Talgaz

JBL LSR30X שזה כמו להגיד 305 אבל של MASSDROP 238$ כולל משלוח לארץ. (לצורך העניין, מאמזון המחיר כולל משלוח הוא 520$). https://www.massdrop.com/buy/massdrop-x-jbl-lsr30x-powered-speakers

אהה! מזל שזה לא תירוץ. תגיד, אתה קולט שבמצטבר משהו כמו שבעמאותאלף שנים של נסיון חיים אומרים לך שאתה מתנהג כמו דביל? אפשר לכתוב MANUAL מושלם לזוגיות אם למישהו יש כח לתמצת את השירשור המופרך הזה. מאחל לך שתמצא נסיכה מרוקאית שמורה, פחות ממטר שישים, עם ציצים עד השמיים, בלי הערכה עצמית, אבל עם הערכה עצמית, ובלי נסיון בזוגיות, אבל שיודעת איך להתנהל עם בן זוג, ושתעריך אותך בדיוק כמו שאתה אבל עדיין תצעק עליך כדי לתת לך להיות סמרטוט. בינתיים הלכתי להוכיח שיש חיים על כוכב אחר, וגם שאין חיים על כוכב אחר. וגם לא הלכתי להוכיח את זה.

אושריקו, מה זה רחוק ממש? תכלס, בשביל קורולה שמורה היית נוסע לצד שני של המדינה. פעם יצאתי עם מישהי מנהריה רק בגלל הציצים שלה. גבוהה, רזה-רזה, חזקה וציצים ענקיים ורכים. גם די יפה. והיא לא הייתה אפילו כזו שמורה! בשביל נסיכה יד ראשונה מרופא יחיד עם מעט ק"מ הייתי עושה נסיעות לצד שני של הגלקסיה. הקטע עם הגובה באמת דורש שינוי מחשבתי. אבל אם תבין שהגבריות שלך לא נקבעת ע"י הגובה שלך, הכל טוב. וגם אם אתה מטר ואסימון ושוקל שלושים ק"ג, אתה יכול לגרום לה לראות כוכבים. כל פעם שאני הולך ברחוב ורואה איזה גמדון עם אישה גבוהה עובר לי בראש "איזה גבר". סתם שתדע.

האוזניות הכי נוחות שיצא לי לשמוע בהן הן סנהייזר מומנטום OVER EAR דור ראשון. יש לי אותן קצת יותר משלוש שנים, ואני משתמש בהן לפרקי זמן מאוד ארוכים. קלות מאוד, נוחות מאוד, ויחסית לאוזניות ללא סינון רעשים אקטיבי - מאוד מבודדות מהסביבה. אני ממש מרוצה מהן, גם מאיכות הסאונד (בחיבור ללפטופ בלי התפלצנויות. עם טלפון הן משמעותית פחות טובות). יש להן גב סגור אז אתה לא מפריע לסביבה, והן לא דורשות שום הגברה. לא יודע איזה הבדלים יש ביניהן לבין הדור השני (חוץ מזה שהוא מתקפל). אבל באספקט של נוחות? לא חושב שיש הרבה לאן לעלות משם. (יש לי משקפיים, ראש גדול ואוזני דמבו, ועדיין נוח. רוב האוזניות יוצרות לחץ על הזרועות של המשקפיים ומכאיבות בצידי הראש, פה זה לא קורה). כמובן שבלי קשר לתיאור לעיל, אני סקסי להחריד. עם האוזניות או בלעדיהן.

היו לי שבועיים על האוטו הזה בקליפורניה לפני חודשיים. אני לא יודע איזה צמיגים היו לכם על הרכב, או על איזה אספלט בחנתם אותו, אבל: שום כשכושי זנב ביציאה מהמקום. אפילו לא פעם אחת. באלפי ק"מ (מאתיים מנהלתיים ביום, ועוד כמה מאות במצטבר של גרזנים כבדים בעליות/ירידות/מישורים מפותלים בקטע מגוחך). יותר מאשר הבלמים לא נושכים, הדוושה שלהם מאוד מאוד קשה. כדי לקבל בלימה צריך להתאמץ. זה מבאס. עוד יותר מבאס? הם דועכים יותר מהר ממה שרציתי. רבע שעה של ירידה מהירה בהר פתלתל השאירה אותי עם דוושה ספוגית לחלוטין ואישה שתוהה מה כל כך מסריח. ההגה שלה כבד ובאמת צריך לעבוד, אבל הוא מאוד מתגמל. חד, מהיר, מדוייק ומאפשר להבין מה האוטו חווה. היא כבדה, אבל רק רוצה לרקוד, וגם ניצן, מהרגע הראשון שעלתה על ההגה אמרה "וואי! זה פשוט כיף! אפשר יותר מהר?" הגיר שלה מעפן. אין מה לעשות. לא הפריעה לי האיטיות של ההעברה כמו עודף ההילוכים. לקח לי זמן לגלות את הטריק שמאפשר לך להוריד במכה הילוכים (במצב ידני). תמיד כדי לעבור משיוט להשתובבות הייתי צריך לתת 3-4-5 לחיצות על המנוף, וזה מעצבן ממש. לחיצה ארוכה על המנוף השמאלי, מנגד, מורידה אותך ישר להילוך הכי נמוך שאפשר בהנתן המהירות (ועל הימני ישר מעלה אותך להילוך הכי גבוה). הוא מחזיק את הכביש מדהים. לא שמתי לב לזוית גלגול מהותית, והאחיזה גבוהה מאוד. זה לא רכב שאפשר לנהוג ספורטיבי ולאט. לאט זה כיף גדול בגלל הגג הפתוח, אבל הגבולות רחוקים, ובלי פרובוקציות לא קל להגיע לשם במהירויות סבירות. מנגד, הוא כן מהנה גם בתוך המגבלות שלו. מאוד. אתה לא חייב להחליק כדי להרגיש ש*בזכותך* הרכב לקח את הסיבוב ככה. ואתה לא צריך להיות על שלושתלפים מייל לשעה. האוטו הזה שובב וכל המטרה שלו היא להעלות חיוך על הפנים. אנחנו עשינו איתו הרבה יותר. היינו איתה שבוע בסאן דייגו, משם ליוסמיטי פארק (היה נחמד להחנות את הקונברטיבל האדומה הזו ליד כל הקרוואנים - חייב לכם תמונה), משם לנאפה וואלי , ומשם לסאן פרנסיסקו , , . הנסיעה לוקחת שעה ורבע במסלול הישיר, או 4 שעות כשמחפשים את המסלול הכי מפותל שיש במפה. וכל זה, כמובן, עם מזוודות של חודש+קניות למשפחה. היה אתגר להצליח לשמור את תא המטען פנוי מספיק כדי לקפל את הגג. בחיים לא נסעתי על כבישים כל כך מפותלים, עם זויות שמשתנות בדיוק איך שאתה רוצה, באמצע יער עם אור משתנה שפתאום אתה לא מבין מה אתה רואה מולך. האספלט מדהים. הריח מדהים. אתה לבד. אתה והמנוע. והאישה, אבל האישה מבסוטה. רק לחשוב על זה מרתיח לי את הדם. אלוהים, איזה אושר. אני מרגיש שESP שלה לא זכה פה למספיק התייחסות. לא ביטלתי אותו, אבל הוא שומר על בלאנס מדהים. מאפשר לך להוציא את התחת בראשון-שני-שלישי בקלות (כל מה שצריך זה סיבוב ורגל כבדה) אבל לא מוציא אותך מהקו. ולא נותן לך בכלל ללכת לאיבוד. מה שכן, שום מערכת לא תעזור לך כשפתאום אתה מבין שבאמצע הכביש יש תלולית קטנה שזורקת אותך באוויר עם ארבעה גלגלים. מזל שהאישה מבסוטה. זה לא איזמל. היא לא איילה קלת רגל. אבל היא לא ברוטפורס. על כביש משובש - יהיה לך גב משובש. אבל הלב שלך? יהיה בעננים. לא יודע איך קוראים לזה. אולי פאן. מה שבטוח? בא לי עוד. זו סתם תמונה. כמובן ששלנו היא זאת של הילדים.

הרבה פעמים יש נקודת מעבר באופי השיחה. זה יכול להיות בין שיחות קאז'וול לדברים יותר עמוקים או משהו אחר. ולפעמים זה מרגיש כאילו "אין תקשורת" אבל זה פשוט שינוי פאזה. בעיקר כשאתה אומר שלפני זה היו דייטים קולחים ומוצלחים, לא סביר שפתאום לא היה. עוד דבר, יש לכל אחד ימים כאלה וכאלה... זה לא אומר כלום. אז לא הייתי ממהר להפסיק משהו מוצלח בגלל שפעם אחת נפגשתם ולא הייתה שיחה סופר זורמת.

יש לי איתה רק בעיה אחת - למה לעזאזל עשו לה כזה תחת מכוער? אדושם ישמור.

ניסיתי להבין למה התחת דומה. זה באמת לא מחמיא... הפרונט יפה, מנגד. סה"כ? מה זה מעניין. ג'יפ של למבו זה כמו לקחת אוניה ולקרוא לה F16. לא בדיוק נותן לה כנפיים.

תימניה, תלתלים, מגניבה, לדעתי מעדיפה נשים. מציע לקרוא את המילים. אולי תמצא את עצמך נחשף לעולמות שלא יצא לך לגעת בהם בעבר.

תשמעו, אני יושב בסלון עם ניצן והמסקנה של שנינו זה שזה משהו בין מחרמן למטריד.

ניקו ניסח את זה מעולה. אמנם זה מרגיש כפוי טובה כי באתי לבקש עזרה והכל, אבל מה הקשר לדעתכם על השיר? תודה אין סתירה, ברור שמקבלים את האורחים בקבלת פנים. ואח"כ נכנסים לחופה, וזה תמיד שיר רגוע ונעים. וזה שיר ששנינו מאוד אוהבים, ובמקרה מדבר על דברים שאני מתחבר אליהם, רק בצורה שהקהל המבוגר לא בהכרח ישים לב. Win-win.

כנראה על דברים כל כך גרועים שאני עדיין מצליח להינות מרכבים שהם תת רמה

מלנכולי? רק מישהו שהרבה זמן לא ראה אישה ערומה יכול להגיד את זה... ואם זה קצת רגוע לך, תנסה לדמיין סיטואציה של כניסה לחופה עם משתוללים בכפר. הבלגן בא אחר כך.

זו גרסאת האלבום, זה משהו אחר

לא, אבל הדיג'יי היא גם חברה, ואמרה שעוד לא מצאה את השיר, אז החלטתי להתגייס ותודה

היי אז אני מתחתן עוד כמה חודשים, ומצאתי את השיר המושלם להכנס איתו לחופה. הבעיה היא שלא הצלחתי למצוא באיכות טובה, אלא רק ביוטיוב. אשמח אם מישהו יוכל להציל אותי... (גרסאת פסנתר מגניבה ומיוחדת של Chet faker/ I'm in to you) 85wVMNbAJ72aMK2w

אחרי שבועיים עם קמרו (3.6 335כ"ס קונברטיבל), אני לא מסכים איתך בכלל לגבי זה שהיא רק סוסים. לא נהגתי על הSS ולא על המרצדס, אבל הקמרו פשוט כיפית בטירוף. בין אם אתה יוצא איתה לנסיעה רגועה ובין אם הולך להתגרזן לה על החיים, היא תעשה הכל כמו ילדה גדולה ותשאיר אותך עם חיוך. הגה נהדר, חיבור מעולה, תנוחת ישיבה מוזרה אבל אחרי שמתרגלים אליה היא אפילו נוחה. בקרת החלקה שנותנת לך לשחק ושומרת אותך בחיים, וממש מספיק כוח כדי להוציא את התחת בסיבוב בהילוכים ראשון-שני-שלישי בלי שום פרובוקציה חוץ מלחיצה על הגז. רק שדה הראיה בה היה מכה.

DAC זול (זול זה נגיד 100 שקל?) שיכול להתחבר למחשב בלי כרטיס קול? והאם הוא באמת יתן שיפור מורגש? (לסרטים/יוטיוב)?

שאלה חשובה היא בת כמה הגברת הולכת להיות. אם

שוקולדים זה פח. תקנה גבינות. זה יבהיר לה שאתה מוכן ללכלך את הידיים.

אם אני זוכר נכון ה6000 מבוססת על אותו חיישן שיש בניקון 7100, זה אומר שהוא לפחות בן 6 שנים... מצלמות קטנות יותר עולות פחות, ואני חושב שהייתי הולך על משהו יותר עדכני. עוד נקודה היא שהעדשות של סוני יקרות. שווה לדעת מראש איזה עדשות תרצו לקנות ולהבין אם זה ריאלי.

אני דרמה קווין ידוע, אבל אצלי הסטטיסטיקה מתנהגת אחרת. את התקופה שלי בעיר פתחתי בסופה אחת מרסקת עם נגמשים שפינו אנשים מכביש 1. שנה אחכ? סתם שלג ששיתק את העיר. ואז שנתיים בלי שלג. אז אולי נכוותי (כוויות קור, כמובן) יותר ממה שסביר. תכלס זה היה מדהים. איזה כיף זה שהאוניברסיטה סוגרת לשבוע (או קצת יותר, לא זוכר), וכל החברים מתנחלים בבית של הבחור היחיד שיש לו חשמל. עושים מסיבות מרקים, סרטים, אנשי שלג ויין. אחד השבועות המוצלחים שהיו לי בחיים.

גם אם הבלון נמצא בחוץ? אני לא יודע איפה אתה גר, אבל יש בירושלים שכונות שלמות שברגע ששומעות את המילה שלג נופל בהן החשמל. לפני ארבע שנים היו מקומות בלי חשמל מעל שבוע. ושלג, כן? קר באמת. ואין איך לבשל או לחמם. תאמין לי שבכזה מקרה, בעיקר כמו פות"ש שמצפה לעולל, אתה תקח את הסיכון ותכניס פצצת זמן הביתה. (או תנסה לצאת מהעיר, אם יש לך מפלסת שלג).

שים להם וופורייזר

אני שונא חום של מזגן. אחרי ארבע שנים בירושלים (כולל השלג הנפלא של 2013) המסקנה היא שהכי כיף זה הסקה מרכזית. אבל אני מניח שאין לכם, כי אז זה לא היה רלוונטי. האופציה השניה הכי טובה זה רדיאטור. הוא באמת מחמם את החלל, להבדיל ממקרני חום. מה שמאפשר להדליק אותו ולכבות לסירוגין וקצת מקזז את צריכת החשמל המוגברת. בימים קרים במיוחד, סגירה של תריסים בנוסף לחלונות ממש עוזרת לשמור חום. וכמובן שבדים על הקירות אם אתם סובלים. אם נכנסתם לדירה לאחרונה, לבדוק את המצב של הבוילר. אתם לא רוצים שהוא יתפוצץ ברגע שיש גל קור. עוד דבר, תמיד טוב שיש גם אופציה לחימום על גז. אי אפשר לדעת מתי יפול החשמל בחורף, ואתם ממש לא רוצים להתקע בלי דרך לחמם. במידה ואין לכם כירת גז לבישול, שווה להחזיק גם פתרון לזה.