הצלב האדום ע"ג רקע לבן, מקורו במאה ה11 עם יציאת מסע הצלב הראשון לשחרור ירושלים מידיי המוסלמים, האבירים לבשו גלימה לבנה על בית החזה ועליה צלב אדום.
בראש הבטליון הלומברדי שיצא למסע הצלב הראשון, עמד אוטונה ויסקונטי, דוכס אינבוריו ואוליגיו-קסטלו, אחד מאבות משפחת ויסקונטי שלאחר כ 300 שנה הפכו למושלי העיר מילאנו. כאות כבוד לגיבוריי העבר, אימצו שליטי מילאנו את הצלב האדום כסמלה של העיר. - נחש המים הטורף, מקורו במסורת הלומברדית העתיקה, הנחש היה לקמע הלומברדי, הם ענדו קמעות של נחשים כתליונים סביב צווארם וגם קישטו את דיגלם הכחול בהיר בסמל הנחש.
בשנת 1925 הגיע לעיר מטאו ויסקונטי "הגדול", בטענה שהוא בא להגן על דודו הארכיבישוף של העיר מילאנו, וכך כבש את העיר והיה לשליטה. - הוא אימץ את סמל הנחש כאות למסורת הלומברדית של המשפחה, ושם אותו על שלט האבירים המשפחתי.
לימים הפכו הנחש והצלב (יחדיו) לסמלם של משפחת ויסקונטי, היה זה סמל שלט האבירים שלהם, סמל היסטורי ראשון מסוג זה, שמור עד היום בקתדרלת סנט-אסטורגיו שבמילאנו, שם נמצא בית הקברות של משפחת ויסקונטי.
התפתחות הסמל :
1915- 1910 עם היווסדה של אלפא בעיר מילאנו
1925- 1915 ניקולה רומיאו רוכש את אלפא ומוסיף את שמו לסמל
1946-1925 אחרי ניצחונותיה של הP2 וזכיית אלפא רומיאו באליפות העולם מתווספים עלי דפנה מסביב לסמל.
1972-1946 אחרי שהמלוכה מפנה את מקומה לשלטון רפובליקני - שתי הלולאות בצדי הסמל שסימלו את שתי המשפחות השולטות באיטליה , הוסרו ובמקומם נוסף עיטור גלי
1972 ואילך - עם הופעת האלפא סוד והיציאה מהעיר מילאנו הוסר הכיתוב MILANO מהסמל