blavie

אתם צודקים, אבל שעה וחצי על זה, שעה וחצי על הישרדות, שעה וחצי על האח הגדול, שעה וחצי..... וכן הלאה... דרך האמצע היא דרך המלך,ושעה וחצי בשבוע לא תהרוג אף אחד... אך הבעייה היא שכן, יש אנשים שצופים בזבל לא מועיל שכזה במשך כל זמנם הפנוי. אולי אני לא יושב וקורא מאמרים אקדמאיים כל היום (ולצורך העניין מלכתחילה דיברתי באופן תיאורטי, ולא עלי, עליך ועל פלוני ספציפי כזה או אחר), אבל בו זמנית אני בטוח שכשאני כן רואה טלוויזיה, ערוץ דיסקברי תורם להעשרת הידע שלי במליון ואחד תחומים, וזו מטרתו. עכשיו, אני גם לא אומר שכל אחד צריך לצפות בדיסקברי, שכל אחד יעשה מה בא לו כמו שאומרים. אבל גם לטוב-טוב הגמד, או לחתולים הסמוראים, או למרקו, או לכל תכנית טלוויזיונית אחרת מהסוג "הישן", גם למבוגרים וגם לילדים וטף, הייתה מנסה להעביר ערך מוסף מסויים. אם דיסקברי מרחיב לי את הידע הכללי, טוב טוב הגמד מלמד את הילד במסווה של תכנית אנימציה ערכים של טוב לב \ דאגה לזולת \ כל מה שתרצה. היום, הערך המוסף שתכניות הריאלטי מנסות להעביר הוא ריק, וואקום, 0 מאופס. זה לא מקדם לשום מקום, שום דבר. אז נכון, גם "פריקת הקיטור" הזו של לשבת ולהעביר את הזמן בכיף, או אם תרשה לי לומר לשרוף אותו, היא בריאה אם היא בפרופורציה הנכונה. אבל כשאנחנו מגיעים למצב שאת רוב רובו של התוכן התודעתי שהנוער צורך הוא צורך דרך הטלוויזיה, וזבל זה כמעט הדבר היחידי שהיא מגישה למוח שלו לאכול, אנחנו בבעייה. הרבה הורים "מתחמקים" מחינוך ילדיהם ומשאירים זאת לטלוויזיה שנדלקת בשנייה שהילד שב מבית הספר, וכשתכניות כאלו אמורות לעצב לנוער שלנו את עולם הערכים והמושגים שלו, זה מדאיג אותי מאוד.

אם לא תזיז את הרגליים תקופה ארוכה, הם יתנוונו. לא תפעיל את המוח באופן קבוע, יקרה לו בדיוק אותו הדבר... אי לכך, התרבות שנוצרה בה אנשים בוחרים על בסיס קבוע "להעביר את הזמן בכיף", על פני לעשות משהו חינוכי ומועיל בכל רובד שהוא, יוצרת מעגל קסמים שפועל לרעתינו, ומטמטמת לנו את החברה. כשיושבים ולועגים כל הזמן על היפות שלא מבינות כלום, הופכים בסופו של דבר להיות כמותן. כי במקום להבדיל את עצמינו מהן, ולהיות שונים, בזבזנו את הזמן בלעשות בדיוק מה שהן עשו כדי להגיע למצבן - לשבת כל היום, ולחמם את הכורסא תוך צפייה בזבל טלוויזיוני כזה או אחר.

להלן תכולת הקובץ למען נוחות החברים בפורום שמעוניינים לעזור, ולהגברת סיכוייו של פותח השרשור לקבלת מענה

עצוב מאוד. עוד יותר עצוב זה, שאלפי אנשים הולכים לשבת דבוקים לכורסא, בזמן שהמוח שלהם ניזון מהזבל הזה... והכי עצוב? הכי עצוב זה שזו הפכה להיות נורמה, אתה יודע, הטמטום הזה... זה נורמטיבי לחלוטין לצפות בתכנית שטותית שכזו, אבל אם ילד בגילאי קהל היעד יעדיף לקרוא ספר, או שומו שמיים כל פעולה מועילה אחרת, על פני צפיה בקרקס הזה, בני גילו יגלגלו עליו את עיניהם ויחשבו שמשהו לא בסדר איתו. המשוגע קיבל הכשר והשפוי נחשב משוגע חברים, היום הרבה הורים מעודדים את ילדיהם לצפות בתכנים שכאלו, ואף נותנים לזה לגיטימציה גדולה יותר כשהם הופכים זאת ל "בילוי" משותף של ההורים והילד. כל הריאלטי הזה מכלה לנו את הנוער, אחרכך ילדה בת 12 יושבת בבית כשבעיניה מודל החיקוי שלה, הוא בחורה שחושבת שתל-אביב היא עיר הבירה. עם מודל לחיקוי שכזה, כשמשכללים אל תוך המשוואה את הזמן ואת מיץ-המוח שמתבזבזים כתוצאה מחיבור עקרוני לעולם התוכן בסגנון הזה, אתם חושבים שלאותה ילדה יהיה סיכוי להפוך להיות רופאה? כשההורים שלה נותנים לה להתדרדר למקומות רדודים שכאלה, אני בספק...

זו לא אשמתו של כחלון, אלו תופעות לוואי של הקפיטליזם בסגנון החזירי שהתפתח כאן בשנים האחרונות. אם לא הוא, שר רווחה אחר שהיה במקומו היה עושה את הצעד הזה, או צעד אחר שתוצאותיו בשטח זהות - כי הוא קיבל הוראה מלמעלה לסגור את השיבר במקצת, כך שיתפנה כסף לנושאים חשובים יותר. אשמח לדעת מה לדעתו של ראש הממשלה חשוב יותר מרווחה, אך על זה רק הוא יוכל לענות לנו ואני בספק רב שנקבל תשובה כלשהי מאידך, סלולר = שוק חופשי = אנשים משלמים = כיסים מתנפחים. אז כשר התקשורת הוא מקבל רוח גבית, כשר הרווחה הוא מתבקש לפנצ'ר לעצמו את הבלון.

מסכים איתך לחלוטין. (למרות שאתמול רצית לראות סרטון שלי אצל הכירורג )

כך חשבו בתחילה גם לגבי מהפיכת חברות הסלולר

באמת הגיע הזמן.

:-D8)

זכית בפרס הגדול! איך אני שמח שמכולם את זו שצדקה נגמר במשחה פעמיים ביום למשך שבוע ושלום על ישראל

לא יודע לגבי הפרופסיה, אבל שיהיה לכם המון בהצלחה! אשמח לאחל לך מזל טוב בשעתו כמו שאומרים, ילדים זו שמחה

נכון, גם זה מאוד חשוב. הכי מבעס לנסוע במיוחד למקום בשביל מנה שאתה אוהב, ואז לגלות שאתה לא כ"כ אוהב אותה הפעם כי מסתבר שמישהו "קצת שכח" את תהליך ההכנה, הזמין חומרי גלם "קצת" פחות איכותיים או כל סיבה אחרת...

נדמה לי שהוא לא אמר את זה בציניות, ושהאייקון החמוץ כוון לפרוקסימה... כי גם אני לא מבין איך זה שהערת לו יכול להיות דבר רע

מצטער, זו שדיברתי עליה אתמול היא פסיכיאטרית ולא פסיכולוגית אמנם, מומלץ ליצור קשר עם יאקי שגב 0522621014, הוא אמנם אינו פסיכולוג, אך עוסק בתחום הזה ובהחלט עזר לכל מיני אנשים שאני מכיר, הייתי מנסה, מה יש לך להפסיד אם אתה מתקשר אליו, תגיד שמרסל מדימונה נתנה לך את מספר הטלפון...

אני מכיר אחת ממש טובה, פרופסור, שטיפלה במישהו קרוב אלי, עזרה לו לצאת ממצב בו הוא היה על סף אבדון נפשי, להתאפס על עצמו ולחזור למסלול חיים נורמטיבי ומאושר... אני מניח שקשה להשיג אותה מבחינת תורים וכאלה, אבל אצלו היו issues דומים לאלו שאתה מתאר... אז אולי דרכו יהיה אפשר להשיג משהו, למרות שכרגע הוא בחו"ל, אך בכל מקרה... אני אנסה לארגן לך מחר את הטלפון שלה, מקווה שזה יהיה לך לעזר... המון בריאות!

אחח, איפה הימים ההם באמת... היום אני כמו ציפור לא נורא, עוד מעט נחזור לעשות חיל בעזרת השם והכיבה :wink:

מצטרף. בתקופה שהייתי גר בחולון ועובד ביפו, כל יום מינימום 70 שקלים על אוכל בחוץ. בבוקר סמבוסק או שניים מאבולעפיה, תלוי ברמת הרעב. אחרכך בצהריים לאפה שווארמה בחג' כחיל \ ארוחה בעאבד אל עובד \ שתי פיתות אצל דני מיהודה הימית, תוסיף לזה פעמיים שתיה, ותבין כמה כסף הייתי מוציא בחודש על אוכל. אה, ואני גם מעשן. לפעמים אין ברירה כמו שאונו טורבו אמר. אבל כשיש לי ברירה, כמעט בכל פעם אבחר בארוחה בבית \ במנגל על פני המסעדה בחוץ.

לפני כמעט 4 שנים, עכשיו אני מבין מה פספסתי לא תיארתי ארוחת בורגר \ כל דבר אחר ב 60 שקלים כדבר רע כשהיא באה פעמיים ואפילו שלוש בחודש. אבל כשהיא באה פעמיים או שלוש בשבוע, זה רע מאוד. גם מהבחינה הפיננסית, ובעיקר, כמו שאמרת מהבחינה הבריאותית. ובנוגע לשאלתך, כן אמנם לא תמיד, כי שוב, כמו שאמרתי גם היציאה למסעדה היא חוויה בפני עצמה ( ע"ע קאסה דה ברזיל ) אבל אני בהחלט נהנה יותר ממנגל \ מדורה עם פוייקה \ בישול של ארוחה מושקעת בבית, מאשר מלצאת למסעדה (שוב, מלבד אותם המקרים יוצאי הדופן). גם בגלל שאני נהנה מתהליך ההכנה עצמו, זו לא טרחה בשבילי אלא חלק מהכיף, וגם בגלל שתמיד הייתי בחור שאוהב אוכל של אמא

כל הכבוד, מצאת עוד דוגמה שנופלת בהגדרה של "מקרים יוצאי דופן" כמו שהאחד לא יודע להכין, כך השני שיכור מהת*ת, ואפילו אם ינסה, סביר להניח שישרוף את עצמו \ את ההמבורגר יש מקרים שבהם בהחלט אפשר להגיד שזה הגיוני לאכול שם. וכן, לפעמים גם "סתם בא לי לצאת" זה הגיוני, אף אחד אמר שאסור להתאוורר, שיהיה רק לבריאות לכולם. אבל, בין זה לבין התופעה שתיארנו יש הבדל, יש אנשים שכדרך קבע, אוכלים במקומות האלו. לא בגלל שהם חזרו שיכורים ממסיבה, ולא בגלל שאין להם כוח להכין. פשוט בגלל שהם קיבלו מזמן את רוע הגזירה, ובכל פעם שיעלו את המחיר הם פשוט ימשיכו לומר לעצמם "איזו ברירה יש לי, מה, לא אשלם?" לא. לא אשלם. אם היו עושים כאן פעם אחת חרם צרכנים ראוי, פעם אחת, כל הקרנבל הזה היה נגמר. ולא, למחות על מחיר הקוטג' זה לא חרם צרכני אמיתי. אנחנו צריכים לצאת וללמוד מהאמריקאים והאירופאים איך להתנהג בקטעים האלו.

היום הוא כבר סיים לעבוד :\ קבעתי תור לרופא עור מומחה לשלישי בבוקר, מקווה שלא יחתכו אותי

למען הגילוי הנאות, הפעם האחרונה שאכלתי באחד מן המקומות הנ"ל הייתה לפני קרוב ל 4 שנים. מאז, כמו שאתם אומרים, שיחפשו את החברים שלהם משכורת מינימום היא בסביבות ה 20 וקצת שקלים, יוצא שרוב הלקוחות של המסעדה הזו (צעירים בגילאי העשרה עד העשרים המאוחרות), מחליפים 3 שעות עבודה בהמבורגר. (כמובן שלא כולם בגילאים האלו, ולא כולם מרוויחים שכר מינימום, אבל זה עדיין מגוכח). למה אנשים ממשיכים לשלם? כי הם לקוחות שבויים. (לפחות מבחינה מסויימת, כך אני מאמין) התרגלו לחפש לפרוק עול בכל מקום אפשרי כתוצאה מהמציאות בה אנחנו חיים, אז מה, לא נאכל המבורגר כשמתחשק לנו, ומה, לא נטוס לקלאב בטורקיה כדי לנקות את הראש, ומה, לא נתפנק ברכב חדש, כי דיי כבר כמה אפשר להיות טרוד כל היום מבלי לקנות משהו לעצמי. אז כשבא לו לאכול המבורגר, הוא יצא ויאכל אותו גם אם הוא יעלה 120 שקלים ולא 60, כי הרבה מעבר לזה שזו סעודה, זה סוג של בילוי בשבילו. אם מסתכלים על זה כאוכל, אין שום סיבה לא להכין את אותו המבורגר בדיוק, בבית, באחוז מגוכח מהעלות במסעדה עצמה. אין גם שום סיבה לא להפוך איזה סטייק טוב על המנגל בחצי מחיר... אבל כשזה נתפש כבילוי, או "יציאה" אם תרצו, יש לזה ערך מוסף שבשבילו אנשים מוכנים לשלם יותר. בגלל זה הם גם משקיעים במיתוג ובקופסאות הקרטון המיותרות. אנשים רוצים לבוא ו"להרגיש במקום על רמה", הם רוצים שהכל יראה נוצץ בסגנון מסעדת בוטיק ניו-יורקית, כשהם באים לפזר כסף עם חברה שלהם כשהם לבושים בהופעה בעלת תג מחיר ארבע ספרתי מבחינתי מקום על רמה זה הביתן של דני ביפו מאחורי רחוב יפת \ יהודה הימית למי שמכיר או להבדיל, איזה פיסת אנטריקוט או סינטה טובה שנצלית על המנגל, בזמן שאתה ב"מקום על רמה" משלך, על כיסא ים עם בירה, בצל העץ בגינה שליידו עומד המנגל. הכל תלוי במהי נקודת המוצא שלך לדעתי. כמובן, שתמיד יש את האנשים שבאמת רק רוצים לאכול המבורגר טעים, ופשוט לא יודעים להכין \ לבשל לבד. אבל הרוב לא עונים להגדרה הזו, הרוב או עצלנים או מוכנים שיחלבו אותם וישלמו כל סכום כסף שידרשו מהם, בעבור הזכות לשבת ולאכול \ לצאת לקולנוע \ לשחות בבריכה \ כל דבר אחר, שמחירו האמיר בעשרות אחוזים לאורך השנים האחרונות.

אתה טוב אתה :lol: בלאק, מומלץ להוסיף חזה אווז מעל, יאמי באגאדיר ומוזס לא יצא לי לאכול... וכמובן - שהכל תלוי בסניף, בבלאק רמת החייל אכלתי 330 גרם, אחריו 160 אם איני טועה (אולי הקטן יותר זה 120), וצלחת קנפיים מרוב שהיה טעים. בבלאק בב"ש נחלתי אכזבה בהשוואה לתל אביב, והרומן הסתיים בקציצה הראשונה

ובהית'רו בלונדון כמעט קניתי עוגיה ב 3.5 פאונד... עוגיייה בשביל להעביר עם התה בסוף אכלתי מנה חמה שהבאתי איתי מהארץ

בדיוק כתבתי לך ה"פ שאולי בתוכה מסתתרת התשובה (phpmyadmin). דרכו יוצרים מסדי נתונים, הממשק שלו דיי פשוט, אני בטוח שתסתדר איתו... אם לא, אני כאן בשבילך :wink: אתה נכנס אליו ע"י לחיצה ימנית עם העכבר על האייקון של xammp בשורת ההתחל...

כן (לפי xamp). לברווז - האמת היא שזה ממש פשוט, אבל בו זמנית אם ארצה לכתוב לך את זה שלב אחרי שלב יקח לי 9 שעות אם תרצה, אשמח לכוון אותך בטלפון דרך תהליך ההתקנה, זה יקח לנו בערך 5-10 דקות...