דן-אברהם

אינה פה סתירה אלא פשוט מדובר פה בשני דברים שונים. טוב ששאלת כדי להבהיר את הנקודה. קיימים נוזלי קירור שהם על בסיס אתיל-גיליקול, ועל האריזה שלהם כתוב למשל: "97 אחוז אתיל-גליקול". זה כמובן נועד להראות שהחומר עליהם הם מבוססים אינו מים. זה אינו אומר שהשימוש המומלץ בהם יהיה 100% מהחומר. השימוש המומלץ צריך להיות עפ"י הוראות היצרן. הדגשתי זאת, כדי למנוע מאנשים את הטעות, שאני עשיתי, כשקניתי חומר שנראה ירוק ואיכותי, אבל היה סתם מים צבועים. לנוזלים אחרים (כמו פרסטון) קיימות דרכי שימוש אחרות, ייתכן וצריך למהול אותם במים ויתכן שלא, אינני יודע. שוב, לך לפי הוראות היצרן ותחסוך כאב ראש ונזקים. צר לי, אבל על שאלה 2 שלך אינני יודע להשיב.

סתם התעניינתי. אם אינני טועה, הממיר קיים מסיבות של איכות הסביבה, לא?

תודה על המחמאה. ראשית עלי להודות כי לא חקרתי את הנושא ולכן איני רוצה לתת תשובה שאינה מקצועית. אני יכול להעלות מספר השערות לסיבה. מי ברז מכילים מלבד מים (H2O) גם מינרלים ורכיבים אחרים. אותם מינרלים אחראים במידה רבה לקורוזיה, כיוון שהם מסייעים בהעברת המטען החשמלי בין שתי המתכות. מים מזוקקים, כידוע, הם מוליך גרוע, אבל מי ברז הם כבר מוליך סביר מאוד. "מי" הקירור האיכותיים מבוססים לרוב על חומר הנקרא אתיל-גליקול, השונה ממים. הוא אמנם נוזל, אבל טמפרטורת ההתמצקות שלו נמוכה מזו של מים רגילים (שימושי באירופה, למשל), וטמפרטורת האידוי גבוהה יותר (שימושי במנוע, שעובד באיזור ה-90 מעלות). בנוסף אני משער, אם כי אינני יודע בוודאות, כי הוא אינו מוליך חשמל בצורה טובה ולכן מסייע במניעת הקורוזיה. ייתכן שמוסיפים לו תוספים שונים כדי לשפר תכונות אחרות (כמו שימון משאבת המים שהזכרת), אבל אינני בטוח בכך. יחד עם זאת, חשוב לדעת שאתיל-גליקול אינו מגיב טוב עם אלומיניום (בניגוד לפלדה), לכן חשוב לבדוק מאיזה חומר עשויים הרדיאטור והמנוע לפני שבוחרים נוזל קירור, במיוחד שהיום יותר יותר מנועים ורדיאטורים עשויים מסגסוגות אלומיניום. חשוב לשים לב כשקונים מי קירור (למנוע ורדיאטור פלדה) שהחומר העיקרי הוא אכן אתיל-גילקול (בריכוז של שלמעלה מ-90%), ולא כפי שפעם טעיתי וקניתי באוסטרליה מי קירור שהם על בסיס מים אבל צבועים בצבע ירוק שנראה "איכותי". כמו-כן חשוב להמנע מלערבב נוזלי קירור מסוגים שונים שעלולים להגיב כימית אחד עם השני וליצור נזק משמעותי למערכות הרכב. לסיכום, הכי טוב ללכת לפי הוראות היצרן ולא לקנות נוזל קירור מהמדף, שיכולים להיות מצויינים לרכב אחד, אבל עלולים להיות הרסניים לרכב אחר.

חבל שאתה מגיב בצורה כל כך מתלהמת. אם היית טורח לקרוא את כל השרשור ולרדת לסוף דעתי היית מבין שאת האזכור לקשר בין ה- A4 לגולף או לבורה עשיתי רק בגלל שחלק גדול מהמכללים שלהם משותפים, כבנות אותה משפחה. רציתי להבין למה שתי מכוניות עם הרבה במשותף הוא פוסל אחת כי קוראים לה אודי ולשניה פולקסווגן. לא דיברתי לא על רמת אבזור ולא על תחושה שאתה מקבל מהרכב, שבאופן טבעי מרשימות יותר ב-A4. דרך אגב, מותר לך לחשוב אחרת ממני וזו זכותך המלאה. לקחת את זה לקיצוניות שאתה לקחת זה כבר נושא אחר. אתה יכול לחלוק על דעתי גם בלי לקלל. חג שמח גם לך.

אסביר בשמחה. ההסבר פה יחרוג מתחום הרכב ויהיה נכון גם במקרים אחרים. לשם הפשטות לא אכנס לכל התהליכים הכימיים, אלא אתן הסבר כללי יותר: לכל מתכת קיים פוטנציאל חשמלי. כאשר מתכת נמצאת בסמוך לחומר אחר או שקיים גורם מקשר בינהן, נוצר הפרש פוטנציאלים. בדומה לסוללה, הפרש פוטנציאלים (או מתח, בשפת החשמל) יגרום לזרם של אלקטרונים מצד אחד אל הצד השני. במקרה דנן, הברזל מצוי בהפרש פוטנציאלים עם החמצן שבאוויר או מומס במים, מה שיוצר לבסוף תרכובת של ברזל-חמצן (לרוב Fe2O3), או בשמה הנפוץ - חלודה. דרך אגב, אם אתה שואל את עצמך למה זה אינו קורה באלומיניום, אז התשובה המפתיעה היא שזה כן קורה. גם האלומיניום יותר תרכובת עם החמצן (אלומינה), אבל בניגוד לחלודה, האלומינה "נדבקת" לאלומיניום ומצפה אותו. החלודה אינה נדבקת לברזל אלא "מתקלפת" ממנו (דרך אגב, קיימת תחמוצת ברזל שחורה שדווקא כן נדבקת, אבל היא הרבה פחות נפוצה). החלודה הכתומה-חומה מתמוססת במים וצובעת אותם בצבע חום-כתום. קיימות מספר שיטות להגנה על חומרים מקורוזיה ולא אספר על כולן, אבל אחת מהידועות שבהן היא ציפוי באבץ. בשיטה זו משתמשים למשל במרכב הרכב, או במעקי הבטיחות בצידי הדרכים: המרכב עשוי פלדה והוא עובר ציפוי אבץ. ציפוי האבץ מגן על המרכב בשני אופנים: היא מונעת את מגע הפלדה עם החמצן שבאוויר, ובנוסף, במידה והציפוי נפגע כתוצאה משריטה הוא מעניק הגנה "חשמלית" לפלדה. כיוון שהפוטנציאל החשמלי שלו גבוה יותר, החמצן המגיע לאיזור השריטה מעדיף" להקשר אליו מאשר לפלדה. לגבי נושא הסביבה הקורוזיבית, סביבה כזו יוצרת שחיקה לאורך זמן כיוון שהיא מספקת אספקה מתמדת של קשר כימי בין שני חומרים עם פוטנציאל חשמלי שונה, ולכן שוחקת לאורך זמן גם את מנגנוני ההגנה מפני קורוזיה. עד כאן פינתנו להפעם. לגבי איך מודדים את מידת הקורוזיה, זה כבר תחום שאיני מתמצא בו ועדיף לשאול מישהו שמתמחה ברדיאטורים, למשל.

ראשית, עד כמה שבדקתי, אני רואה טוב. לא היית צריך להשתמש בגופן בגודל גדול. שנית, אם היית קורא את מה שהשואל כתב, היית רואה שהוא שאל את שאלה 2 "בנוסף", כלומר בלי קשר לשאלה הראשונה ולסוג הרכב המדובר.

אם הרדיאטור עשוי פלדה (מה שמכנים בטעות "ברזל"), סביר להניח שקיימת קורוזיה ברמה כלשהי, כיוון שהסביבה בה מצויים מי הקירור היא סביבה קורוזיבית. השאלה היא רק מהי מידת הקורוזיה במערכת. לצערנו, כל פלדת-אל-חלד (פלב"מ) מחלידה בסופו של דבר כאשר היא נמצאת בסביבה קורוזיבית. אם תרצה, אוכל לתת הסבר הנדסי מעמיק יותר למה זה קורה.

רוני, הסקסו היא בנזין או דיזל?

שלום לכולם הנה הגיע הסמסטר ויחד עיתו ההרצאות, התירגולים והמבחנים. מי מאיתנו לא שמע כי המרצה לפיזיקה אמר לו, שבתוך מוליך חלול אינו זורם זרם. כך שגם במקרה ויפגע מברק "מזדמן" בליל חורף "ברקי" בה בעת שאנו נוהגים ברכב, הוא לא יתחשמל, למרות כי זה עומד ביחס של 1 למיליון. 1.האם אתם בטוחים בתוך הרכב מפני פגיעת הברק, בגלל שכך אמר המרצה? 2.כיצד תנהגו (תרתי משמע) במקרה שכזה? 3.האם אתם סבורים כי הנכם מבוטחים מהבטחות של מרצים לפיזיקה? בכבוד רב יון טכני.

אם אינני טועה, ציינת כי הוא מחפש מותג בעל שם, ולכן פולקסווגן (למשל) אינה אופציה מבחינתו. אני מניח, שלפי הקריטריון הזה, גם אופל, המותג ה-"גרמני" של GM, נופל.

1. כמה אתה מוכן להוציא על בולמים? ייתכן וההוצאה יותר קטנה ממה שאתה חושב. לדוגמא, בולם מונרו סטנדרטי לפולו שלי, שנחשב יקר יחסית , עלה לי 300 ש"ח (600 לזוג). 2. שחיקה משמעותית בדופן מסוכנת יותר משחיקה של הסוליה, כיוון שהדופן דק יותר. זה עלול להיות מסכון מאוד, במיוחד אם אתה נוסע ברכב במהירויות גבוהות! רצוי שתציין גם בני כמה הצמיגים וכמה ק"מ הם עברו.

ראשית, תודה על התיקון. ה-A4 אכן מקבילה לבורה וה-A3 לגולף, אבל אם אינני טועה ה-A3 , ה- A4, הבורה והאוקטביה שבארץ עדיין חולקות את הפלטפורמה של הגולף דור רביעי (תקן אותי אם אני טועה) ולכן חשבתי על הגולף החדשה כאפשרות סבירה, כמובן ברמת האיבזור הגבוהה ביותר. לגבי הדיזל, לא ציינתי כי עומד להיות שינוי כלשהו באגרה, אלא עומד להיות שינוי במיסוי על דלק הסולר. הסולר עדיין "נהנה" ממיסוי נמוך מזה של הבנזין, אבל המס הזה עומד לעלות. זה בעקבות ההסכם שנחתם בין האוצר להסתדרות שביטל חלק מהגזרות של תקציב 2005, אבל השאיר את הגזרה הזו בפנים, יחד עם ביטול המע"מ באילת ועוד. הסימוכין הוא ממדור הכלכלה של ידיעות אחרנות מהיום. דרך אגב, גם אני ממתין עדיין למר איתן רוב, ראש אגף המכס והמע"מ במשרד האוצר, שנתן את מילתו (ששווה לישבן) במרץ 2004 שבעקבות עליית מחיר הסולר ב-30 אג' (מה שהביא לעיצומים של מועצת המובילים), תקוצץ אגרת הדיזל בחמש מאות ש"ח חודש לאחר-מכן. מאז עלה מחיר הסולר עוד ועוד והאגרה עודנה עומדת בעינה. דרך אגב, מעניין מה קיבלה מועצת המבילים בתמורה לשתיקתה, כי קולה לא נשמע עוד למרות שמחיר הסולר עלה בהרבה מעבר ל-30 האג' ההן.

יכול להיות שאתה צודק, אבל צבע כמו שהוא מתאר יכול מאוד להיות גם ברכב שמולאו לו מים רגילים במקום נוזל קירור, שגרמו לקורוזיה (חלודה) ששינתה את צבע המים לחום-כתום. ראיתי זאת יותר מפעם אחת. נוזל קירור בצבע אדום (כמו בפולקסווגן) הוא ממש אדום ואינו בצבע חום-כתום.

פולקסווגן אינה נחשבת בעיניו לסמל סטטוס ואודי כן? זה אבסורד, כי הרי מדובר באותה משפחה. מילא חוסר האהבה שלו לאחות סקודה, בגלל העבר הבעייתי וההווה המוניתי, אבל למה שהוא ישלם הרבה יותר על אודי A4 בשביל לקבל גולף עם סמל של ארבעה מעגלים? אם הוא נעול על מותג אני מצטרף לדעת הממליצים האחרים לבדוק את אפשרות ה-BMW. דרך אגב, לגבי נושא הדיזל לא הייתי ממהר לקבל החלטה לאור כותרות העיתונים היום, המודיעות על כך, שלוגמי הסולר (כמו הרכב שלי) עומדים לחטוף (עוד) העלאת מס משמעותית כמתנה משר האוצר. חשוב שידע, שבק"מ שהוא עושה הוא יחסוך אולי 3000-4000 ש"ח בשנה בחישוב כולל וזה עוד לפני המיסוי החדש, שיכול להביא אותו למצב מאוזן עד (אפילו) הפסד. כמי שעומד להוציא 250 אלף ש"ח על רכב, אני בספק אם חסכון כזה אכן משנה לו.

מדובר באופל קורסה 1.2 אוטומט שנת 2000. הרכב בן ארבעה שנים וקצת ומטופל כמו שעון במוסך היבואן. הטיפול האחרון נעשה לפני חודש וחצי. הוא עבר 70 אלף ק"מ. הגיר האוטומטי "תקוע" על ההילוך הכי גבוה במצב D. למעשה, כדי לנסוע בו צריך להשתמש בהילוכים 1,2 ו-3 כאילו מדובר בגיר רגיל, כי אי-אפשר להתחיל נסיעה אחרת. בנוסף, בלי מושג אם זה קשור, הרדיודיסק עבר למצב כבוי באופן תמידי ואי-אפשר להדליק אותו. מישהו יכול להעריך מהי הבעיה ועלות משוערת לפני שהרכב נכנס למוסך?

ידידי המלומד, ראשית, חבל שאתה משתמש במילים קשות, מבלי להכיר את הכותב. גם אתה חולק על דעתי, וזו זכותך כמובן, קיימת דרך להעביר ביקורת בצורה נכונה יותר. אולי זה הסמל המופיע ליד שמי שגרם לך להגיב כך? תבדוק את עצמך. ייתכן שחלק מהדברים שכתבתי לא היו מדוייקים, ובקריאה שנייה הייתי משנה חלק מהם, אבל מפה ועד "כל מה שהוא כתב זה שטויות" קיים מרחק גדול. אתה מייעץ לגברת שמודה בכך שאינה מתמחה בכלי-רכב, וזה ניכר בכך שהיא אך מציינת שהבר היחיד שמעניין אותה הוא הצד הבטיחותי, לקחת רכב שעבר פגיעה קשה ותיקונים משמעותיים בשילדה. שוק המשומשות מלא בכלי-רכב אחרים שלא עברו פגיעות קשות כאלה, אך אתה מוצא לנכון להמליץ לה מכל הלב על רכב שעל פניו היית בעצמך מתרחק ממנו. לצערנו, בארצנו מלאת החאפרים, להניח כי הרכב עבר "תיקון מקצועי", או שהדבר נעשה עפ"י "הוראות היצרן", הוא להוליך את הגברת שולל, גם אם כל שנתכוונת הוא לסתור לחלוטין את דעתי במקום להמליץ על הרכב. זאת ועוד, להמליץ על רכב שתוצאות הבדיקה שלו הן חמורות כאלה, בלי שראית אותו במו עיניך או את המוכר הוא מעשה בלתי-אחראי בעליל. אם הרכב המדובר היה האחרון בשוק והיחיד שהגברת יכולה לרכוש בעולם, אולי היה שווה לחשוב על כך. היות וזה אינו המצב, מן הראוי שהגברת תחפש לך רכב אחר. דרך אגב, הכלל שהזכרת "לקנות בזול - למכור בזול", בדרך כלל מסתיים ב-"לקנות בזול ולשלם ביוקר". שבוע טוב וחג שמח.

את צריכה להתרחק ומהר. במקרה שלך אינך צריכה בכלל לחשוב על הרכב הנ"ל. כל מכה בשילדה גורמת לנזק כמעט בלתי ניתן לתיקון ובעל השפעה גדולה מאוד הן מבחינה בטיחותית והן מבחינת ערכית. חריג אחד לכל זה הוא מכה בקצה שילדה שלרוב אינה משפיעה על התנהגות הרכב, אבל זה ודאי אינו המקרה שלך. במקרה שאת מציינת כמעט כל שילדת הרכב עברה תיקון או החלפה, משמע הרכב במצב רחוק מאוד מהמצב בו הוא יצא מהמפעל. זה גורם לסטייה של הגלגלים בנסיעה, לחולשה בעמידות הרכב במקרה של תאונה ועוד. נראה כאילו הרכב עבר תאונה קשה מאוד והוחזר לכביש. מי מנסה לתת לך רכב כזה? לפי דברי הבודק, אם אלה הן תוצאות הבדיקה וחוות הדעת שלו סותרת אותן לחלוטין זה נשמע כאילו הוא ובעל הרכב עשו יד אחת. אל תחשבי פעמיים ותברחי.

זה אומר שצריך להגיד תודה לנאצר ואסד?

שוטטתי להנאתי באתר של מעצב-העל של המכוניות הידוע, פינינפארינה, ובעודי קורא על מחלקת האווירודינמיקה של המכוניות שלו נתקלתי באזכור בלתי-מובן של מלחמת יום כיפור. לא הצלחתי להבין מה הקשר. מישהו מבין? http://www.pininfarina.it/eng/research/aerodynamics.html

דוד, באיזה איזור אתה גר?

טופס יפוי הכוח נמצא בכל משרד דואר אך ניתן גם להוריד אתו מהאינטרנט. שים לב שיפוי הכוח חייב להתבצע ע"י הטופס בלבד - כל מסמך אחר, גם אם יהיה מאושר ע"י עו"ד, נוטריון או נשיא בית המשפט העליון לא יתפוס. את הטופס ניתן להוריד מאתר משרד התחבורה: http://www.mot.gov.il/wps/pdf/RISHUI/YipuyKoahPrati.pdf

ממש לא הייתי מציע לך לעשות את זה לבד. טיימינג זה אינוד בר פשוט כמו החלפת שמן, כידוע. חוץ מהרצועה עצמה יתכן שתצטרך להחליף מותחנים, גלגלים שונים או אפילו את משאבת המים, ויתכן מאוד שלא תדע לזהות מה מצבם ואם צריך להחליפם. גש למוסך רציני ותעשה את זה שם. קח עצה: תבקש הצעת מחיר אפילו מצ'מפיון. אתה עשוי להיות מופתע לטובה.

אם אינך מנכ"ל של אחת מחברות הדלק אל תקנה.

גש למ.מ.מ. (ליד משרד הרישוי, באיזור חוצות המפרץ) ותצא מרוצה. הם הכי קפדניים באיזור חיפה, במיוחד בנושא שאסי, ובכלל, מראים לך כל מכה קטנה בפח. מה שכן, הם קצת יקרים, אבל עדיף להוציא עוד מאה ש"ח על בדיקה, מאשר ליפול על בדיקה פחות קפדנית (כמו קומפיוטסט בציק פוסט, למשל).

מ.מ.מ. בודקים גם את המנוע. נראה לך שהם בודקים רק פח? הם מחברים את המנוע למחשב ומוציאם פלט על ההספק שלו, כמו בכל מכון בדיקה. מאיפה הגעת לזה, שהם אינם בודקים את המנוע? אצלי בדקו גם בדקו.