און יעקבסון

שווה בדיקה! איך מתאמים העברת "סחורה"?

מאחר שבכל מקרה ריפודי המושבים יפורקו, אז הספוגים יחודשו בהתאם לצורך.

תודה, אבי. מקווה לסיים בשבוע הבא את פרק שיקום הבודי (שנמשך כבר שלושה חודשים אינטנסיביים) והכנתו לשלב הצבע. יש עוד הרבה דברים לעשות ומה שנחמד הוא שבניגוד לשלב הזה שפחות או יותר חוזר על עצמו ועל התהליכים, בשלב הבא - שיכלול שיפוץ/ניקוי/הכנת מכלולים להרכבה מחדש - כל יום עבודה יהיה מעניין, מהנה ושונה מקודמו. אני כבר לא יכול להמתין... און

היום, כאשר אני חושב על תהליך התיקון של הבודי, אני מבין שהעבודה על המרכב עצמו הייתה די פשוטה, זאת בהשוואה לדלתות עצמן. בעוד שבבודי המשטחים גדולים וקלים לעבודה, יש מקום לעיבוי וחיזוק גם מהחלק הפנימי, בדלתות העניין מורכב מעט יותר. ראשית, בדלתות יש את כמות המרכיבים הגדולה ביותר-פר-שטח-נתון שמוברגת ומורכבת על גבי פיבר: מנגנון הרמת החלון, החלון עצמו, החלון המשולש, הגומיות והאטמים, בריח, ידית פנימית וחיצונית, כפתור נעילה פנימית, מוטות דחיפים (עבור ידיות הפתיחה), עיגונים למוביל החלון, פלטת ברזל רוחבית אליה מתחברת משענת/ידית פנימית, בידוד וריפוד פנימי, ו... אם לא שכחתי משהו - אז זהו. זאת ועוד: מבנה הדלת עצמה - הפיבר - מורכב ביחס לשאר האוטו. לא סיפור, כי בסך הכל, משטחי הדלתות היו במצב טוב. עיקר הבעיות התמקדו בשני אזורים: חיבור הידית החיצונית לפיבר וכן סביב מסגרת החלון - שם חוברו להן יחדיו שתי התבניות של הדלת. בנקודה זו, מה לעשות שהשנים עושות את שלהן, נפרדו להן התבניות והבעיה היא שאין גישה או אפשרות לחבר אותן מבפנים. אז צריך לעשות מעשה ולחבר אותן בחזרה מבחוץ. כבר למדתי את תכונותיו החזקות והמחברות של הפיבר, אז ניגשתי למלאכה ללא היסוס. ראשית הרחבתי וניקיתי ככל שיכולתי את החריץ בין שתי התבניות - זאת היכן שהרווח היה צר מדי מכדי להכיל משחת פיבר. בנקודות הללו הכנתי פוליאסטר נוזלי אותו החדרתי לחריצים. לאחר שזה התייבש מרחתי משחת פיבר במקומות הפעורים יותר וגם במקומות בהם עדיין נשאר רווח בין התבניות. השלב הבא היה השלב האהוב עלי: השחזה עם משייפת פניאומטית. גם מתוך המסגרת, בצד של החלון וגם בקאנט החיצוני. התוצאות - גם בהשוואה לנקודות ההתחלה - לפניכם:

הי אופיר. רבים הסיכויים שהמושבים שיורכבו לא יהיו אלו המקוריים. אין להם משענות ראש ולא הייתי רוצה להתפשר על פריט בטיחותי זה (לא ששאר האוטו בטיחותי יותר מדי, אבל נניח לזה ). חשבתי על האפשרות לקנות מושבים מספארקו, אבל אין להם מושבים מתאימים ליעוד של האוטו הזה ואין לי צורך במושבים ספורטיביים. יש לי צמד מושבים של פורד סיירה וגם של דייהטסו שרייד דור שני (בעצם, בשני המקרים מדובר על מכוניות שלמות, אבל זה לא קשור). אקדים ואומר שבכל מקרה, בין אם יורכבו המושבים של הסיירה, השרייד או של כל דבר אחר, הם לא ישארו עם הריפוד המקורי איתו הם הגיעו, אלא ירופדו בהתאם לגוון והעיצוב שיוחלט עליו בתא הנוסעים. ולגבי הקונסולה המרכזית, תודה על ההצעה! - על איזו מין קונסולה אנו מדברים?

לצערי השתנו התוכניות בשבוע שעבר ולא יכולתי בסופו של דבר לתת עוד יום עבודה ולהתקדם עם הדלתות. לצערי גם השבוע זמני מוגבל, אבל בכל זאת הצלחתי היום לפנות כמה שעות להתקדמות. עיקר ההתקדות היא בעיקר לסיים כבר את פרק השפשופים ובכדי לא להטריף את עצמי בעבודה הסזיפית הזו, העסקתי את עצמי בשני מישורים: 1. שיוף בעזרת ציוד פניאומטי 2. שיוף ידני וכשנמאס משני אלו, מצאתי לי עיסוק אחר (עליו בהמשך - אין מקום לתמונות). מאחר שאת אחת הדלתות עוד הספקתי בשבוע שעבר לסיים עם המשייפת הפניאומטית, הצבתי לעצמי את המטרה לסיים ולהוריד את כל הצבע שנותר בה בפינות, זאת באמצעות השיוף הידני. לא היה נורא כל כך. אולי למדתי יותר טוב את השיטה, אולי הצבע היה פחות עקשן, אולי אני נהייתי יותר סבלני, כנראה זה השילוב בין שלושת ההנחות. כך או כך - דלת אחת גמורה סופית. רציתי לכתוב שכל שנותר לי הוא לסיים את הדלת השנייה ובכך לסגור סוף-סוף את הפרק הזה, אבל אז נזכרתי שטרם שייפתי את כל הפינות בצידו הפנימי של מכסה המנוע... אז הסוף קרוב, אבל לא קרוב כמו שחשבתי. המשך יבוא.

ו... ממשיכים. אז כעת מורידים גם עודפי פיבר מנקודות אלו ואם יש צורך, אפשר לחזור על התהליך ולמרוח עוד שכבת משחת פיבר, עד להשגת גובה אפס עם שארית הדלת. סתם בשביל הסקרנות עשיתי ניסוי ועל אחת הדלתות בנקודות התיקון מרחתי שכבה של פוליאסטר, זאת בכוונה שהפוליאסטר הנוזלי יכנס וייצמד לכל אותם שטחים לא ישרים ושאחרי שהוא יתייבש, אשייף את האזור ואראה איך מתקבל הגימור. כעת הגעתי לחלק המעניין של היום - היפרדות תבניות הפיבר באזור החלון עצמו. במקומות בהם הרווח היה גדול (בעיקר כתוצאה מתקיעה של ניטים וברגים על ידי "בעלי מקצוע" רעי לב), מילאתי את החלל במשחה. במקומות בהם היה רק סדק צר, השתמשתי בפוליאסטר נוזלי, אותו החדרתי לרווח באמצעות מברשת. מאחר שהיום לא היו לא שעות עבודה והפוליאסטר הנוזלי - בניגוד למשחה - צריך את הזמן שלו להתייבש, סיימתי להיום. מחר נשייף את המקום ונראה אם צריך לעשות עוד תיקונים ונתחיל להכין את הקרקע לטובת ידיות הדלתות החדשות. ובלי שום קשר, השמועה בדרך השטח אומרת שאולי בשבוע הבא יתחיל הפחח הראשי בהכנת הבודי לקראת שכבת צבע יסוד!

עוד אתמול הספקתי להדביק יריעת פיבר בחלקה הפנימי של הדלת וגם מתחת לחורים אשר דרכם חוברו מראות הצד. כל שנותר הוא למלא משחת פיבר, אבל עוד לפני כן, באזור ידיות הדלתות קדחתי שני חורים בכל צד של הידית, בזווית מנוגדת. זאת בשביל מה? בכדי שמשחת הפיבר תחדור לתוך חורים אלו ועד לצד השני וכך תשופר פלאים העמידות של התיקון לאורך זמן. בחורי המראות לא עשיתי כן, מאחר ששם מדובר בחורים רגילים ולא משטחים גדולים ורחבים. המתנה קצרה עד לייבוש הפיבר וניתן להתחיל לשייף את שאריות הפיבר, מהחורים למראות ועד... נגמר המקום לתמונות . עוד מעט נמשיך.

בניגוד למה שחשבתי, פיסות הברזל מושתלות בפיבר מהחלק החיצוני שלו, כך שההוצאה וההחלפה שלהן פשוטה יחסית. כל שצריך הוא לשייף את הפיבר מעל פיסת הברזל, עד שמגיעים אליה ולהוציא אותה (או את השאריות שלה...). כעת צריך לחשוב מה לעשות. לשחזר את עבודת המפעל "המוצלחת", או לחשוב על שיפור. הבעיה שלי עם שחזור היא בכך שבסופו של דבר פיסות המתכת הללו יוחזקו במקומם באמצעות משחת פיבר וכמה שכבות של צבע. משיכה חזקה וברוטלית, או שמה פישול בעבודת ההרכבה עשויים במשך הזמן לסדוק את האזור ואף לגרום לקריעת הידית ממקומה. לא בא לי הסיפור הזה, לאור ההשקעה הרבה שלי בשלב הזה. האפשרות השניה היא להכין מעין פחית מתכת בצורת האות U שתשען על הפיבר בחלקה הפנימי של הדלת, ואשר עליה יוברגו ברגי הידית. באופן זה חלוקת העומסים והכוחות שיופעלו על הידית לא יצליחו לפגוע בפיבר, מאחר שהכוחות לא יהיו עליו. לכך נדרשת קצת עבודת הכנה של הפחיות הללו ויתכן כי אצטרך גם להאריך את הגוז'ונים של הידית עצמה, אבל לעניות דעתי - זה שווה את זה. בכל אותם מקומות אחרים בהם הייתה מושתלת מתכת בפיבר, הבורג היה עובר דרכה ודרך הפיבר. מטרתה של המתכת הייתה לחלק את העומס על שטח גדול יותר של פיבר. במקרה של ידית הדלת, המדובר באופן אחר. הברזל מושתל בפנים והידית מתחברת בקצה פיסת הברזל הזו ישירות עם אום, ללא תיווך של פיבר. בקיצור, הולכים לעבודה הקשה יותר, אבל הטובה יותר. אז בחזרה לחורים שנוצרו בהוצאת פיסות המתכת. ניקיתי ושייפתי אותם קצת יותר וסיימתי את יום האתמול בהדבקת אריג פיבר בחלק הפנימי של הדלת, על מנת שהיום, כשאשים משחת פיבר, תשמר התצורה החלקה של הדלת בחלקה הפנימי (אחרת יהיו לי בעיות בהתאמת המתכת החדשה וכן בעיות בהידוק ידית הדלת למקומה בבוא העת). היום אקדח בפיבר עצמו, בנקודות המילוי, שני חורים "עוברים", שימולאו במשחת הפיבר ויאפשרו "זליגה" של משחה גם לצד השני. כך, כשתתייבש המשחה, נקודות אלו יהיו בעלות עיגון עד לצד השני והחוזק המבני של האזור יהיה משביע רצון. טוב, חדל ברברת, צריך גם לבצע! אז בינתיים תמונות מאתמול, וקדימה לעבודה.

אחרי ימים ארוכים של היעדרות, חזרתי היום לשגרה. כלומר, לשיופים... כן, זה עדיין לא נגמר. עכשיו הגיע תורם של הדלתות. ראשית היה עלי לבחור מבין ארבעת הדלתות את השתיים הנבחרות. בהתחלה חשבתי שאבחר בשתי הדלתות של התורמת, כי בטינה חלונות הרוח המשולשים היו מקובעים עם ניטים והמנגנון עצמו היה שבור. בסופו של דבר בחרתי בדלת אחת של טינה ודלת השניה של התורמת. מדוע? כי יותר קל לתקן חורים של כמה ניטים ולהשתמש בחלון המשולש של המכונית השניה, מאשר להחליף את הברזל שמקבע את הבריח של הדלת - ברזל שכרגיל החליד והתנפח. אז לשייף? קטן עלי לשייף! דלת אחת סיימתי במלואה, למעט הפינות אותם צריך לעשות ידנית. בכדי שיהיה מעניין, אז את הדלת השניה רק התחלתי לשייף סביב ידית הפתיחה החיצונית, זאת על מנת שאוכל להתפנות לניקוי והסרת פיסות הברזל המושתלות בפיבר, שנועדו לקבע את ידיות הדלתות במקומם. צריך לעשות משהו בבית, אז בינתיים, הנה התמונות, המשך יבוא.

אפרופו מתלה אחורי של טריומף: בשעתו ניסו בטריומף לשכנע את שובינסקי לקנות מהם את המתלה הזה עבור הסוסיתא, במקום הסרן אחורי חי, בטענה שזה ישפר מאוד את היציבות של הרכב... אז היה ניסיון כזה, בתחילת שנות השישים, כאשר עבדו על "היורשת" לקוביה. אוטוקרס ייצרו איזה 100 מכוניות עם מתלה אחורי נפרד שכזה ומהר מאוד התברר גודל האסון. המכוניות הוכתרו כלא בטוחות בעליל. מאז דבקה תעשיית הרכב הישראלית בפיתרון המוכח והחסון: סרן חי.

למיטב הבנתי - אמור להתאים. לאור מה שלמדתי להכיר מהמפעל הזה, הם עשו בידול קטן ככל האפשר במרכיבים של המכוניות השונות. השמשה הקדמית וכן חלונות הדלתות אמורים להתאים.

אז למרות שזמן לעבוד על האוטו השבוע אין לי, זמן ללכת ולבדוק את המראה בדייהטסו דווקא כן היה לי. המדובר בשרייד דור שני, מתחילת שנות התשעים ואכן המראה הפנימית היא בסגנון אותו אני רוצה, יתכן שאפילו מתאימה יותר מאשר המראה של סוזוקי אלטו/ג'ימיני. זאת אדע רק אחרי שאפרק אותה ואבדוק אותה בטנדר. ועד שזה יקרה - תמונה!

אחלה, תודה. יש לו גומיות גם למכוניות אספנות? אגב, זה שם העסק?

אם תמצא משהו, אשמח אם תשתף בממצאים. אגב, אם יורשה לי לשאול, עבור מה השרטוטים?

התשובה על השאלה בכותרת היא לפרק גם את הדלתות של הטנדר השני... לאור הבקשה של הפחח, נסעתי להביא היום את שתי הדלתות (למעשה המקוריות) של הטנדר. הסיבה: באחת הדלתות החלופיות אחד הברזלים המושתלים התנפח ולמה לעבוד קשה להחליף אותו אם בדלת האחרת אין את אותה הבעיה). מאחר שכבר הגעתי לזירת הפירוק הראשונה, עשיתי מעשה ואספתי את כל החלקים ואת כל הארגזים אותם פירקתי בשעתו מהטנדר, העמסתי אותם על הג'י.אמ.סי של חבר והעברתי אותם למוסך "דרך השטח", מכיוון שההרכבה מחדש תעשה במקום זה. השלב הבא היה לפרק גם את קרבי הדלתות הללו. אפילו לא טרחתי לצלם את התהליך, שזהה לחלוטין לפירוק שתי הדלתות האחרות שכבר עשיתי. המסקנה המעניינת שהגעתי אליה - זאת אחרי פירוק מוחלט ומושלם של המכונית - שהדלתות הן החלק הכי מורכב בה. התהליך כולל: פירוק משענת יד, ידית פתיחת חלון, הסרת ריפוד ובד בידוד. או-אז ישנו ברזל חיזוק רוחבי המעוגן עם ארבעה ברגים ואומים (אליו מתחברת משענת היד); פירוק הברגים של שתי המסילות של החלון, הסרת ידית הפתיחה הפנימית, ניתוק המחברים בין הידית החיצונית והפנימית והבריח; הסרת שני הברגים שתופסים את החלון המשולש, הוצאת הגומיות הפנימיות שמובילות את החלון. עכשיו אפשר להסית את החלון המשולש הצידה (אבל עדיין לא להוציא אותו, כי יש עוד בורג תחתון אליו אין גישה קלה), לשחרר את החלון הרגיל מהמנגנון ולהוציא אותו ואז יש גישה לאותו בורג סורר. בשלב הבא ניתן לפרק את מנגנון הרמת החלון (ארבעה ברגים) וכן את הבריח (שלושה ברגים). אחרונים וחביבים: צירי הדלתות, המתחברים באמצעות ארבעה ברגים כל אחד. נשמע מורכב וזה אכן מורכב וגם ממש לא פשוט, כי כל הברגים "הישראלים" חלודים ובדרך כלל נשברים בפירוק. לשמחתי הם חלשים למדי, כך שלא נורא. לעומתם, כל הברגים המיובאים - אלו שהגיעו עם המנגנונים, עובדים כמו שעון ומתפרקים בקלות יחסית. מאחר שיש עומס במחלקת הפחחות ואין עלי לחץ של זמן לספק את הדלתות לפחח, החלטתי בעצה אחת עם ניר להתמקד בבדיקה, ניקוי ותיקון מה שצריך בקרבי הדלתות, כך שבבוא היום הכל יהיה מוכן. יש כאן ידיות דלתות פנימיות של פיאט, ברגים ואומים שצריך להחליף, כמו גם מובילי חלונות וגומיות שצריך לקנות חדשות. חנויות החלקים בתל אביב - הנה אני מגיע...

הפגוש הקדמי היה הניסיון הראשון שלי בעבודה על הפיבר. ביצעתי בו בשעתו את התיקונים והחיזוקים הראשונים, והנחתי אותו בצד, עת עברתי לעבוד על הבודי. כעת הגיע הזמן לסיים את המשימה. בעיקר שיוף הצבע הישן, כמובן, גם גם סתימת חורי עיגון הפגוש לגוף בצדדים (החורים גדלו והתרחבו עם השנים. אחרי התיקון הסופי, אקדח חורים מתאימים ובגודל הנכון), אבל גם מילוי במשחת פיבר של קרע גדול בפיבר, קרע שתוקן וחוזק מהצד השני עם יריעות פיבר. אז הנה התוצאה, והתמונות.

טוב, לא בדיוק את הלפיד, אלא את הבודי של הטנדר. ולמי? עוד לפני כן - יש פינישים אחרונים לעשות. הסרות צבע אחרונות מהארגז; מילוי באמצעות משחת פיבר לחורי העיגון המרכזיים של הבודי לשלדה, על מנת שבבוא היום אוכל לשחזר להם את הקונוס; תיקון באמצעות אותה משחה של כמה חורים שנשכחו ו... זהו! סוף-סוף! אז אחרי כחודשיים מעבירים את הבודי אחר כבוד למשכנו החדש, בתוך סדנת הפחחות של המוסך, זאת על מנת ששעיה - הפחח - יוכל להתחיל לעבוד ולהכין את הבודי לצבע. זאת אומרת שאני יכולתי להתפנות לעבודה על הדלתות ועל מכסה המנוע, אשר בהם לא נגעתי כלל ממועד הפירוק. מעבר להסרת הצבע בדלתות, יש לבצע תיקון בנקודות עיגון ידיות הפתיחה. שם, כרגיל, מושתלות פיסות מתכת אשר החלדתם מנפחת אותם ודוחפת את הפיבר מעלה. התיקון יחסית פשוט, אלא שבאחת הדלתות גיליתי בעיה נוספת באיזור הבריח של הדלת, אז לפני שאני נכנס לעבודת התיקון, הפחח רוצה שאביא את הדלת המקורית (הדלתות הללו הן מהתורמת) בכדי לראות על איזו דלת עדיף לעבוד. זה יקרה מחר. בינתיים עברתי למכסה המנוע. שם הצבע כבר היה שרוף לגמרי ולכן לא גילה שום סרבנות מול מכונת השיוף. תמונות: 1. מילוי חורי העיגון של הבודי עם השלדה במשחת פיבר. ההחלקה הגיעה אחרי היבוש. לפני הצבע אחרוט מחדש את הקונוס של הבורג. 2. מילוי אחד החורים של איתות הצד במשחת הפיבר. גם כאן יקדח חור חדש ובמידה הנכונה. 3. עוברים דירה: הבודי הוכנס אחר כבוד לסדנת הפחחות ועד תחילת העבודות עבר לשמש כמדף לאיכסון פגושים... 4. מתחילים לעבוד על הדלתות. 5. האזורים הנגועים בחלודה - אותן פיסות מתכת המושתלות בפיבר. לא סיפור, כבר יש לי ניסיון בדברים הללו... 6. עוד נקודה נגועה. 7. מכסה המנוע לפני תחילת העבודה. פגעי הזמן כבר הורידו לבד את רוב הצבע. 8. המכסה לאחר השיוף. מצבו מצוין ואין עליו יותר מדי עבודה.

העלאת נקודה מעניינת. דווקא יש לי אחת כזו, דור שני, עומדת-מושבתת לחלקים. הסיבה שאני שומר אותה היא כתורמת פוטנציאלית עבור מרכיבי מזגן שאני שוקל להתקין (יותר נכון - חולם להתקין...) בטנדר. אבדוק את הנושא ואת המראה. תודה על הטיפ!

זוכר את זה... היו לי בעבר מספר דגמי פיאט. השיטה הזו הייתה אהובה עליהם. יחד עם זאת, הייחוד ביחידת התאורה של הסוזוקי הוא בכך שהיא משולבת באופן אינטגרלי במראה הפנימית ולא נפרדת, כמקובל. כך או כך - תודה על הנכונות! און

הי רן. לא צריך לבצע שינוי בבסיס המראה עצמה, אלא רק בזווית החיבור שלה ביחס לתושבת המראה המקורית. תושבת זו היא חתיכת ברזל מושתלת בגג הפיבר, כך שלא מדובר בבעיה של ממש והשינוי הזה יתבצע מתחת לריפוד הגג ללא כל תוספת מעליו.

ציטוט של עצמי... מקורי! כמובטח, הנה תמונות של המראה הפנימית - משולבת תאורה. פשוטה, אבל די נדירה בתצורה זו. תרומת סוזוקי ג'ימיני, אבל גם באלטו החדשה יש כזו. המראה החדשה מתברגת לתקרה - כמו המקורית אצלי - ונשענת על השמשה הקדמית באמצעות תושבת גומי פשוטה, לשיפור העמידות. יש הבדל (ניכר) בזווית השמשה בין סוזוקי ולרום כרמל, וזה אומר שאצטרך לעשות עבודת התאמה כזו או אחרת, אבל טרם הגעתי לזה.

הי נדב. זו הסיבה שאני אבדוק האם סכי השמש מתאימים כבר בשלב הזה. בהנחה שכן, זה יהווה משקל גם בבחירת הגוון לריפוד התקרה. אל דאגה - תהיה התאמה. ולגבי שינוי מקום המצבר לתא המטען: הנושא עלה בהקשר אחר ובשביל צורך אחר. עקרונית, יש מקום עבורו אם ההחלטה תיפול לכיוון הזה. יחד עם זאת, אותה תושבת מצבר תבוא לביטוי - אפילו יותר - במיקום אחורי של המצבר. און

אני מניח שתהיה קצת עבודת התאמה של הסוככים, אבל זה השלב לעשות את זה - כאשר הכל מפורק ואפשר לשנות מיקומים ומה שצריך. אותו כנ"ל לגבי המראה, שבנוסף היא גם חוסכת ממני את ההתקנה המקורית והמגוחכת של יחידת התאורה: מוברגת על פיסת עץ שמודבקת באמצע תקרת הפיברגלס... מקווה שמחר אוכל להעלות תמונה של יחידת המראה המשודרגת.

אני יודע שזה אולי יקומם חלק מהחובבים, אבל גמלה בליבי החלטה שיהיו פרטים כאלו ואחרים שיוחלפו ושישודרגו בטנדר. לא מעוניין לשמור על מקוריות בכל מחיר ולא בא לי לנסוע במכונית בת שלושים, שתוכננה לתקופת הצנע, עשור אחרי שהוא נגמר... בקיצור, יהיו שדרוגים! למשל, חגורות בטיחות אוטומטיות ולא הרצועות העלובות (וגם המסוכנות, אחרי שלושים שנים), המראה המרכזית עם אפשרות כנגד סנוור ותאורה פנימית מובנת בתוכה (תרומת סוזוקי ג'ימיני) ועוד דברים שעוד מוקדם לחשוב עליהם. חלק מהשדרוגים הללו יהיו חדשים (חגורות בטיחות, למשל), חלק יאספו "כתרומות" ממכוניות אחרות, חדשות יותר. והנה היום, ממש במקרה חוץ מאשר המראה בג'ימיני, מצאתי היום מספר דברים נוספים שחיפשתי. במסגרת העבודה הייתי היום בביקור אצל עידו כהן בפרדס חנה ומצאתי אותו עובד על פרוייקט חדש, שמערב מכלולים של דייהטסו טריוס. אז מטבע הדברים בדקתי את "הגופה" של הטריוס וגיליתי מספר דברים שאולי יתאימו לי: גומיות לדלתות (למעשה, הגומיה של הדלת האחורית של הטריוס), סכי שמש (כאשר הקליפ תפיסה שלהם, הוא דווקא תרומת שברולט סילברדו... טעון כמובן שכל המכלול יתאים בגודלו ובצורתו) והכי חשוב - תושבת למצבר. כבר בעת תחילת העבודות על הבודי החלטתי שהמצבר לא יחובר בחזרה כפי שהיה במקור: מונח על הפיבר עם זרועות תופסות שמעוגנות לקיר האש, ממש לתוך הרכב. כלומר, חור שהוא לא אטום הרמטית מתא המנוע לתא הנוסעים. עוד בשלב תיקון הגוף סתמתי חורים אלו וידעתי מה אני מחפש כתחליף, רק לא מצאתי הזמן לחפש. לעזרתי בא הטריוס לו תושבת מצבר, בדיוק כמו שאני צריך: צרה ומתאימה לשטח הקיים בתא המנוע. תושבת זו תתחבר באופן קבוע לפיבר וממנה יוצאים האוזניים שמקבעות את המצבר למקומו. אז כל הדברים הללו עברו לרשותי ובבוא העת יבדקו האם הם מתאימים. אם כן, מה טוב, אם לא - נמשיך לחפש. וכעת, כל שנותר לי הוא רק למצוא בחזרה קצת זמן בכדי להמשיך לעבוד על האוטו. מתום העשור הקודם לא עבדתי עליו ... בתמונות: 1. דייהטסו טריוס - תורמת החלקים החדשה של טינה. 2. תושבת המצבר, כפי שהיא נמצאת במקור בתא המנוע של הטריוס. 3. תושבת המצבר - מפורקת. 4. זרועות החיזוק של המצבר לתושבת. 5. המיקום של המצבר בגוף הפיבר - במקור. 6. גומיות הדלת האחורית - אולי מתאים, אולי לא. 7. סכי השמש של טריוס, התופסנים של סילברדו. אולי יתאים, אולי לא...