rashkana1

מהלך המיתוג מחדש של יגואר הוא אולי אחד הסיפורים הגדולים בעולם הרכב כרגע. מצד אחד, כחובב רכב מושבע, בא לי פשוט לצעוק: "מה לעזאזל הם עושים?! הם הורסים מותג שהוא יצירת אמנות על גלגלים!" מצד שני, בואו נודה על האמת: כולם אוהבים יגואר, אבל אף אחד לא באמת קונה יגואר. אולי הבעיה אצלנו? אולי אנחנו, חובבי הרכב האדוקים – "ראשי הבנזין", לוחצי הקלאץ', אספני החלומות המוטוריים – פשוט חיים בעבר. ייתכן שעידן הרכבים האריסטוקרטיים, המעוצבים, המסובכים (והיקרים בטירוף) פשוט מאחורינו. בעולם שבו רכבים הופכים ממכונות עם נשמה למוצרים פשוטים ונוחים, יגואר כנראה מבינה משהו שאנחנו לא. אבל היי, לפחות לנו עדיין יש את הניחוח של דלק בידיים והצליל של מנוע V8 באוזניים, לא? ולזכר ימים הטובים משהו מדליק מפעם

משתף שהייתי מרחק נגיעה, או יותר נכון לומר, לחיצת קלאץ' מ-M3 E36 ספיציפית הזו עם הצבע מושלם. לדעתי, זו הנקודה בזמן לרכוש ממתק כזה לפני שהמחירים ימריאו. מבחינתי, היא משלימה לי את האוסף יחד עם המיאטה. נכון, זה הדגם המוחלש האמריקאי, רק 3 ליטר ולא 3.2, והדגם האירופי יותר נחשק, אבל כמו שאומרים, In the end of the day, זו M3. ובשבילי היא יותר M3 מ-E30, כי היא עם 6 תאי בעירה. ממשיך לחפש את האחת בשבילי בגבולות התקציב שהאישה אישרה.

כבעלים של רכב ואופנוע אספנות צנועים, שנוהג מדי פעם לפקוד מפגשים כאלה ואחרים. -חביבים עליי המפגשים של שישי באיירפורט סיטי, והמפגש החודשי בעלונית בשרון- במפגשים אני תמיד נחמד לכל אדם, ואני יוצא מגדרי כשמדובר בילדים, כולל צילום ברכב ולפעמים אפילו נהיגה קצרה – למה לא? הכלל שלי: גם אני הייתי פעם ילד שחולם. האהבה שלי לרכבים היא חלק גדול מהאישיות שלי, והמפגשים האלה מאפשרים לי לשתף את התשוקה הזו עם אחרים. כשאני רואה את הפניהם של הילדים, זה מחזיר אותי לעצמי בשנות ה-80 המוקדמות. זה מה שמניע אותי להיות נחמד ופתוח, לתת להם לחוות את ההתרגשות והקסם של רכב. יחד עם זאת, ישנם מפגשים שאני פחות מסמפט, משהו בתמהיל האנשים והרכבים הופך אותם לסוג של חונטה סגורה ולא נעימה. זה גורם לתחושת ניכור, לא לאווירה הפתוחה שאני מחפש." ולכן אני לא שם.

לא אוסטריה אבל לא רחוק, ומאוד מאוד מעניין.

לפני שבועיים סגרתי מעגל עם הילדים והאישה וביקרנו את הסבב F1 בברצלונה. יותר מ-35 שנה מהפעם הראשונה שהייתי במרוץ, השתוללנו יחד עם המתבגרים, דילגנו ממקום למקום כדי לתפוס זוויות טובות, סימנו וי על כל החבילה -מרוץ queli - F2 - מרוץ F3 - כניסה למסלול בסוף המרוץ - מרצ'נדייז - נקניקיות - גלידות - בירות. הכל כולל הכל. מצורפת רשימת מחשבות והגיגים שמסכמות את החוויה בלי סדר ובלי הגיון: * בין לאומיות: פגשנו עשרות משפחות ואוהדים מכל העולם סביב המסלול בברצלונה ובחניית הרכב העצומה. העסק הוא פשוט ענק - משפחות, משפחות, שהגיעו מרחבי אירופה והגלובוס. אמא עם לנדו והאבא פאררי, והילדים עם מקס. הכי כיף לקשקש עם אוהד יפני של יוקי, או להתלהב בקצה הישורת עם שני אוהדי מקלארן צרפתיים, או להסביר לאוהד אמריקאי עם דגל של פורד, למה הנקודה הזו מצוינת לצפייה כי ניתן לראות את נקודת הבלימה. * האווירה סביב המסלול מחשמלת. אי אפשר להסביר את זה. רגע לפני free practice מתחיל, הדריכות, הלהט בקהל. עמדנו לפני פניה 20 הכי קרוב שאפשר למסלול, על הגדרות נדחקים, ואז המילטון הגיע עם השריקה של הרכב, חשמל. * ההרגשה סביב המסלול היא של pure fun. הקהל בצחוקים, מספיק שיעבור מרשל על קטנוע, בין המקצים כולם מוחאים לו כפיים וצוחקים. היריבות בין הקבוצות והאוהדים מתרגמת לספורטיביות אמיתית, אין את השנאה כמו בין הפועל למכבי, רק ויכוחים והקנטות הדדיות ב fun. * עם כל הכבוד לפורמולה 2/3, הסופרסטרים הם נהגי הפורמולה אחד הם בליגה משלהם, ומרגישים את זה בכל פינה במסלול. * בהמשך לנקודה הקודמת: אפשר להבין רכב פורמולה 3 או 2 ללא תלבושת של ספונסרים, אבל ממש קשה להבין רכב פורמולה 1 ללא ספונסרים (כמעט) לאור גודל החשיפה. לא מבין איך לא משתמשים בשטח הפרסום אפילו לדיל של מרוץ בודד. * מאות אלפי אנשים, הפסטיבל ברמה הגבוהה ביותר מאורגן למופת. כולל מאות שוטרים שמכוונים את התנועה קילומטרים לפי מסלול מהחנייה, הגישה לתוך המסלול והיציעים, דרך כמות השירותים ודוכני האוכל, אטרקציות, חנויות למרצ'נדייז הכל עד הפרט האחרון. * בספרד, אלונסו הוא המלך. מספר האוהדים והמעריצים עצום. קרלוס הבן לא מדגדג את רמת ההערצה. לעמוד בתוך הטריבונה הפתוחה יחד עם הילדים ועוד אלפי מעריצים ולשיר איתם פרננדו אלונסו לקצב וויט סטרייפס כאשר הם עוברים על המסעית - צמרמורת. * ההבדל בין הקבוצות המובילות למיד פילד כל כך ברור. שתיים-שלוש הקפות והטור מסתרך לאחור, לאחור, שניה להקפה מהירה מתרגמת למשהו מתסכל לאוהדים, מתסכל בטוח לנהגים. לא אותה ליגה. * פשוט אי אפשר להתרגל למהירות שהמכוניות פורמולה 1 מתנפלות על הסיבוב - מטורף. * רעש 1 - שומעים את האווירודינמיקה של הרכב עובדת, ההרגשה שעובר לידך מטוס שחוצה את האוויר. * רעש 2 - מנוע: איפה הרעש? די, מספיק עם הפוליטיקלי קורקט. מי שבא למרוץ פורמולה 1 רוצה לשמוע מנועים שואגים ואגזוזים מתפצפצים, רצוי בליווי להבות. יוחזרו ה-V10 לאלתר. * יקר, יקר ויקר מאוד. כרטיס פשוט - 200+ יורו, כרטיס בכיסא ברמת "בסדר" - 600+ יורו. תעשו את החשבון למשפחה של חמישה - מטורף. לא סתם בטריבונות היה ניתן לראות קרחות בעוד שב-general admission היה מפוצץ. * אוהדים משוגעים מוצאים בג'נרל אדמישן. ב-07:30 כבר היינו במסלול. תפוסנו מקום טוב בטריבונות הטבעיות, מתחת לעץ, וחוויה היא מזוקקת שאי אפשר לשחזר בטריבונות המסודרות לדעתי. * כובע - 70 יורו, חולצה - 120 יורו, נקניקיה - 10 יורו, אין גזלן אחד מחוץ למסלול, וכמובן בתוך המסלול שמוכר כובע, חולצה מזויפת, או אפילו בקבוק שתייה שלא קשור למפעל ליברטי פורמולה 1. שאפו להם. * חתיכת מאמץ: אחרי סופ"ש במסלול היינו מפורקים, הלכנו כל יום משהו כמו 15 קילומטר. חוויה. 💥 שווה כל רגע, שווה כל יורו. חוויה שכל חובב מוטוריקה חייב לחוות, רצוי עם המשפחה. איזה כיף. עכשיו נשאר לסגור את הפינה של MotoGP במוג'לו. 20240622_131625.mp4

שכונת ילדותי אולי השכונה הכי מנומנמת בפתח תקווה. כל פעם מחדש שאני קופץ לבקר את ההורים, פונה ברחוב של בית הספר היסודי ימינה עד למכולת השכונתית, אני נדהם מה מסתתר תחת כיסויים. אכן, נראה שבפרוורים היהלומים נוצצים יותר חזק והחלומות גדולים יותר. הרי אם כבר לגור בחור, אז עדיף שיהיה בתנועה.

חזרנו מתל אביב, הבן ואני. כמובן שדיברנו על מכוניות כל הנסיעה – בכל זאת הוא הילד שלי. בן 16.5, היה לו שיעור נהיגה ראשון, כמובן על ידני, זו לא שאלה. הוא רוצה את המיאטה שלי, ברור. אודי TT ישנה מגזגזת בקינג ג'ורג'. הילד אומר: "אבא, אבל זו לא האחת המגניבה עם המנוע של 5 צילינדרים" (למד טוב הילד). אני משיב שזו עם החמישיה טלטלים חייבת את קיומה לפרדיננד פיכ, המהנדס הדגול שגם המציא את המנוע VR6. השיחה זורמת, ואני מספר לו שלחבר הייתה גולף VR6 ידנית, שלוש דלתות, וגנבו לו אותה לפני מיליון שנה. אולי היא הייתה בצבע חציל. ואז הקטנצ'יק מספר לי שבעצם זה כמו W של הויירון, והוא לא מת עליה מבחינה עיצובית (יפה, הילד מפתח טעם עצמאי). אני שואל אותו אם הוא כבר הספיק לראות את הסרטון ששלחתי לו, של ג'ייסון קמיסה על פרדיננד פיכ, ושלדעתי קמיסה יחד עם קריס האריס הם כרגע כתבי הרכב הכי מגניבים – גם מלאי ידע וגם המון חן. מומלץ לראות את הסרטון של קמיסה, מעניין ומלמד המון. ודרך אגב שווה לקרוא את האוטוביוגרפיה של קריס האריס, גם זורם מלא חן ומלמד, ממש מומלץ. *נכתב בהשראת אילן פיביש, ולזכרו

צולם, במהלך טיול נהיגה באזור לכיש

צולם במפגש השרון שבת 6/04

כתבה מצוינת! כתיבה משובחת, תודה רבה. בעיניי מיאטה צריכה להיות הכי טהורה,הכי קלה, הכי פשוט. אני פו לא בשביל כוח. טוב אבל אני יודע שאני טהרן משוחד,אז כנראה שזו לא דעה אובייקטיבית.

עוד רכב שלגנדיני יש קשר לתהליך העיצוב, אף שהוא לא חתום עליו, בכל מקרה הטווינגו דור ראשון רכב מבריק ופורץ דרך.

דרך אגב גם זו (לפחות הקבינה) מעוצבת ע"י גנדיני.

מרצ'לו גנדיני מעצב העל נפטר היום הזדמנות להזיכר בעיצובים הגדולים. הכי רוצה, הכי יפה, והכי אוהב. בונוס הכי היה לי.

לצערי אני צריך לחדש את הביטוח בסוף החודש גימי ידני 2022 נהג יחיד גיל 50+ ללא כל תביעה ב-30 שנה האחרנות. 6000₪? + איתורן עצוב. אבל לפחות הוא כלכך מתוק

משהו קצת שונה מיוחד ויפה Porsche-Diesel Junior https://bringatrailer.com/listing/1958-porsche-108-junior/

אפרופו The grand tour כתבת חובה של קלרקסון Audi Quattro Vs. Lancia 037

לפי פרסומים, תוכנית הרכב הפופולרית, טופ גיר ממציאת הג'אנר, סיימה את דרכה ותרד משידור. https://www.over-drive.co.il/top-gear-מדוממת-מנוע/ בלי להיכנס לכל התהפכות ושינויים בהרכבי המגישים שעברו על הסדרה בשנים האחרונות, זהו זמן לציין ולבחור את הפרק/כתבה המועדפת. בשבילי, זו ההכתבה בידור טלוויזיוני שזור בהמון אהבה לרכב.

משתף בסוג משחק בוואטסאפ שפיתחתי יחד אם חבר PETROLHEAD אמיתי, ונהנה לשחק לאחרונה עם הבן המתבגר שלי, שסוף סוף החל להתעניין בבנזין והילוכים. הכללים של המשחק מאוד פשוטים מתוך רשימה של רכבים (במקרה הזה מהמחירה הפומבית של rmsotheby במינכן) יש לבחור 2 רכבים. 1, רכב בשביל אצמך. 2, רכב רק לנסיעת מבחן חד פעמית. במסלול או בכביש. אין הגבלת תקציב וחישובים של כמה היא שווה ניקנה את הכי יקר, נמכור, ניסחור, ונרכוש שלוש. לא עובד בין חברים, רק רכב שרוצים. https://rmsothebys.com/en/home/lots/mu23 כמובן שיש ואריציות רבות למשחק. כיד הדמיון. לדוגמא שלושה רכבים שחובה שהיו תוצרת יפן. אחד, ליום יום שני, ספורט לסופ"ש שלישי, קלאסי עובד היטב עם הרשימות של BAT של רכבים שנמכרו. https://bringatrailer.com/auctions/results/ מוזמנים לשחק ולהירגע קצת מהחדשות, זה טוב לנשמה. דרך אגב בשבילי מהמחירה הפומבית במינכן. רק זו.

רכב יוצא דופן https://bringatrailer.com/2020/11/24/road-track-road-test-1990-bmw-m5/

שיא העולם לעצירת pit stop במרוץ פורמולה 1 נשבר, יפה וטוב לשיפור מצב הרוח במידת האפשר ביום ראשון, במרוץ הפורמולה 1 בקטר, קבוצת מקלארן יחד עם הנהג לנדו נוריס שברו את שיא העולם לעצירת pit stop וקבעו את הזמן על 1.8 שניות. לדעתי, הדבר הכי מרשים שיש לשים לב אליו הוא השקט והרגוע בו המכונאים מבצעים את העבודה. כל כך שקט, מקצועי, נקי, ומהיר. https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=pfbid031ueroYjwFL9kVuWLMGbFCYvEQAjsmw4W8QPqP88ppJd7VUC4rh68XWn48DzKd7WPl&id=100071179357741&mibextid=Nif5oz

קצת מגדיל את הגאוגרפיה מעבר לשכונה המזרח תיכונית שלנו, אבל קשור לשירשור הרכבים המעניינים. אז למי שנמצא בשוויץ, מומלץ מאוד לבקר במקום שנקרא THE VALLEY, מעין "פארק המדע רחובות" רק מחוץ לציריך. המקום מדהים, שיפוץ של שטחי מפעלים ישנים, הורס! דרך אגב, זה בשיתוף עם רשת motorworld, שלה עוד מקומות באירופה.

בשביל לקצר תהליך או כדי להרחיב את היריעה, @Fazer צור איתי קשר ונארגן סיבוב של מוקדם, מוקדם, בבוקר, הקרירות הסתוית המושלמת של הרי ירושלים, גג פתוח, חימום על הרגלים, סיבוב, קלאץ, הורדת הילוך, גז, גז, גז, שהזנב לא יברח יותר מידי, ואז כמו תמיד תבין שהמיאטה היא הפתרון. בכיף.

איזה יופי של נושא לשירשור! יש לי חבר כזה טוב, שאנחנו הכי אוהבים לשלוח אחד לשני לינקים של-Bring a Trailer עם הרכב האחד שהוא הכי גבוה במדד הייחודיות. והכי כיף להתחקות למה כן ולמה לא. כל כך הרבה רכבים, כל כך הרבה חלומות. בסוף תמיד אנחנו מסכמים על אחת איטלקית מרושעת כאן במהדורה האחרונה, עם תג מחיר מופרע. https://bringatrailer.com/listing/1994-lancia-delta-integrale-evo-2-15/

חו"ל אבל קצת שונה, מרוקו מסע מוטורי בזמן.

סוג של הסוואה, וגם לא משהו שרואים כל יום בארץ