erez59

לי אין יכולת לחקור. גם שכירת שירותי עו"ד, לא היו מבטיחים את ניצחוני במשפט, אלא רק מדללים את ארנקי. צוות שלם של עורכי דין נלחמים כבר כמה שנים בבית המשפט בעכו וגם שם ניצחונם לא מובטח. סביר להניח שלו היית מבקש לזמן את רפ"ק דוד כתר, התביעה הייתה מזמנת, על גבי, את כל שאר השקרנים שהעידו עדות שקר בבית המשפט בעכו, אבל להבדיל מהמשפט שלי, שם עלות המשפט מתחלקת בין 20 משתתפים.

כהמשך לפוסט, אשתף את החברים בהתנהלותי לקראת המשפט, במהלך המשפט ובתוצאות המשפט, כדי לעזור למי שמעוניין, לתכנן את מהלכיו במידה ויקלע למצב דומה. מאחר ולא היה היגיון כלכלי לזמן עדים מומחים ולהסתכן בתשלום שכרם, החלטתי לארגן את כל המסמכים שיכולתי להניח את ידי עליהם, הקשורים למצלמות א-3 ולהגישם כנספחים שיכנסו לתיקי במהלך המשפט. המחשבה הייתה שמאחר ואיני מתכוון להודות בעבירה וקיימת סבירות שבית המשפט ירשיע אותי, עדיין תעמוד לזכותי זכות הערעור, במידה ובית המשפט בעכו יפסוק לטובת התובעים. נספח אחד כלל כתבות שעסקו בהשתלשלות האירועים בבית המשפט בעכו והעלה את הספק בחוקיות התקן של במצלמות, בשקרים שנחשפו בבית המשפט מצד מכון התקנים, נציגיו ונציגי המשטרה. נספח שני כלל כתבות שעסקו בכשלים הטכניים של המצלמות ובכשלים האנושיים של השוטרים העובדים במדור א-3. נספח שלישי כלל אירוע אישי שאירע לזוגתי, שקבלה דו"ח שרכבה מסוג דיהטסו סיריון, עבר באור אדום וצולם ע"י מצלמת גאטסו א-3, כשבפועל בדו"ח מופיע צילום של משאית. לפני שאמשיך בתיאור אירועי המשפט עצמו, אשתף קצת מהאווירה באולם המשפט: הנאשמים מוזמנים כולם לאותה השעה. עם רובם, ואיני מתבונן במבט מתנשא, לא הייתי בוחר להתחבר. לבושים ברישול, לא מגולחים, שרועים על ספסלי האולם בתנוחה מזלזלת ומתריסה, עורכי דין שנראים בדיוק כמו הלקוחות שלהם נכנסים ויוצאים מהאולם כמו בתחנת רכבת, השופטת כל הזמן מעירה לנאשמים ולעורכי דינם לשמור על השקט, אך ללא הועיל. נאשמים המגיעים ללא ייצוג, כמוני למשל, מקופחים ונדחפים לסוף הרשימה כשכל הזמן נכנסים עורכי דין חדשים שדוחפים את התיקים שלהם קדימה. לאחר כשלוש שעות המתנה, העזתי לעמוד על רגלי ולסמן לשופטת בתנועת תמיהה "מה קורה פה? עד מתי היא תיתן לבית המשפט שלה, להתנהל כמו שוק?". כנראה זה עזר, כי כמה דקות לאחר מכן, היא פנתה לתובע המשטרתי ושאלה אותו מתי הוא מתכוון להעלות את התיק של "האזרח הזה", כשהיא מתכוונת אלי... בשלב זה, נותרתי הנאשם היחידי באולם. נעמדתי מול השופטת, אך היא הזמינה אותי לשבת בעמדת הסנגור. התובע ציין בפניה שלא בקשתי לזמן את העדים שהם הציעו לי לחקור. (מאחר והם היו טכנאים של מדור א-3 ולא יכלו ממילא לענות על שאלות חוקיות תו התקן). השופטת התחרפנה עליו ואמרה שבכל מקרה היה עליו לזמן אותם, אך הוא לא נרתע מכעסה ואמר שלא היה טעם. השופטת פנתה אלי ובקשה את תגובתי. בקשתי את סליחת בית המשפט על שקולי רועד וציינתי שזה מיראת כבוד לבית המשפט ומפאת הקור העז ששרר באולם. השופטת לא חייכה... בקשתי להקריא הצהרה שכתבתי ולצרף אותה לתיק כנספח, אך היא ענתה שזה לא מהלך תקין וחוקי. בקשתי להגיש לבית המשפט את הנספחים שהבאתי, אך השופטת ענתה שזה לא מהלך חוקי ותקין. אמרתי שבית המשפט לא מאפשר לי לשטוח את טענותיי ולהגן על עצמי. בשלב זה השופטת התחילה להיות חסרת סבלנות. "יש דרך אחת להתנהל בבית המשפט שלי", אמרה, "ואם אתה רוצה להעלות הסתייגויות על מצלמות א-3, אתה צריך להביא מומחים, עדויות, הוכחות ולא להציג לפני כתבות של עיתונאי כזה או אחר" והוסיפה, "אני לא מחויבת להחלטות בית המשפט בעכו, זו לא ערכאה גבוהה משלי שעלי לקבל את מרותה. אני יכולה לקבל החלטה שונה בתכלית מההחלטה שתתקבל שם". הבנתי שזה לא הולך להיגמר טוב מבחינתי. לפתע, נכנס עורך דין נוסף לאולם המשפט. השופטת אמרה שהיא לא נוהגת לעשות זאת, אך היא ממליצה לי לצאת החוצה יחד עם הסנגור שנכנס שיסביר לי איך דברים עובדים בבית משפט. הבנתי שעלי לקבל את הצעתה אם אני רוצה לצאת מהעניין בעור שיני. מחוץ לאולם, הסביר לי הסנגור בדיוק את מה שאמרה השופטת. הוא נכנס שוב לאולם כשאני ממתין בחוץ וחזר אחרי דקה. "סגרתי עם התובע", אמר, "שיוריד מכתב האישום עוד חמישה קמ"ש, כדי להפחית את הדו"ח ל-750 ש"ח ו-8 נקודות, במקום הדו"ח המקורי שהיה ע"ס 1500 ש"ח ו- 10 נקודות". ההתלבטות הייתה קשה. מצד אחד להודות בעבירה וטענתי שלא עברתי ומצד שני, להבין שזה הרע במיעוטו. נכנסתי חזרה לאולם והודעתי לתובע שאני מקבל את הצעתו, שהפכה לעסקת טיעון, שבית המשפט היה צריך לקבל. השופטת הסתכלה עלי ואמרה שקבלתי הצעה נכונה שחסכה לי הרבה מאוד מאוד מאוד כסף. אז בסיכומו של דבר, מה היה לנו: דוח תנועה על מהירות שקבלתי בתאריך 26/3/2017 1500 ש"ח + 10 נקודות דיון אחד בתאריך ה- 20/12/2017 דיון שני בתאריך ה- 8/4/2018 גזר דין 750 ש"ח + 8 נקודות. מועד אחרון לתשלום 8/6/2018 אנקדוטה קטנה כתוספת: בזמן שהתייעצתי עם הסנגור מחוץ לאולם המשפט, ציינתי שאני לא יכול לקבל את הצעתו מאחר ועומד כנגדי דו"ח נוסף על מהירות והפעם ממל"ז. "עם ממל"ז אין בעיות", אמר הסנגור, "תבוא אלי עם זה, ואוציא אותך בלי בעיות". (הדילמה כ- 3000 ש"ח עלות עורך דין לעומת 1500 ש"ח הקנס המקורי + 10 נקודות שיחייבו אותי לבקר ב"נהיגה מונעת"...)

פנית לאגד? דברת עם אחד מנציגי הביטוח? תרים טלפון למחלקת הביטוח (039142476) ותדבר אתם. יושבים שם בני אדם. (מדוע חושב סוכן הביטוח שלך, שיהיה קשה להוציא מאגד כסף. יש מצב שהאשמה, לא בהכרח של נהג האוטובוס?)

איזה משפט?

הערותיי באדום, בגוף ההודעה

זה מקרה מובהק של עקיפה על מעבר חציה. לא מעט תאונות דרכים נגרמות עקב נהגים שלא מפרשים נכון, מדוע הרכב שאותו הם מתכוונים לעקוף, עומד. למזלך, לא היה הולך רגל שהתכוון לחצות את הכביש מימין לשמאל, כי אז היית דורס אותו.

נהג אוטובוס ובעצם כל נהג, יכול להסתכל רק לכיוון אחד בכל בזמן נתון ולכן סביר להניח, שלפחות רוב האשמה, אם לא כולה, מוטלת על כתפי חברתך.

הקישור מופיע בהודעת פותח השרשור

ישה...?

עודד ראובני ציון אברהם ניב אביבי

שלום רב, בעקבות כפירתי באשמה, נקבע מועד הוכחות בתאריך ה-8/4. התובעת המשטרתית שלחה אלי בפקס רשימת שלושה עדים, ממדור א/3 מכשור ואכיפה, שמתוכם אני אמור לבחור את מי אני רוצה לחקור ולהודיע בהקדם על בחירתי לבית המשפט. לאור כל זאת, אשמח לעצות, איזה שאלות עלי לשאול את העדים, שעליהם לא יוכלו להשיב תשובות אמת, מעצם העובדה שאין ולא הייתה תקינה למצלמות א/3. כל עצה תתקבל בברכה. תודה, רונן

אלוף!

למשל: תמרור "עצור", שיהפוך לתמרור "אין כניסה". בזמנו נתקלתי ב- GIF, שעשה טרנספורמציה מהפרצוף של אחמדינג'אד לפרצוף של קוף. יש למישהו רעיון או שם? תודה

אמש, בתכנית הטלוויזיה "הכול כלול", ראיינה סיוון כהן את השר ארדן לגבי מצלמות א-3. בראיון הודה השר שיש בעיה עם אמינות המצלמות הללו והוסיף, שבמידה ובבית המשפט בעכו תתקבל העתירה לגבי חוקיותם, ידאג לפעול להחזרת הקנסות לנהגים ולביטול הנקודות. נחזיק אצבעות...

^^^ אף אחד לא מדבר על "שוטר עצבני". השוטר שיושב בניידת שלו בכביש החוצה, לא צריך להיות עצבני, הוא יכול להיות הכי רגוע בעולם ופשוט לראות שכאשר הרמזור שלו מתחלף לירוק, עדיין הרכב של פותח השרשור נמצא באמצע הצומת. מהמיקום של השוטר, הוא לא יכול לראות מה מעכב את הנ"ל. זה גם לא מאמת מעניין אותו. כמו שנטען, זה עניין של בית משפט. פרשנות החוק של השוטר ממש פשוטה: רכב נמצא באמצע צומת כאשר הרמזור אדום. את ההסברים של הנהג הוא ירשום, במקרה הטוב, תחת "דברי הנהג" בדו"ח.

מחפש פולי מנוע ליונדאי H1 בנזין 1997 דגם מנוע: G4CS תודה, רונן - 0526688995

ישה, הסולם קצר מלהושיע... במצב כמו שתיארת, גם השוטר יכול להבחין בהולך הרגל שנפגע וסביר שלא יירשם דו"ח, אבל מה קורה לו במקום הולך רגל שנפגע, היה רכב אחר שהנהג פשוט חלם? לך תסביר לשוטר, שזו הסיבה שאתה בתוך צומת באור אדום...

מול עובדות, אין ויכוח. לו עמדה ניידת משטרה בנתיב החוצה והרמזור שלה היה מתחלף לירוק והשוטר העצבני היה מבחין ברכב פותח השרשור עומד/נוסע לאטו בתוך הצומת, מבחינת השוטר, רכב פותח השרשור נכנס לצומת לא פנוי. את השוטר לא מעניין זה מכיוון שהייתה תאונה, משהו רץ לכביש או דומיין שיש איזה בור בכביש. הוא עשוי לרשום דו"ח וההסברים יינתנו בבית המשפט. משהו יכול להגיד שתאורטית ואולי אף יותר מתאוריה, מצב כזה לא אפשרי? תגובתי לתגובתך נולדה בעקבות ההחלטיות שכתבת בתגובתך הראשונה:

חסם ישה, חסם, גם אם לזמן קצר ביותר. ניתן לראות בברור שבזמן שהוא בתוך הצומת, הרמזור לבאים מימינו ירוק ולזה יש רק פרשנות אחת.

בגלל שאין לנו היכולת לדעת למה התכוון המשורר (המחוקק), עקרונית, ברגע שנאלצת לעצור באמצע הצומת עקב זה שהרכב שלפניך עצר, עברת עבירה.

שני דברים: ראשית, צומת זה זכר שנית, אם מאיזו שהיא סיבה, (כפי שציין פותח השרשור), נאלצת לעצור באמצע הצומת בגלל שהרכב שנסע לפניך נעצר, המשמעות שנכנסת לצומת לא פנוי. (גם אם לכאורה, נראה היה שהצומת פנוי)

אתה נהג חדש? 1. אתה יכול לקבל דו"ח, גם אם נכנסת לצומת באור ירוק. אם נעצרת באמצע הצומת, זה אומר שהצומת לא היה פנוי ועל זה תקבל את הדו"ח. 2. שוטר יכול לרשום את מספרך ולרשום לך דו"ח כשהוא יושב במשרד.

איך שלמת עבור דו"ח השמאות? (מזומן למוסך/לשמאי, המחאה למוסך/לשמאי) כיצד נימק משרד השמאי את סירובו, למסור לך חשבונית ודו"ח שמאות?

ולו רק בגלל הטענה שציינת, "אולי המצלמה בכלל צודקת", צריך להשאיר מקום לצניעות ולספק, אחרת אני יוצא דובר שקר בבית משפט. גם זה טיפ משפטי לכל תחומי החיים וההדיוט יבחר, איזה מהם ישרת אותו טוב יותר.

אני מניח שאם עיני היו, כפי שאתה מציע, על הספידומטר, הדו"ח היה מעבר ברמזור אדום ולא מהירות... שאלה אותי השופטת, "אז באיזה מהירות נסעת?" התשובה הייתה "נסעתי במהירות החוקית". שאלה, "שהיא?" "90 קמ"ש, אני מניח, לא בדיוק בדקתי ספידומטר בתוך הצומת". הקצרנית תמצתה את זה למה שקראת בפרוטוקול.