הסופרצ'ארג' אמנם מופעל ע"י רצועה אבל זה לא תמיד נכון שהוא גודש מאפס למרות שתיאורטית זה נכון. הסופרצ'ארג'רס מתחלקים לשני סוגים: 1. מגדש הנראה כמו משאבת טורבו רגילה ומתחבר לסעפת גדישה אבל מסתובב ע"י רצועה במקום ע"י גזי הפליטה. 2. whipple charger שזה מגדש בורגי היושב מעל סעפת היניקה על מניפולד יעודי ודוחס אויר/ אויר ודלק ישירות לצילינדרים. מצורפות תמונות של ויפל צ'ארג 671 של אמריקאיות, ויפל קטן של ניסן - יש גם במרצדס, פולקסווגן, טויוטה ועוד, ויש סופר צאר'ג "רגיל". כולם מסוגלים לגדוש מאפס אבל מה שיקבע הוא הספק המנוע בטורים מסוימים ועקומת הכח. את הויפל האמריקאי לדוגמא ניתן להרכיב בצורה שיכנס לפעולה בטורים מסוימים או גם לחבר ולנתק אותו ידנית באמצעות כפתור/מנוף. באירופאיות הצארג'ר בד"כ בנוי ליצר לחץ גדישה מ3000 סל"ד בערך במקוריים, וברכבים המשופרים- המהדרים שמים טווין טורבו - אחד לגדישה בטורים נמוכים ואחד חזק יותר לגדישה במהיריות גבוהות. כל האפשרויות ניתנות לכיוון בבניה לפי הספק העבודה של המנוע ומה שרוצים להוציא ממנו. עוצמת הגדישה לדוגמא יכולה להיקבע ע"י גודל הפולי - פולי גדול=יחס נמוך, פולי קטן=יחס גבוה, גדישה חזקה מצריכה כמובן חיזוקים ושינויים במנוע.
הערה (גילוי דעת): אין לי ידע רציני בנושא מגדשים וגדישה, אני מבין בויפל צ'ארג'רים ומנועי שברולט/GM.