blavie

נו זה ברור, כל אחד מאיתנו יכול להיות חנון לשיטתם. בגלל שהכל ערוך, בסה"כ צריכים מישהו עם קצת ידע כללי, iq נורמלי, ואנחנו נלביש אותו, נגיד לו מה להגיד ואיך, והפלא ופלא - יש לנו חנון.

זה בדיוק מה שגרם לי חלחלה. זה שונה מאוד מרצח בלהט הרגע. זה הרבה יותר חמור מלהיות שיכור ולתקוע במישהו סכין, זה הרבה יותר חמור מלהיות צלול ולהכות מישהו עם אלה בראש. זה הרבה יותר חמור מהמון דברים, ואף ניתן לומר שזה אחד הדברים החמורים ביותר. כדי לערוף ראש, הוא צריך לשבת ולעמול. הוא צריך לנסר, ולפלס את דרכו דרך השרירים והעצם. וזה כ"כ גרפי, אני משער לעצמי שלא רק במשחקי המחשב משפריץ דם לכל עבר. צריך להיות בן-אדם חולני ברמות, מעורער בנפשו. זו דוגמה מובהקת לאדם פסיכוטי, וזה לא רצח רגיל... ומה הכי הכניס אותי לתדהמה \ צער? העובדה שבאותו לילה נורה למוות גבר באשדוד \ באשקלון, איני זוכר בדיוק, כי בזמן שדיברו בתכנית הבוקר על האלימות נגד פליטים, זה רץ בשורה הקטנה של המבזקים בתחתית המסך. הייתי עסוק בלהקשיב לגרסה הישראלית לליל הבדולח לא שאני בעד השארת הפליטים כאן, אבל אמא'לה, יש גבול ניפוץ חלונות ראווה של חנויות, ניפוץ שמשות רכבים תוך שהנהג נוהג ברכבו, והכאת עוברי אורח ברחוב היא לא דרך היהודים, היא הייתה דרכו של הצורר, ולא משנה כמה המצב גרוע, וכמה הם צריכים לעוף מכאן, אלו לא הדרכים שאנו רוצים לאמץ לעצמינו. אז הייתי בשוק מזה, ראיתי בחטף את הידיעה על הרצח ביריות, וכשיצאתי עם הרכב לעשות כמה סידורים, שמעתי ברדיו על עורף הראשים. הכל נבלע אחד בתוך השני, כי כשחזרתי הביתה, הייתי צריך לעמול יחסית קשה כדי למצוא כתבות על שתי הרציחות - מכיוון שליל הבדולח מככב בעמודי הבית של אתרי החדשות, הצלחתי למצוא את הכתבה הנ"ל ואת הידיעה על הרצח רק כשנכנסתי לתתי-דפים, בדף הראשי? שום אזכור. מרוב שהמצב בטטה, זה כבר לא כ"כ מרגש מישהו שירו בגבר בן 40 בעיר כלשהי בדרום, זה מקבל רק אזכור קטנטן בשורת המבזקים, מכיוון שבעיר אחרת ערפו ראש. ובתל אביב מתנהגים כמו אני לא רוצה להגיד מי... אם לפני 10 שנים היו קורים כאן דברים כאלו אנשים היו תופסים את הראש, ומתחילים לחשוב טוב טוב איפה כולנו טעינו. היום? אנשים מזפזפים הלאה. משפחה שלמה הולכת בתאונה? אף אחד לא מפיק לקח - יום למחרת וכבר כל המדינה מתקתקת כרגיל מלבד האנשים שהכירו אותם אישית... רצחו את גדי ויכמן זכרונו לברכה? שבוע אחרי שכולם סיימו לשחק בנחמדים, אלמנתו נותרה ללא כל המדינה מאחוריה, ומי רוצה להתערב שגם לרוצח הזה יתנו הקלה בעונש כי הוא היה שתוי, ועכשיו הוא "מראה חרטה"? (כאילו הכיפה על הראש, מבלי שעשית את שינוי התפיסה הפנימי בלב ובהוויה משנה משהו בכלל, והיא לא סתם פיסת בד אם אתה לוקח ממנה את מה שהיא מייצגת). ובכלל, כאילו אמורים להתחשב במישהו פחות, אם עכשיו הוא "חזר בתשובה" והוא מצטער מעומק ליבו על מעשיו. את החרטה שלו, הוא היה מראה בפני האלמנה אם היא הייתה אמיתית. כשמציגים את החרטה לכבוד השופט, ושהאלמנה תמשיך לבכות ולהתחנן לשנייה של התייחסות מבעד לזכוכית מצד האיש שלקח את בעלה - זה תרגיל משפטי, לא יותר. ירו בגבר? אז מה, כבר קורים דברים חמורים בהרבה. כאילו כחברה, השלמנו עם העובדה שאנחנו מתדרדרים לכיוונה של תהום - ואנחנו לא מנסים לעשות שום דבר בנידון. יהיה בסדר יגידו? יצחיקו אותי מאוד. אם לא נתעורר על עצמינו מהר מאוד, נגיע למצב שאף אחד לא רוצה להגיע אליו. בגלל האלימות, בגלל חוסר החינוך, בגלל חוסר הדוגמה האישית, בגלל הכל, תהרגו אותי, אני לא מבין איך מדינה שלמה מעבירה דברים כאלו על סדר היום הייתי מצפה שמזמן תהיה זעקה ציבורית כלפי הממשלה להתחיל לשנות דברים מתוך מחשבה על עתידינו במאקרו, ולא במיקרו. לא לחשוב על מה יהיה עוד שנה, כי יהיו בחירות, וצריך שמעמד הביניים ירגיש שקל לו למצוא דירה לשכירות \ לקנייה בגוש דן, אלא לחשוב על מה יהיה עוד עשר שנים, כשהילדים של אותו זוג שקנה את הדירה, יגדל בגוש דן, מוקף בפליטים \ בנוער אלים שגידלנו כמדינה מבית \ כל דבר שלילי אחר. יש כאן סוג של ראיית צינור, תמיד מתנהלים כאילו המציאות תתקיים עד מועד הבחירות הבאות. מה יהיה אחרי כן? למי אכפת. כל פעם הקברניט משיט את הספינה בנתיב הסביר ביותר להביא אותו לנצחון בבחירות הבאות, ולא בנתיב הטוב ביותר למדינת ישראל. בין אם זה בחינוך, בין אם זה בכלכלה ובין אם זה כל דבר אחר... כתוצאה מזה, אנחנו לא מגיעים לשום מקום, ומאילו צועדים אחורה. ככה זה עובד, בחיים אין כזה דבר מצב "סטטי". אם אתה לא מתקדם קדימה, אתה בעל כורכך הולך אחורה, אין כזה דבר לעמוד במקום. ככה זה במערכות יחסים, ככה זה בעסקים, וככה זה גם במדינות. ברגע שהולכים צעד וחצי בכיוון הזה, וצעד בכיוון הזה, ואז בא ראש ממשלה חדש, שמחליט שנכון שהקודם החליט לבזבז x מיליון שקלים, והמון המון זמן ומשאבים אנושיים כדי להביא לביצוע הליכים מסויימים - כי הוא חשב שהם טובים למדינה, אבל אני חושב אחרת. אז מה עושים? לא נורא, שילכו "כפרות" כל המיליונים שהושקעו. ולמי אכפת, אם בטווח הארוך התכנית הזו באמת טובה למדינה - בנקודת הזמן הזו, הנושא קצת פחות פופולרי, אז אם זה לא יעזור לי לצבור "פאסון" בקרב "פשוטי-העם" להם אוכל לשקר בקמפיין הבא, אין לי שום אינטרס לעשות זאת... זו התוצאה לדעתי של העובדה שכל ראש ממשלה מחליט להתוות דרך חדשה, כמעט תמיד לא קשורה בעליל לדרך שהתווה קודמו. כמו כן, גם בתוך המפלגות עצמן, מרכזי כוח השלטון זזים, ואי אפשר לדעת אם הימינה של היום, לא יהפוך להיות שמאלה אחרי שתיתן לו את קולך והוא יעלה לשלטון. ויתרה מכך, רוח ההנהגה אף יכולה להשתנות בצורה דינמית במהלך כהונת שלטון. הכל ראינו פה, ומשום מה עדיין קורים דברים חדשים בכל יום (אם זה בפוליטיקה עלילות מופז וביבי, ואם בבטחון הפנים רציחות מזעזעות שכאלו). זה מפחיד אותי מה מחכה מעבר לסיבוב, אם לא נעשה פניית פרסה ונתחיל לחזור לכיוון השפיות שפעם הייתה כאן.

http://news.walla.co.il/?w=/10/2535785 שמעתי קודם את הדיווח ברדיו, ועברה לי צמרמורת בכל הגוף מה קורה איתנו תגידו לי? פעם במדינת ישראל לא היו קורים דברים כאלו, בטח ובטח שלא בקנה מידה שכזה.

גם אני, ואני מאוד מקווה שכך גם ילדיי יעדיפו בבוא הזמן... ושוב, כמו שכבר אמרו כאן, זה לא חייב לבוא אחד על חשבון השני. ועדיין, אני מעדיף שהוא ימצא את אותו רוגע בנשיונל גאוגרפיק \ דיסקברי ולא בתכנית ריאליטי. ולגבי מה שצביקה פיק כתב - אכן, יס טוחנת עד דק תכניות של נשיונל ודיסקברי, ובשביל זה גם אני לא הייתי משלם להם את הסכום המגוכח שהם מבקשים כל חודש. טלוויזיה יש לי בבית בגלל המשפחה, אמנם בחדרי אין, ובזו שבסלון אני צופה לעיתים רחוקות (בדיסקברי ונשיונל - כשמזדמן לי לתפוס אותה לבד ומתחשק לי "לשרוף" זמן מולה מכל סיבה שיכולה להיות ) מה אני עושה? אינטרנט עם מסך hd גדול יחסית אני נהנה מהצפייה לא פחות מבטמבלוויזיה אפשר גם תמיד להשתמש בסטרימר ולצפות ישירות על המסך בסלון... זו בדיוק הבעייה. ביחסי הכוחות. הטלוויזיה היא כלי מעצב תודעה אם תרצו ואם לא, וברגע שכמעט כל התכניות בטלוויזיה הם רפש ביבים, תכנית כמו היפה והחנון היא "אחלה ביחס", או אם תרשה לי לקרוא לזה הרע במיעוטו. ושוב, אני לא מתייחס אליכם, אין שום בעייה כמו שכתבתי כמה וכמה פעמים כשמישהו רוצה למצוא שם פינה של שקט וצחוק, הבעייה היא, שכמעט כל הילדים שניזונים באופן שוטף מתכניות הריאלטי האלו, פשוט לוגמים משם ערכים מקולקלים על ימין ועל שמאל... כשילד שגילו חד ספרתי צופה בהישרדות כל היום, ורואה שהדרך להצליח היא לתקוע לאנשים סכינים בגב, והוא רואה שאחרכך מהללים את אותו סכינאי בקיסריה בטקס גרנדיוזי, ואחרכך הוא מככב בתכניות אירוח בטלוויזיה, וכולם אוהבים אותו, הוא גם יגדל ויהיה סכינאי (ולא מהסוג הטוב, ברווז אל תתעצבן עלי ), אלא מהסוג שתוקע אותם בגבם של אנשים (באופן מטפורי כמובן ). כמובן שזו הקצנה, אבל אני בטוח שהבנתם את הנקודה שלי. כשהילד לומד קצת מזה בהישרדות, וקצת מזה באח הגדול, ומידה מקולקלת אחרת מתכנית אחרת, וכן הלאה, הוא בסופו של דבר יתעצב ככזה, לפחות במידה מסויימת. ומה בטלוויזיה כיום, אפילו מנסה ללמד אותו אחרת? (אני מודע לזה שיש, אבל שוב זכרו שהבעיה היא עם יחסי הכוחות שאין מה לעשות נגדם, כי אי אפשר לשנות את כיווני הזרם באוקיינוס, והטלוויזיה תמיד תספק את מה שהצופה יבקש) אז הרוב מבקשים זבל, כולם מקבלים זבל. וכל הילדים החברים שלו גם מדברים על הזבל, אז רוב הסיכויים שכשהוא יגיע הביתה, גם אם יתקל בתכנית אחרת, הוא יזפזפ לזבל, כי כולם מדברים עליו. ואם לא לזבל x אז לזבל y, הכל זבל. זה לא שמציעים לנוער מגוון תכניות איכות ובנוסף תכניות ריאליטי, כדי לפרוק זמן. מפטמים אותם בזבל תודעתי במסווה של איכות... אי אפשר להתכחש לזה, אישיותו של אדם מתהווה מסך כל השניות שעברו עליו במהלך חייו, והחוויות שעבר באותן שניות אם נהיה יותר ספציפיים. כשילד יושב וניזון מהזבל הזה כל היום, עלול הוא להפוך בסופו של דבר חס וחלילה. כמובן שבבית של הורה מחנך, הורה אחראי, כמו שאני בטוח שכולם כאן, הילד תמיד ינטה אחרי החינוך שקיבל מבית ולא אחרי הזבל שאסף לאורך הדרך בטלוויזיה. אבל יש המון, המון בתים שבהם זה לא ככה. שבהם הטלוויזיה זה כלי שבאמצעותו אפשר לסתום לילד את הפה, או להבדיל לחסוך כסף כי במקום להוציא אותו לאנשהו אפשר לשים לו איזו תכנית, ושישב על התחת ויגיד תודה. לעניות דעתי, כשילד בבית ספר יסודי \ תיכון הולך לספר ואומר לו "תעשה תעשה לי תספורת כמו של קותי מהאח הגדול", זה מראה שיש לנו ממה לדאוג כחברה. הנוער שלנו הולך בעקבות תרבות הריאלטי חברים, וזה לא מתבטא רק בשיער. זה מתבטא במתן הכשר תודעתי לדריסה של אנשים כדי להתקדם בחיים, ובעוד המון דברים שליליים. יפה אמרתם שביפה והחנון זה שונה, כי אופי התחרות מתבסס על מבחנים שאין בהם מקום לאינטריגות, תככים ושאר משחקים מלוכלכים. כמו שרוני אמר, זה אמור להיות clean fun. אבל נדירות תכניות הריאלטי הללו, שכן כמו שאמרתי הם טיפה בים הרפש. בכל מקרה, כדי לא לחפור בשכלכם יותר מדי פשוט אסכם ואומר שלדעתי הבעייה הגדולה (והיחידה) עם תכניות הריאליטי, מתחילה עם חוסר מעורבות הורית, ונגמרת שם אז הבעייה היא בעצם בהורים הצעירים שמתהווים כאן, ולא בטלוויזיה. אז מה יש לי נגד הריאליטי? שרוב התכניות שרוכבות על גל הכסף הזה, מבלי לבחול באמצעים, ומבלי שום שאיפה למוסריות, וכתוצאה מהמציאות שקיימת בשטח הם עושים זאת בחסות החוק, שוב ושוב, (הרי מה יגידו להם? וכי אפשר לצנזר דברים כאלו? לא נראה לי שיש לנו איזו חומת ברזל כאן ) בעבור בצע כסף, מבלי לעצור ולחשוב איזו השפעה יש לזה על הנוער שלנו. אחרכך יונית לוי עושה פרצוף מופתע \ חמוץ בחדשות כשדוקרים מישהו כשמערכת החינוך נראית כך, ובעקבות כך החינוך שילדים מקבלים בבית נראה כמו שהוא נראה (כי אותה מערכת עיצבה גם את הוריהם), או שהם באים עם החינוך הזה מהבית והם אלו שמשרים את ההשפעה השלילית בבית הספר (זה כבר נהיה מעגל קסמים), תכניות הריאליטי שמהן הנוער הזה ניזון כל היום וכל הלילה (הזולות, לא מדבר ספציפית על זו אז אל תתקפו אותי, ולאו דווקא ריאליטי, היום הרבה מהתכניות המבוימות לא "מתביישות" גם הן להנחיל לנוער ערכים של זבל) הם בבחינת מסמר אחרון בארון של עתיד הנוער שלנו, וביחד איתו כולנו אני חושש... צריך לקחת את ההגה של הספינה הזו בידיים, אם ימשיכו לתת לנוער שאנחנו מייצרים להיות מהסוג הזה, אנחנו נפגע בשרטון, וזה רק עניין של זמן... לא יודע איך פרקתי את כל זה בשרשור על היפה והחנון, אבל משום מה זה נגע לי בעצב הריאליטי, וכ"כ נמאס לי לראות ילדים קטנים (לפעמים בגיל חד ספרתי, ובגילאי העשרה יש בשפע) שכל מושא הערצתם בחיים במשך שלושה חודשים, הוא איזה מישהו שההפקה החליטה לתת לו רוח במפרשים. אז הם רואים האח הגדול במשך שלושה חודשים, לא מפספסים אף פרק, ועוקבים בדריכות אחרי המתרחש. וזה לא מספיק, צריך גם לראות ב live באינטרנט איך הוא חותך לעצמו סלט כמו קינג. מעודדים, מזדהים, ותומכים ב sms (קרי בכסף) בכל פעם שהמתמודד צריך את עזרתם בתקן הגרופים הנאמנים שלו... אחרכך הגרופי לא עושה רק תספורת, הוא גם מאמץ סלנג, ודפוסי התנהגות. תגידו שלא תמיד, אתם צודקים. אבל אתם לא יכולים להגיד שזה לא קורה, והרבה.

אתה שוכח שהיא צוחקת על אחת מהמטומטמות, אבל היא מזדהה ומתחברת עם השנייה הרי כמו שאמרת, הכל מגמתי, וימצאו יפה אחת שיצליחו לגרום לה להיראות "המבריקה שבקבוצה". אז הילדה של אותו אדם תזדהה איתה - ומספיק שילדה אחת מכל עם ישראל לקחה זאת כמודל לחיקוי מבחינתי עדיף אם התכנית לא הייתה משודרת מלכתחילה בכל מקרה, כשמראש נותנים לזה מסגרת של פורקן קיטור מיום העבודה \ כל דבר אחר זה בסדר גמור, כשאתה בא לזה מתוך מקום של לצחוק, זה בדיוק אותו דבר כמו לצפות בקומדייה כלשהי. אבל כשניזונים מזה באופן קבוע, מגיעים למצב בו הרעיון האידיאלי לבילוי של הנוער שלנו, הוא לצאת לשתות בגינה ציבורית חמושים בכלי מלחמה.

אתם צודקים, אבל שעה וחצי על זה, שעה וחצי על הישרדות, שעה וחצי על האח הגדול, שעה וחצי..... וכן הלאה... דרך האמצע היא דרך המלך,ושעה וחצי בשבוע לא תהרוג אף אחד... אך הבעייה היא שכן, יש אנשים שצופים בזבל לא מועיל שכזה במשך כל זמנם הפנוי. אולי אני לא יושב וקורא מאמרים אקדמאיים כל היום (ולצורך העניין מלכתחילה דיברתי באופן תיאורטי, ולא עלי, עליך ועל פלוני ספציפי כזה או אחר), אבל בו זמנית אני בטוח שכשאני כן רואה טלוויזיה, ערוץ דיסקברי תורם להעשרת הידע שלי במליון ואחד תחומים, וזו מטרתו. עכשיו, אני גם לא אומר שכל אחד צריך לצפות בדיסקברי, שכל אחד יעשה מה בא לו כמו שאומרים. אבל גם לטוב-טוב הגמד, או לחתולים הסמוראים, או למרקו, או לכל תכנית טלוויזיונית אחרת מהסוג "הישן", גם למבוגרים וגם לילדים וטף, הייתה מנסה להעביר ערך מוסף מסויים. אם דיסקברי מרחיב לי את הידע הכללי, טוב טוב הגמד מלמד את הילד במסווה של תכנית אנימציה ערכים של טוב לב \ דאגה לזולת \ כל מה שתרצה. היום, הערך המוסף שתכניות הריאלטי מנסות להעביר הוא ריק, וואקום, 0 מאופס. זה לא מקדם לשום מקום, שום דבר. אז נכון, גם "פריקת הקיטור" הזו של לשבת ולהעביר את הזמן בכיף, או אם תרשה לי לומר לשרוף אותו, היא בריאה אם היא בפרופורציה הנכונה. אבל כשאנחנו מגיעים למצב שאת רוב רובו של התוכן התודעתי שהנוער צורך הוא צורך דרך הטלוויזיה, וזבל זה כמעט הדבר היחידי שהיא מגישה למוח שלו לאכול, אנחנו בבעייה. הרבה הורים "מתחמקים" מחינוך ילדיהם ומשאירים זאת לטלוויזיה שנדלקת בשנייה שהילד שב מבית הספר, וכשתכניות כאלו אמורות לעצב לנוער שלנו את עולם הערכים והמושגים שלו, זה מדאיג אותי מאוד.

אם לא תזיז את הרגליים תקופה ארוכה, הם יתנוונו. לא תפעיל את המוח באופן קבוע, יקרה לו בדיוק אותו הדבר... אי לכך, התרבות שנוצרה בה אנשים בוחרים על בסיס קבוע "להעביר את הזמן בכיף", על פני לעשות משהו חינוכי ומועיל בכל רובד שהוא, יוצרת מעגל קסמים שפועל לרעתינו, ומטמטמת לנו את החברה. כשיושבים ולועגים כל הזמן על היפות שלא מבינות כלום, הופכים בסופו של דבר להיות כמותן. כי במקום להבדיל את עצמינו מהן, ולהיות שונים, בזבזנו את הזמן בלעשות בדיוק מה שהן עשו כדי להגיע למצבן - לשבת כל היום, ולחמם את הכורסא תוך צפייה בזבל טלוויזיוני כזה או אחר.

להלן תכולת הקובץ למען נוחות החברים בפורום שמעוניינים לעזור, ולהגברת סיכוייו של פותח השרשור לקבלת מענה

עצוב מאוד. עוד יותר עצוב זה, שאלפי אנשים הולכים לשבת דבוקים לכורסא, בזמן שהמוח שלהם ניזון מהזבל הזה... והכי עצוב? הכי עצוב זה שזו הפכה להיות נורמה, אתה יודע, הטמטום הזה... זה נורמטיבי לחלוטין לצפות בתכנית שטותית שכזו, אבל אם ילד בגילאי קהל היעד יעדיף לקרוא ספר, או שומו שמיים כל פעולה מועילה אחרת, על פני צפיה בקרקס הזה, בני גילו יגלגלו עליו את עיניהם ויחשבו שמשהו לא בסדר איתו. המשוגע קיבל הכשר והשפוי נחשב משוגע חברים, היום הרבה הורים מעודדים את ילדיהם לצפות בתכנים שכאלו, ואף נותנים לזה לגיטימציה גדולה יותר כשהם הופכים זאת ל "בילוי" משותף של ההורים והילד. כל הריאלטי הזה מכלה לנו את הנוער, אחרכך ילדה בת 12 יושבת בבית כשבעיניה מודל החיקוי שלה, הוא בחורה שחושבת שתל-אביב היא עיר הבירה. עם מודל לחיקוי שכזה, כשמשכללים אל תוך המשוואה את הזמן ואת מיץ-המוח שמתבזבזים כתוצאה מחיבור עקרוני לעולם התוכן בסגנון הזה, אתם חושבים שלאותה ילדה יהיה סיכוי להפוך להיות רופאה? כשההורים שלה נותנים לה להתדרדר למקומות רדודים שכאלה, אני בספק...

זו לא אשמתו של כחלון, אלו תופעות לוואי של הקפיטליזם בסגנון החזירי שהתפתח כאן בשנים האחרונות. אם לא הוא, שר רווחה אחר שהיה במקומו היה עושה את הצעד הזה, או צעד אחר שתוצאותיו בשטח זהות - כי הוא קיבל הוראה מלמעלה לסגור את השיבר במקצת, כך שיתפנה כסף לנושאים חשובים יותר. אשמח לדעת מה לדעתו של ראש הממשלה חשוב יותר מרווחה, אך על זה רק הוא יוכל לענות לנו ואני בספק רב שנקבל תשובה כלשהי מאידך, סלולר = שוק חופשי = אנשים משלמים = כיסים מתנפחים. אז כשר התקשורת הוא מקבל רוח גבית, כשר הרווחה הוא מתבקש לפנצ'ר לעצמו את הבלון.

מסכים איתך לחלוטין. (למרות שאתמול רצית לראות סרטון שלי אצל הכירורג )

כך חשבו בתחילה גם לגבי מהפיכת חברות הסלולר

באמת הגיע הזמן.

:-D8)

זכית בפרס הגדול! איך אני שמח שמכולם את זו שצדקה נגמר במשחה פעמיים ביום למשך שבוע ושלום על ישראל

לא יודע לגבי הפרופסיה, אבל שיהיה לכם המון בהצלחה! אשמח לאחל לך מזל טוב בשעתו כמו שאומרים, ילדים זו שמחה

נכון, גם זה מאוד חשוב. הכי מבעס לנסוע במיוחד למקום בשביל מנה שאתה אוהב, ואז לגלות שאתה לא כ"כ אוהב אותה הפעם כי מסתבר שמישהו "קצת שכח" את תהליך ההכנה, הזמין חומרי גלם "קצת" פחות איכותיים או כל סיבה אחרת...

נדמה לי שהוא לא אמר את זה בציניות, ושהאייקון החמוץ כוון לפרוקסימה... כי גם אני לא מבין איך זה שהערת לו יכול להיות דבר רע

מצטער, זו שדיברתי עליה אתמול היא פסיכיאטרית ולא פסיכולוגית אמנם, מומלץ ליצור קשר עם יאקי שגב 0522621014, הוא אמנם אינו פסיכולוג, אך עוסק בתחום הזה ובהחלט עזר לכל מיני אנשים שאני מכיר, הייתי מנסה, מה יש לך להפסיד אם אתה מתקשר אליו, תגיד שמרסל מדימונה נתנה לך את מספר הטלפון...

אני מכיר אחת ממש טובה, פרופסור, שטיפלה במישהו קרוב אלי, עזרה לו לצאת ממצב בו הוא היה על סף אבדון נפשי, להתאפס על עצמו ולחזור למסלול חיים נורמטיבי ומאושר... אני מניח שקשה להשיג אותה מבחינת תורים וכאלה, אבל אצלו היו issues דומים לאלו שאתה מתאר... אז אולי דרכו יהיה אפשר להשיג משהו, למרות שכרגע הוא בחו"ל, אך בכל מקרה... אני אנסה לארגן לך מחר את הטלפון שלה, מקווה שזה יהיה לך לעזר... המון בריאות!

אחח, איפה הימים ההם באמת... היום אני כמו ציפור לא נורא, עוד מעט נחזור לעשות חיל בעזרת השם והכיבה :wink:

מצטרף. בתקופה שהייתי גר בחולון ועובד ביפו, כל יום מינימום 70 שקלים על אוכל בחוץ. בבוקר סמבוסק או שניים מאבולעפיה, תלוי ברמת הרעב. אחרכך בצהריים לאפה שווארמה בחג' כחיל \ ארוחה בעאבד אל עובד \ שתי פיתות אצל דני מיהודה הימית, תוסיף לזה פעמיים שתיה, ותבין כמה כסף הייתי מוציא בחודש על אוכל. אה, ואני גם מעשן. לפעמים אין ברירה כמו שאונו טורבו אמר. אבל כשיש לי ברירה, כמעט בכל פעם אבחר בארוחה בבית \ במנגל על פני המסעדה בחוץ.

לפני כמעט 4 שנים, עכשיו אני מבין מה פספסתי לא תיארתי ארוחת בורגר \ כל דבר אחר ב 60 שקלים כדבר רע כשהיא באה פעמיים ואפילו שלוש בחודש. אבל כשהיא באה פעמיים או שלוש בשבוע, זה רע מאוד. גם מהבחינה הפיננסית, ובעיקר, כמו שאמרת מהבחינה הבריאותית. ובנוגע לשאלתך, כן אמנם לא תמיד, כי שוב, כמו שאמרתי גם היציאה למסעדה היא חוויה בפני עצמה ( ע"ע קאסה דה ברזיל ) אבל אני בהחלט נהנה יותר ממנגל \ מדורה עם פוייקה \ בישול של ארוחה מושקעת בבית, מאשר מלצאת למסעדה (שוב, מלבד אותם המקרים יוצאי הדופן). גם בגלל שאני נהנה מתהליך ההכנה עצמו, זו לא טרחה בשבילי אלא חלק מהכיף, וגם בגלל שתמיד הייתי בחור שאוהב אוכל של אמא

כל הכבוד, מצאת עוד דוגמה שנופלת בהגדרה של "מקרים יוצאי דופן" כמו שהאחד לא יודע להכין, כך השני שיכור מהת*ת, ואפילו אם ינסה, סביר להניח שישרוף את עצמו \ את ההמבורגר יש מקרים שבהם בהחלט אפשר להגיד שזה הגיוני לאכול שם. וכן, לפעמים גם "סתם בא לי לצאת" זה הגיוני, אף אחד אמר שאסור להתאוורר, שיהיה רק לבריאות לכולם. אבל, בין זה לבין התופעה שתיארנו יש הבדל, יש אנשים שכדרך קבע, אוכלים במקומות האלו. לא בגלל שהם חזרו שיכורים ממסיבה, ולא בגלל שאין להם כוח להכין. פשוט בגלל שהם קיבלו מזמן את רוע הגזירה, ובכל פעם שיעלו את המחיר הם פשוט ימשיכו לומר לעצמם "איזו ברירה יש לי, מה, לא אשלם?" לא. לא אשלם. אם היו עושים כאן פעם אחת חרם צרכנים ראוי, פעם אחת, כל הקרנבל הזה היה נגמר. ולא, למחות על מחיר הקוטג' זה לא חרם צרכני אמיתי. אנחנו צריכים לצאת וללמוד מהאמריקאים והאירופאים איך להתנהג בקטעים האלו.

היום הוא כבר סיים לעבוד :\ קבעתי תור לרופא עור מומחה לשלישי בבוקר, מקווה שלא יחתכו אותי