parnuk

להלן פוסט שהיה פופלארי לפני שני עשורים - השוואה בין צמד מכוניות מנהלים. רקע: הB4 נמכרה שלשום, אחרי 4 שנים ומעל 110,000 ק"מ מוצלחים איתנו. תקלות שהיו בדרך: רדיאטור, צינור מים, פלאנג׳ נוזל קירור, קילוף לאכה על הגג - זהו. היא הוחלפה ע"י סקודה סופרב L&K וזו הזדמנות נחמדה להשוות ביניהן. איבזור ונוחות קשה להשוות בין הספרטניות והפשטות של סובארו לבין האירופאיות של הסקודה ולכן הסקודה מנצחת, זה קורה בעיקר בזכות מערכת סטריאו מעולה לעומת הזילזול של סובארו, קרוז אדפטיבי שבאמת עובד, איוורור וחימום במושבים ומיליון אביזרי בטיחות אקטיבית. בשני הרכבים כיוונון חשמלי למושבים, בסקודה יש גם זכרונות אבל המושב תמיד מרגיש לי גבוה מדיי, בסובארו נח לי יותר ותנוחת הנהיגה עדיפה. בסקודה יש כאמור הכללללל פרט לתא לאיחסון משקפיים - מוזר. שימושיות הבגאז׳ בסקודה עצום וזה לא חדש אבל הבגאז׳ של הסובארו קטן ממנו ב15 אחוז בסה"כ, זה של הסקודה שימושי יותר - פתח ההטענה מעולה והשימשה שמתרוממת עושים את ההבדל. המרווח הפנימי דיי זהה ומוגזם לגמרי בשני הרכבים הם יכילו 4 שחקני כדורסל ושופט בקלות, שלושה מושבי בטיחות בקלות יחסית, שני מושבי בטיחות ומבוגר בספספל האחורי - נסעתי שם, אפשרי אבל לא אידיאלי. הסקודה שקטה יותר בשיוט ומתמקמת באופן טבעי במהירויות של כ-20 קמ"ש מעל הסובארו. מנוע וגיר B4 - מנוע בוקסר אטמוספרי קלאסי בנפח 2.5 ליטר, פשוט ואמין, תמיד יש מספיק כח, אין צורך לאמץ אותו וכשמגיעים לסלד גבוה הוא דוחף די יפה. הגיר הרציף פועל באופן מהיר מהמצופה, מתנהג כמו פלנטרי רוב הזמן ובנהיגה רגועה הוא עובר למצב רציף. כיף להעביר הילוכים "ידנית" יש יופי של בלימת מנוע - שימושית ונוחה כמו ברכב ידני. אני חושב שהמימוש כאן הוא הכי מוצלח שיצא לי לנסות בדגם כלשהו של סובארו גם בהשוואה לרכבים חדשים יותר שלהם. סופרב - 2 ליטר טורבו מתוחכם, מומנט בריא זמין בלחיצה בכל מצב וממשיך כמעט עד המנתק, כח לא חסר. DSG - הכל כבר נאמר לגביו. אפשר לנהוג רגוע וחסכוני, אפשר לנהוג חזק, בסה״כ זה שילוב שהוא תענוג. חסרונות: חסרה לי בלימת מנוע ורמות התיחכום כאן מקפיצות את תדירות ועלות התחזוקה. צריכת הדלק זהה בשני הרכבים - אני משער שההפרש יהיה עד 10 אחוזים לכאן או לשם. הגה הגה מת לעומת הגה מת. ההגה של הסקודה יותר מדוייק וניתן לבחור את המשקל שלו - זה לא עוזר בכלום. נוחות והתנהגות בסקודה ניתן לבחור בין 3 רמות קשיחות לבולמים: הבינונית רכה מדיי והרכב מתנדנד אחרי מהמורות, הקשיחה מרוסנת יפה אבל הנהיגה קופצנית ויותר מדיי בלגאן חודר אל הרכב - בסוף אני משתמש בה רוב הזמן. בסובארו אין שום כיוונון או התחכמות אבל יש שיכוך מצויין שנמצא שם תמיד. בזמן נהיגה דינאמית: הסקודה נוטה כידוע לתת היגוי, רוכנת בגדר הסביר כשהבולמים על רמת הקשיחות הגבוהה ומתקשה מאד להוריד את הכח לאספלט ביציאה מסיבוב. הסובארו - הזיה, הרכב רך ומשוכך אבל כמעט ואין זויות גלגול. יש נטיה קלה מאוד לתת היגוי (כך אמור להיות מכויל רכב 4x4) אבל אפשר להוציא את הזנב בעזרת העברת משקל, הכח יורד אל הכביש בקלות בכל מצב, מרגיש כאילו הרכב הזה יכול להתמודד עם הספק כפול או אפילו יותר. רמות האחיזה בלתי מוסברות, בקרת האחיזה מיותרת גם בגשם, הזעתי לא מעט עד שהצלחתי לגרום לרכב הזה להחליק בכיכר בקפריסין. חובה לצאת עם הסובארו לסיבוב פעם ב... כשיורד שלג, העליונות של מערכת ה4x4 הסימטרית בשיאה, זה מתנהג כמעט כמו על כביש יבש. כיף לעקוף בעליה ג'יפים חדשים יפים תקועים ויקרים. סיכום הסופרב היא אוטו יפה יותר (לטעמי) מאובזר ומפנק, לא זול לתחזוקה, מוערך על ידי השוק ומחירו בהתאם. הסובארו היא אנדרדוג - פחות יפה ולא מאובזרת מעבר למינימום של 2015 אבל: לא פחות שימושית, זולה יותר לרכישה ואחזקה והכי חשוב: היא עדיפה מבחינה דינמית בכמה וכמה רמות. הערכה שלי: בערד הסובארו מהירה מהסקודה, במוטור סיטי ההפרש יהיה הפוך בזכות הכח. כאן עלול להשמע שביצענו שינמוך אבל זה לא לגמרי נכון. מדובר ברכב של בת זוגי שנוסע לא מעט ומסיע בסופשים את כל המשפחה, הסקודה מתאימה יותר לשימושים האלו: האיבזור, השקט והכח הופכים אותה לקרוזר/ ספינת פקקים מוצלחת יותר. מסקנה: אם אתם מחפשים רכב משפחתי, זול, פרקטי, נוח, אמין ומרווח - אני חושב שB4 מהדור העדכני היא אחת ההצעות הכי טובות כיום בשוק ומתומחרת בחסר משמעותי. אם תקנו אחת אתם או הגברת תהנו ממנה ביום יום, כשיצא לכן\ם לנהוג בה לבד בכביש מפותל ואולי גם רטוב - היכולות המטורפות יפתיעו אתכם ויגרמו לכם לחפש את ההזדמנות הבאה או אולי אפילו להרשם ליום מסלול.

תתחדש! לכדת יופי של חד קרן, כל הכבוד! עוד יותר כבוד על הסבלנות והנחישו מול הבירוקרטיה הנוראית. גם אם תצליח וגם אם לא, אני חושב שזו קניה מעולה ומשתלמת.

...ושום מילה על כמה שקל ונוח לחיות בהולנד ללא רכב? תחבורה ציבורית מעולה, תשתית לרכיבת אופניים כנראה הכי טובה בעולם. במקום כזה רכב הוא בגדר מותרות והגיוני לגמרי למסות את השימוש בו בצורה כבדה.

אם הרכב תקין שמור ומטופל, מומלץ מאוד. ההספק המירבי עולה ל210 - 220 כוחות סוס והשיפור מורגש בהחלט. ברור שהעומס המוגבר על המכלולים מגדיל את הסיכוי לתקלות. מצד שני המודל הזה דיי נפוץ באנגליה ויש שם כמה סדנאות מומלצות שמוכרות קיטים לצריבה. השיפור הזה נפוץ שם מאוד, רבים נוסעים עם תוכנה כזו או אחרת ולא ידוע על פגיעה משמעותית באמינות. (ידועים גם מקרים של 300 אלף ק"מ עם תוכנה באמינות טובה) מוזמן לפנות אליי בפרטי לפרטים נוספים. מוזמן גם לסיבוב על רכב כזה עם תוכנה, אם תרצה להתרשם.

אל תוותר על החלום, אתה צריך רק מוסך אחד שיסכים. עזוב את המקלדת, צא לסיבוב באיזור המוסכים הקרוב לביתך, שאל בסבלנות ואל תיעלב מסירובים, רוב הסיכויים שתמצא. אחי הקטן עבד בצורה הזו במוסך מורשה במשך כשנתיים, נהנה מאוד, התקדם וצבר ידע וניסיון שאף עוזרים לו מאוד בתור מהנדס מכונות.

רעיון מגניב, הדלקת אותי, אני בעד. אם אתה מחפש שותף, מוזמן לפנות אלי בפרטי.

רכב ספורטיבי בנהיגה ספורטיבית חווה הלמים ומאמצים גדולים הרבה יותר מאלו שאתה מתאר כאן ושורד אותם יפה יפה. גש לטסט רגיל ושיהיה בהצלחה 🤞

אני אשתדל לנהוג מאחוריך כדי לתעד את הספין כמו שצריך נ.ב. צמיגים במידה 235/40/18 כבר מורכבים על האוטו.

1. נהגתי לפני כמה שנים על פיאסטה סיבוב קצר, היה אוטו חביב, מעבר לזה לא זוכר הרבה, לא אצליח לעזור לך כאן. 2. אין צדק בעולם, שההפרש בזמנים הוא לטובת הטורבו. 3. הצמיגים הנוכחיים שלי הם במידה 215/50/17 - בסדר גמור לשימוש סטנרדטי אבל לא בדיוק מידה לנהיגה ספורטיבית. המידה המאושרת ב18 לפוקוס היא 235/40/18 - מידה מתאימה למשימה שצפויה להניב שיפור משמעותי בזמנים.

זכות הציבור לדעת! אדון @sjerby פרסם פה רק חצי מהסיפור ובעיקר את החצי הפחות מעניין. להלן החצי השני: מסתבר שהוא לא המטורלל היחיד. את הדרך לערד עשינו ביחד, לא משהו שהמסלול רגיל לפגוש ולא משהו שהמסלול מתרגש לראות. האפורה סירבה להצטרף, לא רצתה להביך אותנו. למה זה מעניין? כי הרכבים שלנו דומים ושונים מאד - אספר על שלי: אקובוסט 1.6 ידנית מאותה שנה, 180 כ"ס, על סט אייבך זהה, צלחות מקוריות 300 מ"מ עם רפידות טארוקס, צמיגי premium contact 6 על ג'אנט 17 אצל @sjerby מותקנים pilot sport 4 על ג'אנט 16 כמובן שגם החלפנו רכבים ולהלן ההתרשמות שלי. אקובוסט: - בערד יש רק ישורת אחת קצרה יחסית, אין תחושה של מחסור בכח (תמיד יש מקום לעוד הרבה) - ביציאה מסיבובים צריך לחזור לגז בעדינות: הפידבק מההגה אפסי, אין דיפרנציאל והמומנט זמין מאד, מה שמיתרגם בקלות לפרפור של הקדמיים - ההתנהגות ניטרלית מאוד, אפשר לזרוק את הזנב ולחזור לאחיזה בקלות ובדיוק - הרכב מספיק קשיח כדי לא לייצר זויות גלגול מגוחכות אבל כן מספיק רך ומשוכך בשביל לדרוס את הקרבים (הגבוהים) של ערד כשבאמת רוצים לייצר הקפה מהירה - היום היה במתכונת פיטס פתוח, הרכב עבד קשה ולא הורגשה כל דעיכה בבלמים - הרכב מייצר קצב גבוה בהחלט, יכול להביך לא מעט רכבים בעלי יומרה ספורטיבית הרבה יותר גבוהה 1.6 ספורט: - תגובת מצערת מיידית מאוד מאוד, המנוע לניארי ונעים - הרכב פחות חזק, אבל גם כאן יש מספיק כח בשביל להנות בערד בלי להישען קדימה ולקלל - הרכב מכויל לנטיה גבוה יותר להיגוי ייתר, כיפי ונשלט, צריך להיות דביל רציני כדי להגיע למצב של ספין - הנשיכה של הברקסים חדה בטירוף, אצלי היתה נשיכה דומה עם הרפידות המקוריות ועכשיו היא אבדה. הסטאפ הזה מרגיש בעל יכולת אינסופית, מצד שני גם אצלי לא הורגשה דעיכה -הגה: ואו! ואו! ואו! באקובוסט ההגה חשמלי ועצוב, כאן הוא הידראולי ומהמם, בנוסף המסרק קצר יותר. כבר ביציאה מהחניה הרגשתי בהבדל המטורף. יש דיוק, יש פידבק, יש מידיות, ההבדל הזה הופך את האוטו הזה למשהו אחר לחלוטין. גורם לכל העסק להרגיש הרבה יותר חד, מדוייק ומיידי - קארט כמו שנהוג לקרוא לזה. פאן: כיום האטמוספרית חד משמעית מנצחת. ההבדל העיקרי הוא בהגה אבל זה מה שגורם להכל להרגיש הרבה יותר טוב. זמנים: יש הבדל של מעל 4.5 שניות בזמן ההקפה סביב פצאל. חדי העין ישימו לב שכתבתי "כיום", התגובה הציונית ההולמת בדרך: הבושינגים בדרך לארץ. הדפדפן משווה כל היום בין צמיגים שונים במידה 18 עם חתך הרבה יותר קרבי. גם הפרונט יטופל ו.. נמשיך לעדכן @sjerby מצפה לתגובתך, כאן ובמסלול

טרייד מובמל מכרו לך את הרכב, הם חברה ולא אדם פרטי. ברור שינסו להתנער מאחריות כלפיך אבל כנראה שהצדק לא איתם. קודם כל בידקי מה כתוב בחוזה המכירה, אח"כ נסי לפנות אליהם שנית ושיקלי להתייעץ עם עוד שמבין בנושא.

"יצאתי עם סיטרואן לחלץ סובארו" 🤣 זו צריכה להיות הכותרת של הפוסט.

צרפתיות נגד יפניות - הנושא הטעון, האהוב, השנוא והפופולארי בפורום - חבל שהוא השתלט גם על השרשור הזה. ולעניינו: לדעתי האישית פותח השירשור עשה יופי של בחירה וגם פתח שירשור מעניין, בזכות השימוש המיוחד שלו ברכב. ה"מחלה" של מאזדה כבר תקופה לא קצרה (לפי המכונאי שלי) היא פרונט "מתפורר" - גומיות, מוטות מקשרים, בולמים, משולשים וכו' שמתבלים מהר יחסית. זו מחלה נוחה יחסית - היא לא משביתה רכבים, קל מאוד מאוד לאבחן תקלות (בטח בהשוואה לבעיות חשמל או גיר) והחלקים זולים ופשוטים להחלפה. לכן המחלה הזו לא פוגעת משמעותית במוניטין הנהדר של המותג.

מאזדה מיאטה - באמת חוץ מזה כדאי לקרוא קצת על הנושא, בכיסאות בטיחות מודרנים רציניים שימוש בחגורה לעיגון הכיסא הוא בטיחותי יותר. בעיקר במושבים של chicco או britax

שמע, אם בקרוב יהיה באחד הגלגלים פאנצ׳ר אל תחפש בורג, זו הקינאה שלי. נראית מכונית כיפית ונדירה במצב מדהים ובמחיר מטורף, תתחדש ותהנה! הכי חשוב, אל תשכח לעדכן אותנו!

היי כמו שנכתב, זו בהחלט לא מכונת דריפטים אבל ההנעה האחורית מורגשת בהחלט - ביציאה מהמקום ובסיבובים. הרכב מאוד נח ותופר מרחקים מכל סוג שהוא בכיף, בקלות ובמהירויות גבוהות מאוד. כמה שהרכב גדול, אפשר לתקוף איתו סיבובים להנות מהשילדה ומנהיגה ספורטיבית. בשביל להחשב מכונית ספורט אמיתית כנראה שנדרש הספק כפול ובולמים קשיחים יותר.

לא נראה לי שיש דבר כזה אבל ספרו מה השיפור הכי טוב שעשיתם למאזדה שלכם.

מעניין, לי לא יצא לנהוג על האינפיניטי אבל עכשיו אני סקרן, תודה.

אני לא הולך לשמע הכי שפוי בעולם. האינפיניטי על הנייר רכב מגניבבבבבב וגם יותר טוב ברוב הפרמטרים אבל דבר אחד פסל אותו עוד לפני הסיבוב הראשון: המראה. סורי, זה פרמטר חשוב אצלנו. בדיעבד חבר עם כזו נהג קצת על הלקסוס ודיווח שהלקסוס יותר נוחה בהרבה ומנהגת יותר טוב אבל חסר לו כח.

חיפשנו קצת ספורטיביות, ידני, פרקטי ויפה. לא מצאנו ונאלצנו להתפשר. הפעם התפשרנו קצת על הספורטיבי והרבה על הידני.

@danniel אנסה לחדד - הגיר הוא מאוד יפני סטנדרטי 6 הילוכים, בנהיגה רגילה הוא מרגיש טבעי ושקוף, לא יותר ולא פחות מוצלח מבמאזדה 3 או הונדה אקורד - עושה את העבודה. ההילוך השישי ארוך מאוד - לא זוכר אהמספרים המדוייקים, אני יכול לבדוק אם צריך - שיוט על 120 בסביבות 1500 סל"ד למיטב זיכרוני. מהירות ההעברה היא טובה מהממוצע( גם היום וגם באותן שנים) אבל בהחלט לא מתחרה ב dsg. השליטה הידנית מאפשרת לך לקבוע את ההילוך המירבי לרגע נתון, כלומר קל להוריד הילוך לפני עקיפה או ביציאה מסיבוב אבל העלאת הילוך תקרה כשהמחשב יחליט. כלומר, יכול להיות שתגביל את הגיר ל3 ובזמן האצה תצפה שהוא יעלה מ2 ל3 אבל הוא לא יעשה את זה עד שלא תרפה מהדוושה, קצת טיפשי אבל לא דרמה. בעת האצה הגיר לא יעלה הילוך אם לא תאפשר( אפשר לנגוח במנתק כל היום), מצד שני הוא לא יתן לך להוריד הילוך לכזה שיגרום להעלאת הסל"ד מעל המנתק. נהיגה - אני לא כתב רכב גדול ולא דחקתי את הרכב למגבלות שלו אבל אני כן משתעשע איתו כשזה לא מסוכן אז אנסה לתאר את תחושותי. הרכב מרגיש מאוד חד ומאוזן כלומר התגובה להפניית ההגה היא מידית וטובה, התגובות להעברות משקל הן צפויות וליניאריות. איבודי האחיזה צפויים ונשלטים. אם זכרת לכבות את הבקרה בהחלט אפשר לנהוג את האוטו הזה עם ביטחון על הצד, אין אובר שוטים מפחידים בחזרה לאחיזה או בשינויי כיוון, קל לתקן את ההחלקה בעזרת ההגה והדוושה. אם שכחת לכבות את הבקרה - צפצופים מעיקים מוציאים אותי מריכוז, לא יודע מה קורה שם, יש החלקה קצרה וזהו. יש לרכב נטיה להיגוי יתר. ההגה לא מתקשר בעליל, יש לו משקל סביר אני חושב שבחניה הוא הופך קל יותר. התגובה המידית לפניה גורמת להגה להרגיש "מדוייק". מי שמחפש מכונת דריפטים כנראה יצטרך להוסיף lsd וקואילאובר בתור התחלה ובדריפטים כמו בדריפטים זו רק ההתחלה. כדי לבחון את הדברים האלו לעומק צריך לקחת אותו למסלול ואין לי תוכנית כזו. מקווה שעזרתי. @Anatoli999 אנחנו הזוג מהמיאטה, זו נקודת ההשוואה שלי להנעה אחורית. הלקסוס מתנהג ממש כמו מיאטה גדולה. ההתנהגות מאוד דומה פשוט פחות מידית כי מדובר בסוף בגוף הרבה יותר גדול. המיאטה עושה את הכסף שלה על זה שהיא סופר קלה וסופר מידית. הלקסוס מרגישה לא פחות מאוזנת מהמיאטה. @GTI33 עד סוף השבוע הזה ניתן יהיה לכנות את המיאטה אפורה...( אם תמצא מי אני בואצאפ אגלה לך) @X9500 אני לא רוצה שנכנס כאן לויכוח, לי הנתון מרגיש הגיוני, לא ציטטתי נתון יצרן אלא אתר שמרכז מדידות של מגזיני רכב שונים. 7.1 שניות נמדדו ע"י motor trend https://www.0-60specs.com/lexus/

זו בהחלט לא מכונית שרירים אבל לקרוא לה עגלה זו הגזמה, נתון ההאצה ל 100 קמ"ש הוא 7.1 שניות וההספק המרבי הוא 208 כ"ס לא 230. אותי הרכב מאוד הפתיע בכמה שלמרות שהוא קרוזר הוא יודע להיות הרבה יותר חד וספורטיבי ממה שתצפו. צפיפות מאחור - הגג קצת נמוך ליושבים שם, מכזו מכונית גדולה אפשר היה לצפות ליותר. מצד שני נסיעה של 4 מבוגרים עם ציוד מחנאות לטיול בערבה של שני לילות היתה תענוג, לא רבנו מי ישב מלפנים. הצפיפות יותר מורגשת מול כסא התינוק. הרכב שוקל קצת יותר מטון וחצי וננהג עם רגל דיי כבדה, היום הסתכלתי פעם ראשונה על נתון הצריכה במחשב הדרך והוא 1 ל 10. באינטרנט אנשים מדווחים על 1 ל 13 במקרה הטוב בבין עירוני. לשם השוואה עם אותו סגנון נהיגה בערך הדיאס עמדה על 1 ל 12 וזו מכונית שיודעת לעשות 1 ל 16( לי אין סבלנות להשיג הישגים כאלו) כפי שאתם מבינים העניין הזה לא בראש סדר העדיפויות שלי, לא בבחירת הרכב ולא בסגנון הנהיגה. חצי הגרוש שלי - מי שמחפש חיסכון בדלק שיקנה רכב קל עם מנוע מודרני וינהג בהתאם.

תודה, לפי מה שאני ראיתי - אחוזים בודדים סביב מחירון יד2. לוי יצחק היה גם דיי קרוב. הסתכלתי רק פעם אחת כדי לדעת מה הערך הביטוחי של האוטו אז אני לא זוכר אם מעל או מתחת.

היי כולם סקירה לא קצרה אחרי שנה (חצי ממנה פעילה) עם לקסוס is250. -היסטוריה- אני תופס מעצמי אחד שמתעניין מאוד במכוניות וככזה גם דרדרתי את הגברת לחבב את התחום ולשים לב במה היא נוהגת. עד היום היא נהגה על: 106, 206xs, c2 vts, ds3 turbo - כולן ידניות. בצד שלי הוחלפו פחות רכבים אבל גם שם לא היו בחירות מידי סטנדרטיות. -הבחירה - הרכב שלה משמש כרכב עיקרי, ונוסע לא מעט - 35 אלף ק"מ בשנה. הדיאס (למרות למוניטין) היתה תענוג של דבר: נוחה, חזקה, מאובזרת ויפה. לקראת חודש שישי (של היריון) ועם הגעת הקמ ל130 החלטנו להשתדרג למשהו עם יותר דלתות ויותר ליטרים בבגאז'. הדרישות כפי שהגברת ניסחה אותן: "רכב שכיף להסתכל עליו, עם מנוע , ידני ועדיף שחור". התבלטות היתה ארוכה - התחילה בלאון - נפסלה בגלל מחסור בדלתות בדגמים הידניים. ג'וליאטה - ראינו כמה דיי שמורות מבעלים מאוד נחמדים ובעיקר לא התחברנו לספר התקלות שהגיע עם כל אחת מהן. וולוואים למיניהם - נפסל בגלל החשש מעלויות אחזקה. סדרה 1 - שכרנו בחו"ל כחודש ודיי אהבנו (בהשוואה שלי מול הדיאס, הצרפתיה לוקחת ברוב הפרמטרים) אבל לא ניצפו בשוק רכבים ידניים מעניינים והחשש מעלויות האחזקה הוריד אותנו. סיויק ידנית דור קודם – כנראה שזו היתה הבחירה הכי הגיונית - עמדו למכירה מספר רכבים כמעט חדשים עם נתונים מצוינים במחירים מפתים, לא מצאנו שום חיסרון ברכב וכמעט קנינו אחת אבל גם לא מצאנו יותר מידיי יתרונות. עברנו דרך מאזדה 3 ו 6 והגענו לייאוש כי אין באמת היצע של מכוניות פאנקיות, ידניות ושימושיות בתקציב הזה בשוק. שיחה עם חבר שמתעניין לא פחות ממני ברכבים אבל נוהג יותר טוב ממני על הצד הביאה את הרעיון המפתיע - לקסוס is250. לא חשבתי על הרכב הזה עד אותו רגע כי בלקסיקון שלי לקסוס מייצרים לימוזינות ופעם התפלקה להם ה LFA. התחלתי לקרוא - מפתיע: הנעה אחורית, מנוע רציני, מוניטין אמינות מדהים. 24 שעות אחרי השיחה כבר קפצנו למדוד אחת. -רושם ראשוני- כל ההתרשמויות הן בהשוואה לרכבים שהחזקנו עד כה, שימו לב. הסכמנו שהרכב נאה אבל לא יפה במיוחד. בפנים יש תחושה של "לקחתי את האוטו של ההורים" הרבה כפתורים, בניה סולידית ביותר עם ריח של איכות אבל עיצוב די פשוט, מושבי עור נוחים עם כיוונון חשמלי (לא הבנתי למה צריך את זה והם פחות נוחים מבדיאס זצ"ל), תנוחת נהיגה מצויינת והרבה מאוד מרחב. מניעים: וי6 או לא, הרכב מבודד, לא באמת שומעים את המנוע, אפשר לדעת שהוא מונע אבל אני הייתי שמח ליותר. מתחילים לנסוע: לימוזינה - הכל שקט מאודדד, רעשי עבודת מתלים או קרקושים - פחחח לא. רעשי כביש, צמיגים ורוח זניחים ביותר. לוחצים את הדוושה - מנוע יפני של העשורים הקודמים - המומנט בסלד נמוך די מאכזב והרכב מרגיש קצת כבד, החל מ 4000 סל"ד בערך מתחילה משיכה יפה שנמשכת כמעט עד המנתק. בסל"ד גבוה שומעים יותר את המנוע, הצליל שלו קצת גבוה ולא סקסי במיוחד אבל מדובר בוי6 ובצירוף ההאצה של סוף הסקאלה זה פשוט כיף. מערכת הסטריאו ראויה להתייחסות בפני עצמה - הפאנל עצמו הוא שום דבר יותר מרשים מבקורולה של אותה תקופה אבל הבידוד המוצלח ופיזור של 13 רמקולים כולל סאב מייצרים סאונד מאוזן מאוד עם פירוט מצויין ו"במה". הרכב הראשון שלא הרגשתי שום צורך להוסיף לו כלום בתחום הזה. זו מערכת מהסוג שאתה מקשיב בה לשירים ששמעת כבר אלף פעם ופתאום מבחין בכלים וניואנסים חדשים - תענוג. חיסרון עיקרי - גיר - אמנם יש לו שישה הילוכים, משוטים מאחורי ההגה והוא גם די מהיר לימיו (ממש לא dsg אבל תיק תק) אבל אין קלאץ' ויש מחשב שבוחר הילוכים במקומך. - החיפוש - הטרדנו לא מעט אקזמפלרים, ותו"כ למדנו שהדגמים מעל שנת 2009 הם אחרי מתיחת פנים קטנה: תוקנה פלסטיקה שהיתה מתבלה בשמש, נפתרה מחלות במערכת הקירור ובולמים שהיו מתעייפים, עדכון עיצוב לפגוש ולפנסים, כיול מיתלים והגה משופר וכפתור ניתוק בקרת אחיזה (אלמנטרי ברכב עם הנעה אחורית). מיצינו את ההיצע שעמד למכירה במרכז ונותר רק רכב אחד למכירה עם נתונים טובים 2009, 120,000 ק"מ אבל הוא נמצא באילת ויש בו רעש מהמתלה האחורי במעבר מעל מהמורות גדולות, לא נמצאה הסיבה. אחרי שבועיים של משא ומתן טלפוני עם הבעלים אחי ואני עלינו על האוטובוס לאילת. - הקניה - את כל הרכבים שקנינו עד היום בדקנו על ליפט במוסך, שיטה שמאפשרת להתרשם מהדברים החשובים וגם נותת הרבה ידע על אופי השימוש והאחזקה של הרכב עד עכשיו. מבחינתי השיטה הזו הוכיחה את עצמה עד היום ב-100%. לא מצאתי מוסך באילת שהסכים לבצע בדיקה כזו וגם ככה זו עיר קטנה בה כולם מכירים את כולם. לקחנו את האוטו לבדיקה במכון שביצע בדיקה דיי יסודית, ביצע בדיקת הרעדה לבולמים וגם הרים את האוטו על ליפט ואפילו נתן לנו להציץ. נסגר מחיר שמגלם מבחינתי את הסיכון שבקניה ללא מוסך ואת התקלה ואת הדרך חזרה עשינו בלקסוס. - אחרי הקניה - העליה ארצה חזרה מאילת היא יופי של דרך להכיר רכב חדש ובעיקר את הרכב הזה. השיוט הוא תענוג, כמובן שגולשים בקלות למהירויות שלילה מיידית וצריך לשים לב, זה לא קורה רק בגלל הכח אלא גם בגלל השקט ותחושת היציבות. התפעול של הקרוז קונטרול לא כלכך מוצלח - מרגיש כמו ידית שנתלשה ממשאית כלשהיא וחמור מכך אין מצב הגבלת מהירות. אחרי חמש שעות נהיגה (היו כמה תחנות בדרך) אני מוצא את עצמי מתקרב הביתה לסיבובים שליד הבית (פרוזדור ירושלים) ומגלה פתאום שהיאחטה הזו יודעת גם לפנות. ההגה לתחושתי הוא של גיפ אמריקאי אבל כנראה שבארצות הברית הוא נחשב מתקשר, זוית הגלגול קיימת אבל מינימלית יש טרן אין מצויין ונטיה להיגוי ייתר - איכשהו בסיבובים נוצרת תחושה של רכב הרבה יותר קל קטן ומאוד צפוי, ההנעה האחורית מורגשת - יש עם מה לשחק - תענוג. בנסיעה ארוכה יותר הורגשה איכות החומרים וההרכבה - אמנם הרכב בן 11, אבל לא מצאנו שום גליץ' ושום צ'ופצ'יק שלא עובדים, הכל טפו טפו במקום והכל פשוט ועובד. -במוסך - הרכב נידרש לבצע ריקול ולשם כך הועבר למוסך לקסוס, ביקשתי שיבדקו כמובן גם את מקור הרעש מהמתלים. הם הסכימו לבחון את האוטו על הליפט ולעשות סיבוב ללא חיוב אבל לא מצאו את מקורו ודרשו תשלום שעת עבודה בשביל להמשיך בדיאגנוסטיקה, סירבתי. לאחר כשבועיים הגעתי לבצע בדיקה לפני קניה במוסך שלי (אסור לפרסם בפורום אשמח לשתף בפרטי), המכונאי נשכב מתחת לרכב, שני אנשים מנערים אותו ותוך 7 שניות הוא צועק "תעביר לי מפתח 13" קריק קריק והבעיה נפתרה. בורג קצת משוחרר של אנטירול אחורי, הוא לא הסכים לגבות על זה תשלום, אבן ירדה מליבי. המשכנו לבדיקה יסודית, הליקוי היחיד שנמצא הוא שהגומיות המגינות על הבולמים הקידמיים יבשות וסדוקות. הביקור סוכם ע"י המכונאי ב"תחזור ב-300,000", הוא לא נשמע ככה בימי הדיאס. מאז צברנו עוד כמה קילמוטרים, גומיות הבולמים הוחלפו ובוצע טיפול 10,000 – המנוע מכיל כ-6 ליטר שמן – זה ההבדל היחיד בעלות הטיפול מול רכב קונבנציונלי עד כה. -תינוקת- לאחרונה הצטרפה למשפחה תינוקת חמודה ולמדנו כמה דברים חדשים: - כניסה והנעה ללא מפתח זה לא בונוס, זה הכרח. - המושב האחורי מכיל בנוחות שני מבוגרים (תעלת הינע ענקית אין באמת מקום לשלישי) אבל כשמתקינים בו מושב בטיחות פונה אחורה, לא נשאר הרבה מקום במושב שמלפניו. - הבגאז' ענק (ביחס למה שהכרתי) יש מקום לעגלה ויתר החפצים שתינוקות מביאים איתם + קניות רגילות בסופר אפילו הווים שעל הקירות של תא המטען הפכו לשימושיים. - בדרך חזרה מאיקאה - אין אפשרות להשכיב את המושבים האחוריים, יש פתח קטן במרכז, חצי שימושי. - פתחי מיזוג מאחורה הם שימושיים כשיושבים נוסעים מאחורה. - נראות - מאוד התחשק לי לבטל את ארגזי הכרום שמקיפים את הרכב, התחלתי בצביעת הגריל עם פלסטידיפ – זה שיפר את הניראות אבל לא החזיק מעמד יותר מחודשיים בגשם והוריד מאד את המוטיבציה להמשיך בפרוייקט. הרכב הוא רכב שחור בן 11 ולכן הוכנס לטיפול לפוליש וציפוי נאנו והתוצאה מפתיעה מאוד לטובה, יש כמה נקודות, על מכסה המנוע בעיקר, שהם לא הצליחו להסיר. חוץ מזה הדיטייליר דיווח שהצביעה היא איכותית, הלקה עבה יחסית למה שמקובל היום ואין "תפוזיות" – הצבע נראה מדהים - שחור עמוק שמן ומבריק - אבל מאז יורד כל יומים גשם של אבק ☹ - סיכום - בסה"כ בינתיים מדובר ביופי של אול-ראונדר במחיר אטרקיבי. אם אתם מוכנים לרכוש רכב קצת יותר ישן ולישון בלילה עם הידיעה שהוא מכיל כמה מכלולים דיי יקרים אני ממליץ בהחלט. נקווה שמוניטין האמינות יוכיח את עצמו ונמשיך לעדכן. -תמונות- צירפתי תמונה של העליה מאילת - לא מרגיש צורך לצרף יותר מזה - IS250 שנת 2009 סטנדרטית ושמורה

ברור שכן! אל תשכח לתעד ולשתף אותנו!