igalr

גם ברכב שלך אתה יודע שיכולה להיות תקלה , וגם מנכ"ל חברת הביטוח יודע שברכב שלו יכולה להיות תקלה.

גם נורה שרופה זו בעיה בטיחותית , וגם שטיח מתחת לדוושת הבלם זו תקלה בטיחותית. הבאתם מומחה שנתן לכם חוות דעת במסגרתה הוא לא יודע מה צריך לעשות כדי להחזיר את הרכב למצבו התקין ?!?! אני לא מכיר יבואן/יצרן/מוסך או כל נותן שרות שיכול להבטיח לך שתקלה לא תתרחש גם אם זה תקלה בטיחותית קלה או חמורה.

אני מניח ששמאי מקצועי בדק והחליט איזה חלקים צריך להחליף יש לכם השגות על ההחלטה של שמאי/מומחה היבואן , תביאו שמאי/מומחה מטעמכם. לפי הכתוב ב YNET הטענה שלכם שצריך להחליף את כל הרכב היא קצת הזויה.

למה שמוכר יכניס את עצמו למצב שבו הוא יהיה תלוי בפרשנות מכון בדיקה כזה או אחר לממצאים שאולי ימצא ואולי ימציא כדי לכסות את התחת של עצמו.

לפי הסיפור שלך נראה שכדאי שתקשיב לאמא

סעיף 12 לחוק החוזים : תום לב במשא ומתן 12. (א) במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב. (ב) צד שלא נהג בדרך מקובלת ולא בתום-לב חייב לצד השני פיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב המשא ומתן או עקב כריתת החוזה, והוראות סעיפים 10, 13 ו-14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, יחולו בשינויים המחוייבים. יש המון פסקי דין בנושא אבל הדוגמה הכי פשוטה היא של בעל נכס שקבע עם קונים פוטנציאליים , בשטח הנכס היה אגם שבעל הנכס שכר "דייגים" שישבו על שפת האגם עם חכות. בחלוף זמן הקונים גילו שאין דגים פנו למוכר שאמר להם "אני הבטחי לכם דגים ?" כמובן שיש גם את סעיפי ה "טעות" ו"טעות סופר" , אבל הם לא מזכים בפיצוי . טעות 14. (א) מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך, רשאי לבטל את החוזה. (ב) מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני לא ידע ולא היה עליו לדעת על כך, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הצד שטעה, לבטל את החוזה, אם ראה שמן הצדק לעשות זאת; עשה כן, רשאי בית המשפט לחייב את הצד שטעה בפיצויים בעד הנזק שנגרם לצד השני עקב כריתת החוזה. (ג) טעות אינה עילה לביטול החוזה לפי סעיף זה, אם ניתן לקיים את החוזה בתיקון הטעות והצד השני הודיע, לפני שבוטל החוזה, שהוא מוכן לעשות כן. (ד) "טעות", לענין סעיף זה וסעיף 15 - בין בעובדה ובין בחוק, להוציא טעות שאינה אלא בכדאיות העסקה.

לי יש כזה : http://www.goldtop.co.il/show_details.asp?prod_id=37288&catid= היתרון שיש עידן+ החסרון שחסר BLUETHOOT

האטרקציה האמיתית בארוע. זהירות קליפ ממכר :

בניגוד למה שכתבת 2 שופטים קיבלו קביעה עובדתית על בסיס צילום בלבד של לוח המחוונים . http://elyon1.court.gov.il/heb/dover/4388867.pdf בפיסקה 11 יש הסבר לקביעה העובדתית של 213.9 קמ"ש .

במקרה של הטייסים הצעירים מעכו בית המשפט קבע מספר קביעות עובדתיות , אחת מהן היא מהירות הנסיעה . את קביעת המהירות בית המשפט ביסס על עדות שניים או שלושה עדים מומחים מטעם היבואן וכל שהיה להם הוא צילום של לוח השעונים . כל עד מומחה התייחס לחיווי אחר של לוח השעום . מד מהירות , מד סלד , מד תצרוכת דלק , העובדה שהרכב לא מאפשר להוריד הילוך וכו... אגב בית המשפט מלמד את הטייסים הצעירים את מחיר השתיקה , לא הנהג ולא הנוסעים לא זכרו של מי הרכב וממי לקחו את הרכב ולמי החזירו את הרכב בכך הכשילו את האפשרות לבחון את הרכב כדי לאשש או להפריך את הטענה שלהם לתקלה שגרמה לחיווי מהירות שגוי. כך שאין בעיה במקרה זה לקבל עדות מומחה שיעיד על נכונות נתוני המידע של מצלמות כביש 6 מה גם שאין בכך צורך כיוון שהחוק מאפשר לקבל את הראיה כפי שהיא כשהחזקה היא לנכונות הנתונים .

את הדבילים שפרסמו סרטון מהירות בפייסבוק הרשיעו על פי וידאו שמצלם את הספידומטר שלהם , גם המחוזי הרשיע וקיבלת את הקביעות העובדתיות .

סעיף 36 לפקודת הראיות מאפשר להגיש רשומה מוסדית כראיה , ולכן מבחינה זו לא היתה כל מניעה לבית המשפט לקבל את הראיה,השאלה העיקרית היא שאלת הרלוונטיות כיוון שממוצע המהירות אינו מעיד על המהירות בעת התאונה . קבילות רשומה מוסדית 36. (א) רשומה מוסדית תהא ראיה קבילה להוכחת אמיתות תוכנה בכל הליך משפטי, אם נתקיימו כל אלה – (1) המוסד נוהג, במהלך ניהולו הרגיל, לערוך רישום של האירוע נושא הרשומה בסמוך להתרחשותו; (2) דרך איסוף הנתונים נושא הרשומה ודרך עריכת הרשומה יש בהן כדי להעיד על אמיתות תוכנה של הרשומה; (3) היתה הרשומה פלט - הוכח בנוסף, כי – (א) דרך הפקת הרשומה יש בה כדי להעיד על  אמינותה; (ב) המוסד נוקט, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה לחומר מחשב ומפני שיבוש בעבודת  המחשב. (ב) היתה הרשומה פלט, יראו לענין סעיף קטן (א)(1) את מועד עריכת הנתונים המהווים יסוד לפלט, כמועד עריכתה של הרשומה. (ג) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על רשומה אשר נערכה על ידי רשות מרשויות החקירה או התביעה הפלילית והמוגשת בהליך פלילי על ידי רשות כאמור. אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לפסול או להגביל  הגשת רשומה כאמור, אם ניתן להגישה בהתאם להוראות סעיף 39ב. (ד) התקבלה ראיה מכוח סעיף זה, יהיה הצד שכנגד זכאי לחקור חקירה נגדית עדים שזומנו על ידו לעדות, לשם הזמת הראיה, אם עדים אלה קשורים עם בעל הדין שמטעמו הוגשה הראיה.

יש לך עיני רנטגן ואתה רואה כל מה שיש מאחורייך בכל זמן נתון ?

כדאי לקרוא ולעקוב מקרוב : http://israelmotorindustry.org/ בעבר ייצרו בארץ הכל.

אתה עכשיו בדיסוננס קוגנטיבי שתה מים

זה נקרא "טעות בכדאיות העסקה" אחרי שביצעת עסקה גילית שבמקום אחר זול יותר, לא נעים לא נורא.

תקנת השוק לגבי נכסי מיטלטלין מוסדרת בסעיף 34 לחוק המכר, התשכ"ח - 1968 אשר קובע : "נמכר נכס נד על ידי מי שעוסק במכירת נכסים מסוגו של הממכר והמכירה הייתה במהלך הרגיל של עסקיו, עוברת הבעלות לקונה נקייה מכל שעבוד, עיקול וזכות אחרת בממכר אף אם המוכר לא היה בעל הממכר או לא היה זכאי להעבירו כאמור ובלבד שהקונה קנה וקיבל אותו לחזקתו בתום לב". אם אחד הידיים אינו סוחר שעיסוקו הוא קניה ומכירה של רכבים לא ניתן להכשיר את העסקה של המחזיק .

הדוגמה שלך היא בידיוק המצב שאף אחד לא נהג ברכב בזמן שהוא נגנב זה שמישה אחר נהג ברכב חמש דקות לפני או חמש שעות לפני או חמישה ימים לפני שהרכב נגנב לא קשורה לגניבה

בד"כ גונבים רכב באישון ליל כשאף אחד אינו משתמש ברכב. קצת קשה לראות את הקשר בין הגניבה לעובדה שמישהו אחר נהג ברכב זמן קצר טרם הגניבה.

לא ממש ברור איך הם סחטו אותך . איך יכול רכב שננהג ע"י מישהו להגנב ? תוך כדי נסיעה שלפו את הנהג בכוח ? משהו מאוד מסריח כאן.

כשהוא יתבע אותך , אתה תקבל כתב תביעה (סביר להניח שזה יהיה תביעות קטנות) אחרי שתכחיש את הסיפור שלו תספר את הסיפור שלך תתבע אותו "תביעה שכנגד" בסכום דומה , קח הצעת מחיר לתיקון האופנוע וזה יהיה סכום התביעה.

בגדול כדי להרשיע בעבירת המתה בישראל (גרם מוות ברשלנות/הריגה/רצח ) צריך להתקיים קשר סיבתי עובדתי ומשפטי וצריכה להתקיים תוצאת ההמתה. ההבדל בין שלוש עבירות הוא הרכיב הנפשי . מבחיטה משפטית המצב פשוט : 1) יש תוצאת המתה. 2) יש קשר סיבתי/משפטי. 3) יש מודעות לאפשרות קרות התוצאה. יש הרשעה בעבירת הריגה

שלח מכתב שעקב הפרה יסודית של החוזה החוזה מבוטל ואתה דורש את תשלום הפיצוי המוסכם עד לתאריך (7 ימים זה מספיק) אתה שומר לעצמך את הזכות לפעול בכל אמצעי משפטי ובפרט לפי סעיף 81א1 לחוק הוצאה לפועל. על איזה סכום מדובר ?

אם זה הרכב : http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4324915,00.html לך על זה.

מדובר בהרבה פחות מגניבה למעשה לא מדובר בגנבה כלל חברת הביטוח בונה על תפיסה לא נכונה זו . גנבה כוללת מרכיב של "שלילת קבע" ברור שהעובד התכוון להחזיר את הרכב כך שאין מדובר בגנבה.