונית במצב שקרוב למושלם,אבל המאמצים השתלמו.אבל אני לא דואג,אצלך היא תהייה עוד יותר יפה!

סוכנות הטרייד-אין מבצעות העברת בעלות "סמוייה",בה המכונית עדיין עם היד המקורית שברישיון,אבל באחריות הטרייד-אין,כך שגם אם היא עוברת עבירות חנייה או תנועה מצולמות,הדוח לא יירשם לבעלים שברישיון,אלה לסוכנות הטרייד-אין.הרכב אסור בתנועה,אלה לנסיעות מבחן שמתבצעות על ידי הסוכנות,שכהסוכן נוהג או יושב לצד הנהג.אין שום חשש מקנייה בדרך זו,והרכב יישאר יד ראשונה,בלי שום עקבות ברישיון.

יש שוני בין המחירון המודפס לזה שברשת,שהוא משוקלל.השיקלול כולל כמה מרכיבים-ידיים יחסית לגיל הרכב וקילומטרז' ממוצע לשנה.

ה104 ZS לא יובאה לארץ בייבוא סדיר,אלה הגיעה בייבוא אישי.לובינסקי סירב שנים ארוכות לייבא דגמים ספורטיביים של פיג'ו,על מנת לא לפגוע בתדמית המהוגנת והמבוגרת של המכוניות...עד עידן ה 205 GTI,שנמכרה בכמויות שהפתיעו אפילו את אנשי לובינסקי.ה 104 ZS הוצגה ב 73,שווקה בגירסת 2 דלתות,עם מנועי 1124 סמ"ק בתחילה,ומאוחר יותר עם מנועי 1360 סמ"ק-בדגם XY6B היו 72 כ"ס ב 6000 סל"ד,ובדגם ה XY8,שצוייד באותו מנוע שהיה בסיטרואן ויזה כרונו,היו 80 כ"ס ב 5800 סל"ד.כל המנועים מהסדרה הזו היו "שוכבים",והיה להם שרשרת טיימינג ארוכה ארוכה..ופילטר שמן עליון.הגיר מוקם מתחת למנוע,ולא לצידו,ולהחליף בהם מצמד היה לוקח יומיים..ה ZS לא היתה ממש מכונית ספורטיבית,וגם המכירות לא הרקיעו,עד שהוחלפה ב 205 GT,תחילה,שצויידה באותו מנוע.ב 85 הוצגה ה 205 GTI,והשאר היסטורייה.

הייצור של האסקורט "ברנדה"(שהיה שם האב טיפוס,בדיוק במו אריקה לאסקורט סימן 3)הופסק ב 81,פשוט בגלל שהיא הוחלפה באסקורט החדשה,שבניגוד לברנדה,יועדה להרכבה על ידי רובוטים,ופשוט לא היה כלכלי להרכיב אותה ידני.מפעלי רכב נצרת המשיכו לייצר את הטרנזיט עד 84(כולל),ומשנת 85 והילך הם יובאו מושלמות.ברגע שפורד סירבה למכור מנועים לאוטוקרס בסוף שנות ה 70,לא היתה להם ברירה,והם נאלצו לחפש מנוע 1.3 תחליפי.המנוע היה מתוצרת הילמן,שהיתה שייכת לקונצרן רוטס שהפסיק לייצר מכוניות בסוף 76,וקו הייצור של ההילמן הנטר הועבר ל..איראן,שהיו לה יחסים מצויינים עם ישראל באותם שנים,שלפני נפילת משטרו של השאח.למכונית קראו פייקאן,והיא מיוצרת עד היום!לפי מה ששמעתי ממקור שהיה מקורב לאוטוקרס,המנועים יובאו מאיראן,בעיסקת תיווך מסובכת.דדוקא המכירות,גם לשוק האזרחי,היו לא רעות,בייחוד של הטנדרים,אבל לא היה שום צידוק כלכלי להמשיך את ייצורן,והמפעל ניסגר.

כל מה שציינת,לא...יבואני רנו,בניגוד לדלק מוטורס,החליטו לא לקצץ באיבזור הבטיחות(במזדה 3 יש רק 2 כריות אוויר במקום 6,ואין שליטה מההגה על מערכת השמע)וקיצצו באיבזור הנוחות.במגאן "ליסינג" אין בנוסף חלונות אחוריים חשמליים ומראות חשמל.

צורתה של ה X 1/9 שונתנ ב78,כשבאותה שנה היא קיבלה את מנוע ה 1.5 של הריטמו שפיתח 85 כ"ס,גיר 5 הילוכים ולוח מחוונים שונה.כל מכללי המיתלים וההיגוי נלקחו ישירות מה 128,והמיתלה האחורי דמה מאד לזה שבפרארי דינו.חלוקת המשקל היתה מעולה,ההיגוי היה ישיר חד ומהיר ואחיזת הכביש היתה גבוהה.לא לחינם היא כונתה "בייבי פרארי".אגב,X1/9 היה שם הקוד שניתן לה בעת הפיתוח,והיא נשארה עם השם הזה עד יומה האחרון...החיקויים הבולטים שלה היו הטויוטה MR2,שעלתה עליה במובנים רבים(בעיקר בשל יחדות כוח טבות וחזקות בהרבה)והפונטיאק פיירו שהיתה מכונית כושלת.לארץ הן הגיעו במספרים קטנים,ורובם לא שרדו את השנים,בעיקר בשל הנטייה לפתח ריקבונות בעריסה שתומכת במנוע,מה שחייב לרוב שיפוץ מסיבי מאד של השילדה.

רדיו תדיראן לא היה הרדיו היחיד שיוצר בארץ.גם אמקור ייצרו מכשירי רדיו לרכב,שדמו מאד לתדיראן,אולם לא זכו להצלחה גדולה,והם די מהר נעלמו מהשוק.את מכשירי הרדיו של תדיראן החליפו בהדרגה רדיו-טייפים,בעיקר מתוצרת רודסטאר,עם התגברות השימוש בקלטות.בראשית שנות ה 70,שקלטת האודיו היתה עדיין בחיתוליה,נימכרו טייפים(ללא רדיו)שהשתמשו בקלטות גדולות שעשו שימוש ב 4 ערוצים,שאני זוכר אותם מותקנים באמריקאיות בשנות ה 70.

בסוף שנות ה 80 הבינו יוגו שאין הרבה עתיד לדגמים המיושנים שהתבססו על ה 127/128,והחליטו לפתח דגם חדש,שכמובן התבסס על מיכללי פיאט,רק מודרניים יותר.הם פנו לג'יוג'יארו האיטלקי,והא עיצב עבורם קומפקטית בגודל מלא,שהיתבססה על הטיפו והשתמשה במכלליה המכניים(בשינויים קלים-שהסתברו שהיו לרעה).מנועה היה 1.4 וסיפק 70 כ"ס.למכונית קראו פלורידה,ויוגו ציפו להצלחה במערב אירופה,בעיקר בשל המחיר הזול,העיצוב הנאה והמיצוב כקומפקטית.אותה נוסחה בדיוק שעבדה היטב בסקודה פייבוריט,לא עבדה במקרה היוגו פלורידה.איכות הייצור היתה ירודה ביותר,החומרים היו באיכות נמוכה,החלודה היכתה בהם ללא רחם,ומעט המכוניות שנמכרו במערב אירופה הוחזרו אחר כבוד לסוכנים...

לאונו טורבו ולאונו הרגילה היתה אותה שילדה בדיוק,למעט כמה הבדלים:מסרק ההגה שונה והוא קצר יותר בטורבו(3.5 סיבובים מנעילה לנעילה במקום 4 ברגילה),בילמי דיסק גם מאחור ומוט מייצב קדמי.בכל מיקרה,לאונו היתה שילדה טובה,אבל לא ברמה של מנוע הטורבו המעולה שלה,שאגב,למרות שנפחו 1.3 הוא למעשה הקטנה של מנוע הריטמו/רגאטה 1.5,על מנת לעשותו חסון יותר.

טוב,הגיע עת ההבהרות.אין לי,לא היתה לי ולא תהייה לי כוונה כלשהי לפגוע במישהו ספציפי מענף עיתונות הרכב,ובוודאי לא בטל שביט,שאחרי ככלות הכל אני זוכר את כתבות האופנועים שלו לטובה מימי טורבו ומוטו.הטעות שלי נבעה מהאשמה אישית נגד גורם כלשהו.כנראה שאת דעותיי אעדיף להבא לשמור לעצמי...אם מישהו או גורם כלשהו נפגע מדבריי,אזי אני מביע התנצלות כנה,סך הכל אף אחד מהמגיבים אינו אוייב שלי,חלילה,וחבל שנתתי דרור-יתר ללשוני...מקווה שבך העיניין יסגר ברוח טובה,ואני יחזור לפורום רכבי אספנות "שלי",עדיף..

צביקה,תלוי איזה מנוע יש לה.היו גירסאות בעלות שני סולקסים בודדים לכל ראש שחוברו ע"י ציר ארוך,היו גירסאות הזרקה,ול 1.8 היתה גירסה בעלת קרבורטור בודד כפול,גם של סולקס,כמו שהיה בטרנספורטר 1.8 שנמכרו ב 73-74.

טוב,עכשיו תורי להתגונן...ראשית(טל שביט)לא כל ההודעות שלך נמחקו,בצע חיפוש בפורום שלו,ותמצא לא מעט הודעות.שנית,הודעה שלי,לדוגמא,אף פעם לא נמחקה.אם תקרא את המבוא לאתר שלו,הוא מציין שהפורום הוא בעצם תחליף אינטראקטיבי למדור "מיכתבים למערכת",והא פשוט מוחק את מה שלדעתו לא רלוונטי,זכותו.בדיוק כמו שזכותך פשוט לא להיכנס לאתר שלו.לגבי ירחוני הרכב-פסק הדין של בית המשפט העליון אומר את שלו,ואין צורך להוסיף על כך.ברגע שביקורת צונזרה ככניעה לאיום של יבואן רכב שלא לפרסם בעיתון,זהו סוג של שוחד,רק שזהו עסק פרטי.זה חוקי-אבל מסריח.לגבי "הגה"-מעניין מה עושה המו"ל(שהוא לגמרי במקרה העורך..כמו באוטו בדיוק)בפירסומת תמימה(ממש..)להונדה אקורד,שנילקחה מהתוכנית G 10.כמובן שבשום מקום לא צויין שזהו עורך הגה.ממש עיתונאות טהורה לשמה!בדיוק באותה דרך הועפה התוכנית "אוטו בראש" שכללה פירסומת סמוייה,שבוצעה על ידי צוות אוטו.לא הייתי רוצה לקחת חלק בזה...פתח את אוטו בתקופת אהרונוביץ,ופתח אותו חודש,לא יותר,מהרגע בו עזב,ותרגיש את ההבדל.בנוגע לאטלר,הוא נהג לתקוף את אהרונוביץ ואוטו בצורה ילדותית ומכוערת,על מנת לכסות על חוסר הידע המשווע שלו במכוניות,ועל מנת ליצור מראית עיין של תחרות.ברגע שהוא עבר להשמצות על רקע אתי-הוא חטף תביעה,שבעיקבותיה נידון לחצי שנת מאסר על תנאי וקנס כספי.אני לא מאמין לאהרונוביץ בצורה עיוורת,אבל בטוח יותר מלכל הפירסומונים ביחד.אם אהרונוביץ היה מסכים לצינזור ביקורות,הוא יכל עד היום להיות עורך אוטו,רק לא בתור עיתונאי...

לפי כל הרמזים,ומה שנכתב בין השורות,הכוונה כנראה אלי...ממחר בבוקר אני יתחיל להתעניין בתנאי הקבלה ל"אחוזת ראשונים",בטוח שהייה לי עם מי לשוחח על מכוניות קלאסיות,אם זיכרוני לא יתחיל לבגוד בי!

הדבר היחיד שמעורר תהיות בכל הסיפור הזה,הוא מדוע המודוס של רנו נבחנה לבדה,בעוד שמכוניות המשווקות תקופה ארוכה כמו יונדאי גטס או ב.מ.וו סידרה 5,נאלצו לחכות פרק זמן ארוך?אין ספק שבחינה של מכונית בודדת מעלה חשד,אבל אין ספק שהמבחן סה"כ כשר,גם אם נודף ממנו ריח לא נעים.לגבי צוקרמן-מהיכן הוא שואב את כל המידע בטורו?מאתרים זרים,שמתורגמים מילה במילה,וזה פשוט פלגיאט.סביר להניח שמנהלי תעשיית הרכב לא לוחשים באוזנו השכם וערב על תוכניותיהם..ובנוגע ל 407,זוהי פשוט דוגמא למכונית שמשלמת את מס ה NCAP בצורה הבולטת ביותר,עם כל האורך שלה,היא פשוט צפופה מאחור,והטענה העיקרית נגדה היא איבוד הכיף וההיזון החוזר מהשילדה,שהיה נקודה חזקה בפיג'ו של שנות ה 80 וה 90.בנוגע לאהרונוביץ-לא תמיד אני מסכים עם סגנונו,אבל הוא היחיד שאני מאמין לו ב 100%.אני עדיין זוכר את כותרת ההשקה של הרנו 21,שתיארה אותה כחסרת סיכוי מקומי,מה שהתברר כמדוייק להפליא,סיפור הדאצ'ייה הרומנית,חוות הדעת על הוולבו 240 ועוד.תאמינו לי שאין קל מללקק ולרצות את כולם,רק שערך עיתונאי אין בזה.