חינוך מתחיל מגיל קטן מאוד ובאופן עיקבי,הבעיה היום שהורים נותנים לילדים שלהם לחיות כמו נסיכות ונסיכים עם גבולות דקים ושבריריים עד גיל מאוחר יחסית,וכאשר הם רואים שהנסיך\ה סר\ה מדרך הישר ,הם מחליטים לחנכו,אמממה לפעמים זה מאוחר מדי והדברים הרעים השתרשו עמוק באופי שלו ואז כבר קשה מאוד להוריד את ההרגלים הרעים(למרות שהכל אפשרי,תלוי הרבה בנחישות ובהתמדה של ההורה).
אני לא אומר שאני הורה מושלם ולא הילדים שלי,אבל מגיל קטן מאוד(2-3 חודשים)המילים תודה ובבקשה נאמרים (בהקשרים הנכונים כמובן),בגני השעשועים מחכים בתור ועוזבים מתקן בזמן סביר כאשר אחד אחר מחכה (גם אם הילד שלי בוכה ורוצה עוד),סליחה היא לא מילה גסה בבית גם מצד ההורים,כשנכנסים לבית של אחר אומרים שלום וכשיוצאים להתראות וזה כמובן הדברים הקטנים והבסיסיים ויש עוד המון כאלו.
אני רואה את זה היום כשהגדולה בת 4+ והקטנה בת 2+ שהדברים אכן השתרשו ונאמרים ומבוצעים אוטומטית כי מגיל קטן זה מה שהן חונכו ושמעו מההורים.
דוגמה קטנה לשוני בחינוך:
לפני חודש היינו ביומולדת בג'ימבורי של הבן של חבר ילדות ופגשנו שם עוד חברים מהילדות שאנחנו כבר לא בקשר איתם(לא גדלתי בשכונת פאר),באחד השלבים הסופיים חילקו נקניקיות בלחמניה וביקשו לא לצאת מחדר היומולדת למתחם המשחקים,הקטנה שלי באה לצאת עם הלחמניה ואמרתי לה שאסור וצריך להישאר בחדר,אז אחד "מחברי הילדות" שאני כבר לא בקשר איתו אומר לי בשיא הטבעיות "מה אתה אשכנזי..תן לה לעשות מה שהיא רוצה ,כולם יוצאים עם הלחמניות..),אני מניח שלא צריך לציין שהגדולה שלו (6+) מתפתחת להיות ארסית ממוצעת לתפארת מדינת ישראל,עניתי לו בחצי צחוק שאני מאחל לו להחליק על התחת מנקניקיה שנזרקה ע"י הבת שלו כשהוא ירדוף אחרי הקטנצי'ק שלו במתחם.
מי שלא מבין שמגיל 0 החינוך מתחיל,שלא יתפלא שבגיל מאוחר יותר יצאו לו פירות עבשים.