יוסי פרנקוס

אמרת ואף אחד פה לא ייתווכח איתך עם זה. מערכת הממשל שלנו פשוט נוראית. אין מישהו עם מספיק כוח לקבל החלטות רציניות. ישראל צריכה לנקוט בעמדה חדשה, שלפיה על כל שבוע ששביט ימשיך בשבי, יוצאו להורג 10 אסירים, מהכי בכירים לכיוון מטה. ככה הם ישחררו אותו מהר מאוד. אבל אם לא, לנו יהיה חסר חייל אחד ולהם לא יהיו יותר קלפי מיקוח. אני יודע שבדרך כלל אני נשמע שמאלני להרבה אנשים, אבל במקרים של רוצחים כאלו, אני לא רוצה אותם בבתי הכלא שלנו חיים על חשבון המיסים שלי. עריכה: אני גם מאמין שבישראל אין דמוקרטיה אמיתית. לא יכול להיות שאנחנו נצביע משהו אחד ויהיה רוב, ואז ההחלטה הסופית לגבי מנהיגי העתיד תישאר בידי אדם אחד שלא נבחר על ידי הציבור הרחב (הנשיא פרס).

אני הייתי חוקר תאונות דרכים במשרד הביטחון מטעם מצ"ח. זו יחידה קטנה מאוד (4 אנשים) שחוקרים למטרות ביטוח בלי לדפוק חיילים ולא נמצאים בדיוק בתוך חיל המשטרה הצבאית, אלא תחת משרד ראש הממשלה בתוך הקריה.

נכון, ככה הם לא יהפכו לרוב במדינה. צריך לתת להם מדינה משלהם כדי שלא יציקו לנו.

הם אומרים את אותו הדבר עליך, אגב. הם רואים בך בעיה שצריך להשמיד. אם כולם היו רואים את האפשרות לעשות שלום, אז היה שלום. הבעיה היא שאנשים כמוך גם יש בצד השני. זה שורש הקונפליקט.

את המכוניות אני מסווג ומכליל על פי ניסיון. אבל עדיין ברגע שראיתי אחת טובה, הודיתי בטעות ואמרתי שיש צדיקה בסדום. זה אומר שאני מוכן לשנות את הדעות הקדומות שלי על פי עובדות. ככה זה עובד גם עם אנשים. אגב, החטא של הרכבים הקוריאנים הוא לא שהם תוכננו על ידי האנשים הלא נכונים, אלא שהם תוכננו בצורה גרועה ובאיכות ירודה בהשוואה לאחרים. את זה אני זוכר גם לאמריקאים ולספרדים.

ואז מה? סיים את המשפט! נראה אם אתה מעיז לסיים אותו בלי להישמע כמו אידיוט, פאשיסט, גזען וצד מוחין.

היום חזרתי מנסיעה של 4 ימים לירושלים ולרמת הגולן. כמה חברים הגיעו ממקסיקו לבקר ו"שכרו" את שירותי כמדריך דרך (למעשה הם לא שילמו לי אבל כן שילמו על אוכל, מלונות ומה לא). כיוון שהיינו 7 אנשים הוחלט שנשכיר רכב מסחרי שבו אני אוכל לנהוג. ההצעה הזולה ביותר שקיבלנו הייתה מאלדן, עם קיה קרניבל ב300 ש"ח ליום. הרכב הוא בעל מנוע 2900 בנזין. אספתי את הרכב בסניף הצ'ק פוסט וקיבלתי את ההוראה לנסוע לא יותר מ200 קילומטר ליום או שיגבו ממני 3.31 ש"ח על כל קילומטר. אחרי התמקחות קטנה ברוח טובה, השארנו את כמות הקילומטרים ב250 ליום, או 750 ל3 ימים. אני מעולם לא הייתי חסיד של רכבים קוריאנים ותמיד החשבתי אותם לסוג של מוצר מוקצא לגמרי מבחינתי, אחרי שהיו לי 2 ונהגתי על עשרות אחרים. מסרו לי את הרכב בלי בעיות וכבר לפני שיצאתי מהחניה שמתי לב שהוא לא בדיוק כמו רכבים גדולים אחרים כאלו, אלא מאוד קל לנהיגה ומאוד נעים. מבחינת הנדסת האנוש הוא מאוד מוצלח, עם כל המתגים בדיוק במקום שבו הייתי מצפה שהם יהיו. לא היה מאמץ מיותר במציאת כפתורים. הבעיה היחידה עם הדשבורד היא העובדה שהוא עשוי מפלסטיק שחור מאוד ולא נעים לעין. אני מאוד מקווה שבגרסאות שהן לא להשכרה וליסינג, איכות החומרים היא טובה יותר. מבחינת איכות ההרכבה אין לי תלונות. הכל עובד, המתגים נשמעים כמו שצריך, לא מצריכים מאמץ כלשהו ואני לא חושב שהם ייתפרקו בזמן הקרוב. לרכב אין רעשים מוזרים והוא מאוד שקט. מבחינת נוחות הנסיעה לנהג אין לי הרבה תלונות. המושב מתכוונן למעלה ולמטה כפי שאפשר לצפות, כדי להיות בתנוחת ישיבה נמוכה מאוד או לשבת כמעט על הרכבים האחרים. לי היה נוח גבוה מאוד כדי לא לשכוח שאני נוהג ברכב גדול ועם אחריות על חייהם שם 6 אנשים לא כולל עצמי. התלונות היחידות שיש לי על תנוחת הנהיגה היא העובדה שמשענת המרפק של הדלת ומשענת המרפק של הצד הימני לא נמצאות באותו מרחק מהגוף, מה שמוביל לתנוחה מעט מוזרה אם אני רוצה להשעין מרפקים בכביש מהיר. בנוסף, כשמעלים את המושב, החלק האחורי שלו עולה יותר מהחלק הקדמי בסוג של ציר מוזר, אז מה שיוצא הוא שהנהג הנוהג גבוה נשען על רגל שמאל הרבה במקום לשבת רק על הכיסא בצורה מלאה. אני נוהג עם הרגל השמאלית על המדרס אז זה לא משנה, אבל לאנשים אחרים זה יכול להציק. אולי זה בכוונה. עוד עניין שלא אהבתי הייתה הצורה והתפעול של תיבת ההילוכים. הידית נראית כאילו שהוציאו אותה מדייהו רייסר והיא לא משתלבת יפה בעיצוב הכללי. בנוסף, זוהי תיבה אוטומטית שבמצב תפעול ידני מעלים הילוכים על ידי דחיפה קדימה של הידית ומורידים עם משיכה. התיבה מאוד איטית להפעלה ולא גיליתי הרבה הבדלים בין הילוך שלישי לרביעי, חוץ מקצת רעש חזק יותר. בעיה נוספת (בשבילי זו בעיה, אולי לאחרים לא) היא המיקום של מחזיקי הכוסות. באופן טבעי, אדם מצפה למצוא את המשקה שלו בזווית העין ובגובה של שולחן. במקרה הזה לא כך הדבר, ומחזיקי הכוסות נמצאים במיקום נמוך מדי. זו כמעט בעיה בטיחותית. המצב אצל הנוסעים הוא טוב מאוד ולא שמעתי תלונות כלשהן על מקום או על נוחות. כל המושבים ניתנים לכוונון ולכולם יש שליטה חלקית על המזגן, למרות שהשליטה המרכזית נמצאת אצל הנהג (והשתמשתי בה הרבה). לכולם יש מחזיקי כוסות במקומות הנכונים, דבר שאני מוצא שהו חשוב מאוד ברכב שבו עושים נסיעות ארוכות. ברגע כלשהו היינו רק 4 אנשים, אז ה2 שישבו מאחור פשוט קיפלו את המושבים של השורה שמאחורי הנהג וישבו בשורה האחרונה עם מרחב של מטר וחצי לרגליים. ההערה השלילית שיש לי היא על חוסר המקום למזוודות כשהרכב מלא באנשים. הייתי מצפה שחברה רצינית תעצב רכב עם אפשרות לנסיעה של 7 אנשים פלוס המטען שלהם. 3 ימים מחוץ לבית הם אמנם מעט אבל המקום בקושי הספיק והיינו צריכים לחשוב טוב טוב לפני כל פעם שפתחנו את תא המטען, כי הדברים היו נופלים לרצפה. היכולות הדינאמיות הן לא החלק החשוב כאן, אז אני אתעלם מהנושא לגמרי כי לא בדקתי אותו אפילו. זה טרנזיט, לא פרארי. מבחינת צריכת הדלק אי אפשר להתלונן. הוא עשה בין 5-8 קילומטר לליטר. סיכום: רכב טוב באופן מפתיע. לא הייתי רץ עדיין לחבוש כיפה ולעשות 5 ילדים כדי לקנות אחד, אבל זהו רכב שדי אהבתי, נוח, פראקטי ועם שימוש מסוים מאוד, שהוא הובלת אנשים רבים בצורה נוחה. רק הייתי מחליף לגרסה "לא בסיסית" כדי לקבל את אזור המחייה של הרכב ליותר נעים לעין והיה לי הרכב המושלם. (בכל זאת, אני עדיין לא אקנה דייהולט, יונדאי או קיה כלשהי, שהיא לא הקרניבל). פירוט נסיעות: יום א' חיפה-כפר הנשיא (ליד הכינרת) כפר הנשיא- ירושלים דרך כביש 65, 6 וכביש 1. בתוך העיר מהעיר העתיקה למרכז. בתוך העיר מהמרכז לבית וגן (ישנתי אצל קרובי משפחה). יום ב' בתוך ירושלים נאבדתי למשך שעה כמעט. מרכז העיר- יד ושם. יד ושם- עיר עתיקה. עיר עתיקה- מרכז העיר מרכז העיר- בית וגן. יום ג' בית וגן- מרכז העיר (דרך כל העיר בלי שרציתי לעשות את זה) מרכז ירושלים- מצדה. מצדה- עין גדי. עין גדי-ירושלים. ירושלים-כפר הנשיא (ליד הכינרת) כפר הנשיא- קרית מוצקין. יום ד' (היום) קרית מוצקין- חיפה (ועכשיו אני יוצא לחיפה עם כמה ידידות ליום הולדת. מחר אני נוסע למבחן באוניברסיטה ומחזיר את הרכב.)

אבל זה כן סוף העולם אם אתה חושב ש"אתה מפסיד" למישהו בגלל שהוא נוסע יותר מהר ממך. מי ייתן ותצליח להימנע ממחדלי מע"צ והשם ישמור את שאסיסך מעציך.

רגע, היא מעולפת בכל מקרה. אולי היא לא תשים לב

איפה שאני קניתי את הפורד שלי היו מאוד אמינים. הרכב נתקע לי 3 פעמים בשבוע הראשון וגם הלכה לי משאבת בלמים. הלכתי לשם ואמרתי להם להכניס אותו איפה שאין שמש, אז הם נתנו לי את הלגאסי במקום. יש סוחרים הגונים, וחלק מהם קונים רכבים שקשה למכור, כמו סובארו ג'אסטי. לקח להם בדיוק 24 שעות למכור אותה. (מכרתי להם באותו מעמד 3 מכוניות במצב סביר פלוס והחלפתי אותן ברכב אחד יותר יקר בלי להוסיף כסף)

יש לי חבר שההורים שלו באו ממקסיקו לחודש. הם לא מכירים כל כך טוב את הארץ אז הם שכרו את שירותי כנהג כי הם אל יכולים לנהוג בארץ מסיבות שונות. מחר בבוקר אני מגיע לאלדן ולוקח רכב ל7 אנשים (סביר להניח שקאיה קרניבל או משהו בסגנון). משם אנחנו נוסעים לכל היום לירושלים, ביום שלישי לים המלח ומצדה, וביום רביעי מגיעים צפונה לטיול כל היום ברמת הגולן. אני צריך המלצות למקומות איפה לבקר ברמת הגולן ובצפון, בלי יותר מדי כסף (אם אפשר, בלי כסף בכלל). אילו גנים לאומיים ומוזיאונים יש שם באזור? נ.ב: סביר להניח שאני לא אגיב יותר מדי בשרשור הזה עד יום רביעי בערב, אבל אני כן אקרא אותו דרך הסלולר.

טוב, חזרתי הביתה. סוף סוף שחררו אותי. השוטרים היו נחמדים אבל אני צריך לשלם על הנזק עם החבלים. זה חבל.

הם עושים את המכוניות במספרים כאלו בגלל הפילוסופיה של אנזו פרארי, שאומר: "תמיד תעשה מכונית אחת פחות מהכמות שאתה חושב שאתה יכול למכור".

למה כל הרכבים שלי מופיעים רק בסרטים אירופאים? ג'אסטי מופיע ב6 סרטים, ביניהם גם ביקור התזמורת והסדרה WEEDS. דייהטסו אפלאוז מופיע ב4, שעליהם מעולם לא שמעתי. טמפרה מופיע ב17 סרטים, כולם אירופאים. רנו 11 מופיע ב78 סרטים שרובם ככולם צרפתיים, קולומביאנים או ספרדים. השאר זה סיפור כואב מדי ואני לא עד כדי כך משועמם.

יש אנשים שמצלמים טוב ועושים לפעמים טובות ולא גובים. אני מכיר כמה וכמה כאלו כאן בפורום. בעל מקצוע טוב יודע מתי לגבות ומתי לעשות את העבודה בחינם למען מטרה משותפת. מה שהציעו כאן הוא לוח שנה כדי שיהיה לכולנו, לא מטרות רווח של מישהו.

היה מאוד נחמד ואווירה של בית, בשילוב עם האוויר של הגליל. במילים אחרות, תענוג!

אני מצטער לומר שהיה לי הכבוד המפוקפק להיתקל בבנות האלו במפגשים ביד אליהו. טוב, בעצם, אחת מהן הייתה אצלי בבית אפילו...

והמבין יבין... בכל אופן, אני מתנגד ללוח שנה עם בחורות. אם יהיה כזה, אני לא אשים אותו בחדר שלי למשל, כי החברה שלי (החברה ההיפוטתית) לא תאהב את זה ותתעצבן. אני מעדיף לשים לוח שנה עם רכבים נחמדים וקווים נקיים ופשוטים. זה יותר אסתטי ויותר מתאים להרבה אנשים.

ציפיתי שהצעה כזאת תבוא ברגע מסוים התקופה הזו בעבר שלי, כיום יש לי הערכה עצמית טובה יותר

:mm_yeah:

אני בדרך, ואחרי שאעבור לכרמיאל (עוד חודשיים-שלושה), אני אגיע באופן קבוע.

אבל לא לבלבל בין דרוזים וערבים! רוב הדרוזים שאני מכיר נאמנים למדינה כמו שהיא וחיים די טוב. זה שיש נבלות בתוכם זה ברור, כמו אצל כל קבוצה אחרת. במקרה הזה הייתה להם גישה לסוריה בגלל סגנון החיים שלהם. יש גם יהודים שמוכנים לתת מידע לאויב כשהם יכולים (מישהו אמר וענונו?) לדעתי כולם בלי יוצא מן הכלל צריכים לחתום על הצהרת אמונים למדינה, כולל אותי, אתכם פה בפורום וכל מי שמעל לגיל 16.

עם טחינה

לא אמרת שזה צריך להיות מצחיק, זה פשוט הדבר הראשון שעבר לי בראש כשקראתי את הכותרת.

קליאו קלאסיק