erez59

רק החלק האחורי נצבע, על פי קוד הצבע המקורי של הרכב, שדרך אגב, לעולם לא נצבע...

הפחחים עשו עבודה מדהימה. אני חושב שאפילו אסף, שראה עבודה אחת או שתיים בחייו, יוכל להעיד על כך. גם ניתוח גזירת החלקים, מתורמת האברים, תחת עינו הפקוחה של אסף, נעשתה תוך התחשבות בתורמת וגרימת מינימום נזקים לשאר החלקים. אני ממליץ בחום על אנשי המקצוע ואשמח להפנות אליהם חברים שרוצים עבודה טובה במחיר מאוד מאוד נמוך.

כשהתגלגלתי חזרה מהמוסך לכיוון ביתי, לאחר שהמכונאי נפנף אותי מעליו, עצרו אותי שני חברה והציעו לקנות ממני את הרכב בחמשת אלפים ש"ח. הדילמה הייתה גדולה. החשש שלא אצליח להשיג חלקים היה מוחשי, הנזק מאחורי הפח המעוך היה עדיין בלתי ידוע ומנהל הבנק כל הזמן לחש באוזני, "עזוב, אין לך כסף זמין בשביל ההרפתקה הזאת, תמכור לפריירים האלה את הגרוטאה ותקנה לעצמך רכב חדיש יותר, איזה מיצובישי לנסר שנת 90..." וברגע של חולשה גמגמתי, בעשר אני מוכר... למזלי, שני החברה כנראה לא הבינו אותי ואמרו "או.קיי. בעשר נתקשר אליך..." גם פניו של אסף נפלו, כשראה את עכוזה של האודי. "יהיה לא פשוט, אם בכלל, להחזיר אותה למצבה הראשוני", אמר. פטיש חמשת הקילוגרמים, לא נראה שהצליח למתוח את הקפלים שנוצרו באחוריה למרות החבטות הרבות שהותירו אותנו תשושים. כשכמעט התיאשנו, נתקלה עינו של אסף בכבל פלדה שהיה מתוח בחצר ביתו. עיניו הוצרו וחיוך זדוני עלה על שפתיו; "אם לא הולך בכוח, ילך עם עוד יותר כוח..." הכבל הושחל בקרעים שנוצרו בחלק האחורי של תא המטען, גזר עץ גדול, שיועד להסקה, הוכנס לתא המטען, כדי למנוי מכבל הפלדה לקרוע את פח המכונית, והכבל חובר לעמוד תומך סככה בחצר ביתו של אסף. את הכבוד לניסיון המתיחה הראשון אסף נתן לי, אך הפחד שעוצמת המנוע האדירה של האודי, תגרום לסככה לקרוס, גרמה לי להיות עדין על דוושת הגז ולאחר שני ניסיונות, שליטפו את פח המכונית העברתי את ההגה לאסף. אסף, שכנראה תכנן להחליף את הסככה וראה בזה הזדמנות נפלאה, לחץ בעוצמה על דוושת התאוצה, מנוע האודי שאג בששון והאודי זינקה קדימה, הכבל נמתח, האודי קיפצה שבע מטר באוויר (או לפחות ככה זה נראה לי), והפח האחורי התיישר כמעט למצב שיצא משערי המפעל בגרמניה לפני שלושים שנה. אסף יצא מהרכב, פרצופו חמוץ והוא ממלמל חוסר שביעות רצון. "מה קרה?" שאלתי בפליאה, "תראה איזה יופי". "עכשיו אצטרך לחפש דרך אחרת לפרק את הסככה", מלמל...

דרור, תודה גם לך...

תודה אסף.

ולסיום בשלב זה

ועוד...

ועוד כמה

ועוד תמונות

סיפורינו מתחיל בשנת 2010. תוך כדי שיטוט בלתי מחייב ביד 2, ראיתי לפתע מודעה טרייה קופצת לקדמת המסך. "אודי 80 יד ראשונה, 1800 סמ"ק, מעט קילומטרז, מזגן, צבע מקורי, סלון יפה... נו, טוב, שכנעתי את עצמי, זה רק להתעניין, אף אחד לא הולך לקנות אוטו והרמתי טלפון. "אבא שלי לא בבית, אמר הקול מהצד השני של הקו, אבל אני נמצא אצלו ואתה יכול לבוא ולראות את האוטו". שוב השכנוע העצמי נכנס לפעולה, זה רק לראות רכב נחמד, אין לי שום כוונה לקנות אותו ותוך חמש דקות הייתי בדרכי למושב באזור נתניה לראות את הרכב. שבועיים לאחר מכן, האודי הוחנתה כלאחר כבוד בחניית ביתי. במשך שנה הרכב שימש את הבן האמצעי שלי, בהנאה רבה שלו ובעלויות ביטוח מטורפות שלי, עקב היותו נהג חדש/צעיר ולאחר מכן הוחלט להעמיד את האוטו עד ינואר 2014 מועד הפיכתו לרכב אספנות. במהלך השנה הראשונה ההגה המכני הוחלף להגה כוח, שנתרם מאודי גי.טי, שסיים את חייו. ואכן, בסוף דצמבר 2013, נגרר האוטו כלאחר כבוד למוסך לצורך החלפה וריענון של כל המערכות שנזקקו להחלפה וריענון..., הרישיון הוסב לאספנות ורכב עבר טסט כיאה לאודי 80 המכבד את עצמו. אתם בטח שואלים "אז איפה הסיפור העצוב שהובטח בכותרת?" רק חודש חלף מאז שהאודי חזרה לשמש אותנו, במוצאי שבת אחרונה של חודש פברואר, נאלץ הבן לחזור לבסיס עקב צניחת בוקר שציפתה לו, ובשעה שעמד ברמזור אדום בצומת בילו, נכנסה באודי מאחורה בעוצמה רבה, נהגת שנהגה במאזדה חבוטה, שעשתה הכל, רק לא להתרכז בנהיגה, והכניסה את תא המטען של האודי, כמעט עד מיכל הדלק שממוקם לפני המושבים האחוריים. למאזדה, לבן, לחבר שישב לידו ולנהגת, שלום, למעט חבטות יבשות שקבלו התייחסות שולית בבית החולים קפלן, לשם פיניתי אותם. במבט ראשון, מצבה של האודי, היה גרוע יותר. את המנוע ניתן היה להניע אבל תא המטען "ישב" על הגלגלים האחוריים ולא אפשר לנסוע עם הרכב. הוזמן גרר והרכב נלקח לאחר כבוד למוסך. "אין לי מאיפה להשיג חלקים לרכב הזה", היה המשפט הראשון שהוציא המוסכניק שלי, כשראה את הרכב... "נו שויין, רק תשחרר לי את תא המטען מהגלגלים שאוכל להתגלגל הביתה". כמה ימים של חיפושים במגרשי גרוטאות לא הניבו תוצאות אך פוסט שפרסמתי בפורום, הביא שתי תגובות מעניינות. האחת של מצא שהפנה אותי לשני חברים העונים לאותו שם והשניה של דרור, שאפשר לי להסתכל מנקודת מבט נוספת על המושג "חברים". תוך כדי התחבטות פנימית איך פונים בבקשת עזרה לחברים, צלצל הטלפון. בצד השני של הקו היה אסף בקר. "אני חושב שיש לי מה שאתה צריך", אמר בקולו הרגוע, "אתה מוזמן לבוא ולקחת"... לא אלאה אתכם בפרטים, אתן לתמונות לדבר בעד עצמן...

על פי הצבעי שלי, הקוד הנתון הוא על בסיס מים בעוד הצבעים שהוא משתמש הם על בסיס טינר...

שלום, אני מתקשה למצוא את קוד הצבע של האודי 80 שלי. מדובר על דגם GL שנת 1984. אולי מישהו יכול לעזור. מצורפת תמונה שהורדתי מהאינטרנט של רכב עם צבע זהה לשלי, ירוק בהיר. תודה, רונן

מצאתי... http://israelmotorindustry.org/wp-content/uploads/2012/07/Leyland-Royal-Tiger-Israel-HaMekasher.jpg

ואוו...

על פניו נראה, שברגע שהפחח יישר את פח הדלת, מנגנון הנעילה יחזור לתפקד והחלון ישלים את מהלכו. הייתי יותר שם דגש על המכה שבין הדלת לגלגל. נראה כאילו יש נזק מתחת לפח. יש לי חבר פחח. הוא מטייבה ועובד בשישי שבת. במידה ותרצה, אפנה אותך אליו. רונן

תפנה לעורך דין. המכתב שיכתוב לחברה, יעלה הרבה פחות מחמישים אלף שקל...

יש לך אפשרות לצרף תמונות?

מחפש גגון לאיסוזו טרופר ארוך 2001. מוטות רוחב עם מתאמים מקוריים לגג יספקו אותי. מישהו מוכר? מכיר? תודה, רונן ארז

לאחר טיול בוץ, כל תא המנוע מלוכלך מאוד. איך ובמה מומלץ לשטוף את תא המנוע וממה צריך להזהר כדי למנוע נזק. תודה, רונן

הרכב בר תיקון. אמנם צריך עבודת פחחות אבל לא מורכבת מידי, לכאורה. יום שישי אקבל חוות דעת נוספת.

אודי 80 B2 יוצרה בין השנים 1978-1986.

את החברים, אנחנו נוהגים להטריד אחרונים... בזכות זה אנחנו נשארים חברים...

שלום לכולם, לפני כארבע שנים, רכשתי אודי 80 שנת 84, יד ראשונה, מבחור חביב ביותר, בן 92 שהחליט לסיים את פרק הנהיגה בחייו ולתלות את הרישיון על הקיר. הרכב היה במצב מצויין, צבע מקורי, ריפודים מקוריים, לוח שעונים נטול סדקים, מזגן וקילומטרז' נמוך. עם הזמן התקנתי לו הגה הידראולי, שפצתי את הקרבורטור ונסעתי עליו כשנתיים בהנאה רבה ככל שמנוע ה-1800 סמ"ק יכול היה לספק. לאחר כשנתיים, מאחר ונקנו רכבים אחרים, הרכב הועמד בחנייה והמתין למועד הסבתו לאספנות וב - 1/1/2014 שונה הסטטוס לאספנות. הרכב נגרר למוסך, עבר יישור קו, כולל החלפת כל הרצועות, החגורות, הגומיות והצינורות, עבר את הרישוי השנתי ונסעתי שמח וטוב לב לביתי. חודשיים הספקנו להנות מהרכב. במוצאי שבת האחרונה של חודש פברואר, לקח הבן את הרכב ונסע לכיוון הבסיס. בצומת בילו נעמד ברמזור אדום, ממתין בסבלנות להמשך הנסיעה, מפנטז על צניחה הבוקר שמחכה לו למחרת, כשבחורה שהייתה עסוקה בהכול, רק לא מנהיגה, נכנסה באודי בעוצמה מאחורה. אקצר ואספר, שלבן ולחבר שישב לידו, שלום. (למעט חבטות ומכות יבשות שטופלו בבית החולים). מצבה של האודי, פחות טוב. אמנם היא מניעה ונוסעת כאילו שום דבר לא קשור אליה, אבל ישבנה המפואר, כבר לא כשהיה... כשיצאתי מהמוסך אליו נגרר הרכב, לאחר שהפחח שחרר את תא המטען מהגלגלים האחוריים, תפשו אותי כמה חברה שהתעניינו בקניית הרכב כמו שהוא. התלבטתי, מצד אחד לנסות ולמזער את נזקי התאונה (לבחורה לא היה ביטוח צד ג'), מהצד השני, רק צריך להחליף חצי אוטו והוא חוזר להיות חדש... החלטתי לחפש חצי אוטו. כאן אני מתחבר לכותרת הפוסט. אני מחפש בודי של אודי מהשנים 80-86, במצב סביר, שיכול לשמש כתורם חלקים לאודי שלי. פנסים אחוריים, בקליות, פגוש, מכסה מנוע וכל מה שקשור מהחלון האחורי (שנשאר שלם), לקצה הפגוש האחורי. אפשר להשיג אותי בנייד מספר - 0526688995 או להשאיר הודעה פרטית. תודה מראש, רונן ארז

קראתי ואני מדמיין את האישה המבוהלת שנהג רכב הליסינג צועק עליה שהיא התדרדרה ופגעה בו. אתה יודע מה, דעתי עדיין כשהייתה...