chrono

ורק כדי ליישר קו - רבע שעה ממצב קר זה מהר. 10 דקות זה פחות או יותר הזמן שלוקח למנוע להגיע לטמפרטורת עבודה (הסף התחתון שלה, קצת מעל 80 מעלות). עוד חמש דקות להגיע לנקודה בה התמוסטט נפתח (באזור ה-100 מעלות), וקיבלת רבע שעה ראשונה בה מערכת הקירור בעצם לא עושה כלום מלבד להתחמם, ברכב תקין לגמרי. במילים אחרות, רבע שעה - 20 דקות זה הזמן המינימלי בו מנוע יגיע להתחממות יתר ממצב קר. בועות האוויר בנוזל הקירור יכולות להיות מעצם זה שהוא רותח, אז לא בטוח שזה סימפטום שמצביע על מקור הבעיה (מה שכן - זה אומר שהתרמוסטט עובד, אחרת נוזל הקירור במיכל לא היה מתחמם). מה המצב של נוזל הקירור מבחינת הצבע שלו?

כדאי לוודא שאין ערך כינון בביטוח. משמעות ערך בכינון היא שבעת תיקון הרכב, שמים לך חלקים חדשים במקום החלקים המשומשים שנפגעו, ואתה יוצא עם רכב במצב חדש יותר משהיה לפני התאונה, לכאורה - ותשלום ההחזר מהביטוח מקוזז בהתאם (היה לי בעבר ערך כינון של 1.5%). זה מעצבן, ואפשר לבטל את זה לרוב כחלק מהמיקוח.

הנה מה שלויקיפדיה יש לאמר בנושא (אגב, השם בעברית הוא "תקופת הרצה"): https://en.m.wikipedia.org/wiki/Break-in_(mechanical_run-in) אין ממש מסקנות חד-משמעיות, במיוחד כשלא בדיוק אומרים מה מוגדר כמנוע מודרני (שעל פניו, לא דורש תקופת הרצה), ומה לא. אנקדוטה, בפיקנטו 2014 שהייתה ברשותי, נדרשה תקופת הרצה (כולל החלפת שמן אחרי כ-1000-2000 קילומטר), אך מאוד יכול להיות שזה נופל בקטגוריית הפלסיבו במאמר לעיל. להערכתי, מנוע משנות ה-90 עוד לא שם (כלומר, דורש הרצה), אבל יכול להיות שאני טועה - אתן למומחים להביע דעה בנושא.

נשמע שיש לך את הנסיון עם רכבים בגיל המדובר, ולכן תשובות בסגנון של "רכב משנות ה-90 פחות בטיחותי" אכן לא אמורות לעניין אותך (אתה יודע את זה ואת השיקולים שלך כבר עשית). אתה גם מכיר את עלויות האחזקה יותר טוב מכל אחד פה שלא החזיק רכב בגיל כזה, לכן גם מהבחינה הזו אתה לא צריך עצות. בגדול, אני חושב שהשאלה המרכזית פה היא האם רכב מבוגר כזה יכול לשמש אותך באופן אמין עם נסועה של 100 ק"מ ביום... ואני לא יודע לענות לך על שאלה כזו בבטחון. זה תלוי בקילומטרז' איתו יגיע הרכב. ככל שתהיה לך וודאות רבה יותר לגבי ההיסטוריה של הרכב, כך תוכל לענות על השאלה הזו טוב יותר. מנוע וגיר ממש לא חייבים למות ב-200,000 ק"מ, ועם טיפול מסור הם יכולים בקלות להגיע גם לחצי מיליון ק"מ ויותר. אבל הבעיה היא במה שקורה לפני זה. בשנות ה-90 היה צריך עוד לעשות break-in למנוע, ואם לא עשו - זה לא שהמנוע מת מיד, אבל זה כן מקצר את אורך החיים שלו, ופתאום 200,000 ק"מ נהיה גיל מופלג. באופן דומה, אם הבעלים הראשון (או, לצורך העניין, כל בעלים לאורך חייו של הרכב) לא טיפל ברכב בזמן, פספס טיפולים, וכד' - לזה גם יש השלכות באורך החיים, שלא ממש אפשר לפתור עם טיפול מסור בהמשך (אולי רק לדחות מעט את הקץ). וברגע שאתה משתמש ברכב כרכב עיקרי ביומיום, ובפרט עם נסועה של 25,000 בשנה, הסבירות שהמנוע יגיע לבעיה קריטית (אם הוא סובל מהבעיות הנ"ל) עולה מהר. בשורה התחתונה - אם תמצא רכב כזה יד ראשונה, ואתה סומך על המוכר - לך על זה. אחרת, אתה עדיין יכול ללכת על זה - אבל צריך להיות מודע לסיכון הטמון בכך. בכל אופן, במקרה הכי גרוע עושים שיפוץ או מחליפים את המנוע/הגיר, אז זה לא סוף העולם (ולאורך שנים, יהיה זול יותר מהביטוח של ה-RAV4), אבל כשזה הרכב היחיד - זה כמובן פחות נוח.

בפרפרזה של טיילר דרדן: הסיכוי לכשל של כלי זול הוא A. הסיכוי של מקרה חירום שדורש את הכלי הוא B. העלות הכוללת של התמודדות עם מקרה החירום כשהכלי כושל היא C. אם A*B*C קטן מהפרש המחיר בין כלי יקר לכלי זול, אני קונה את הכלי הזול. לגבי האימפקט - רכשתי את זה: https://www.amazon.com/dp/B08HYKQPBQ (הוא עלה במבצע ומחירו היה 68 דולר, וגם הדולר היה נמוך יותר - אבל גם כיום זה לא יקר בהשוואה למה שנמכר בארץ).

מה זה "להסתלק ממקום לא בטוח"? אתה מתכוון שהפנצ'ר תפס אותך בלילה בכביש מהיר? הנסיון האישי שלי (כלומר, סטטיסטיקה של איש אחד), אחרי נהיגה של מאות אלפי קילומטרים, היא שהפנצ'ר ברוב המוחץ של מקרים מגלים בחניה. אני יכול לספור על שתי אצבעות את כמות הפעמים שהיה לי פנצ'ר שהתגלה בזמן נסיעה בכביש מהיר. אם אחת ל-10-15 שנים אתה צריך להזמין גרר (בוא, מתוך התקופה הזו בטח לפחות חלק מהזמן תהיה עם רכב בעל גלגל רזרבי גם, אז בכלל), אז קיום או אי קיום של ערכת חירום למצב כזה הוא זניח לגמרי. ולגבי אימפקט - הזמנתי מאמאזון. ואין שום בעיה עם זה שהוא זול. אתה לא צריך כלים יקרים בערכת חירום, כי מטרתה לא לעבוד כל יום מהבוקר עד הערב, אלא אחת להרבה (בתקווה מאוד) זמן. אימפקט יקר (שמיועד למוסכים) יעבוד מצוין כדי להוריד ולהחזיר אלפי, אם לא עשרות אלפי גלגלים. גם אם אימפקט זול יתפגר אחרי 100 גלגלים, זה עדיין הרבה מעבר למה שערכת חירום תעבור בחייה.

כרית האוויר בכסא שיש לך זה נחמד, אבל לא שמים וארץ של הבדל בטיחות. ו-DSC זה אמנם שדרוג במניעת תאונות, אבל אין לו קשר להגנה עליך בתאונה שכבר מתרחשת. כך שבשורה התחתונה, אני לא בטוח עד כמה במיאטה דור 3 אתה יותר בטוח (בתור גם בעלים של אחת, אני מקווה בשביל שנינו שמאוד, אבל ממש לא בטוח שההבדל הוא דרסטי). והיה לי 306 XSi בעבר, אז אני מתחבר לדברים שאתה אומר על הוולקן חלקית - אבל אני כן חושב שהמיאטה יותר כיפית מכל בחינות ההתנהגות. מה שכן - עוד לא הומצא מושב נוח יותר ממה שהיה ב-XSi ובוולקן...

בתא המנוע ובבגאז' זה זניח. לא תרגיש בהבדל (מלבד הכיס).

המחיר קצת עלה מאז 2020 (115,000 לדגם הזול ביותר), אז תלוי במחירון של הפיאסטה (שים לב שבקרסו קשוחים במיקוח על המחירון, ולפי לוי יצחק בטרייד-אין מורידים כ-10% או משהו כזה). אבל נשמע הגיוני ש-15,000 תוכל להוציא מהם. לצורך העניין, ישנן סופר-מיני נוספות במחירים דומים שהן אחלה מבחינת אבזור - סוזוקי סוויפט (שלדעתי התחילו להביא עם מערכת בטיחות מקורית מהיצרן), איביזה/פולו, סיטרואן C3/פג'ו 208... כל אלה במחיר כמו הקליו (או פחות), וכל אלה אמורות גם להתאים לצרכים המתוארים.

דווקא אני תמיד ראיתי משהו כזה: ולדעתי אין קונפליקט, כי כהמצב היחיד שבו מישהו יוצא מהנתיב הפנימי החוצה מהכיכר, ובדיוק מגיע מישהו בנתיב החיצוני ומנסה לנסוע ישר - זה מצב בו מי שמגיע בנתיב החיצוני בדיוק נכנס למעגל, והיה אמור לתת זכות קדימה לרכב בנתיב הפנימי.

כל מילה בסלע. במרבית המדינות באירופה בכיכרות עם שני נתיבים יש הסדרה ברורה של כיווני נסיעה אפשריים בכל נתיב: מי שנכנס בנתיב החיצוני, יכול לפנות ימינה או להמשיך ישר, בעוד שמי שנכנס בנתיב הפנימי, יכול לצאת בכל יציאה מלבד הראשונה (פניה ימינה). בצורה כזו, מי שנוסע בנתיב הפנימי לא יכול לחתוך מישהו שנוסע מימין בזמן יציאה מהכיכר (המקרה היחיד בו זה מתאפשר, לכאורה - כשרכב בדיוק נכנס לנתיב החיצוני, ומנסה להמשיך ישר - הוא בהכרח היה צריך לתת לרכב שבכיכר זכות קדימה). בארץ, ברוב המקומות, אין סימון שמסדיר את זה, וכל אחד נוסע כמו שבא לו. כשאני למדתי נהיגה, לימדו אותי שיש תמיד לצאת מהכיכר מהנתיב הימני, ולהתייחס למעבר נתיבים בתוך כיכר כמעבר נתיבים לכל דבר. בשנים האחרונות, אחרי שהבנתי כמה נוח והגיוני לנסוע כמו באירופה, התחלתי לנסוע כמו באירופה - ובהחלט אני עלול למצוא את עצמי במצב כמו פות"ש...

הקשחה אמורה להביא אחיזה. בפרט במקרה של antiroll, שמקטין את איבוד האחיזה בגלגל הפנימי במהלך פניה. כך שהקשחה מקדימה תקטין את תת ההיגוי (וכפועל יוצא מזה, ככל שמהירות הפניה תגדל, הזנב יהיה הראשון לאבד את האחיזה - היגוי יתר). ולהקשחה מאחור תהיה השפעה הפוכה. ולפותח השרשור - קח בחשבון שזה יפגע בנוחות הנסיעה, מכיוון שזה בעצם יקטין את העצמאות של כל מתלה. בכל פעם שרק גלגל בצד אחד יעלה על בליטה (או ייכנס לבור), במקום שהמתלה של אותו גלגל יהיה חופשי לטפל במפגע בכביש בעצמו - המתלה בצד השני יוכנס לפעולה גם כן (במידת מה, תלוי בקשיחות המוט). מה שגם יכול לפגוע באחיזה בפניות כשעולים על אבן השפה (במסלול). בקיצור, כמו שהומלץ - עדיף ללכת לימי מסלול, ורק כשתרגיש שהגעת לגבול יכולת הרכב ומרגיש שצריך לשפר את האחיזה, להתחיל להסתכל על מוטות מייצבים.

לא הבנתי. ספארק מקוריאה וזה סבבה. i20 גם מקוריאה. אז למה שאר הקוריאניות לא מתאימות? בכל מקרה, מנסיון - הקליו החדשה היא אחלה, ואמורה לענות על כל הדרישות (אם כי לא יצא לי להתנסות בגרסה עם הגיר הרציף).

נראה לי שזה יותר נושא לפורום דיטיילינג.

נכון. אספנות זו לא באמת השאלה כאן - נשמע שפות"ש רוצה לדעת מה הרכב הכי משתלם כלכלית לאורך זמן (ובמקרה הרעיון של רכבים בני 30 נראה לו כנקודת מקסימום פוטנציאלית).

בגדול, אפשר לסכם את השאלה הזו ב: אם כסף לא היה שיקול, האם היית משדרג את הרכב לאחד חדש יותר? כי זו המשמעות. כל מי שהיה מעדיף לנסוע ברכב חדש יותר, היה אומר "כן", וכל מי שלא - היה אומר "לא". זה כל הסיפור

בבחירת הרכב שלי, כיף בנהיגה היה בראש סולם העדיפויות. כך שאלא עם מציעים לי להתנסות במיאטה דור 4 או רכב ספורט מגניב כלשהו - ממש אין לי עניין לנסוע ברכב שאינו הרכב שלי. זה גם לא קשור לנסיעה ארוכה או לא - אני נהנה בו מהרגע שאני נכנס ועד הרגע שאני יוצא. רק מחכה שיחזירו את המעבורת ליוון, ואז אתחיל לקחת אותו גם לאירופה

נהפוכו - אני לא מסתכל על זה כשחור ולבן, אך המגיבים לפניי כן. בשום מקום לא אמרתי שהרכב משנות ה-90 לא פחות בטוח מרכב מודרני. לעומת זאת מגיבים מעליי התייחסו לרכב כזה כאילו אין בו שום בטיחות, וכל תאונה תגמר רע מאוד. אני לגמרי מסכים שיש יותר סיכון בנסיעה ברכב ישן, אבל צריך לקחת דברים בפרופורציה. להגיד שבן אדם שנוסע ברכב משנות ה-90, אם תהיה תאונה - לא ייצא ממנה חי, זו הגזמה של ממש.

מה זה משמעותית? שוב, המון אנשים נסעו ברכבים בשנות ה-90, והיו גם המון תאונות - והמדינה לא הייתה מלאה באנשים על כסאות גלגלים. הבטיחות משתפרת, וזה מבורך. אם המטרה העליונה שלך ברכישת רכב היא למקסם את הבטיחות - קח רכב משנת 2023 עם הציון הגבוה ב-NCAP והעניין סגור. אבל להגיד על רכב משנות ה-90 שהוא מלכודת מוות (לא אמרת, אבל זה משתמע) זה פשוט לא נכון. אחרת, לפי גישה כזו, צריך להפסיק לנהוג בכלל. כי בעוד 30 שנה, כשכל הרכבים יהיו אוטונומיים ולא יהיו תאונות, אנשים יסתכלו על מה שקרה היום, וזה מבחינתם יהיה סיכון מטורף ובלתי מתקבל על הדעת. וכשזה יקרה, מבטיח לך שאנשים לא יגידו "המצב בשנות ה-20 היה סביר, אבל בשנות ה-90 של המאה הקודמת היה נורא". הם יגידו שהייתה קפיצת מדרגה בבטיחות כשהרכב נהיה אוטונומי, ולפני זה לנהוג היה מסוכן ביותר, עם הבדלים מינוריים מעשור אחד למשנהו.

שוב - לא אמרתי שלא היו שיפורים משמעותיים בבטיחות בשלושת העשורים האחרונים. אבל זו לא סיבה לזלזל במנגנוני הבטיחות של שנות ה-90 - הם היו קיימים, ועשו עבודה. רכב משנות ה-90 הרבה יותר קרוב בבטיחות לרכב מודרני מאשר לרכב מלפני 100 שנה. כריות אוויר זה דבר נחמד, שמקטין את הפגיעה, אבל זה ממש לא איזו מהפכה שהופכת את כל הפגיעות מקטלניות לזניחות. אזורי קריסה היו גם בשנות ה-90. כלוב בטיחות זה בכלל מושג מספורט מוטורי, בוא לא נערבב שמחה בשמחה. אם מתוך 100 תאונות מגוונות, בן אדם ימות ב-10 מתוכן ברכב מודרני, ב-20 ברכב משנות ה-90, וב-60 ברכב בן 100 - אז יש שיפור של 100 אחוז בבטיחות בעשורים האחרונים (מבחינת תאונות קטלניות), אבל זה ממש לא אומר שהמצב לפני זה היה בכי רע.

מחזק את מרבית הדברים. אוסיף רק שבמיאטה יש בוודאות צורך ביותר מחצי ליטר, ומאמין שגם במאזדה 3 צריך יהיה כמות דומה. ממליץ גם לראות את הסרטון של ChrisFix שמדבר על כלל השיטות של החלפת נוזל בלמים ועל בעיות נפוצות.

אחרונה שלו או של האוטו? כמובן שהבטיחות של מכוניות השתפרה מאוד בשלושת העשורים האחרונים, אבל בואו לא נגזים - רכב משנות ה-90 זה לא רכב משנות ה-20 של אותה מאה. ממש לא כל תאונה תהיה קטלנית - או שנראה לך שבשנות ה-90 כולם פשוט מתו בכל התנגשות קטנה?

לא בטוח. מכיר מישהו שלפני שנתיים ניסה למכור מאזדה כזו בדיוק, במצב מצוין, ואחרי הרבה זמן (ומחיר שירד לרצפה) פשוט ויתר והעביר אותה לבתו.

וואלה. אז יכול להיות שגם בקורסה החדשה זה המצב.

יצא לי לנסוע על רכב כזה בחו"ל - הוא אכן רכב כיפי מבחינת התנהגות, כיאה לפג'ו. ומסכים שאם מודעים לתקלה, אפשר למנוע אותה ולא צריך לפסול את הרכב בגללה. אני אציין חסרון אחד שמאוד עצבן אותי (אני מניח שמתרגלים, אבל בכל זאת) - השליטה במזגן מתבצעת דרך מערכת המולטימדיה, כלומר דרך מסך מגע. אין מפסקים פיזיים שלוחצים עליהם/מסובבים אותם כדי לשנות טמפרטורה, להדליק/לכבות מזגן, וכו'. זה נורא, ואני לא יודע למה פג'ו/סיטרואן בחרו ללכת בדרך הזו בשנתונים האלה. כאילו, אשכרה היה מישהו שחשב שזה רעיון טוב - ואז הוא אמר את זה למנהל שלו, וזה התגלגל ככה בשרשרת הניהול, וכולם חשבו שזה סבבה. איך!? אגב, אופל קורסה החדשה זה פחות או יותר אותו רכב (פחות או יותר החליפו את הסמל, ושינו מעט את העיצוב), אבל המזגן שם כן נשלט עם כפתורים נורמליים (לפחות בגרסה הזולה ללא בקרת אקלים).