אז סוף כל סוף סוף סוף הגיעה הישועה ממקום לא צפוי.
ידידי משכבר המפגשים אור (OrSe) התקשר אלי לפני כמה ימים וסיפר לי שהוא ראה פיאסטה כמו שלי 1:1 שעברה תהליך דחיסה לא מתוכנן.
עוד באותו היום פרפרתי את עצמי למקום וראיתי שאכן הרכב מתאים לי מבחינת הפנים - מבחינה חיצונית, אין הרבה מה להציל.
כמעט והתייאשתי (על סמך ניסיונות עבר של פתקים בשמשה) אבל מטבעי אני בנאדם פסימי שאוהב לתת אותה באופטימיות מדי פעם לפעם.
אתמול בערב קיבלתי טלפון מבעל הרכב, סיכמתי איתו על 200 שקל, ומיד התקשרתי לבנצי הידוע בכינוי: "בנציון" שיעזור לי בפירוק תמורת שני כסאות כמו שנמצאים אצלי (והנוכל לקח עוד כמה דברים על הדרך...)
היום בבוקר נפגשנו, ושברקע מתנגנת מחרוזת: "לינדה לינדה, ג'יגולי" של חיים משה - יצאה שיירת הפיאסיריון לכיוון הפיאסטה.
כעבור שעתיים וחצי, חוץ מאיזה שטיחון וידית מוט הילוכים לא נשאר הרבה בתוך האוטו. עשיתי את דרכי עם כיסאות מקופלים וכיסא נהג בתנוחת "קופ?ה" והמון המון חלקים מאחורי עם מבט לעתיד טוב יותר. השחיטה עברה בשלם למעט איזה פקח שסייר בסביבה, אבל התברר כבחור נחמד. מי שלא ראה את העיניים שלו נפתחות שבנצי אמר שיש לו אסקורט ("68, הכי ענתיקה!") לא ראה "פתיחה" מעולם.
אה כן, ויש גם מצחיית דשבורד שלמה, נגמרה עונת המגבות!!!
בע"ה מחר אני מקווה לפנות לעצמי איזה חצי שעה, אנקה אותה טוב טוב, אחבר את הקונקטורים של המגב האחורי, המפשיר ונורת הערפל (בהזדמנות זו גם תודה לudical הידוע בכינוי: "אודי-קל" שסייע לי להזמין פנסי ערפל אחוריים. נגמרה עונת האנונמיות בחורף!!!
אז אני רוצה להודות (שוב) לאור, ולבן.
ואם הגעתם עד לכאן מבלי להתייאש: המון המון חלקים לפיאסטה במחירים שווים לכל רפש.
עידן.