ניצן א

המערכת כמובן תומכת באפשרות זו. תודה למגיבים-נחפש חוט כתום פנוי ביציאה של הספיריט. ואכן כפי שנכתב כאן מדובר במכשיר איכותי ויעיל מבחינה ארגונומטרית (מילה מפוצצת).

רכשתי רכב עם מכשיר ספיריט קבוע. ברצוני לחבר את החוט של ה MUTE של הסטריאו לפלאפון. מישהו יודע איזה חוט בספיריט אחראי על הנמכת הסטריאו?

מדובר בדגם מלפני שנתיים לערך ,שולט על מחליף דיסקים A09. בעקרון אני מחבב את מוצרי החברה הזו בשל תפעולם הנוח של המכשירים. מה הדעות על הדגם הנ"ל?

כול מכוני הבדיקה מכסים את עכוזם בשביל לא לספוג תביעות אח"כ. מבדיקה שעשו לרכב שמכרתי התרשמתי לטובה בקפיוטסט הסמוך לאוטוסנטר בחוצות המפרץ. אם הייתי חייב הייתי ניגש לשם.

מתוך גיפולוג ( שמפעילו מסתובב גם כאן): "כדי להבין עד כמה הנושא מורכב ומסובך אני ממליץ לכל אחד להכניס מד מתח VOLT במצב של מתח ישר לתוך פתח הרדיאטור נקודת חיבור אחת לתוך המים ונקודת חיבור אחת בחיבור ה (-) מינוס של המצבר תראו איזה הפרש פוטנציאלים מתפתח בין המים לגוף המנוע . זאת זאת הסיבה לצרות ולבלאי מערכות הקירור בארץ . יש הבדל קיצוני בין אזורי הארץ לפי מקור המים . יש הבדל בין סוגי מנועים לפי איזה חומר עשוי המנוע. יש הבדל בין סוגי הפלסטיק במערכת ועוד ועוד . לכל זה יש רק פתרון אחד וגם הוא חלקי ולא מושלם . שימוש בנוזל קירור איכותי והחלפתו פעם בשנתיים . ********* איציק" איציק הנ"ל בעליו של מוסך וולבו ומה שהוא שכח הרבה לא ידעו לעולם.... לא מכיר את קיד אבל נראה שהוא מבין קצת : פורסם: רביעי יונ' 23, 2004 9:01 pm נושא ההודעה: שלום לכולם, אנסה לעשות קצת סדר בתכונות, אבל מבלי להמליץ על חומר ספציפי. נוזל הקירור, לכאורה מים, אינו באמת כזה, ונדרשות ממנו מספר תכונות כעת מנוגדות. תכונה 1. מעבר חום טוב. תפקיד הנוזל הוא להעביר (להסיע) חום מבלוק המנוע את המקרן) לכל חומר קיבול חום קבוע. נתון זה משקף את היכולת של כל חומר להסיע חום ממקום למקום ע"י העובדה שבדרך, הנוזל צריך לאגור את החום בתוך עצמו. למים קיבול חום הגבוה בדיוק פי 2 משמן (אטילן גליקול ודומיו הינם כמעט שקולים לקיבול חום של שמן). לכן 1 ליטר מים, יוכלו לשאת פי שניים יותר קלוריות מאשר 1 ליטר שמן. לכאורה עדיף מים בלבד במערכת, על מנת להסיע יותר חום החוצה. תכונה 2. הגנה בפני קיפאון, כמעט לא רלוונטי בארץ. כל תוסף בריכוז של 15% יספק הגנה טובה דייה בישראל. במדינות קרות, מותקן גוף חימום אשר מובנה בחלוק המים, ואותו מכניסים לשקע בזמן חניית לילה. תכונה 3. העלאת טמפ' רתיחה. כמעט כל חומר המומס במים, יעלה את טמפ' הרתיחה. השאלה היא מה הוא תוצר הלוואי של חומר זה. חומרים אשר מעלים את נקודת הרתיחה, לרוב מורידים את קיבול החום, ראה תכונה 1. מלח ים יעלה את טמפ' הרתיחה, הוא זול מאוד, לא ישנה את קיבול החום אבל בעיקר הוא קורוזיבי מאוד (לא מומלץ למנוע, אבל מומלץ לבישול תפוחי אדמה). יש לזכור שמערכת קירור תקינה העובדת בלחץ הגבוה בכ- 0.5 עד 1 אטמוספירה, מלחץ הסביבה, מספקת נקודת רתיחה גבוהה דיה. העלאת נקודת הרתיחה היא משמעותית, בזמן תקלה. לדוגמא, חור ברדיאטור, יגרור מיד נפילת לחץ ובעקבותיה תרד נקודת הרתיחה. בעקבות נפילה זו תחל רתיחת הנוזל באזור ראשי המנוע, ובועות האויר המוליכות חום 1/2000 לעומת מים לא יהיו מסוגלות לספק את הסחורה. אני מראש לא דן במערכות מים פתוחות. מכאן חשוב להזכיר, העלאת נקודת הרתיחה, היא מאין תעודת ביטוח נגד תקלה. תכונה 4. הולכה או אי הולכת יונים. מי ברז (כאן ישראל לא שוויץ) רגילים מכילים יותר מדי סיד מומס, כלור, ואל-מתכות, ואינם רצויים לשימוש. מצד שני, מים מזוקקים, בעלי מטען חשמלי 0, הינם בעייתיים לשימוש, משום שהם יחזרו (לחזר מלשון גבר המחזר אחרי אשתו) מיד אחרי יונים חופשיים במערכת, וסביר שימצאו אותם באחת המתכות. אם כן עדיף מים רכים, אשר עברו מתקן "זליון" או שווה ערך. ה"זליון" אינו מזקקה אלא מחליף יונים. הזולואיד (החומר אשר בזליון) מחליף את יוני החומרים המומסים ביוני נתרן, ומסלק ביעילות סיד (קלציום). במידה ואין ברשותך מחליף יונים, ניתן להרתיח את המים בבית, כאשר הם חמים להעביר ½ כמות למיכל זכוכית, ולשפוך את תחתית הקומקום. הרתיחה משקיעה את הסיד, ומנדפת את הגזים. באופן כללי עדיף סיד בלתי מסיס (לאחר רתיחה) מסיד מסיס. תכונה 5. הגנה קטודית. היות שהמנוע עשוי מתכת- פלדה ואלומיניום- הנוזל משמש כאלקטרוליט בתא גלווני. נבדלים מאוד המנועים, בחומרים מהם נבנו. חברת קטרפילר ממליצה על DCA4 של "פליטגארד" משום שחומר זה נותן הגנה מצויינת למנועי פלדה, עם ראש פלדה, ועם צנרת פלדה, נגד קורוזיה. חברת מזדה או VW ימליצו לדוגמא, על סדרת G1X משום שהמנועים בנויים עם בלוק פלדה, ראש אלומיניום, וצנרת אלומיניום. במלחמת הקורוזיה הגלוונית, האלומיניום יפסיד לפלדה די בקלות. מכאן, שיש להגן בכל מחיר על מערכת המים, לבל ייווצר בה תא גלווני. על למנוע יצירתו של תא גלווני, יש להשתמש בתרכיז רדיאטורים טוב (20+ שקל לליטר, לשים לב לגודל האריזות!) אבל ממש אין צורך לעבור 30% תרכיז במערכת. עודף חומר לא יועיל, אך יפגע בתכונה מס. 1. תכונה 6. הקצפה. למעשה אי הקצפה, מה נפח הבועות, ותוך כמה שניות הן נשברות. מקובל פחות מ-10 שניות לפרוק הקצף. תכונה 7. קויטציה. בעברית היבקעות. צד תת הלחץ של משאבת המים, סובל מתופעה ידועה מעולם מדחפי הספינות. עקב מהירות הסיבוב של המדחף, נוצר אזור של לחץ נמוך מאוד מאחורי הכנף. כאשר תת לחץ זה הינו פחות מלחץ אדים רוויים, טיפת מים רותחת לשבריר שניה, ומשתגרת כמו קליע אל להב המדחף. תכונה זו גורמת לאיכול הלהבים. כל אחד שראה משאבת מים מפורקת מג'יפ סופה, ללא להבים מבין על מה אני מדבר. תכונה 8. רעילות!!! 100 מ"ל אטילן גליקול היא מנת מות לאדם בוגר!!! DCA4 נחשב למשל לרעיל מאוד. G93 של חברת "זרקס" הינו למשל חומר לא רעיל. סיכום: כרגיל לטכנולוגיה יש מחיר, וגם כאן עובד הכלל שמוצר איכותי עולה יותר. המלצתי הכללית, ללא כניסה לשם יצרן, להכין לבד מים מטופלים, קרי מים רכים, ולהוסיף להם תרכיז איכותי, בכמות של 30%. ואחת לשנה שנה וחצי להחליף את נוזל הקירור. נמרוד, אל תתפתה לזול, חומר זול אינו מספר הגנה נגד קורוזיה. בברכה, קיד ומה שאני יודע : הנוזל של פולסווגן/אודי/סיאט/סקודה אכן משובח. ישנם 3 דגמים G11 (כחול) מיועד למנועים מדור קודם יש להחליפו כול שנתיים G12 (אדום) מיועד למנועים חדישים לטענת היצרן החלפה כול 5 שנים +G12(ורוד) מיועד למנועים חדשים וניתן לערבבו עם שני הקודמים לפי טענת היצרן אין צורך בהחלפתו( תמוה מאוד) את כולם יש למהול במים ( וזו בעיה )ביחס משתנה בהתאם לטמפ' בארץ היעד היועץ הטכני של צמפיון לא הבין מה הבעיה שלי כששאלתי אותו אם זה לא בריא למהול במי ברז ( זה טבעי היועץ של UMI לא יודע מה לחץ השמן התקין בטרופר ולא שמע על LSD) ברכבי הסיטרואן שלי אני משתמש בנוזל של היצרן אשר אינו יקר ולאחר מספר שנים לא נראים סימני קורוזיה כלל בחלקי המנוע. איציק הסביר לי פעם מכונאי במוסך הצמוד לריפספיד ( זצ"ל ) שהמתח שנוצר במי הצינון נובע מכך שהם הופכים קבל , מצב הנוזל ניתן למדידה כך : מתח עד 0.2 וולט = תקין , מעל 0.2 עד 0.4 = ככה , מעל 0.4 להחליף נוזל מיד.

כפי שנכתב כאן לתיבות אוטומטיות יש בחלק מכלי הרכב מצנן נפרד ובחלק נוזל הגיר עובר במעברים בחלקו התחתון של מצנן המנוע או נוזל הקירור עובר דרך הגיר ( מחליפי חום למיניהם) רצוי מאוד לרכבים בהם יש תופעה של התחממות גיר להוסיף מצנן העלות עד 600 זוז. מצנן לשמן מנוע יש בעיקר ברכבי דיזל שם השמן מתחמם יותר עקב טמפרטורות בערה שונות ושימוש במגדש טורבו , יעיל מאוד ושומר על חיי מיסבי הטורבו והמנוע בכלל.

בראיין מאוטוקליניק בפ"ת עשה פעם את זה . כמדומני סט של 205 ראלי או AX מתאים. בריפספיד (ז"ל) מכרו סט כזה עם אזהרה שזה מיועד למסלול בלבד ( זיהום אויר). אין ספק שתגובת המנוע תשתפר , אבל למה לא ללכת על מנוע 1.9 ?

כבר שכחתי מה זה צוק צביקה אין אפשרות לבטל את הצוק האוטומטי ולשלוט בפרפר ע"י ידני ?

אין יוניט חום כמו פעם, זה חיישן( ביטרון) המעביר נתונים למחשב. החיישן במנוע 1800 של קסארה נמצא בצד ימין של הבלוק מאחורי בית הטרמוסטט. אם אתה לא מכיר תן למכונאי להתעסק עם זה. *עריכה* מעיון נוסף בהודעה אני מבין שמדובר בדיזל , אז בטל לגבי מה שכתבתי.

תבדוק טוב את המכלולים סביב המנוע : טורבו, משאבת סולר , וסת EGR , בקרות מנוע ועוד... למנוע כזה 400K זה עדיין לא סוף הדרך , אלא אם טופל לא נכון או בשמנים מפוקפקים. שיפוץ למנוע כזה לא כדאי ולרוב לא מחזיק הרבה. פנה למוסך שמבין בדיזלים ומוכר ע"י בעלי מוניות ( לא שהם משקיעים הרבה ושאכפת להם אבל הם יודעים מי זול) אם אתה בת"א אני מחזיק ממוסך אפ"ק (למרות שאני מחיפה ) גש ליורם ותיוועץ בו , בתחום הדיזל ברכבי השטח הוא חזק ,ומשיחות עימו נראה לי שעיצה ממנו שווה.

בשתי קרינות בעבודה שלי , אין עליית טורים מורגשת בזמן פעילות המדחס.

אין לי בעיה שאחרי שנתיים יתייבש, עדיין במחירו להחליף כול שנתיים זה עדיף מלקנות את האופצייה שהיתה לי ( דנלופ 2000) ולהחליף אותו כול שלוש שנים,כי אני לא מחזיק צמיג יותר מזה. לגבי כביש רטוב יתכן והצדק עימך ( נחכה לחורף) אבל מעיון באינטרנט בחו"ל לא מדווח על בעיה בנושא. מבחן הזמן יקבע. Doc2צמיג.doc

לא מכיר את הדגם שיש בסקודה , הדגם שמורכב אצלי(Bravuris) מיוצר במפעל קונטי' בצרפת ( כך לפחות כתוב על הצמיג ).

עולם הצמיגים - מפרץ חיפה ( חזק מאוד בתחום השטח )

לאחר שבקסארה של אישתי נזקקתי לשני צמיגים סקר מעמיק העלה כי פאלקן 512 במידה המבוקשת (195/55/15)אין בארץ , כנ"ל יוקו 539 וקומו 712 . דנלופ 2000 היה האופציה הסבירה לאחר שנדהמתי ממחיר הטויו המוגזם. פירלי ומישלין אני לא קונה בעיקרון. בעל חנות הצמיגים שאצלה אני רוכש צמיגים לרכבים שלי ( ע"פ רוב גיפים) זרק לי רעיון : "תנסה בארום ברוירס (Barum Bravuris) לא יהיה לך טוב אני מחליף לך" מתוך היכרותי עימו ( פעם ניסיתי כך צמיג AT של פירלי והחזרתי , וכך הכרתי לפני 10 שנים את היקוהומה 510 ונדלקתי) הסכמתי לרעיון. לפני זה בדקתי באתרים בחו"ל והבנתי שבארום זה כבר לא חברה צכית מפוקפקת אלא חברת בת של קונטיננטל , פישפשתי באתרים שונים בהם גיליתי שהצמיג הזה בסדר גמור. הורכב זוג , הפרופיל קרבי , המחיר מעולה , היבואן מבית טוב ( יבואן קונטי'). ועכשיו למסקנות : אין מה להשוות למישלין שהיה קודם כי הוא היה בן שלוש. מאחור מורכבים קומו 712 בני חצי שנה והבארום אוחזים טוב יותר ועם פידבק טוב יותר , הבארום מצווחים יותר בעת לחץ . למען העניין החלפתי בין הצדדים והמסקנות זהות. כעת צריך רק להמתין ולראות את השחיקה.

לעיתים עקב הטינופת שיוצר אבק באיזור בניה עם טל של בוקר נוצרת אצלי אותה בעיה בקסארה. השיטה ע"פ הספר העלאת החלון בלחיצות קצרות , אצלי זה פותר את הבעיה ופעם בשבועיים אני שוטף טוב את הגומיות ( יוצא שם בוץ בכמויות ). זה עד שתיגמר הבניה לידי. ולכול המלעיזים גם לשכן שלי עם מזדה 3 יש בעיה זהה.

עדיין לחלק ממכוניות פזו סיטרואן יש בולמים המיוצרים במפעל שלהם. בולם מקורי שיוצר ע"י מפעל אחר יסומן ע"י סמל פזו או סיטרואן וגם יכתב שם היצרן המק"ט שיופיע יהיה של פזו/ סיטרואן כמובן שאם זה בולם שיוצר ע"י פזו/סיטרואן לא יכתב שם היצרן. אצלי ברכב ( קסארה עם מנוע 2000 ) שני הקדמיים מתוצרת BUGE והאחורים מיוצרים ע"י סיטרואן , ההסבר היחידי שעולה בדעתי הוא שהאחוריים זהים לדגם 1600 ולגבי הקדמיים עקב משקל וכיול שונה בגיאומטרית ההיגוי לא טרחו ליצר משהוא במיוחד והתאימו מיצרן חיצוני

מצטרף לקודמי , המתג שממוקם מתחת לכסא הנוסע ואמור לחוש שיושב מישהוא על הכסא (כדי שלא תיפתח סתם במקרה תאונה) בעייתי. מוכר ע"י מוסכי הרשת ותיקונו זול.

לגיטימי זה ברור אבל אין אחד שמכיר את הרכב ויכול לאמת את זה מנסיונו? בדרך אגב רכב שנוסע יפה ומפואר בסכום מגוחך.

אני עומד לפני רכישה ובסיבוב שעשיתי ברכב עקבתי אחר הנתונים של מחשב הדרך. בנסיעה לא לוחצת במיוחד הנתונים סביב 1:8 , כשמאיצים ( וזה קורה הרבה ברכב הזה) זה עולה ל 1:4 בערך. מי מכיר את הרכב באופן טוב ויכול לתת מנסיונו. אני רגיל לפגרו דיזל ולמחירים קטנים בהרבה של דלק. חוץ מזה דעה על הרכב בנושא האמינות והבעיות הרגילות שלו תתקבל בברכה.

מצטרף לעצת קודמי, ניקוי מנוע ( פלאש) לעיתים מזיק יותר מדי ( משקעים משתחררים ומתחילים להסתובב במע' השמן ועלולים לסתום משהו) ניקי מזרקים לא מזיק השאלה אם צריך ? כול מכון בדיקה ימליץ לך על ניקוי+ כיוון פרונט ועוד שטויות אל תתיחס יותר מדי בדוק את נקיון מסנן האויר של המזגן ( מתחת לתא כפפות עולה 80 שח) חוץ מה יופי של רכב יחסית למחירו.

יש לאישתי כזו מהשכרה שנת 2000. יופי של אוטו במחיר שלו. חיסרון יחידי חוסר בABS ( רכב מהשכרה). יתרונות: זריז יחסית, נוח ,מזגן טוב ,התנהגות ומחירי אחזקה זולים. טיפול 60000 כולל טימינג ורפידות ק+א 1600 שח. במוסך מורשה. תשווה מחיר טיפול כנ"ל לטויטה,מיצי,הונדה,מזדה וכו' למעט טיפולים הרכב אצלי כבר3 שנים יש לו 90000 קמ וכלום.

כן וולקן באמת שכחתי - הנעה אחורית. ולגבי הרמז במשקל 106 , פשוט משקלן של מכוניות חדשות עולה מיום ליום. פעם וולבו 240 היתה טנק לכל הדעות( 1250) היום משקלה בטווח הקומפקטיות. סוד כמדומני עם מנוע 1.5 שקלה 800 +/- . תחשבו על ההבדלים .

לא בטוח שיש לבלנו פ' למזגן. ומחירי החלקים לסוזוקי לא נופלים מאלו של פולסווגן. לנקות פ' כזה לא כדאי מחליפים ע"פ רוב פעם בשנה. לסיטרואן זה עולה 70 זוז.

ודרך אגב אם מעלים נשכחות, גוליה 2000 ( לא גוניור !) הרכב הכי מענג שנהגתי בו , משקל קליל ,הגה (עם תיבת הגה של פעם) מדוייק וקל יחסית ,שילדה שבמושגים של היום רכה וגמישה כמו גלי אבל מעבירה לנהג מידע על הכול , 4 דיסקים (לרכב שנת 70 )שמלאים ברגש , לוח שעונים מכני של פעם ונהמה של 4 לועות מתחננים לאויר במצערת מלאה, 130 סוסים על משקל זבוב של 850 ק"ג ( כמה שוקלת 106 ?). וכול זה ברכב שנראה כמו רום כרמל