יוסי פרנקוס

(באופן אישי אני לא מכור לפייסבוק אבל זה עדיין משעשע) כשאתה כותב טקסט ומתוך הרגל לוחץ על ENTER ביחד עם SHIFT כדי שלא תישלח ההודעה ותוכל לכתוב עוד שורה. כשאתה קורא עיתון ומתעצבן שאף אחד לא מתוייג בתמונה אז אתה לא יכול לזהות אותם. כשאתה קורא עיתון מנייר ומתעצבן שאין שם אפשרות לעשות לייק.

אולי העיריה רק רוצה להזכיר לך מי הבוס...

הסוציולוג היחיד (שאני מכיר) בפורום הזה הוא אנוכי ואני לא עושה את זה בשביל סטטיסטיקות, אלא רק כי אני דפוק. יש לי כמה מהמנהלים פה בפייסבוק. הם רואים שזו מגמה שקיימת גם שם

זה? http://www.youtube.com/watch?v=siik81bEx_c דרך יוטיוב ERROR: If you can see this, then YouTube is down or you don't have Flash installed.

מסך מגע לטלפון זו אחת ההמצאות היותר מטופשות שהיו עד עכשיו. במחשב גדול זו לא בעיה אבל בטלפון זה קצת דבילי מכמה סיבות: 1) הממשק יותר איטי מאשר ממשק בלי זה. 2) ההרגשה היא שהטלפון עושה הכל ואני לא מעורב בכלל (כמו לנהוג על תיבה אוטומטית משעממת) 3) לאנשים עם "אצבעות צ'וריסו" כמוני זה פשוט לא נוח. מי שרוצה לכתוב טקסטים ארוכים פשוט סובל מזה.

השבוע יצא לי לנסוע בMG 750 שנת 2009. חוויה מעניינת ומתקנת. לרכב יש 120K ק"מ. אין רעשים מוזרים וקרקושים, איכות נסיעה יחסית טובה ולרכב הספציפי הזה לא היו חיים כל כך קלים (עדיין, נהג עיקרי בן 22...) למי שלא מכיר את הרכב, הנה לינק לאתר של היבואן אצלי http://www.mgmotors.cl/frames/home_750.asp אם משווים את המחירים שיש פה לארץ, סביר להניח שאת הדגם הזה ימכרו בארץ בסביבות ה220000 ש"ח. במחיר הזה אני לא רואה יותר מדי אלטרנטיבות שייתנו ערך מוסף כלשהו שיצדיק לקנות משהו אחר, אולי חוץ מארץ ייצור.

מישהו כבר דאג לייצוג ויזואלי של הבדיחה.

שרשור מוקפץ! (עם ג'יפה על המחבת)

עדכון, משהו?

מסכים ב100%. צריך להתנות את הזכויות בשירות לאומי או שירות צבאי. מי שלא נותן, לא יקבל.

אבל בתוך העיר אתה עדיין תיסע יותר מהר באופניים מאשר בפרארי. אתה באמת חושב שאתה נוסע במהירות ממוצעת מעל 25 קמ"ש בתל אביב? I don't think so...

מה שאני מחפש זה משהו שייתן לי 14-25 קילומטר לליטר בתוך העיר, לא גרוטאות. הרכב הבא שלי יהיה חדש מהניילונים.

Keyser, זה היה מופנה אלי?

המדינה שבה אני נמצא היא Fucked up ברמות שונות לגמרי מהארץ. שכר מינימום: המינימום פה הוא 1100 ש"ח. אם מישהו מוכן להתאמץ גם בלי תואר אקדמי הוא יכול לעשות 5000 ש"ח. העניין הוא שרוב האנשים פה עצלנים. אבל מי שרוצה יכול לחיות ממש טוב. ביטוח בריאות: ביטוח בריאות בסיסי יש אבל אתה לא ממש רוצה להשתמש ברפואה בסיסית. אתה יכול להכנס לכל בית חולים מתי שאתה רוצה ולקבל טיפול, כל עוד מישהו מתחייב לשלם על זה. אם יש לך ביטוח בריאות, הביטוח משלם על זה. אם לא, אתה בעצמך משלם על זה. עניים: ביטוח לאומי אין אז מי שאין לו, יכול להיעזר במשפחה וחברים (ככה עושים פה, פשוט חיים כולם בבית אחד), או יכול לעשות עסקים קטנים בעצמו. למשל, יש יבואנים של שוקולדים וכל מני דברים כאלו שמוכרים למישהו עני קופסה אחת והוא יכול למכור את מה שיש לו באוטובוסים או ברחוב. אותו בן אדם כל יום מוכר משהו אחר ולאט לאט הוא יכול לעשות בין 1000-5000 ש"ח לחודש רק ממכירה ברחוב. כל עוד זו כלכלה אישית שבה האדם עובד למחייתו אבל מרוויח פחות מ10000 ש"ח לחודש, לא יתערבו לו בעסקים ולא יעשו לו בעיות עם מס הכנסה. ברגע שהוא מרוויח הרבה או יש לו מקום קבוע, הוא מתחיל לשלם מיסים (לא גבוהים). רכב: המכוניות פה עם מס של 7%, בניגוד למס המטורף שיש בארץ. לפי מה שבדקתי כרגע, מאזדה 3 עולה פה 8000000 צ'יליאני, שזה 67796 ש"ח, ואפשר לקבל אותה עם איזה מנוע שרוצים, אילו אופציות שרוצים וגם עם גיר ידני. את הדור קודם של הMPS3 גם אפשר להשיג. אם יש דור נוכחי, החליטו לא למכור אותו פה. מגוון המכוניות פה הוא פשוט עצום. יש רכבים מכל מדינה כמעט בעולם, ובכל רמות הגימור. יש מתחרים בכל יבואן אז התחרות שומרת על מחירים נמוכים. יש רכבים כמו 107, C1 והAYGO שעולים בערך 40000 ש"ח, שזו חזירות לשמה אבל אפשר גם לקנות שברולט ספארק דור ראשון (דייהו מאטיז) ב30000 ש"ח, או איזה אלטו מהדורות הקודמים באותו מחיר. המחיר נשמר די טוב ביחס לארץ אחרי 10 שנים, רכב ישראלי ורכב צ'יליאני יעלו אותו דבר, כלומר שהרכב הישראלי איבד 70% מהערך שלו והרכב הצ'יליאני יאבד 40%. מה גם שבצ'ילה המצב של האוטו יהיה הרבה יותר טוב כי אנשים לא מתקמצנים לרוב על טיפולים. העיקר שבארץ לא פראיירים... והאמת היא שזה לא ממש משנה אם יש או אין אוטו. יש תחבורה ציבורית 24 שעות ביממה, כל יום בשבוע, שכוללת מערכת שמשלבת את הMETRO ואוטובוסים שמגיעים עם הפרשים של 7 דקות במהלך היום ו20 דקות בלילה. אני לא מתנייד באוטו כבר כמה חודשים, אלא כשמבקשים ממני להסיע מישהו או אני עושה טיול של כיף בעיר.

בתקופה שהייתי בבית הספר הייתי נוסע כל יום 11 קילומטר לכל כיוון באופניים (לא חשמליים). זה היה בסנטיאגו, עיר של 6 מליון איש עם עליות וירידות תלולות מאוד ובלי תשתית בכלל לאופניים. הסיבה הייתה להימנע בכל מחיר מתחבורה ציבורית, שמזעזעת מאוד. לנסוע באופניים בארץ זה יותר טוב ולהיות מוכן להיות שעה בפקק כשאפשר לנסוע בלי בעיה באופניים חשמליים, זה סתם פינוק.

5 תווים

רכב זה לא מצרך בסיסי! זה מצרך נוחות כשיש אלטרנטיבה של תחבורה אחרת או כשיש שוק עם מספיק מתחרים. לא צריך להיות מחיר מקסימום לרכב. זה צריך להיות משהו טבעי מתחרות. שם אין צורך או סיבה להתערבות ממשלתית כי מי שלא רוצה סוג אחד של רכב יכול פשוט לקנות את אותו אחד או משהו אחר. לחם, חלב וכו' זה עניין אחר. בארץ יש מונופול של תנובה אבל המחירים של החלב צריכים להיות לפי תחרות. אפשר לשים מחיר מקסימלי אבל לעשות תחרות. העניין הוא שכל בית במדינה צורך חלב. כל אחד צריך את זה, בלי קשר לכמות הכסף שיש לו (וזה שזה אולי לא בריא זה עניין אחר). ולגבי נעליים ובגדים, אני מצטער אבל זה לא נכון. המחירים של בגדים בארץ די גבוהים. בוא נשווה באמת למחירים של ארה"ב או כמעט כל מדינה אחרת. המחירים בשמיים והאיכות גרועה מאוד. אלטרנטיבה אחרת היא לתת קופונים למוצרים ספציפיים במקום כסף. ככה משפחות חד הוריות ואחרות יכולות לקנות את כל המוצרים אבל בלי להוציא כסף על סיגריות או אלכוהול. פשוט הקצבות מוגדרות. זה משפיע רק על אנשים עניים ורק על מוצרים בסיסיים. לא צריך שישפיעו על הכל, אבל כן לעשות שלכולם יהיה את הבסיס. מעצבן אותי שיש אנשים שלא מסוגלים לקבל את מה שהכי בסיסי. והקטע של בריאות וחינוך חינם הוא אותו דבר. למה יש ילדים עם חינוך גרוע או אנשים שאין להם את כל הבריאות שצריך? זה בגלל שהממשלה לא מעוניינת כל כך בחינוך ובריאות. אפשר לעשות שזה יהיה מעולה בשליטה ממשלתית. הבעיה בארץ היא שאם אני משלם ביטוח בריאות בסיסי, בעצם זה לא מכסה לי כלום. אשתי לעתיד לא מכוסה כיום על ידי ביטוח מושלם או פלטינום או כל הזבל הזה, אז אם נרצה ילדים בקרוב נצטרך או לשלם על כל הבדיקות את המחיר המלא או פשוט לעשות ביטוח ולחכות עד שזה יהיה תקף (כמה חודשים או שנה). לא יכול להיות שאנשים צריכים לשלם ככה על בריאות. שתהיה האפשרות לרפואה פרטית למי שרוצה אבל שהרפואה הבסיסית תהיה גם סבירה.

יש רגולציה ויש רגולציה. הממשלות בארץ היו ממש מטומטמות כשהחליטו לחלק לפרטיים מונופולים. הטייקונים והמונופולים בארץ לא נוצרו בגלל רגולציית מחירים אלא כי הממשלה הייתה מקורבת לאנשים ספציפיים ובעצם הרגה את התחרותיות על ידי שלילת הזכות למתחרים חדשים. זו לא רגולציה, זו פרוטקציה וזה לא שוק חופשי. צריכה להיות רגולציה ששמה מחירי מקסימום על מוצרים בסיסיים, אבל מהמחיר הזה ומטה יכולה להיות תחרות. הכי טוב שיש תחרות! בואו ניקח את שוק הרכב כדוגמה: פה למשל (צ'ילה) יש למשל שני יבואנים רשמיים לפחות לאותם מותגים, אלא אם אפשר להוכיח שאין מספיק שוק לשני מתחרים (פרארי, למבורגיני וכו'). כמה נחמד שהלקוח שרוצה לקנות לעצמו ניסאן יכול להגיע לשתי סוכנויות ולקבל הצעת מחיר, והוא זה שמחליט איפה הוא קונה את הרכב. ויותר טוב אפילו, אם הוא רוצה לייבא את הרכב לבד, הוא גם יכול. ובארץ? מכרו למישהו את הזכות למכור רכבים של רנו וניסאן, ואף אחד אחר לא יכול לעשות את זה. התוצאה? מחירים מופקעים לחלוטין, דגמי ליסינג כסטנדרט ושירות מחפיר במשך שנים (למרות ששמעתי שהוא משתפר). ככה עובד שוק שמשועבד לממשלה ולאינטרסים צרים. זאת ממש לא רגולציה, ואם לזה אתה מתכוון כשאתה אומר רגולציה, אתה ממש טועה.

אני גר כבר שבועיים אצל סבא שלי, שבן 86 (מחכה לקבל דירה מושכרת, זה רק זמני). יצא לי לראות גם אותו וגם את אשתו כבר מאושפזים בזמן הזה ואני רואה איך הוא הולך לאט לאט ונכבה. פעם הוא היה בן אדם ממש משכיל וחזק, וכיום הוא רואה את עצמו בקושי מסוגל ללכת 100 מטר. הוא עוד לא במצב של סבל כי הוא עובד ועושה כל מה שהוא יכול אבל יבוא הרגע העצוב שבו הוא יבין מה קורה איתו. אני מפחד מהרגע הזה ומקווה לא להגיע אליו. בינתיים אשתו כל הזמן רבה איתו על זה שהוא לא צריך לנהוג. אחרי שלא חידשו לו את הרישיון הוא שילם מתחת לשולחן בשביל שיתנו לו אחד חדש. הוא לא רואה רכבים אחרים, מתעלם מאור אדום ומסימנים על הכביש והסיבה היחידה שהוא עדיין בחיים זה כי יש לו אוטו ששוקל 2 וחצי טון וכולם רואים אותו ממרחק. מצד שני חמותו (סבתא רבא שלי), עוד 3 חודשים בת 102. כבר לא מזהה אף אחד כמעט, איבדה 3 ילדים, בעל ואת 7 האחים היותר צעירים שלה. היא בקושי רואה, בקושי שומעת וזה די נורא. אני לא מדמיין לעצמי מה זה להיות במצב הזה. אני לא רואה אותה כבר 9 שנים ומקווה להישאר עם הזיכרון של איך שהיא הייתה בגיל 93, כשהיא עדיין הייתה במצב טוב. זה עצוב לראות את זה. לדעתי רק אם יתחילו לשפר את רמת החיים של קשישים, זו תהיה ברכה.

אם אתה עושה נסיעות נורמליות בתוך העיר אתה יכול להגיע לנקודת האיזון תוך 3-4 חודשים. זה גם יותר מהיר, יותר נוח, פחות מכוניות על הכביש וגם חוסך המון זמן שאפשר להשקיע בעבודה במקום לשבת כמו מפגר באוטו בפקק.

ועדיין, רוב העשירים לא נותנים בעצמם. אנחנו מתווכחים על בולשיט ועל בן אדם אחד כשעצם העניין נמצא בזה שאנשים בכלליות לא נותנים כסף בלי שידרשו מהם. אין מה לעשות, לא כולם יכולים לעבוד ולא כולם יכולים לייצר מספיק כסך כדי לחיות כמו בני אדם. וכשהכל מנוהל על ידי 5-6 משפחות, המחירים עולים ואנשים סובלים. מדינת הרווחה בדיוק באה לכפר על זה. צריכה להיות רגולציה (או סבסוד) על מחירים של אוכל בסיסי ונפוץ, דיור, תחבורה, חינוך וכל מה שבן אדם צריך כצורך בסיסי בשביל להתקיים. אי אפשר לחיות במצב שבו אני גר בדירה של 400 מ"ר עם מרצדס בחניה ויש הומלסים רק 3 רחובות ממני. אבל מה לעשות, אין לי למי לתרום כי זה לא מגיע לידיים הנכונות. הבעיה היא שאנשים מהימין הכלכלי רואים בזה כסוג של פלישה לפרטיות או לחופש שלהם לעשות מה שבא להם על חשבון אחרים, כשלמעשה, הימין בארץ (שהוא עקום לחלוטין), מייצר מלכתחילה את כל המצב הדפוק הזה.

1) אתה יודע כמה הטבות מס הוא מקבל בגלל זה? 2) תמיד יהיו אנשים שכן יתנו אבל זה אפילו לא מתקרב לסכומים שצריך.

הליברליזם הוא מערכת שבה "מה ששלך שלך, מה ששלי, שלי". בתיאוריה זה יפה ונחמד אבל בעצם הסיבה שזה לא כל כך יפה זה שהאידיאולוגיה של "לקחת הכל מהשדה" היא בשביל שלך לא יהיה מה ששייך לי. "לי יש וטוב לי. לך אין, אז Fuck you!" ניאוליברליזם מונע מהמדינה לקחת קצת מאלו שיש להם ולתת לאלו שאין להם. כן, זה יותר הוגן כלפי העשירים אבל משאיר המון אנשים בצד. אם אין רגולציה של הממשלה על הדברים האלו ואין מיסים, אנשים לא יתנו בעצמם לעניים, ובעצם כולנו נידפק כי רמות הפשע עולות, אנשים חיים גרוע יותר וכל המצב החברתי נדפק. מישהו רוצה חברה כזאת? אני ממש ממש לא! אני מאמין בקפיטליזם אמיתי עם תחרות אבל בארץ זה לא קיים. מה שיש פה זה רק קפיטליזם עם רגולציה לכיוון העשירים, כדי שיהיו יותר עשירים. אם מישהו רוצה לעשות תחרות לחברות הגדולות (חוץ מחברות הסלולר, שזה נושא אחר), הוא לא יכול. להיות יבואן רכב, יבואן מקביל למשהו שכבר קיים פה או עוד מליון דוגמאות, הוא לא יכול! אין תחרות בארץ כי בעצם לקחו את כל הרעות של הקפיטליזם ואת כל הרעות של הרגולציה של המדינה, והכל מרוכז לאינטרסים של מעט מאוד אנשים. אז אנחנו לא מתווכחים פה על ליברליזם או על סוציאליזם, אלא יש לנו את כל הג'יפה של שתי המערכות, כשכל המטרה היא להעשיר בין 5-100 איש, ולא לתת רווחה לכל המדינה. זה מגעיל.

שב בתנוחה נוחה במשך יומיים ורק תראה דברים שמשעשעים אותך ומרגיעים. בלי חדשות, בלי סרטי אימה, וגאד דאמט, בלי B! יש מצב שזה קשור לעצבים בכלליות, ולא רק לבעיה פיזית.