stx

רוצה, רוצה - לפחות עד שאני אקבל את הזכות לכתוב באוף טופיק. אני רק צריך לשפר את טכניקת המשחק שלי וללמוד לצטט מהטלפון כמו שצריך. אם היא עוסקת במדידה של התנהגות, היא עוסקת במספרים. כשאני, ועוד חלק מהקבוצה האנושית בפורום, משתמשים במונח 'חזירות' אנחנו בעצם מתייגים התנהגות אנושית (שלילית, בהקשר הזה) ולפי ההגדרה שלך, זה הופך את זה למושג בכלכלה. אם זה מושג שמופיע כבר בספרי כלכלה, תחת השם חזירות או תחת שם אחר - אני לא יודע, למדתי הנדסה, לא כלכלה - אבל זה בדיוק מה שאני מנסה להגדיר ואחרי זה למדוד. בקיצור, אני מנסה לפתח פה תיאוריה כלכלית, לא לשפוט את יבואני הרכב. אם נצליח להסכים על התיאוריה, אפשר לבדוק אם זה מחזיק מים אל מול המציאות, במקרה של יבואני רכב, קולה בבתי חולים וכו'... הטענה שלא ניתן למדוד חזירות היא טענה שדורשת הצדקה. למה ביקוש, שזו התנהגות אנושית, אתה יודע למדוד וחזירות לא? פתחתי ויקיפדיה, מופיע: בכלכלה, ביקוש הוא אומדן כמותי לדרישתם של צרכנים בשוק לצרוך מוצר – סחורה או שירות. על פי אותו עיקרון, אפשר להגדיר חזירות כ'אומדן כמותי למידת הסלידה שחשים צרכנים בעת שהם רוכשים מוצר או שירות, אותו הם מרגישים שהם מחויבים לרכוש'. זו הגדרה. אחת. רוצה להציע אחרת - תציע. אם אתה רוצה, אפשר לפרק לגורמים ולחדד - מה זה 'מחויבים'? מה זאת 'סלידה'? אבל אני מניח שעברית זו שפת אם שלך ושאני ואתה תופסים את המשמעות של המילים הללו באופן זהה. לפי איך שאתה תופס את המושגים האלו - בסולם של אפס עד עשר - כמה אתה מסכים עם ההגדרה הזאת? שוק הסלולר היה תקופה ארוכה במצב של חזירות פר אקסלנס. במאה שנה לא תשכנע אותי שהרווחיות המאוד גבוהה שלהם, הייתה איכשהו קשורה להוצאות שלהם על תשתיות או לאיכות השירות שהם סיפקו. השוק הזה עכשיו במצב עקום מהכיוון השני, אבל לדעתי לאורך זמן הוא ייתקן את עצמו גם בלי התערבות. אבל פרה פרה - אין טעם, בעיני, לטחון את זה לפני שנגיע להסכמה כללית על המושג.

אני מסכים, זו תחושה - אם אתה מצליח לחיות בישראל בלי להרגיש אי פעם ש'השחילו' אותך - אשריך. אבל אם אתה לא חושב שהיא קיימת, ברור שאין מה לדבר על למדוד אותה. המסקנה שלי לגביך, היא שיש לך הרבה בחירה. לך יש אלטרנטיבות כי אתה יודע לטפל ברכב בעצמך, אתה יודע להזמין חלקים מחו"ל ולהרכיב אותם, ואתה צעיר ובריא (מאחל לך) ואין לך בעיה לרדת שלוש קומות בבי"ח ולצעוד מאתיים מטר לקנות קולה - אתה לא מהווה לקוח שבוי (אגב, אולי מאיכילוב זה מאתיים מטר, נראה לי שמהלל יפה צריך ללכת עד לתחנת דלק). בדוגמה עם בית החולים והקולה, שאנשים עפו איתה למרחקים, אני מניח שאתה מבין שהכוונה לא הייתה שקולה זה טעם החיים ושזו זכות יסוד. הכוונה הייתה שהמחיר נקבע על פי "מידת השבי" של הלקוח - בחר לך את הדוגמה בעצמך, לקוח ש'חייב' לקנות ואין תחרות. אם יש תחרות (ואין קרטל, כמובן) - אין בעיה לבקש כל מחיר - כוחות השוק ידאגו להוריד מחיר מוגזם בלי שאף אחד יצטרך לחשב אותו. אין אחד בשרשור שמתווכח עם זה. לציבור הישראלי יש חלק גדול במחיר הרכבים החדשים, פעמיים - פעם אחת כי הוא רץ לקנות אותם ופעם שנייה כי הממשלות שהוא בוחר בהן לא דואגות לו. לדאוג לו לא אומר להגביל את אחוזי הרווח של היבואנים בחוק. זה אומר לעודד תחרות, להקל על יבוא אישי או אפילו, השם ישמור, לדאוג לתחבורה ציבורית נורמלית. אני כבר לא מדבר על לאתר מקורות הכנסה חלופיים למיסוי רכבים. פרט למחירי החלפים, אין לי טענות ליבואנים ובמקרה שלי, אפילו לציבור אני מוותר - הטענות שלי הן רק למדינה.

קודם כל, אני מודה לך על המחמאה. הבעיה שלי ושלך ביחד היא תיאום ציפיות. אמר מישהו פעם שהבעיה מספר אחת בתקשורת היא האשליה שהיא התרחשה. בניגוד אולי לרוב המגיבים בשרשור, אני לא מנסה לנתח את השוק המורכב של יבוא הרכב. אני לא מנסה לשכנע או להשתכנע אם היבואנים חזירים או לא - זה לא משנה לי כשגם ככה המדינה היא זו שמנפחת את המחיר. אין לי את הכלים לנתח את הדו"חות הכספיים ולא את העניין לעשות את זה - אם אתה תיתן ניתוח של הדו"חות הכספיים או של דו"ח זליכה, עם החורים בהצעה לצמצם כמות מותגים בידי יבואן, אני אקרא כי זה מסקרן אותי. בכל זאת קראתי איזה ארבעים עמודי שרשור עד שהתעכבתי על נקודה אחת. בדיוק. מכיר בעובדה שהעולם מורכב וכלכלה מורכבת מהמון מושגים, שחקנים, חוקים ואינטרסים שלפחות חצי מהם הן ישויות חצי-ערטילאיות כמו ביקוש, תחרות או סנטימנט צרכני. אבל לנהל דיון בלי שמסכימים על המושגים הבסיסיים - במקרה הזה, חזירות - זה לנהל דיון עקר ולכן, כל מה שמעניין אותי בשרשור הזה כרגע, זה אם נצליח להסכים על המושג הבסיסי היחיד הזה - באופן כללי, לא ספציפית לשוק הרכב. בפקולטה למתמטיקה היה ספר שלם, איזה 500 עמודים, על המספר 'אחד' - אין דבר שהם לא יודעים לחשב, או להתפלסף עליו. סבבה, אפשר גם להחליף חזירות ב'רווח עודף' - יותר מתאים לכלכלה ועם קצת פחות קונוטציות של דיקטטורה-של-פרולטריון. השאלה היא אם אתה מסכים שיש דבר כזה רווח עודף, אפילו שבשוק קפיטליסטי, חופשי ותקין כל עסק צריך למקסם את הרווח שלו? כי אם התשובה היא לא - מה הסיבה להגבלות על מונופולים, איסור על קרטלים, חוק הריכוזיות וכו'?

איך אתם מספיקים לכתוב כל כך הרבה?!

למה שיהיה על מה לדבר? לא קנית ממנו, יש לך חוזה שחתמת עם מישהו אחר והוא צריך להכניס את היד לכיס בשבילך? בוודאי שלא, אל תכניס לי מילים לפה. הנקודה הייתה שכמישהו קונה מהיבואן הרשמי, הוא מטפל אצלו כדי שהיבואן לא יתנער ממנו בענייני אחריות וע"מ לשמר את האופציה לרצון טוב. הטיפולים האלו עולים מעל הממוצע, לפעמים הרבה מעל הממוצע, וגם הם מהווים מקור כספי ממנו היבואן מממן רצון טוב כשהוא רוצה. רוכש מיבואן מקביל ישלם את אותה הפרמיה של הטיפולים וכמובן שלא יקבל כלום ושום דבר מעבר לאחריות. לא אמרתי שזה לא בסדר, רק שזה עוד שיקול לרעת רכישה מיבוא מקביל. אגב, בחיים לא טיפלתי אישית במוסך יבואן, אין לי מושג אם הכתוב לעיל מדויק - זה ציטוט מהפורום. לחלוטין לא נכון. לפני עמוד או שניים שאלת אם כל עסק הוא חזירי. לא הספקתי לענות בקצב של השרשור אבל התשובה שלי היא שההיפך - כמעט כולם לא. הסיבה היא לא כי הם נגועים בפילנתרופיה אלא כי מסף מסוים של רווח תגיע תחרות - זה לא רווח מוגזם, לא רווח חזירי, פשוט רווח ששווה את הסיכון. כשתגיע תחרות, המחיר יירד ויתאזן בנקודה מסוימת שבה ההיצע פוגש את הביקוש, המחיר משקף את הערך והדוגמניות יקבלו קמפיינים. קפיטליזם במיטבו - זה המצב האופטימלי - אני בעד, בלי טיפונת ציניות. אתה רוצה לפתוח מחר חנות אינטרנטית פלוס מאה סניפים ולמכור אייפון 13 ב-8000 שקל? אף אחד לא יקרא לך חזיר, אלא איש עסקים גרוע. אתה רוצה לייבא רולקס ולמכור אותו במאה אלף דולר ו200% רווח? יקר לי אז אני מוותר אבל אתה לא חזיר. אני יכול לקנות fossil או שאסתכל בטלפון - שעון יד זה מותרות. אגב, אני עם apple watch, לא בדיוק מוצר עם שולי רווח נמוכים לאורך שרשרת האספקה שלו. הבעיה מתחילה כשמשהו מונע תחרות אמיתית. אז אתה מקבל 'מונופול עם לקוחות שבויים' כמו שקראת לזה ומה שחוסם את המחיר הוא כמות הכסף שיש ללקוח אל מול המצוקה שהוא חווה. אני אומר פעם רביעית, אני לא יודע ולא אכפת לי אם יבואני הרכב בארץ מוכרים מכוניות ברווח מוגזם בואכה חזירי. ברור לי שהסיבה שרכב עולה בארץ פי 2 מחו"ל היא כי יש מיסוי של 100% עליו ולא היינו מגיעים למחירים של אירופה גם אם היצרן היה יושב בקפריסין והיו עשרה יבואנים פר מותג. קצת עייפתי מלחדד דוגמאות עם בתי חולים ופחיות קולה ע"מ להעביר את הנקודה. עם ההגדרה המדויקת של נהג לילה - חזירות זה לנצל את זה שאתה תלוי בי כדי להשחיל אותך - אתה מסכים?

כמה תרצה שאני אקצין את הדוגמה כדי שתנסה לראות את הנקודה שאני מנסה להעביר במקום לחפש דוגמה נגדית? הלכתי בכוונה לבית חולים - אני מדבר על חולים, לא על העצלנים. בני שבעים, עם גבס, קטטר וחולי קורונה. בשעה תשע סוגרים את הדלת של הקומה ובדיוק בשעה תשע, המחיר במכונת קולה, קופץ ל- 17 שקל. אם בעל המכונה מתבסס על זה כשהוא מבקש 17 שקל על פחית, ובמכונה שבבעלותו בקומה הראשונה ליד השער עם הקיוסק הוא גובה 7 שקלים כמו הקיוסק - הוא חזיר.

'הוא' לא הראה שאין תחרות כי 'הוא' עוד לא טען שיבואני הרכב הם חזירים, לגבי מכירת הרכב לפחות. אני הצעתי דרך להגדיר ולכמת את החזירות (לכמת את ההתנהגות שלה, בכל אופן). אם אתה טוען קטיגורית שאין דבר כזה חזירות בעסקים, זה דבר אחד ואפשר להתדיין עליו. אם יש לך הגדרה, תיקון לנוסחה או דרך אחרת לחשב חזירות - תן אותה ונדבר עליה. אתה טוען שלפי ההסתכלות שלי, כשמפעילים אותה על שוק יבוא הרכב, מקבלים שהמחיר השוק לא ירד כשנכנסה תחרות ולכן או שהמחיר תקין (אם הנוסחה שלי נכונה) או שההסתכלות שלי לא נכונה. אני מוסיף עוד אפשרות והיא שלא כל התנאים מתקיימים. לדעתי, אין תחרות אמיתית או אפקטיבית בשוק הרכב והסיבה שאני חושב כך היא כי נתח השוק שלה מאוד קטן. אני מניח שחלק מזה נובע מהעובדה שאתה עדיין חייב לעבור דרך היבואן בטיפולים ובמימוש אחריות (וברור שעל רצון טוב, אין על מה לדבר) והפער שהיבואן המקביל יכול לתת, לא מספיק משתלם ללקוח. בנוסף, הוא גם צריך לרכוש את הרכב מצד שלישי ולא מהיצרן. אם ההנחה שלי לגבי התחרות לא נכונה, אז המחיר תקין. שלוש פעמים הדגשתי הסתייגויות כשאני מדבר על משהו שאני לא יודע את העובדות לגביו - מקווה שזה מספיק.

למכור פחית קולה ב17 שקל במכונה בבית חולים זו חזירות. לבקש תוספת שכר בנמלים כשהממשלה רוצה לעדכן את המחשבים מ-windows 7 ל-windows 10. למכור חלק חילוף במחיר כזה שלמישהו אשכרה ישתלם לטוס לפולין ולהביא אותו חזרה במטוס. לגבות על תספורת של כלה פי 2 מאשר על התספורת של השושבינה (על אותה תספורת). לא חסר. עריכה: במקרה של הכלה, אין ספק שיש לה אשם תורם.

@falou, אני אענה בשמחה על כל השאלות, אני רק לא מבין איך תשובה שלי לחיוב או לשלילה משנה משהו.

בשוק הביגוד יש תחרות למכביר והיא ממוקמת מאה מטר ממך. ואם אין לך תחרות כי אתה היחיד שמוכר בכיכר המדינה ז'קטים מעור בבון (בבון זה קוף, כן?) אז זה לא ביקוש קשיח. ואם בפועל אתה מפסיד כסף, אז לאורך זמן אתה לא תישאר בעסק גם בלי רגולציה, חרם צרכנים, יבוא אישי או השד יודע מה. ועוד 'אם' אחרון - אם בכל זאת תישאר שם ותפסיד כסף כל חודש, אז זה תחביב ולא עסק. אתה לא עומד באף אחד מהקריטריונים שלי אז לפחות לדעתי, אתה לא ראוי לתואר חזיר. שים לב, אגב, שבשום שלב לא היה רלוונטי בכמה מכרת וכמה הרווחת... אני גם מסכים עם ההודעה של @פבל, הבעיה שלי היא שקשה עד בלתי אפשרי לבצע חישוב ככה. מה זה "פער לא סביר"? 90% פער מול הממוצע בענפים אחרים זה חזירות או לא? מה זה ענפים אחרים - יבוא של מכונות גילוח כי זה יבוא או חברות ליסינג כי זה רכבים? בנוסף, ראיית חשבון זה המקצוע הכי יצירתי שיש ולשחק עם שורת הרווח לפי האינטרס של החברה זו פרקטיקה נפוצה, אמאזון עשתה את זה שנים. אפשר ללכת עם חוק המספרים הגדולים - קח את מחיר המכירה של כל רכב, בכל העולם, בניכוי החלק של העלוקה הראשית שהיא המדינה, ותמיין לפי יבואנים. אני מניח שבקצוות יהיו כל מיני מקומות שהשינוע אליהם יקר מאוד או שיש איזו סיבה כלכלית אחרת לזה שההוצאות של היבואן סוטות משמעותית מהממוצע. מעבר לזה, היבואנים שבראש הרשימה הם החשודים הראשונים בחזירות. אני יכול לחשוב בעצמי על כמה 'חורים' בשיטה הזו, לדוגמה העובדה שהיצרן מסבסד במידה מסוימת את המיסים של המדינה ע"י הורדה של המחיר ליבואן (ולמדתי את זה בשרשור הזה) או שליבואן יש פעילות אחרת - חלפים, שירותי תוכנה אה-לה טסלה, מוכר בעיקר לשוק המוסדי - והוא מרשה לעצמו למכור במחיר יותר נמוך. אין טעם לחפש עוד 'חורים' כאלה - בכל מקרה, על פני מספיק מדינות, אני מניח שזה יתמצע.

7% זו הריבית שמקבלים לשנתיים, לא? וזה לא צמוד למדד, אם אני לא טועה. חוץ מזה, 300,000 לרכב עם 8% רווח ו-13,000 מכוניות זה 312 מיליון שקל בשנה, אז כנראה שממש אין להם זכות קיום - שכח מההצעה שלי להיות יבואן. עכשיו ברצינות, לא טענתי שום דבר על יבואני הרכב כי לדעתי, אי אפשר להסיק כלום רק מאחוזי הרווח - אני לא יודע אם קרסו מעסיק עשרה קרובי משפחה עם עלות שכר של חצי מיליון שקל כל אחד או אם הוא מכין את הדו"חות הכספיים בעצמו לאור נרות. גם לא קראתי את הדוחו"ת הכספיים שלהם, לא את דו"ח מבקר המדינה ולא את הכתבה בכלכליסט. בסה"כ ניסיתי לתת הגדרה שמכמתת את עניין החזירות וכהגדרה - אין נכון או לא נכון, יש שימושי או לא שימושי. מתאר את המציאות או לא מתאר את המציאות. בכל מקרה, זה שיפוט מוסרי/ערכי, ולכל אחד יהיה את הסולם האינדיבידואלי שלו. אגב, אני רואה עכשיו שחסרה בהגדרה שלי הדרישה שהביקוש יהיה קשיח. נאמר איפה שהוא בשרשור הזה שמכונית זה לא לחם, במובן הזה שמכונית זה מותרות. בעולם המערבי, במאה ה-21 קשה לטעון שרכב פרטי זה מותרות אבל בכל מקרה נראה לי שאפשר להסכים שתחבורה זה כבר צורך קיומי, עם ביקוש קשיח. אף אחד כבר לא מעבד את השדה ליד הבית למחייתו ורובנו חייבים לנסוע לעבודה ולסופר ולמשפחה שכבר לא גרה בבית ליד. את מצב התחבורה הציבורית כולנו מכירים, כך שאין לאזרח הרבה ברירה אלא להשתמש ברכב פרטי ולהשאיר כסף אצל היבואנים. גם אם הוא קונה יד שנייה (או שלישית או ליסינג), הוא מחזיר ליד הראשונה את הכסף שחלקו הלך ליבואן. אפשר לטעון שיש תחרות בין היבואנים כי כולם מייבאים כלי רכב ופונקציונלית כולם עושים אותו דבר (מביאים אותך מא' לב'), אבל זה בכל זאת פורום רכב - אם יש לך קצת דרישות מהרכב מעבר לפונקציונליות הבסיסית (לא רוצה DSG או לא רוצה היברידי או לא מתחבר לקונספט העיצובי של טויוטה בשנים האחרונות), אז מספר הרכבים וביתר שאת מספר היבואנים שמתחרה עליך כלקוח, מצטמצם משמעותית. ביבוא אישי, יש מפגש לא נעים עם הביורוקרטיה והבנתי שגם חברות ביטוח לפעמים מערימות קשיים לבטח גם רכבים סטנדרטיים שיובאו בייבוא אישי. ביבוא מקביל, אתה פוגש שוב את היבואן בטיפולים ובאחריות. בקיצור, בעיה.

כן, אם מתקיימים שני תנאים: - אם אין תחרות ולכן אתה יכול להרשות לעצמך לא להוריד את המחיר. - אם מספיק לך להוריד את המחיר כשתיכנס תחרות ולהישאר בעסק, כלומר בלי לייעל את הייצור ,לחפש בעצמך ספקים יותר זולים וכו' בהיבט הזה, יבואן זו דוגמה קלאסית - אבל של מוצר 'קומפלט' כמו רוטב סויה או וופלים של לואקר - היצרן לא ישנה כלום במוצר במיוחד בשבילך אלא אם אתה היבואן הבלעדי לסין. זה באמת מעניין אבל אני חושב שלא - בניגוד ללקוח שבוי, קשה לחשוב על מצב שבו ליצרן/יבואן/מוכר אין היצע של לקוחות לבחור ממנו. לפחות כשזה נוגע ללקוחות פרטיים שעליהם אנחנו מדברים. שכיר כל חיי. יש עוד כמה מותגי רכב שלא הגיעו לארץ - אם אתה רוצה לייבא ביחד, אני פתוח להצעות - אומרים שיש שם ים כסף...

מה דעתך על ההגדרה הזו, ואני לא טוען כרגע שום דבר על יבואני הרכב אלא באופן כללי - חזירות היא השינוי במחיר המכירה כתלות בשינוי בתחרות - בסימן הפוך, כמובן. זאת אומרת שאם נכנסה תחרות ומחיר המכירה ירד ב - 50%, אז כנראה שהייתה פה חזרזירות מלכתחילה. אפשר להוסיף הסתייגויות שהשינוי במחיר צריך להיות לאורך זמן ולא רק ניסיון זמני לחסל את המתחרה החדש ושהתחרות צריכה להיות אמיתית (כלומר לא שני אתרי חיפוש טיסות ששייכים לאותו בעל בית) וכו'

מאחר ונשמע שאתה לא מחפש הרפתקאות, תוריד גם את הפג׳ו ואת ה-DS מהרשימה, בגלל העניין עם רצועת הטיימינג המהוללת.

מה פתאום מעפן? לוקח את הדגם שמתדלק פלוטוניום

שלום לכולם, רציתי לשאול איך השמן הזה לix35, שנת 2012, מנוע בנזין 2.0 ליטר: Castrol Magnatec Start Stop 5W30 CR. לפי ספר הרכב מומלץ תקן API SM שנראה שהוא תקן ישן. השמן הזה עם API SN וגם C3. מה אומרים, יש משהו יותר טוב?

מהי צריכת הדלק? העלויות נהיו גבוהות כי הרכב התחיל לשתות יותר או מפני שמחירי הדלק עלו?

זה. https://www.solomycar.co.il/item/75044/שמן-מנוע-PSA-B712297-C3-SN-PLUS-5L-5W30-TOTAL/?gclid=Cj0KCQjwmPSSBhCNARIsAH3cYgZgStgGsbMwuQNJuySbb_CtFAvZH8qTCZnPh8Glq-0diBW6KWCh1LwaAq-dEALw_wcB

לא הבנתי, אם יש ריקול, למה אתה צריך לשלם על הטיימינג?

באמת שאל תפעיל. אם זה בשביל ילד ואתה מרגיש שאתה מוכרח, תן לו טלפון. לא שזה מומלץ אבל המציאות לפעמים יותר חזקה. יש אפשרות לנעול אפליקציות אם אתה לא רוצה שהם יפתחו לך חניה בפנגו או יורידו דברים בטעות. אגב, אם הייתי חברת ביטוח והייתי מגלה שמבוטח שלי נסע עם יוטיוב והיה מעורב בתאונה, הייתי מעמיס עליו את הנזק של כל הסובבים. לא יודע כמה זה ריאלי אבל זו נקודה למחשבה.

טוב, בדקתי. אין ריקולים והוא קיבל במבחני הריסוק חמישה כוכבים. המבחן היה ב-2010 ואמנם פג תוקפו ב-2017 אבל נראה שזו רק פורמליות. בציונים האינדיבידואליים של הגנה על הנוסעים וכו' הוא קיבל ציונים טובים (90% למבוגר ו88% לילד שזה אפילו שני אחוזים יותר מהאיוניק 5), אז נראה לי שהוא יישאר איתנו עוד קצת. תודה לעוזרים.

אז ככה - מדובר ברכב העיקרי של הבית, שבעלת הבית נוהגת עליו ומרוצה ממנו לחלוטין. עד כדי כך מרוצה, שלפני שלושה-ארבעה חודשים, כשחשבתי שהרכב שלי החזיר את נשמתו לבוראו הצרפתי, שאלתי אותה מה דעתה להחליף למאזדה CX5 חדשה והתשובה הייתה "עזוב אותי, באמא'שך...". לא במילים האלה, אבל אני מתמצת. בקיצור, הרכב עם 120k ק''מ, נוסע סבבה, יש לנו מוסך שאנחנו מרוצים ממנו ועל פניו אין סיבה לתקן מה שלא שבור. אז למה בכל זאת לחשוב על החלפה? בטיחות. זה מה שהתחיל לנקר לי במחשבה לפני שלושה חודשים וזו בעצם השאלה שלי - עד כמה השתפרה הבטיחות בעשור האחרון ואיזה סיכון אני לוקח על עצמי (ועל המשפחה), כשאנחנו נוסעים ברכב שנת 2012. אגב, אני מדבר בעיקר על בטיחות פסיבית. לא מזלזל בבלימה אוטונומית ושמירה על נתיב, אבל שם יש לי איך לדאוג לזה בעצמי. לגבי השאלה אם כריות האוויר ברכב עוד מתפקדות כמו שצריך, אין לי איך לענות. תודה לעוזרים!

מה עם איזה סיכום חצי שנתי? אנחנו עדיין במתח וציפייה...

בהחלט 😉

הכוונה כאן היא כשעומדים ברמזור, אל תגלוש אל רמזור אדום כשהאוטו בניוטרל. קודם כל, זה לא בטיחותי ומעבר לזה יש עניין של שמן שלא מגיע לאנשהו.