לגבי דוג דה בורדו:
היו לי שניים, האמא, וגור אחד ששמרנו מההמלטה האחרונה שלה. היום שניהם ז"ל (מחלות שונות) והיום יש לי רועה בלגי (נקבה).
בחיים, אבל בחיים אף אחד מהדוג דה ברודו לא תקף איש ילד או תינוק (הם היו מסתובבים בבית חופשי גם כשהיו אורחים), פעם אחת האמא החזירה לכלב שלא היה קשור וניסה לתקוף אותה, בזמן שהלכנו איתה לטיול, קשורה ברצועה, וגם אז לא היה מדובר עם איזה שימוש עם שיניים אלא רק נגיחה.
לגבי הרועה בלגית זה סיפור אחר.
זאת כלבה שלא סובלת שנובחים עליה או שמוציאים עליה שיניים ובגלל זה היא תמיד קשורה ואף פעם לא מסתובבת לה לבד (למרות שההורים גרים בישוב ויש מלא שטח פתוח).
הכלבים האלה מטבעם מאוד מגוננים על המשפחה ומאוד דומיננטים ולכן צריך להיזהר איתם, אבל בין זה לבין לקרוא להם תוקפנים יש מרחק עצום.
מה שכן זאת הכלבה הכי חכמה שהיתה לי, והכי אוהבת שיש (צריך להיזהר כשנכנסים הביתה מהקפיצות אהבה שלה, היא אשכרה עוברת 2 מטר בקלות עם הקפיצות האלה).
אני אומר לכם, אין דבר כזה גזע מסוכן מהיום שהוא נולד, יש בעלים מסוכנים שלא מבינים את הגזע שהם מגדלים, ואו מאמנים אותו לתקיפה מה שגורם לאגרסיביות יתר (בכלבים שהם דומיננטים מלכתחילה), או שלא מודעים לתכונות הדומיננטיות ולא יודעים להרגיע אותם.
לדוגמה: הכלבה שלי לא אהבה את כל מי שלא מהמשפחה (וזה בלשון המעטה), היום לאחר סידרת חינוך בנושא, אין שום בעייה להכניס אנשים. נביחות יהיו קצת בהתחלה וזהו.
מצד שני, היא עדיין שומרת על הבית ואפילו מנעה פריצה לבית, כשהיא שמה לב שמישהו הסתובב בחצר (הוא עבר לשכנים בסוף כי להם אין כלב).
לטעמי בכל מצב כלב חייב להיות קשור (אלא אם זה החצר הפרטית שלך או מקום יעודי לכך),
אם אכפת לך ממנו (לא חייב שהוא ינשוך מישהו, הוא גם יכול להידרס).
כל כלב גדול יכול להרוג וזה לא רק רוטווילר ודוגו וכו'.
אחוז מאוד גדול מרמת הסיכון, תלוי בבעלים.
גילעד