אני פשוט בשוק מתגובתו של האב. בשוק טוטאלי. הנה לכם, למה צריך רישיון להורות:
"השם ניחם אותי, השם שלח לי מחשבה בראש שהיא מנחמת אותי, אבא שנותן לילדו סטירה הוא נותן את זה בליטוף עם אהבה. הרי המקום פה הומה אדם. עברו מאות אנשים ליד הרכב, הילד היה בתוך האוטו ארבע שעות. השם סנוור מאות אנשים בשביל שאני אזכה להחזיק בו בפעם האחרונה. לולא אני הייתי מגלה אותו ומדווח על כך, היו דופקים לי בבית ולא הייתי זוכה להחזיק בו בפעם האחרונה. הקב"ה נותן ניסיון והוא גם נותן כוח. אי אפשר לתאר מה עובר על אדם באותו רגע. אני זוכר ששמעתי גם על מקרים וגם פרסומות על דברים כאלו ואמרתי 'בחיים זה לא יקרה לי'. תמיד אמרתי מסכן האבא, איך הוא יכול לחיות עם עצמו. היום אני יודע שגם האבא לא מסכן כי זה לא קשור אליו וגם אם זה קשור אליו הרי בסופו של דבר אין לו את הילד שלו שהוא כל כך אוהב. אוטו זה לא דבר חשוב ובכל זאת התקינו חיישנים לכל דבר. אם יש בעיה במצבר, הרכב מתריע. אם יש בעיה באורות, גם. לא חוגרים, זה מצפצף וכן הלאה, אבל למה לחיי אדם לא דאגו? למה אין חוק שיהיה זמזם לכל כיסא תינוק אם הוא במשקל מסוים? אני קורא לכל מי שיש לו השפעה לקדם את הנושא הזה".
הבנאדם בהזיות על גבול הפסיכוטי, מנחם את עצמו שאלוהים נתן לילד למות כדי שהוא יחזיק אותו אחרון מאשר שעובר אורח אולי יראה אותו ויציל אותו.
מאשים את אלוהים, או אולי את העובדה שאין חיישנים ברכב. הכל חוץ מאת עצמו.