אלעדית

למיטב ידיעתי אין איסור לרכב פלסטיני לנוע בשטחי ישראל אולי במחסומים תהיה להם בעיה קטנה

למה צריך שנאי? מה המתח הנדרש? למה לא לחתוך ולחבר את החוטים לתקע רגיל ב-10 ש"ח?

חשבתי על משהו: אפשר ליצא אותו לרש"פ...

כשאת עושה שיעורי נהיגה, יש לך 28 * 40 דקות לדסקס על זה עם המורה, ככה תקבלי מושגים לפני הטסט הראשון, תחזרי לכאן

אני מניח שאתה ציני?

מי המוסך הצדיק?

מעצבן. תכתוב מכתב מסודר ותפרט את טענותיך (אולי גם תצהיר מהשכן שקיבל את המכתב השני?) מתפלל שיפחיתו לך את התוספת ד"א אני נכנס מידי פעם לכאן https://ecom.gov.il/voucherspa/input/318 ובודק שאין הפתעות

מה יש ברכבים חדשים שהתקופה ארוכה יותר?

זה אולי קשור לשרשור הפוליטי - אני לא מאמין שאני כותב את זה - אני מתנגד לאקטיביזם משפטי - אבל זה אחד המקומות ששופט צריך לחרוג מהחוק הכתוב ולקרוא אותו בצורה המקיימת את תכליתו (למשל, על ידי פרשנות שהרישום הראשוני בו הרכב קיבל מספר והתחיל את התהליך הוא הוא "הרישום", וזה הרי בוצע בתוך 12 חודשים).

כתבתי שבעל הרכב יקבל, כדי שזה יעמוד במבחן המשפטי.

תודה https://www.court.gov.il/NGCS.Web.Site/Viewer/NGCSViewerPage.aspx?DocumentNumber=37d01a457ad44e589d00f36448caafe2 טוב, קראתי. הפער בביטוח - מניח שנובע מזה שבדרך כלל נתוני הרכב "נמשכים" ממחשבי משרד הרישוי, וכאן היה צריך להזין אותם ידנית. שאר הטענות - אני לא רואה משהו קונקרטי. אין חולק שהופק לה מספר על ידי רשות מוסמכת במדינת ישראל. מכאן והלאה, תתכבד המדינה ותיקח אחריות, אמורה להיות תמורה למס של 300 אלף ש"ח.

אם כך כל הסיפור משתנה. איך מגיעים לפסק הדין? כי בינתיים אפילו את הכתבה לא הביאו כאן במלואה

בהצלחה לך

אם הק"מ לא מזוייף, לדעתי זה טוב

הבעיה היא לא בחברה הגוררת, יש חברות שגוררות. הבעיה שאין מה לעשות עם הרכבים שנגררים, אם אין קשר עם בעל הרכב - כמו שרואים בסרטון של נתב"ג. לדעתי זה ייעצר משפטית, כי זה נוגד את הזכות החוקתית לקניין (המעוגן בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו). אמנם זה מצב הזוי, לעקל לך אלפי שקלים מהחשבון על איזה חוב שנתון במחלוקת אין להם בעיה, אבל למכור לברזל רכב שלא היה בשימוש כמה שנים אסור. הלוואי שיקום מישהו שירים את הכפפה, אפילו בצורה של הוראת שעה (רכב שלא היה בשימוש במשך X זמן, ובוצע ניסיון סביר ליצור קשר עם בעליו, יימכר לכל דורש, ותמורתו תינתן לבעל הרכב בניכוי הוצאות הגרירה והאחסנה).

פנה לרשות האכיפה והגבייה (אם זה דוח משטרה) או לעירייה הרלוונטית (אם זה דוח עירייה) ובקש מהם אסמכתא לשליחת המכתב הראשון. הם אמורים לשלוח בדואר רשום, וזה מספיק מבחינתם (הכתובת שלך מעודכנת במשרד הפנים?) אם אין (סיכוי נמוך מאוד) - בקש מהם לשלם את הסכום המקורי על סמך זה. אם יש - לא מזיק לבקש, אבל הסיכוי שהבקשה תתקבל לא גבוה. בהצלחה, תעדכן

תו נכה זה מעל 60% ותו נכה הוא תנאי סף להנחה באגרת רישוי, אז לא

מתאם TRAVEL הרגיל לא יעזור? ולמה לא לחתוך את החוט ולחבר את החוטים לתקע רגיל?

היה לך ביטוח מקיף? מעניין אותי - במצב כזה, לאיפה הרכב הולך אחרי השבתה?

נראה שבגץ יהפכו את ההחלטה. אם אלו לא נסיבות חריגות, מה הם נסיבות חריגות?

אתה בטוח שהפולסים כבר לא עובדים? בפעם האחרונה שבדקתי מול קו בזק, זה עבד (האמת שעברו מאז כמה שנים...)

בעל הרכב (המוכר) יכול להוציא זה באזור אישי ממשלתי שלו כמובן שלפני שאתה בא לראות אתה שואל אותו - האם הרכב בבעלותך? ולזהות לפי ת.ז. שזה אכן הוא

ברישיון הרכב אין אינדיקציה לבעלות קודמת של סוחר בעל הרכב יכול להוציא "פרטי רישיון רכב" שם רואים את כל ההיסטוריה, כולל סוחרים (או בקארזון אם זה רכב מעל 2017) אם היד הראשונה היא חברה בע"מ, בדרך כלל אתה תקנה מהסוחר...

אתה גם המיופה של המוכר וגם המיופה של הקונה? לפי הספר זה בסדר, בפועל נתקלתי במצבים שלא אוהבים את זה בדואר. למה שלא תעלה את שניהם בשיחת ועידה ותעשו את זה באזור האישי שלהם? (ואם אין להם ידע טכנולוגי, תפתח אתה את של שניהם, בשני מחשבים או מחשב וטלפון)

סיפור שקרה לי אתמול: כביש 40 בפתח תקווה (רחוב ירושלים), מדרום לצפון. 3 נתיבים. תנועה איטית. אני (יונדאי I25) בנתיב הימני, מאותת שמאלה ולאחר שאני מזהה שפנוי משתלב לנתיב האמצעי. בה בעת, רכב (BYD גבוה מעט, חדש) מהנתיב השמאלי משתלב לנתיב האמצעי, לאותו רווח פנוי שראיתי, כמה סנטימטרים מהחלק הקדמי שלי (לא יודע אם היה איתות, אני ראיתי את השפיץ הימני-קדמי שלו ובלמתי כמה סנטימטרים ממנו). לטענתו הוא לא ראה אותי. אני לא ראיתי אותו בשום שלב - פשוט משום שהוא לא היה במראה שלי לפני שעברתי, ואחרי שנכנסתי לנתיב הסתכלתי ישר ולא למראה (מה שהציל אותנו מהתנגשות). נדון אותו לכף זכות שהוא לא ניסה לעקוף מימין אלא לעבור מנתיב שהפך לפניה שמאלה לנתיב שממשיך ישר, למרות שזה היה זמן ניכר לפני הצומת. מה דעתכם? ואיזו תובנה אני יכול לקחת מהסיפור הזה?