redbaron

לדעתי בניה של חדרון מלוחות אישכורית מבודדים היא רעיון רע, קשה לחתוך אותם, לעצב אותם והם ניראים רע (בעיקר בנקודות החיבור בינהם ובין הגג)... אם זה מחסן שמיועד לעבודה על הרכב, סבבה, אם לא, לך על משהו יותר איכותי טיפה... יש לוחות לבניה טרומית שהם נוחים לעבודה. אל תנסה להמציא את הגלגל מחדש כי אחרים כבר עשו את רוב העבודה בשבילך וחשבו על פיתרונות מעולים לבניה מהירה. דבר עם החבר'ה במ.א.ל.מ הם ממש מיקצוענים, יש להם סניף בפ"ת, עד כמה שאני יודע הם אמורים להיות זולים. מהכרות איתם אני יודע שיש להם דברים איכותיים מאוד. גילי

בעסודה של אישתי יש אחד שמגדל תוכים בחווה. ביקרנו אצלו ולפי מה שזה ניראה יש לו כימעט את כל הסוגים שקיימים על גבי האדמה... ברצינות עכשיו, יש לו ממש הרבה סוגים, שונים ומשונים. הייתי ממליץ לך לדבר איתו ולהיתיעץ. הוא איש חביב ומאוד ישר. אני יכול לתת לך דוגמא. הגיע איזה ילד שרצה תוכי אראה. מאוווד... האבא היה מוכן לשלם את הסכום על התוכי שהוא רצה. הבחור שאל אותו כמה ניסיון יש לו עם תוכים והאיש ענה שזה הראשון שלהם. הוא המליץ להם לא ליקנות אראה כתוכי ראשון היות והוא לא קל לאילוף וקשה ל"אחזקה", ומי שלא מבין תוכים יכול בקלות להיתאכזב או לאבד חתיכה מהאצבע. הוא המליץ לו עם איזה סוג אחר של תוכי שהוא יותר נוח לאילוף, זול בהרבה יותר והכי חשוב, לא מצ'וגע כמו האראה.... גילי

גם לי היה כזה... אחרי אחת התקריות לא עליתי יותר לאף מיגדל, ויתרה מזו, לא נתנו לי להיסתובב ללא "מלווה" בשמירה... (שלא תבין אותי לא נכון, אני "חולה" צבא, "היתנבתי" לשרות צבאי, חתמתי 3 שנים קבע בעיקר מתוך אידיאולוגיה. אבל לא היה ניראה לי שיתיחסו אלי כמו כלב שמירה. בשביל זה יש חיילים שזו המטרה שלהם בצבא, בגלל זה הם עושים שבוע-שבוע ושרות מקוצר. ) גילי

כשאני הישתחררתי מהצבא לאחר 3 שנות קבע הגעתי ליחידה לראיון קבלה. המראיין היה מפקד היחידה שהכיר אותי מעבודות שביצענו לו בבסיס ומהביקורות הטובות שהוא קיבל בזכותן. כשהצעתי לו שאני יהיה אחראי על התחום הזה ושהוא יקרא לי לפני ביקורות וכו' נענתי בשלילה צורמת ומעליבה. לאחר שבועיים קיבלתי צו מילואים לאבט"ש. היתקשרתי לקצינת הקישור שלי וביקשתי לדבר איתה. כמובן שנענתי בסרוב. הסברתי שאני לקראת סיום הלימודים שלי ושעוד חודש אני מסיים ויוכלו לקחת אותי לכמה זמן שהם רוצים, עכשיו זה בילתי אפשרי. אמרו לי לישלוח טופס כזה, שלחתי, אחרי כמה ימים שלא קיבלתי תשובה ונידנודים חוזרים ונישנים היתבסרתי שזה לא הטופס הנכון. הם שלחו לי בפקס טופס, מילאתי אותו וחוזר חלילה... כל הזמן הזה אני מבקש לדבר עם הקצינה שלי, והתשובה החוזרת "היא תיתקשר אליך כשהיא תחזור"... יום לפני המילואים קיבלתי טל' ממנה "רק רציתי לוודא שאתה יודע איפה מיתחיילים".... באמת? איפה הייתי כל הזמן הזה שאני חיפשתי אותך??!! היא ענתה לי בלקוניות שאין מה שהיא יכולה לעשות ושאני אבוא ונדבר... כשהגעתי התשובה היתה "עד שאתה לא מיתחייל אני לא יכולה לדבר איתך"... OK, אז קמתי להלכתי. למחרת היא מיתקשרת ושואלת אותי אם אני מגיע, אמרתי לה שלא, ושיש לי מיבחנים. היא ביקשה ממני להגיע ושיתחשבו בי... סבבה.... אחרי הכל, היתחיילתי, קיבלתי קיטבק, מדים, נעליים ו... לא נשק... שאלתי את אחד הקצינים שהיו שם (מישהו עם דרגות די גבוהות) "תגיד לי, אתה יודע מתי מקבלים רובה???" עם עינים יוקדות... הוא לא שאל למה, אבל עקב אחרי הרבה במבטיו, לכל מקום שהלכתי. אחרי הכל, ישבנו לאכול צהריים, התישבתי ליד איזה קצין (והקצין הגבוהה ההוא יושב מאחורי) והתחלתי בשיחה... "לאן הולכים לישמור".... יהיו שם הרבה ערבים?... כבר ירו שם במישהו?... אני כל כך מקווה שיהיה מעניין... וכו'... אז הוא שאל אותי "תגיד לי, מה עור עליך?!" עניתי לו שבכל ה 6 שנים שלי בלבנון לא יצא לי להרוג ערבי, ואולי עכשיו יצא לי... באותו רגע הרגשתי יד לופתת לי את הכתף, זה היה הקצין ה"גבוהה" ההוא, עם מבט שלא מישתמע לשתי פנים. הוא היתקופף אלי ואמר לי: "חבר, אתה בא איתי, עכשיו...." אחרי בירור קצר הוא הציב אותי ב"שמירה" יחד עם כל שאר הקצינים. אני שמרתי עליהם (שהם לא יברחו או משהו), לכל מקום שהלכתי תמיד היה איזה מישהו ש"איבטח" אותי כדי שאני לא אתחרפן להם שם. מאז, לא עשיתי יותר שמירות... היה לי ראיון עם איזה תת אלוף אחרי איזה חודשיים, הם ביקשו ממני להיצטרף לאיזה פרוייקט שקשור למיקצוע הצבאי שלי... ולחשוב שאני באתי עם מוטיבציה למילואים, ובאיזו קלות הם הצליחו להוריד לי אותה (ואני הייתי חדור מוטיבציה). מעניין באמת למה אנשים מישתמטים מהצבא... גילי

נכון, צודק... היתה את הג'ילרה (היו כמה, היו כאילו שהגיע עם נפח 80CC והיה רשום להם אישור מיוחד ל 50CC), היה את הדרבי ואת הפאנטיק (פאנטיק ריידר, איזה חלום רטוב הוא היה). אני קניתי אותו הרבה אחרי שהגיעו כלים הרבה יותר מיתקדמים ... אני לא זוכר באיזו שנה קניתי אותו, ניראה לי שבסביבות 91-92 הוא היה אז שנת 84.... אגב, האופנוע הזה שכב אצל ההורים שלי בגינה איזה כמה שנים טובות, ואז אחי התחיל לשפץ אותו לבד, בלי ליידע אף אחד מבני הבית כולל אותי. בערך בגיל 11-12 הוא סיים לתקן אותו להתחיל לירכב עליו לבד, הכל לפי איזה חוש ניסתר, אני בחיים לא לימדתי אותו לירכב על אופנוע. יש בני אדם שפשוט "יש להם את זה".. גילי

לי היה זקס "קרוס" 50CC, אחחח איזה "אופנוע" זה היה... 6 הילוכים ובלם דיסק קידמי בזמן שלדבר הכי מיתקדם כאן היה ER של סוזוקי... חיפשתי לא מיזמן באינטרנט חומר על היצור הזה ומצאתי את זה... אולי זה יעזור לך. גילי

אגב רכבים אפרוריים... אני לא אשכח את היום שאבא שלי חזר עם אוטו חדש שהוא קנה... פז'ו טנדר. מכונית אפרורית, גם באותה תקופה. אני זוכר שהיינו נוסעים לפיקניקים, איך הייתי יושב מאחורה ופותח את החלונות, איך הייתי מוצא כל מיני דברים לשחק איתם מאחורה... כיום לי יש טנדר דומה, אפרורי למדי. אני מתאר לעצמי שהילד שלי יגדל הוא (אולי) יתגעגע לאוטו הזה... גילי

כשאנשים קטנים עושים צל גדול זה סימן שהשמש שוקעת... :|גילי

הרשת "תופסת רוח" ותתחיל להיתנפנף לך לכל הכיוונים. במיוחד שמדובר ברשת גדולה. מומלץ לתת לה חיזוק בצדדים... אם אתה קונה רשת עם עיניים תפורות זה סבבה, אבל לא תמיד זה מגיע במידות שאתה רוצה. חוץ מזה, בעזרת הכבל אתה יכול לימתוח אותה שלא תקבל "בטן" וככה היא פחות תזוז. אגב, לחיזוק בבטון הייתי קונה איזה כמה ג'מבואים חזקים. אצלי במירפסת יש רשת של 3X6 שתפוסה על מיסגרת עץ בשלוש פאות והפאה הרביעית היא הקיר. אני יכול רק להגיד שפעמיים נישלפו לי דיבלים מהקיר (דיבל 8 מ"מ) ופעל אחת נישבר וו-בורג. אני לא גר במקום עם רוחות מטורפות אבל אחרי הכל 3X6 מטר זה חתיכת מיפרש... כמו כן, אצלי עשיתי "X" באמצע הרשת כדי שהיא לא תקבל "בטן"... גילי

באתר של אורנג' יש מיבצע על מחשב + N95?? דבר אליינו (בשקלים)... גילי

קנה בחנות שניקראת "הגרעין". כמו כן קנה "עינים" לרשת (זה פלסטיק שמורכב משני חלקים ומרכיבים אותו משני צידי הרשת, במרכזו יש חור שדרכו משחילים חוט), חוט/כבל ברזל 4-5 מ"מ, מותחנים ונועלים לכבל יש רשתות צל בכל מיני צבעים, יש כאילו עם שני צבעים, כל צד בצבע אחר. אילו לרוב רשתות יותר כבדות עם 70% הצללה ומעלה. לפני שאתה מחבר את ה"עיניים" תעשה קפל בבד ואז תחבר את ה"עיניים", אחרת הבד יפרם. את החוט ברזל (מסוכך) קנה לפי אורך הרשת * 4, ותוסיף לזה עוד מטר מכל צד (עוד 6-8 מטר). עדיף להישאר עם טיפה חוט מאשר יהיה חסר. גילי

גם אתה נפלת קורבן לחופש הגדול?! תתחדש יא עיוני!!! עכשיו אתה יכול להגיד תודה לבורא עולם שעשה ציפורים מעופפות ולא פרות... גילי

ספייסז יקרים, אבל גם איכותיים מאוד. כמו כן יש שם סדנאות בישול, חוויה למי שרוצה להרחיב את הידע שלו או סתם לכיף... גילי

אגב, אני מבין שאתה לא ממש מכיר את הביטוי "לא כל מה שנוצץ - זהב", אה? מה שיש במילוי של הזיפו שלך זה לא בנזין, אלא ספירט לבן או משהו דומה. בנזין יסריח לך את הכיס, יתאדה מהר ויש סיכוי שאם תדליק את המצית שלך הוא יתפוצץ לך בפנים... ולשאלה שלך למה חלק מהפלסטיקים נמסים וחלק לא? הכוסות פלסטיק עשויות מחומר שדומה יותר מקלקר אבל לא מוקצף. בקבוקי קולה עשויים חומר שדומה יותר לניילון . בכל אופן ועד כמה שאני זוכר, בקבוקי קולה הם חומר במיבנה גבישי, חומר שלא מיתעכל ע"י חומרים כגון בנזין, לעומת הכוסות שהן עשויות חומר אמורפי. גילי

יש כמה סוגים של ריוסים, יש את אילו עם המנוע קאמינס (אם אני לא טועה) ויש את אילו עם המנוע של הנגמש"ים. אילו האחרונים מכונים "ריאו צעקות" בגלל הסיבה הידועה . אם אני זוכר נכון אילו הריאוסים הקצרים יותר. מי שלא החליף "פילסטים" בריאו לא יודע שימחה מה-היא... גילי

ריתמה של בעלי חיים לא תתאים, אולי הריתמה כן, אבל אני בספק כי היא בנויה למיבנה גוף של כלב ולא של ילד. בכל אופן החוט לא מתאים (אם אתה מתכוון ללכת איתו עם רצועה שנימתחת) כי הרצועה של הבעלי חיים היא רצועה מניילון וזו של הילדים מכילה סיבים מחוזקים שלא ניתן ליגזור אותם בקלות. באירופה נהוג ליקשור את היד של הילד, בארה"ב יותר מקובל ריתמה שניראת כמו "שלייקס" ומיתחברת על הכתפיים/בית החזה וניקשרים מאחורה. אתם שואלים את עצמיכם מאיפה יש לבחור את הידע הרב בנושא?! אז יצאתי פעם עם מישהי שהורים שלה גרו בארה"ב, עברו לאירופה (אנגליה, גרמניה ועוד כמה) ואחרי זה עברו לכאן... כשהיינו מטיילים במקומות ציבוריים כמו פארקים נניח, הבחורה היתה ניגשת לבעלי כלבים ומבקשת מהם שישחררו את הכלבים כי זה לא נעים להם שהם קשורים. קשה לעמוד בפני בחורה כל כך יפה עם עיניים רטובות קמעה ככל הניראה יש איזה שהוא קשר כל שהוא לתופעת הקשירה במקומות הומים לתופעה הניזכרת למעלה תחשבו על זה... גילי

ישנן שתי תפיסות עיקריות כאשר את נעצר בעוון מהירות גבוהה, האחת לא להודות (אתה יודע בכמה נסעת? כן, כחוק), ולקוות שעד מועד המישפט המכשיר יתגלה כלא אמין. והשניה היא לנסות להודות ללא תרוצים ואולי הכנות שלך תפתיע את השוטר והוא ישחרר אותך (עבד פעם אחת לאבא שלי) אהה, והשלישית, אפשר תמיד ליטעון שאתה לא רואה את המהירות הכתובה בלוח השעונים כי העיניים שלך דומעות מכל העשן של ה ג'ארס שעישנת... אני בטוח שישכחו מהמהירות, ומהכל וירוצו איתך לבדיקות דם וכו', ואחרי זה יתברר שאתה נקי וישכחו מה היה שם מלכתחילה. או שלא גילי

טוב, כל מה שאתה צריך זה מנוע חשמלי (רצוי DC כי אז אתה יכול לשחק עם הכיוונים בלי בעיה, להאט אותו בהדרגה לפני שהוא עוצר וכו'), מסילה משוננת וגלגל שיניים שיתאים לה, לחרוט את הציר של המנוע ולהלביש עליו את הגג"ש ולתאם את הכל, להוסיף לכל זה שלט ולקוות לטוב... בגדול, יש מנועים עם גיר בפנים, אם אתה קונה מנוע ללא גיר אתה תהיה חייב ליבנות יחס הפחתה בעצמך (לא כזה בעיה אפשר לעשות את זה ע"י גלגלי שיניים של אופניים), בעיה היא שבשביל זה אתה צריך מחרטה. כמו כן ניתקלתי במישהו שהרכיב גלגל גומי אותו הוא לוחץ ע"י קפיץ על המסילה של השער ועל המסילה יש גם גומי, וככה השער ניפתח, ללא גלגלי שינים. אין לי מושג מה הוא ניסה לחסוך, אבל אני יודע שבימים גשומים ומלאי אבק זה לא ממש עובד טוב. לגבי שער "כנף" הבעיה היא פחות קשה, כל מה שצריך זה מנוע+בוכנה, ניתן ליקנות בהרבה מקומות. גילי

היה לאבא שלי מיקרה דומה, עצר אותו שוטר על מהירות מופרזת, אמנם היה 6:30 בבוקר, כביש ריק, וככל הניראה תחילת המישמרת, והפינקס היה עדייןריק, אבל היום היה ארוך, אבל ניחא. כאשר תפסו אותו שאל אותו השוטר "כמה נסעת?" אבא שלי ענה , מעל המותר... עונה לו הוטר "טוב, אתה נסעת 120 בכביש של 90, מה אתה אומר על זה??" אבא שלי ענה לו "תחליט אתה, אני עשיתי את העבירה, טעיתי וזה קורה... אני לא אגיד לך איך לעשות את העבודה שלך הרי... אם מגיע לי, אז מגיע לי..." "שיהיה לך אחלה יום וסע בזהירות.." ענה לו השוטר... אגב, מיקרה שהיה לי, כביש עם 3 נתיבים, אני נוסע בימני בשימחה ובששון במהירות החוקית+ הרגילה שלי, משמאלי אין רכבים, ובנתיב הכי שמאלי מיזדחלת מישהי עם לאנדרובר כאשר לפתע היא מחליטה לרדת במחלף, ובלי איתות היא חותכת את שלושת הנתיבים, מורידה אותי מהכביש ופונה למחוז חפצה. הרכב שנסע מאחורי היתגלה כמישטרה סמויה, הדליק את האורות ודלק אחריה.... גילי

באחד מביקורי הארצות ניכר פגשתי בחובב רכבים ישנים, בוב שמו. הוא הבעלים הגאה של 911 ושל מיני קופר (ועוד כמה מכוניות "פשוטות")... כששאלתי אותו מה דעתו על קלאסיקות כגון ה DB5/4 וה AC COBRA הוא ענה "כדי ליקנות את אחת מהן אתה לא צריך להיות אספן רכבים, אתה פשוט צריך פינקס צ'קים מכובד..." (נישמע יותר טוב כשזה בא מבחור אוסטראלי מגודל ) בקיצור, יש הבדל עצום לדעתי בין מה שרובינו עושים כאן, וזה להילחם בשיניים על כל בורג, בין אם הוא מקורי או בין אם הוא סתם "בורג חלומותיינו" לבין מישהו שרואה אוטו חביב ורושם את הצ'ק ללא כל היסוס. אנחנו חיים את החוויה, את התלאות, את ההגשמה. חבלי לידה אני קורא לזה... לאותו בחור האוטו הזה הוא עוד גחמאה, פריט נוצץ באוסף המכובד שלו שהוא יכול להיתרברב בו במישחק הגולף היומי שלו מול חבריו... עכשיו לשאלתך, האם שיפורים גורעים מהרכבים או מהאוטנטיות שלהם? כן... בטח... במובן מסויים. עכשיו דע לך, שיש חברות שמיתמחות בשיפורי רכבים ישנים, במיוחד קלאסיקות כגון ה DB. ה DB הבטיחה הרבה הבטחות וקיימה מעט. החברות האילו עושות את הקסם שאוסטין לא קיימו. היופי שבכל העניין שהמכוניות הללו מצויידות בטכנולוגית "קצה" אבל ניראות כל כך אמיתיות, אוטנטיות, שה"שיפורים" לא ניראים. DB "משופרת" כזו עלולה לעלות פי כמה וכמה מ DB "רגילה" משופצת כראוי. עכשיו נישאלת השאלה, איזו DB היית רוצה לקבל? רכב שנוסע ממוסך למוסך, תוך כדי שהוא מגיר את נוזלייו בדרך, בחום נוראי כי אין מיזוג, ומיסתמך על בלמים קפריזיים? או שהיית רוצה לינסוע באותו רכב גם לנסיעת סוף שבוע ארוך, בלי לשנן בעל פה את מיספר הטל' של הגרריסט האהוב עליך? רומנטיקה או ראליזם?! גילי

לא חשבתי שיש כזה דבר ביכלל, ואני כמו טמבל הייתי מישתמש בGIMP... גילי

מיסתבר שיש עוד מעריץ לחומר הזה חוץ ממני!!! אם לא היה את הדבק הזה הבית שלי היה מיפרק מיזמן לעניין, גם לי נידבקו דברים שרציתי להפריד, למזלי הם היו על ברזל שלא איכפת לי אז פשוט שייפתי את זה. במקומות שאי אפשר היה לשייף המסתי אותו ע"י חום. אגב, הדבק הזה הוא על בסיס דבק מגע, אז, בשליפה מהמותן, נסה מדיר דבק מגע, או מדלל דבק מגע. קח צמר גפן וטבול אותו במדלל, תצמיד אותו למשך הלילה לדבק וכסה עם ניילון. בבוקר נסה להפריד. אני מקווה שהברזל שלך לא צבוע (בקיצור, הפח של האוטו). מניסיון אישי שלי, לנסות לחתוך אותו לחתיכות קטנות, על סכין יפני קטן, ולפורר אותו לאט לאט, אם כל זה לא הצליח... זה דבק, הוא מגיע בשפופרות או ב"טיובות" כמו סיליקון. הוא עוב על אותו עיקרון של דבק מגע, מורחים שני מישטחים, מחכים דקה או שתיים ומצמידים. לעולמים... אגב, מצאתי דבק אדיר אחר, גם טוב... זה... אל תיתעסק איתו, כי אותו באמת אי אפשר להוריד... גילי

רצוי להזמין כאילו על פח בעובי 2 מ"מ, עם חריטה של המלל + 4 חורים בצדדים. ולהצמיד לרכבים שאכן חונים בצורה זוועתית בעזרת בירגי איסכורית ארוכים אל תוך משקוף הדלת הנהג בנקודת החיבור עם דלת הנוסע האחורית. גילי

יש מיקרים ויש מיקרים... מעולם לא קיבלתי נזיפה על כך כי פעלתי לפי הנוהל. אחרי שימוש בנשק יש לדווח (הנשק שהוצמד לך נועד להגן על חייך ועל המדינה שלך וכל שימוש בו לצורך זה דורש דיווח, גם אם נוצר וויכוח ואתה מעביר אותי מאחורנית קדימה תוך כדי לפיתה של הידית אחיזה). ברגע שיש לך חשש לחייך, אתה חייב להישתמש בכל אמצעי להגן על חייך. מישהו פעם אמר לי משהו חכם, מי שיוצא לקרב או ניקלע למריבה חייב לקחת בחשבון שמה שעלות ליקרות זה א) מי שיוצא בבוקר ושם את הנשק שלו עליו (וזה לא משנה אם זה M16, אקדח, סכין, אלה או אגרופן) לוקח בחשבון שהוא יותר לקרב, ו.... ב) או שהוא הורג את היריב שלו ג) או שהיריב שלו הורג אותו. מכן, קח בחשבון את התוצאות. אם אתה עושה את הצעד של "שימוש בנשק כדי להרתיע" אתה צריך לקחת בחשבון שמכאן העלילה עלולה להיסתעף וליצור סיטואציה שאין ממנה דרך חזרה. צריך להשקיע טיפה מחשבה בכל תנועה או מעשה כזה! לא חוכמה לישלוף את הנשק, החוכמה היא להימנע מזה! גילי

בוקר טוב לך איש. (ולכל דיירי הפורום גם, לא להעלב) זה מה שניקרא "אולם הבושה" נקווה שזה אכן יעזור, או לפחות יגרום לאותם נהגים לקבל את המגיע להם בדואר (מעטפה עם אנטרקס כדי ליגדוע את היתפשטות ה DNA שלהם). דבר אחד שאני חייב להגיד, ישנן עברות וישנן עברות, ונכון שדין מאה כדין פרוטה אבל, וזה אבל גדול, עברות חנייה כגון חנייה על מידרכה ניתנות לטטיפול ע"י שיחת טל' 106, אני עושה את זה בשוהם דרך קבע - סיפור: הלכתי עם הכלב לטיול, ורכב חנה על המידרכה. איזה SUV ענקי עם גלגלי ניקל וחלונות שחורים. לידו ניסתה איזה אישה מבוגרת לדחוף עגלה עם תינוק, היות והיא לא רצתה לרדת את הכביש היא ניסתה לעבור מהצד השני והעגלה ניתקעה באבנים של הגדר (למי שמכיר את הגלגלים המעצבנים של העגלות של התינוקות). אחרי שעזרתי לה להחלץ מה"סבך" היא מצביעה על האוטו ומסננת "איזה חצופים אנשים", הוא תמיד חונה כאן, זה איזה צעיר כזה, הוא לא גר כאן אבל יש לו כאן חברים. שאלתי אותה למה היא לא מדווחת על זה. אז היא אמרה שהיא לא יודעת איך. היתקשרתי 100, וביקשתי ממנה להישאר בסביבה, אחרי 10 דק' הגיעה ניידת, ורשמה לו דו"ח. ניגשתי לשוטר ושאלתי אותו למה לא מפנים את הרכב, הוא מהווה הפרעה כאשר הוא חונה כך. ואז הגיעה האישה והתחילה לספר לו על זה שהוא חונה כך כל הזמן, ושהיא לא יכולה לעבור עם העגלה, ושיש ליד גן שעשועים והרבה אנשים עם עגלות ילדים ניתקלים בבעיה הזו. השוטר משך בכתפיו והמשיך לדרכו. כמה ימים אחרי אני רואה את אותו רכב, חונה באותו מקום. התקשרתי שוב 100, וציינתי שהרכב הנ"ל חונה שם שוב, והפעם הוא חוסם את כל המידרכה. הפעם הגיע שוטר מלווה בגרר... אחרי זה אוטו נהג מהולל לא חנה שם יותר. מעולם... אנ מאמין שבת"א יש לא מעט כוח אדם שיטפל בשימחה בעברות שדורשות גרירה או קנס. יש פחות כוח אדם כדי לטפל בעברות של נסיעה על השוליים, עקיפת הפקק דרך נתיב פניה, דחיפה של כלים דו"ג מהנתיב, מעבר של כלים דו"ג את הצומת באדום או "היתקדמות" שלהם עד יותר מחצי של קו הצומת, נסיעה איטית בצד שמאל וכו'.. בקיצור, העברות שבגללן קורות תאונות, נהגים מיתנהגים בביריונות, והכי חשוב, למישטרה לא ממש איכפת לאכוף אותן כי זה "לא כלכלי" (ממש לא נכון, מצלמת מולטינובה עולה 300000 ש"ח, וזה לפני עלות שוטפת לתיפעול. שוטר + מצלמת ווידאו במחלף ירקונים בבוקר מפיק יותר דוחו"ת מאשר מצלמת מולטינובה, והרבה, הרבה יותר יעיל וזול לתיפעול וכלכלי!!!) עוד סיפור על הטימטום של מישטרת ישראל. יש ליד הבית שלי בית ספר. סבבה. יש תחנות הסעה, יש חניון, ויש חניות שרחוקות חצי דקה של זחילה אינדינית מהפתח של הבית ספר. אלא שההורים מפנקים את הילדים שלהם ועוצרים באמצע הרחוב, כמובן שהדבר יותר עמוס כי התופעה קוראת משני צידי הכביש. אני, אזרח טוב, היתקשרתי כמה פעמים להתריע על המיפגע. המישטרה, ישות לוחמת חוק, החליטה לעשות משהו בעניין ו.... נעמדה במרחק של כמה מטרים ו.... תופים..... נתנה דוחות למי שיצא לעקיפה ללא איתות... חלם או לא חלם?! דברים כאילו גורמים לי לירצות לא לא לשלם מיסים יותר, בחיים! גילי