הסיפור:
אתמול מתקשר אלי חבר לעבודה, ומספר שעבר על יד הרכב שלי בחניה ונראה לו שיש לי פנצ'ר.
ירדתי, החלפתי לרזרבי ונסעתי לפנצ'ריה המועדפת עלי זה שנים.
למי שלא יודע, הרכב בן כשנתיים וחצי, מלוקק, כולל ג'נטים שקיבלו ווקס לאחרונה בחול המועד סוכות.
התלבטתי אם להסב את תשומת ליבו של הפועל לשמור על הג'אנט והחלטתי לא להיות ניג'ס. לא אמרתי כלום. הבחור מוריד את הגלגלמהמכשיר אחרי הרכבת הצמיג, ונהיה לי חושך בעיניים. יש חריצים על 8 צלעות מתוך ה-10 בהיקף החיצוני של הג'אנט. ניתן לראות אותם בתמונה המקורים שהעלתי בראש השרשור.
והוא בחוצפתו אומר לי "כך זה היה קודם". קיבלתי חום "תסתכל על שאר השלושה ותבין איך זה היה קודם".
מסתבר שבעל הבית לא נמצא, אלא בנו והפועל. ביקשתי שיצור קשר טלפוני עם אביו כי אני מעוניין לשוחח איתו. הסברתי לו מה קרה והוא ביקש שאבוא בבוקר, אם ניתן לתקן נתקן, אם לא, נראה מה לעשות.
ההתפתחות:
התייצבתי שם על הבוקר והוא מיד ראה שזה נזק שנוצר ע"י המכונה. הצעתו הייתה לפצות אותי ב-500 ש"ח, או הפנות אותי לצבעי מומחה שיתקן את זה ברמה שלא יראו את הנזק, וכאן התחלתי למלמל משהו, ואז הוא אמר "רגע, תשמע עד הסוף". והוא המשיך "ואם לא, תקנה חדש ואני אשלם".
אמרתי לו שלדעתי כמה שהצבעי יהיה מקצוען, אין מצב שזה יראה כחדש לאורך זמן אפילו אם במיידי זה כן יראה תיקון טוב, ואני מבקש ג'אנט חדש.
הוא זימן אותי למשרד, הסביר לי שההשתתפות העצמית שלו היא 3,000 ש"ח, ואז התקשר עם מחסן החלפים ובירר את המחיר: "2,670 ש"ח לפני מע"מ" (3,124 כולל), הוא ביקש הנחת מוסך והורידו לו 15%, 2,656 כולל מע"מ.
הבחור הוציא את פנקס השקים, רשם שיק לפקודת המוסך ושלח אותי לרכוש ג'אנט חדש.
אין ספק, הפועל התרשל בעבודתו, אבל בעל הבית יצא גבר ולקח אחריות. שאפו!
כדי לתת לו קרדיט על לקיחת האחריות, מדובר בדודו מצמיגי גסנר ברח' ירמיהו בירושלים. לצערי זה לא יתרום לו הרבה, כי בדרך אגב הוא סיפר לי שהוא עומד לסגור את העסק בקרוב. חבל, אני מכיר אותו יותר מ-30 שנה.